פתיחת התפריט הראשי

שינויים

{{דמות|שם=שלמה מיידנצ'יק|תמונה=השווער.jpg|כינוי=|תיאור=ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק|תאריך לידה=[[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]]|מקום לידה=מינקוביץ', [[אוקראינה]]|תאריך פטירה=[[ט"ו בניסן]] [[תשס"ד]]|מקום פטירה=[[כפר חב"ד]]|מקום פעילות=כפר חב"ד, [[ארה"ק]]|השכלה=ישיבת [[תומכי תמימים פוקינג]], [[תומכי תמימים ברינואה]], ו[[אחי תמימים תל אביב]]|תפקידים נוספים=יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]], חבר הנהלת [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק]], יו"ר [[ועד כפר חב"ד]], ממנהלי [[רשת אהלי יוסף יצחק]]{{הערה|שם=רשת|[https://col.org.il/news/16949 כינוס ה'רשת' יועבר בשידור חי לבתי ספר בעולם] {{COL}}}} מקים ומייסד: [[מטה משיח בארה"ק]], [[התאחדות החסידים]], [[ועדת החינוך החב"די]], [[יד לילד המיוחד]], [[ארגון שפרה ופועה|שפרה ופועה]], [[תומכי תמימים באר שבע]] ועוד|רבותיו=|תלמידיו=|חיבוריו=|השתייכות=}}[[קובץ:שלוימק'ה עם הרבי.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה עומד לצד הרבי לאחר שעלה לתורה, [[תמונהתשרי]] [[תשמ"ד]]]][[קובץ:שלמקהשלוימקה מיידנצ'יק.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרב שלמה ר' שלוימק'ה מיידנצ'יקבחלוקת כוס של ברכה]][[קובץ:יצחק שמיר בכפר חבדשליימקה בחלוקת כוס של ברכה.jpgpng|שמאל|ממוזער|250px|ר' שליימק'ה מיידנצ'יק מקבל מהרבי [[יצחק שמירחלוקת כוס של ברכה|כוס של ברכה]] בביקור ב[[מאפיית המצות]] ב[[כפר חב"ד]] לצידו של קובץ:שליימקה.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'המקבל מהרבי דולר במעמד [[חלוקת דולרים]]]][[קובץ:בגין בבר מצווה לילדי הגיבוריםשלמקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה עומד מאחורי ראש הממשלה ]][[קובץ:יצחק שמיר בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מנחם בגיןיצחק שמיר]] בבר מצווה לבביקור ב[[יתומי צהמאפיית מצות כפר חב"לד|מאפיית המצות]]ב[[כפר חב"ד]] לצידו של ר' שלוימק'ה]]הרב '''שלמה מיידנצ'יק''' (מוכר בכינויו: '''שלוימ'קה'''), ([[י"ז כסלוא ניסן]] [[תרפ"טד]]-[[ט"ו ניסן]] [[תשס"ד]]), היה שליחו האישי של הרבי באלפי נושאים במשך יובל שנים, והיה הזרוע המבצעת של הקמת מוסדות חב”ד ריכוזי [[חב"ד]]{{הערה|בין השאר נמנה על מייסדי ומקימי: [[כפר חב"ד]], [[נחלת הר חב"ד]], [[קרית חב"ד צפת]], [[רמת שלמה]], ועוד}} ומוסדות חב"ד המרכזיים ב[[ארץ הקודש]]; , כמו כן בזכות כישוריו הרבים וחיוכו הכובש, היה איש שימש כאיש הקשר בין [[חסידות חב"ד]] עם ראשי לראשי המדינה, הכלכלה, המערכת המשפטית והערכית - כל זאת לצד תפקידיו "הרשמיים": יושב ראש [[ועד כפר חב"ד]] , ויו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
ר' שלוימק'ה שימש גם כחבר הנהלה ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק]] וב[[רשת אהלי יוסף יצחק]]{{הערה|שם==שנות צעירותו==נולד באוקראינה ברשת}}, ובתור יו"ר אגו"ח ייסד את הארגונים [[מטה משיח בארץ הקודש]], [[התאחדות החסידים]], [[ועדת החינוך החב"די]], [[יד לילד המיוחד]] ועוד. בשנת [[יתשלכסלו]] ייסד את ארגון [[שפרה ופועה]] בהוראת הרבי. בנוסף היה מהתמימים המייסדים של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] בשנת [[תרפתש"טח]].
בילדותו ==תולדות חיים=====נעוריו===[[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]] בראשות משלחת [[אגודת חסידי חב"ד]] בסיום [[התוועדות]] [[חג הפורים]] [[תשס"ג]] באולם הקבינט הבטחוני. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר יואב גלנט (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו"ר [[אגו"ח]] הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] והרב [[נתן וולף]]]][[קובץ:בגין בבר מצווה לילדי הגיבורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה עומד מאחורי ראש הממשלה [[מנחם בגין]] בבר מצווה ל[[יתומי צה"ל]]]]ר' שלוימק'ה נולד בעיירה מינקוביץ' שב[[אוקראינה]] ב[[י"א ניסן]] [[תרפ"ד]] למרת מרים עטל (לבית פרידמן) ולר' צבי הירש מיידנצ'יק{{הערה|שם=בית|בית משיח גיליון 149 עמוד 17}} שהיו חסידי בויאן, כצאצא ל[[מהר"ל מפראג]] מצד אביו, ולרבי [[ישראל מרוז'ין]], לרבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], ול[[מגיד ממעזריטש]] מצד אימו. אביו ר' צבי הירש עשה ככל יכולתו לחנך את בנו [[חינוך על טהרת הקודש|חינוך יהודי]], הוא לימד אותו בגיל צעיר [[חומש]] עם [[רש"י]] והקנה לו יסודות מרכזיים ב[[יהדות]]{{הערה|הקטר של חב"ד, עמ 19.}}. בהמשך הוא נשלח בעל כורחו לבית ספר ממשלתי, אך גם שם שמר במסירות נפש על יהדותו ונמנה מללככת לבית הספר בשבתות וחגי ישראל, אך בהמשך לאחר הבר מצווה שלו החל להגרר אחר החברה הגויית עשתה את שלה, והנער נגרר אט-אט אחר חבריובעירו, ואף היה חבר בתנועת-הנוער הקומוניסטית{{הערה|שם=בית}}.
בגיל 17 סיים את התיכון, ואז פרצה [[מלחמת-העולם השניההשנייה]]. לאוניברסיטה ל[[אוניברסיטה]] לא היה יכול להתקבל בגלל היותו [[יהודי]], על-כן נסע לעיר קראסנאדאר שם נרשם לבית-ספר לנהגי [[רכבת|רכבות]]. שם החל לחוש את משמעות היותו יהודי{{הערה|הקטר של חב"ד, עמ 22.}}.
כשהמלחמה התקרבה, נמלט לעיר [[טשקנט]]. שם סיים את לימודיו ונעשה עוזר לקטר. בהיותו שם גם פגש יהודיםקרבו האדמו"ר [[אברהם יהושע העשיל טברסקי]] מ[[מכנובקא]] ובין השאר הזמינו לסעוד אצלו את [[ליל הסדר]] (דבר נדיר ביותר אצל האדמו"ר בכלל ובאותה תקופה בפרט){{הערה|בזמנים אלה אנשים התחננו לאדמו"ר ממכונבקא שישמש כרבם אך הוא לרוב לא הסכים לאף אחד, לר' שלוימק'ה ללא רקע קודם מיד כשראה אותו קרבו קירובים מיוחדים}} לאחר מכן ר' שלוימק'ה החל להיכנס לבית כנסת חב"ד בעיר, בתחילה הוא נחשד על ידי החסידים כמרגל של ה[[ק.ג. בתום המלחמה יצא מב.]] אך לאחר זמן רב שהופיע בתפילות ועדותו של האדמו"ר ממכנובקא עליו, החל החסיד ר' [[אהרן חזן]] לקרבו ל[[חסידות חב"ד]], ולאחר מכן אף הדריכו המשפיע החסיד ר' [[רוסיהשלמה חיים קסלמן]] הדרכה אישית. לאחר סיום המלחמה יצא ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] דרך [[לבוב]] עם קבוצה גדולה של חסידים, ולאחר שהות של מספר חודשים באירופה הגיע יחד עמם לארץ ישראל ונמנה עם מייסדיו של הישוב שם למד ב[[תומכי תמימים פוקינג]]. בתקופת לימודיו שם כתב ר' שלוימק'ה מכתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהוא חושב שאינו ראוי ללמוד בתומכי תמימים, כמכתב תשובה ענה לו אדמו""ר הריי"צ: {{ציטוטון|ומה שאמרת .. שאין אתה רוצה להטעות את עצמך ואת אחרים שאין אתה ראוי להיות תלמיד מישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ידוע תדע אשר הם דברי [[כפר הנפש הבהמית|הנה"ב]] הרוצה ח"ו ללכדך ברשתו}}{{הערה|שם=ב|הקטר של חב"ד]], פרק 2 "לידה מחדש", עמ' 28 ואילך. הוא היה בקבוצת העולים הראשונה}}.
בארץ ישראל היה באותם ימים מחסור חמור בנהגי-רכבות והוא נתקבל לעבודה. מאז הוא מצא את עצמו עומד בקטר הרכבתבהיותו ב[[פוקינג]] שהתה שם גם אמו של הרבי [[הרבנית חנה]], וגומא מאות קילומטרים ברחבי הארץור' שלוימק'ה דאג לרבנית חנה לעצי הסקה באחד הימים הקרים, בעיקר בקוי חיפה - תל אביב - דימונהב[[תשכ"א]] כשהגיע לרבי בצ'ארטר הראשון בקשה הרבנית חנה לראותו ואמרה לו (תוכן המילים): {{ציטוטון|אמנם אני לא מכירה אותך אבל שמעתי שאתה עושה הרבה נחת רוח לבני}}.
מעסיקיו רצו למנותו אחראי משמרתלאחר שהות של כשנה וחצי בפוקינג עבר ר' שלוימק'ה יחד עם צוות ותלמידי הישיבה מפוקינג לעיירה [[ברינואה]], אבל הוא שאל את הרבי והתשובה היתה: רק בתנאי שזה מקדם את הפצת היהדות. לכן החליט להישאר נהג ולא הצטערשם התאחדו עם ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ובעצם היה מהתלמידים המייסדים של הישיבה בברינואה. כל השנים הסתובב כשלראשו כובע הקטר שם אף השתדך עם הסמל של רכבת ישראלרעייתו מרת רוזה (בת ר' [[יצחק מאיר גרינברג]]). בברינואה נהגו החסידים לטבול במעיין שזרם בסמוך לעיירה, ור' [[לוזיק גורליק]] העיד כי בימי החורף הקפואים כשהמעיין קפא ולא היה נתן לטבול בו היה זה לא היה אלא כיסוי לפעולות של הפצת יהדות שעשה בין הקרונותר' שלוימק'ה הראשון שבא ושבר את הקרח במעיין כדי לטבול שם.
אחת ההתייחסויות הפומביות הנדירות היתה בסיום ההתוועדות בערב ראש השנה ===בכפר חב"ד===[[תשדקובץ:שלמה מיידנצי'ק.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה עם מדי רכבת ישראל]]לאחר שהות של מספר חודשים בברינואה תכנן לבוא לראות את [[הרבי הריי"מצ]] ולהשתקע עם משפחת ארוסתו ב[[קראון הייטס]], כאשר אך הרבי הכריז כי הוא אינו סתם 'הריי"צ הורה לו לעלות עם ארוסתו לארץ ישראל. וכך הגיע בקבוצת העולים הראשונה יחד עם קבוצת החסידים לארץ שם השתכן יחד עם העולים במעברה בפרדס חנה ו[[טנקיסטחתונה|התחתן]]', אלא מנהיג רכבת שלמה{{הערה|שם=ב}}.
==יולאחר שהות של מספר חודשים במעברת פרדס חנה עלה יחד עם קבוצת חסידים לחורבת הכפר הערבי הנטוש "ספריה" כדי להקים את היישוב החב"די, נמנה עם מייסדי [[כפר חב"ד]] ולאחר מכן קבל יחד עם 70 המשפחות הראשונות שהתיישבו בכפר נחלה מ[[אדמוכפר הריי"צ]]. במשך זמן זה המשיך את לימודיו בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]{{הערה|הקטר של חב"ד== , פרק 3 "המעברה החסידית", עמ' 45 ואילך.}}.
במקביל לעבודתו כקטר ב[[רכבת בארץ ישראל]] כיהן היה באותם ימים מחסור חמור בנהגי-רכבות והוא נתקבל לעבודה, כששאל את אדמו"ר' שלוימקה כיוהריי"ץ האם לקבל את ההצעה השיב לו אדמוהריי"ץ בחיוב{{הערה|שם=בר|בית משיח גיליון 1315 עמודים 36 - 40}}. מאז הוא מצא את עצמו עומד בקטר הרכבת, וגומא מאות קילומטרים ברחבי הארץ, בעיקר בקוי חיפה - [[ועד כפר חב"דתל אביב]]- דימונה. במהלך עבודתו הרבה לעסוק במבצעים ובהפצת מעיינות החסידות. בהקשר לכך מסופר שפעם יצא במדי נהג הקטר כדי להניח ליהודים תפילין ברכבת, שם מסר באותו זמן החליף אותו בנסיעה עוזרו, כשבא ליהודי אחד והציע לו להניח תפילין סרב היהודי ושאל את ר' שלוימק'ה מי מסיע את הרכבת, ר' שלוימק'ה ענה לאותו יהודי בצחות ש"הוא עושה להקב"ה את גופו ונפשו עבור טובת כלל תושבי הכפר ומוסדותיו. בלילות היה העבודה ומניח ליהודים תפילין, והקב"ה עושה לו את הדרך ברכבת בקו תל-אביב דימונה ובימים היה מתרוצץ במשרדי הממשלה השונים עבור פיתוחו של הכפר ושגשוגוהעבודה ומסיע את הרכבת" כששמע זאת היהודי אמר לר' שלוימק'ה שיניח לו מהר תפילין ויחזור אל הקטר..
כשנכנס לתפקידו, מעדות האנשים הקרובים אליו סדר יומו של ר' שלוימק'ה היה זה לאחר תשע שנים של ייסורי לידה של הכפרצפוף מאוד, כאשר בזה אחר זה התחלפו היו"ריםבלילה היה {{מונחון|קטר|נהג ברכבת}} ברכבת, ולא היתה מדיניות יציבה ומתוקנתוביום היה עוסק בעסקנות ציבורית. הוא מיעט בשינה ככל האפשר והיה נוהג לישון בממוצע כ3–4 שעות ביממה. נהגו האישי סיפר שבמהלך הנסיעות שלו בין משרדי הממשלה השונים ניצל ר' שלוימק'ה נקרא אל הדגל והחל לעשות סדר, והפך את כפר חב"ד לעיר הבירה של חב"ד בארה"ק, לנחת רוחו של הרביהזמן כדי להשלים שעות שינה.
עשרות שנים עסק בשבתות וחגים היה נוהג ר' שלוימק'ה בצרכי ציבור באמונהלעשות קידוש על [[משקה]]. וזאת בשל ההיתר של הרבי לשתיית משקה ליוצאי מדינות רוסיה.
==פעילות עם ראשי המדינה== [[תמונה:1234.jpg|left|thumb|250px|גזיר [[עיתון]] המראה את הרב מיידנצלר' שלוימק'יק עם [[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזינדטי]] ההיה בית קטן ופשוט ב[[מדינת ישראל|מדינהכפר חב"ד]], בשבע ברכות של ביתו, תשנ"ה]]במסגרת עבודתו כיו"ר ועד כפר והיה מרבה לעשות בו ערבי חב"ד, הסתובב רבות במשרדי שלהם הזמין את כל צמרת הממשלה שהיו נתונים תחת שלטון מפא"י במשך עשרות שניםמכל הקשת הפוליטית, וכך יצר קשרים והיה מחדיר בהם יהדות. בהמשך כשראה שביתו קטן מלהכיל את כל המוזמנים הרחיב אותו במקצת והוסיף סלון מיוחד עם רבים מהצמרת של ארץ ישראלמחיצה - כדי שבערבי חב"ד יהיה מקום מיוחד גם לנשים.
בשמחות משפחתיות שערך השתתפו בין השאר: הנשיאים לשעבר נבון, קציר, והרצוג; בשנותיו האחרונות ר' שלוימק'ה היה ישן בקומה השנייה ב[[שמעון פרס]], [[אריאל שרון]], אליקים רובינשטיין, זאבי הי770 (כפר חב, פואד בן אליעזר, אמנון ליפקין-שחק, אלופי [[צה)|בית אגו"לח 770]] לדורותיהם ועוד רבים.
ר===פטירתו והנצחתו===בבוקרו של [[ט"ו ניסן|יום ראשון של חג הפסח]] [[תשס"ד]], התדרדר מצבו הבריאותי, עד שנפטר תוך כדי שירת יחי{{הערה|[https://col.org.il/news/4507 משפחת מיידנצ'יק יושבת 'שבעה'] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מבית אגודת חסידי חב"ד - 770, ב[[כפר חב"ד]], במוצאי יום ראשון של חג הפסח. ההלווייה המשיכה לעבר ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שר' שלוימק'ה מצידו בנה קשר של אימון בצורה מוחלטתסייע רבות בהקמתה, ולבית הכנסת "[[בית מנחם]]" ומשם לעבר ב[[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך לכפר חב"ד, שם נטמן{{הערה|היה הדמות החב"דית המשמעותית הראשונה שנטמנה בבית עלמין זה, ובעקבותיו החלו משפחות נוספות לטמון בו את יקיריהן. לא ניצל את קשריו לצרכים אישיים או פוליטיים, אלא דווקא בשביל לעורר איזשהו זיק יהודי חבוי}}.
==פועל לטובת מוסדות במהלך השבעה שישבו משפחתו הגיעו חסידי חב"ד== רבים רבנים משפיעים וחברי אגו"ח, כמו כן הגיעו רבים מצמרת השלטון בישראל, ביניהם אף ראש הממשלה לשעבר - [[תמונה:מידאריק שרון]].jpg|left|thumb|250px|הרב מיידנצבמהלך ה'יק עם עסקן פוליטישלושים' שלאחר פטירתו ארגנו כינוס מיוחד לזכרו ב-770, מיד לאחר [[כנס מנהלי מוסדות חבשם נאם אף ידידו הקרוב הרמטכ"ד בארץ הקודש|כנס מנהלי מוסדות חב"ד]] ל אמנון ליפקין שסיפר על היכרותו של [[אגו"ח]]ר' שלוימק'ה והתמסרותו המלאה לרבי, וכן הוקרן סרטון בו ספד ראש הממשלה דאז אריאל שרון על ר' שלוימק'ה. במהלך הכינוס חולק כתשורה דף של [[תשנבול חב"ח]].ד]]רשר' שלוימק'ה סייע לרבים ממנהלי מוסדות חב"ד, והוא עשה זאת בנאמנות ובחשאיות כדרכו מאז ומקדם. רבים ממנהלי המוסדות החב"דיים ידעו את הכתובת לייעוץ ולהכוונה נכונה, ובזכותו הצליחו בהפעלת הקשרים הנכונים למען המוסדעבד רבות כדי שיצא לאור.
הקשר האישי שיצר במשך השנים, נרקם בזכות האהבה והחיבה הבלתי-מזוייפים שהפגין כלפי ידידיובשנת [[תשס"ד]] לאחר פטירתו הקימו בני משפחתו את ארגון [[בית חב"ד לאישי ציבור]] שפועל אצל כל אישי הציבור מכל גווני הקשת. את הארגון מנהלים כיום בנו ר' [[ישראל מיידנצ'יק]] ונכדיו ר' [[אברהם מיידנצ'יק]] ור' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]].
בשנת [[תשס"ז]] הקים ארגון [[התאחדות החסידים]] קרן לנזקקים על שמו של מייסד הארגון ויו"ר אגו"ח ר' שלוימק'ה רקם קשר אישי עם כל ראשי הממשלה מטעם מפאועל שם סגנו הרב [[משה אשכנזי]], הקרן נקראת בשם "חסדי שלמה ומשה"י (חוץ מבן גוריון, כשבזמנו עוד לא עסק בצרכי ציבור). היה לו קשר עם כל הרמטב[[תשע"כלים וכל האלופים. לא היה אלוף שלא הכיר אותו. זאת הוא ניצל ג]] יצא לאור ספר על מנת לקשר את כולם עם הרבי מלך המשיחתולדות חייו "הקטר של חב"ד" בהוצאת המשפחה. לפני ראש השנה, קודם נסיעתו לרבי, היה אוסף מכולם ב[[פתשע"נ|פנו]] הוכנס ספר תורה ל[[בית חב"יםד שדה תעופה]], וכולם היו כותבים בשמחה את עצמם ואת בני משפחתםלעילוי נשמתו.
==יולקראת [[שנת השמיטה]] - [[תשפ"ר אגוב]] הוציא [[מכון הלכה חב"ח באהד]] את הספר 'הלכה למעשה - שמיטה' ב"ק==מהדורת מיידנצ'יק" לעילוי נשמתו.
באמצע שנות הממ==פעילות ציבורית=====יו"ים פרש ר ועד כפר חב"ד===במקביל לעבודתו כקטר ברכבת ישראל כיהן ר' שלוימקשלוימקה החל משנת [[תשי"ח]]{{הערה|הקטר של חב"ד, עמ'ה מתפקידו כיושב ראש 53.}} כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]]. כשנכנס לתפקידו, אך הוא היה הכפר מסומן במשרדי הממשלה כ"כפר בעייתי" שהתושבים בו לא פנה למנוחהמשלמים מיסים, דבר שהקשה מאוד על קבלת תקציבים וסיוע מהמדינה. תחילת כהונתו החלה לאחר שהיורי"ם בכפר התחלפו זה אחר זה. בשנים הספורות עד התמנותו לתפקיד יו"נכנס לאחר הפצרות רבות מצד רב הכפר ורבו עוד מתקופת לימודיו בפוקניג ובברינואה הרב [[נחום טרבניק]]. ר ' שלוימקה במסגרת תפקידו הפך את [[אגודת חסידי כפר חב"ד בארה"ק]] בשנת תש"נ, הוא פעל להקים את עיר לעיר הבירה של חב"ד בירושלים, המשיך לטוות ולשמר את קשריו עם כל הבארה"ק. הוא היה מתרוצץ בין משרדי הממשלה במטרה להשיג תקציבים עבור הכפר. לצדו עמד מזכירו ר'מי ומי' בישראל - דבר שתפס את כל סדר יומו[[אהרון נחמן פרידמן]].
בשנת תשמיד כשהתמנה ליו"נ חזר ר הועד החל ר' שלוימק'ה לעסקנות הציבוריתלעסוק בעסקנות ציבורית וצבר קשרים רבים בצמרת השלטון בישראל, לאחר שהרבי הורה ל[[בית דין רבני חב"ד באה"ק|רבני חב"ד]] למנות אנשים חדשים לאגודת חסידי חב"ד בארה"ק כדי שינהלו ובעקבות הקפדתו שתושבי הכפר ישלמו מיסים החל מעמדו של הכפר לעלות והכפר החל לקבל תקציבים רבים מהמדינה. התושבים בתחילה דחו את ענייני חב"ד בארץ. מאמציו של ר' שלוימק'ה עמד אז מרחוק ולא השתתף בכל הנעשה מסביבבטענה שזה פוגע בהם, אלא שרבני חב"ד קראו אותו לדגל לתפקיד יו"כשכתבו על-כך לרבי צידד הרבי בעד מדיניותו של ר אגודת חסידי חב"ד. את התפקיד הסכים הרב מיידנצ'יק לקבל על עצמו בעידודו המיוחד של הרבי שכתב לקבל המינוי "ובאופן דמוסיף והולך ועד שלוימק'ה וכתב מכיון שרוב תושבי הכפר הגיעו מרוסיה שם נהגו שלא לשלם מיסים הם חושבים שכך צריך לעשות גם עכשיו, אך בעקבות כך שנמצאים עתה במדינה יהודית שהכסף הולך כדי לעזור ליהודים אחרים אין שום סיבה שלא בערך וכו' אזכיר עה"צ"ישלמו מיסים.
בתפקידו זה הוציא והביא לאחר שנים התברר שכל מה שעשה ר' שלוימק'ה - כולל ובמיוחד דברים שגרמו להתנגדות עזה מצד תושבי הכפר אל שלוימק'ה - היה בהוראה ישירה מהרבי, כשר' [[משה נפרסטק]] העיד על-כך שהיה מקבל מאות פתקים מהרבי ונצטווה להשמיד אותם מיד בתום הקריאה בהם, וכן נצטווה לקיים את עניני הנאמר בהם שלא בשם הרבי{{הערה|ראה קובץ "אגודת חסידי חב"ד בשורה ארוכה של נושאים, החל בנושאי חינוך חסידי וכלה בייצוג חבמטרותיה תפקידיה ופעולותיה"ד בפני גורמי הממשלה- עמוד 37}}.
מפעלותיו של ר' שלוימק'ה סייע רבות למנהלי מוסדות ובתי חבבתור יו"ד בייעוץ והכוונה במגוון נושאיםר הועד ניתן למנות את הצלחתו במאבק של תושבי הכפר ביישוב "תוחלת" שהוקם בסמוך לו וסיפוח היישוב לשטח הכפר, כמו השגת תקציביםאת בניית שכונת השיכונים החדשים, השגת שטחיםחיזוק מעמדו של הכפר בעיני השלטון, אישורים לבניה וכדומהועוד. את הכל עשה במאור פנים האופייני לו, בחפץ לב ובלבביות השמורה לובתפקיד זה שימש עד לשנת [[תשמ"ג]] אז מונה בבחירות שנערכו הרב [[מנחם לרר]].
במסגרת תפקידו סייע כמו כן כלל פעולותיו הציבוריות של ר' שלוימקשל ר'ה גם לאנשים פרטיים ובודדיםשלוימקה נעשו בהתנדבות גמורה מצדו ללא קבלת שכר למרות הצעות רבות שהציעו לו, והשתדל לסייע לכל הפניות שהגיעו אליו כמו בקשה להמלצותבעקבות כך יצא שאת כספו קבל בעבודתו ברכבת. סדר יומו היה שבלילה עבד ברכבת, מציאת מקומות עבודה, הפניה לידידי חב"ד בעלי השפעה, הפניה אל אישים במשרדי הממשלה השונים וביום עסק בעסקנות ציבורית כך היה יושן שעתיים בלבד מדי לילה. כשר' [[אפרים וולף]] כתב על- ובתחומים רבים נוספים. מכתבי התודה ממלאים כמה קלסרים במדפי אגו"חכך לרבי וביקש שהרבי יורה לר' שלוימק'ה לעזוב את עבודתו ברכבת ולקבל משכורת עבור עבודתו הציבורית אמר הרבי שצריך לכבד את עקרונותיו{{הערה|שם=בר}}.
===פעילות עם ראשי המדינה===[[קובץ:1234.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גזיר [[עיתון]] המראה את הקשרים שלו ר' שלוימק'ה עם האישים השונים[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזינדטי]] ה[[מדינת ישראל|מדינה]], בשבע ברכות של בתו, ניצל הרב תשנ"ה]][[קובץ:משרד אגו''ח מיידנצ'יק להעביר ולהבהיר בצורה חדה וברורה את דעתו .jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלוימק'ה ב"אולם קבלת פנים" ב-770 בכפר חב"ד]]במסגרת עבודתו כיו"ר ועד כפר חב"ד, הסתובב רבות במשרדי הממשלה שהיו נתונים תחת שלטון מפא"י במשך עשרות שנים, וכך יצר קשרים עם רבים מהצמרת של הרבי בענינים שונים העומדים על הפרק - בדיוק כמו פעםארץ ישראל. מבין אנשי הציבור עימם היה בקשר נמנו: הנשיאים לשעבר נבון, קציר, והרצוג; [[שמעון פרס]], [[אריאל שרון]], בימים ההםאליקים רובינשטיין, כשהיה מקבל הוראות מהמזכירות לגשת לפלוני או לאלמוניזאבי, לדברפואד בן אליעזר, לשכנעאמנון ליפקין-שחק, להפציר ולהשפיעאלופי [[צה"ל]] לדורותיהם ועוד רבים.
במשך ארבע עשרה השנים בהן עמד ר' שלוימק'ה בראשות אגודת חסידי חב"ד, הקים שורה של מחלקות במטרה לעזור ולסייע בהתפתחות המוסדות ותנועת חב"ד בארה"ק, הוא הקים את 'מחלקת המוסדות' שדאגה לתת אישורים לפתיחת מוסדות חבהיה בקשר אישי עם כל ראשי הממשלות מטעם מפא"דיים שונים בארה"ק; 'מחלקת הקמת שכונות חב"דיות'י{{הערה|חוץ מבן גוריון, וזאת לאור הוראות מפורשות של הרבי במשך השנים, בכל פעם שהוקמו שכונות ומוסדות באה"קכשבזמנו עוד לא עסק בצרכי ציבור}}, הקרקע נרשמה ע"ש אגודת חסידי חב"דולפני ראש השנה, והפנייה למשרדים השוניםקודם נסיעתו לרבי, נעשתה דרך אגו"ח. כך זה בשכון חב"ד ב[[לוד]], בהיה אוסף מכולם [[נחלת הר חבפ"ד]] ובמקומות נוספים. כך גם השכונה החבנ|פנ"דית ב[[רמת שלמהים]] בירושלים שהוקמה ונבנתה על ידי אגו"ח, בהוראת הרביוכולם היו כותבים בשמחה את עצמם ואת בני משפחתם.
כמו כן הוקמה ר'ועדת הביקורתשלוימק' ו'ועדת חינוך' שעסקו בחיזוק החינוך החב"די בארה"ק, בארגון ימי עיון וכינוסים שונים בנושא. כן הוקמה 'מחלקת קליטה' שסייעה לקליטתם הרוחנית והגשמית ה מצידו בנה איתם קשר של העולים החדשיםאימון בצורה מוחלטת, וכן אגוד המשפיעיםוניצל זאת לקירובם ליהדות.
בשנים האחרונות הקים בתוקף תפקידו את ===פעולתו לטובת מוסדות חב"ד===ר'[[מטה משיח בארץ הקודש]]שלוימק' בניהולו של הרב [[שמואל הענדל]] כארגון הפועל בחסות אגוה סייע לרבים ממנהלי מוסדות חב"ד, והוא עשה זאת בנאמנות ובחשאיות כדרכו מאז ומקדם. רבים ממנהלי המוסדות החב"חדיים ידעו את הכתובת לייעוץ ולהכוונה נכונה, ובזכותו הצליחו בהפעלת הקשרים הנכונים למען המוסד.
==פטירתו==בבוקרו בעיצומו של [[ט"ו ניסן|יום ראשון של חג הפסחכיפור]] [[תשסתשל"דז]], התדרדר לפתע מצבו הבריאותי. בשעות אחר הצהריים הוא פקח לפתע את עיניו. בנו בהפסקה שהתקיימה בין תפילת [[מוסף]] ל[[נעילה]] כשהרבי עלה לחדרו קרא המזכיר ר' ישראל ששהה עמו בחג, סיפר לו היכן עשה כל אחד מהילדים והנכדים את ליל הסדר. הוא האזין בדריכות וניכרה על פניו התעניינות וקורת רוח רבה. לאחר מכן בנו ונכדו הת[[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] לר' אברהם, יצאו בריקוד עם הניגון שלוימקה (ששימש אז כיו"יחי אדוננו" ו"מאה ושתיים שנה לרבי מלך המשיח", כפי שר' שלוימק'ה עצמו היה רגיל לשיר בהגיעו מידי שבת וחג לבתי ילדיו ונכדיו בכפר ר [[ועד כפר חב"ד. וכך, בעוד ששירת הקודש על שפתותיהם, עצם ]]) ומסר לו שהרבי נתן לו הוראה להקים את עיניו והשיב [[שפרה ופועה]] ומסר לו את נשמתו לגנזי מרומיםהפרטים, לאחר יום כיפור נתן הרב חדקוב לר' שלוימקה 1, והוא בן 80000 דולר כאות השתתפות מהרבי עבור הקמת הארגון.
אלפים השתתפו בהלווייתו שיצאה מבית אגודת חסידי חבבמהלך הזמן היו לר' שלוימק'ה יריבים רבים שטענו שפעולותיו בתור יו"ד, 770, ב[[ר ועד כפר חב"ד]]ויו"ר אגו"ח תוקפניים מידי, במוצאי יום ראשון ולמרות זאת כשהיו צריכים אותם אנשים עזרה במוסדותיהם עזר להם ר' שלוימק'ה בשמחה. בנושא זה קיבלה ההנהלה הגשמית של חג הפסח. ההלווייה המשיכה לעבר ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"דהמרכזית]] שר' שלוימק'ה סייע רבות בהקמתה, ולבית הכנסת "בארץ הקודש בחודש [[בית מנחםשבט]]" ומשם לעבר [[בית עלמין|בית העלמיןתשד"מ]] 'אחיעזר', שם נטמן.את המענה הבא על שכתבו אודות המצב הכספי הקשה של הישיבה:
{{ציטוטון|בהקדם – להפתעתי הגדולה ולטובה – הר"ש שי' מיידנצ'יק בחזרתו מכאן לאחרי החגים לאה"ק הרי למעלה מגדר אנושי – מילא בקשתי לאנ"ש שי' בארץ הקודש על דבר שלום ואהבת ישראל אמיתיים וכו' '''ובהכנעה ובזריזות''' וביקר ביחד עם הנלחמים בו בכמה וכמה מוסדות וכו' להודיע שמכאן ולהבא הם הבעלי בתים וכו'. לעומת זה כו"כ מהנלחמים בו החליטו – למטה מגדר אנושי – שכדאי לסכן היחס למוסדות חב"ד, להתקציבים, "היחס" לחב"ד בכלל וכו' ובלבד לגמור הנצחון "שלהם" במלחמה '''שלהם''' נגדו וגם לאחרי שראו '''בפועל''' ההיזק הכספי, ההיזק לשם חב"ד וכו' – ממשיכים בשיטה זו ובעוונתינו הרבים דוקא הם המכריעים בנוגע לפועל, וכטבע כל מנצח (מלבד שמנצח לשם שמים כמובן) מוסיף בנצחנות ובנקמה "ובאהבת ישראל". טובת הישיבה ובית ספר למלאכה וכיו"ב דורשת שבכל הנ"ל ובכו"כמהמשרדים תהי' ההשתדלות בראשות הר"ש שי' מיידנצ'יק, וההקדם בזה משובח}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1ogIVYqmTmNdF4Y5BmB-oNpUDNG97lk7Y/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תשד"מ] מענה צו}}. ===ביסוס וייסוד שכונות חב"דיים===במקביל לעזרתו הרבה של ר' שלוימק'ה בביסוס מוסדות חב"ד, בהוראתו של הרבי אף עסק בביסוס הקמת ופיתוח ריכוזים ושכונות חב"דיים בארץ ישראל, הן במסגרת תפקידו כ-יו"ר ועד כפר חב"ד והן במסגרת תפקידו כ-יו"ר אגו"ח. בסוף שנות הכפ"ים הרבי הורה לעסקני חב"ד בארץ לחפש מקום מתאים שיוכלו לשכן בו את חסידי חב"ד שעולים מרוסיה, ר' שלומיק'ה במסגרת קשריו קבל ידיעה מאחד מבכירי משרד השיכון דאז על 80 יחידות דיור ריקות בעיר [[קרית מלאכי]] שבעקבות מיקומה המרוחק של העיר אף אחד לא חפץ לגור בה וכך 80 יחידות הדיור נשארו ריקות. כששמע זאת ר' שלויקמ'ה כתב לרבי שאפשר לשכן ביחידות דיור אלה את חסידי חב"ד וקבל על-כך את ברכתו של הרבי, ואכן בעקבות ברכתו של הרבי לרעיון הוחלט להקים את שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקרית מלאכי והחלו בתכנונים ראשוניים לקליטת חסידי חב"ד בעיר. כשהבשילו הצעדים ושכונת [[נחלת הר חב"ד]] הוקמה ב[[קרית מלאכי]] רק בודדים הסכימו לבוא לגור שם בעוד רובם המכריע של חסידי חב"ד לא חפצו כלל לעבור לשם בעקבות מעמדה של העיר ומצבה הירוד, כשראה ר' שלוימק'ה שהעבודה בשכונה מתחילה להיעצר הוא עשה אסיפה דחופה ב[[בית כנסת המרכזי כפר חב"ד|בית הכנסת המרכזי]] ב[[תשעכפר חב"ד]] בה דיבר קשות על-כך שרצון הרבי שחסידים יבואו לגור בנחל'ה החדשה ולמרות זאת אף אחד לא מגיע לגור שם, לכן ר' שלוימק'ה הודיע שהוא מתכנן לעבור עם משפחתו מכפר חב"ד לנחל'ה. דבריו עוררו סערה בכפר חב"ד וזמן קצר לאחר מכן קבל ר' שלוימק'ה טל' בהול מהמזכירות בו הודיעו לו שהרבי אוסר עליו לעבור לנחל'ה אלא רצונו הקדוש שימשיך בעבדותו בכפר חב"ד.. בשנת [[תשל"ג]] יצא הורה הרבי על חידוש ההתיישבות החב"דית בצפת והקמת [[קרית חב"ד צפת]]. הועדה שפעלה בנושא ההקמה כללה את החברים: השליח ר' [[אריה לייב קפלן]], ר' שלוימק'ה, ר' [[אפרים וולף]], ר' [[שמואל חפר]], ור' [[זושא וולימובסקי]]. בעקבות הקשיים הרבים מצד הממשלה ר' שלוימק'ה שימש כאיש הקשר עם שרי הממשלה ופעל בעזרת קשריו לתקציבים רבים, ואף להקצאת השטח שעליו הוקם בהמשך [[קריית חב"ד צפת]]. ר' שלוימק'ה הגיע יחד עם משלחת [[רבני חב"ד]] אל הרב גורן שכיהן כרבה הראשי של [[ישראל]] בנסיון לשכנעו למנות שלוחים ו[[חסידי חב"ד]] לרבני ערים ושכונות ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|כמסופר בספר 'הרב מרדכי שמואל אשכנזי'}}. כמו כן ר' שלוימק'ה עזר רבות בהקמת שכונות חדשות לחסידי חב"ד, בין השכונות שר' שלוימק'ה עזר רבות בהקמתו ניתן למנות ייסודה של קהילת חב"ד ב[[רמת שלמה]] ב[[ירושלים]], ועוד. ===יו"ר אגו"ח באה"ק===באמצע שנות הממ"ים פרש ר' שלוימק'ה מתפקידו כיושב ראש ועד כפר חב"ד, אך הוא לא פנה למנוחה. בשנים הספורות עד התמנותו לתפקיד יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ק]] בשנת תש"נ, הוא פעל להקים את עיר חב"ד בירושלים, המשיך לטוות ולשמר את קשריו עם אישים בכירים בישראל זאת לצד פעילות עניפה לטובת חב"ד בארץ הקודש - דבר שתפס את כל סדר יומו. בשנת תש"נ חזר ר' שלוימק'ה לעסקנות ציבורית, לאחר שהרבי הורה ל[[בית דין רבני חב"ד באה"ק|רבני חב"ד]] למנות אנשים חדשים לאגודת חסידי חב"ד בארה"ק כדי שינהלו את ענייני חב"ד בארץ. ר' שלוימק'ה עמד אז מרחוק ולא השתתף בכל הנעשה מסביב, אלא שרבני חב"ד קראו אותו לדגל לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד. את התפקיד הסכים הרב מיידנצ'יק לקבל על עצמו בעידודו המיוחד של הרבי שכתב לקבל המינוי "ובאופן דמוסיף והולך ועד שלא בערך וכו' אזכיר עה"צ". ומאז נכנס לתפקיד, אגו"ח שוב תפסה את קידמת הבימה החב"דית, בהגשת סיוע אדיר לכל המוסדות, ארגונים ובתי חב"ד, זאת באמצעות קשר אישי ידידותי וישיר עם שרים, חברי כנסת, מנכ"לי משרדים וגם אילי הון ומנהלי כלי תקשורת החשובים בישראל. בתפקידו זה הוציא והביא את עניני חב"ד בשורה ארוכה של נושאים, החל בנושאי חינוך חסידי וכלה בייצוג חב"ד בפני גורמי הממשלה. ר' שלוימק'ה סייע רבות למנהלי מוסדות ובתי חב"ד בייעוץ והכוונה במגוון נושאים, כמו השגת תקציבים, השגת שטחים, אישורים לבניה וכדומה. את הכל עשה במאור פנים האופייני לו, בחפץ לב ובלבביות השמורה לו. במסגרת תפקידו סייע ר' שלוימק'ה גם לאנשים פרטיים ובודדים, והשתדל לסייע לכל הפניות שהגיעו אליו כמו בקשה להמלצות, מציאת מקומות עבודה, הפניה לידידי חב"ד בעלי השפעה, הפניה אל אישים במשרדי הממשלה השונים - ובתחומים רבים נוספים. מכתבי התודה ממלאים כמה קלסרים במדפי אגו"ח. את הקשרים שלו עם האישים השונים, ניצל הרב מיידנצ'יק להעביר ולהבהיר בצורה חדה וברורה את דעתו של הרבי בענינים שונים העומדים על הפרק - בדיוק כמו פעם, בימים ההם, כשהיה מקבל הוראות מהמזכירות לגשת לפלוני או לאלמוני, לדבר, לשכנע, להפציר ולהשפיע. במשך ארבע עשרה השנים בהן עמד ר' שלוימק'ה בראשות אגודת חסידי חב"ד, הקים שורה של מחלקות במטרה לעזור ולסייע בהתפתחות המוסדות ותנועת חב"ד בארה"ק, הוא הקים את 'מחלקת המוסדות' שדאגה לתת אישורים לפתיחת מוסדות חב"דיים שונים בארה"ק; 'מחלקת הקמת שכונות חב"דיות', וזאת לאור הוראות מפורשות של הרבי במשך השנים, בכל פעם שהוקמו שכונות ומוסדות באה"ק, הקרקע נרשמה ע"ש אגודת חסידי חב"ד, וההפנייה למשרדים השונים, נעשתה דרך אגו"ח. כך זה בשכון חב"ד ב[[לוד]], ב[[נחלת הר חב"ד]] ובמקומות נוספים. כך גם השכונה החב"דית ב[[רמת שלמה]] בירושלים שהוקמה ונבנתה על ידי אגו"ח, בהוראת הרבי. כמו כן הוקמה 'ועדת הביקורת' ו'ועדת חינוך' שעסקו בחיזוק החינוך החב"די בארה"ק, בארגון ימי עיון וכינוסים שונים בנושא. כן הוקמה 'מחלקת קליטה' שסייעה לקליטתם הרוחנית והגשמית של העולים החדשים, וכן איגוד המשפיעים. בשנים האחרונות הקים בתוקף תפקידו את '[[מטה משיח בארץ הקודש]]' בניהולו של הרב [[שמואל הנדל]] כארגון הפועל בחסות אגו"ח. בתחילת שנת [[תשס"ד]] - זמן קצר לפני פטירתו, הקים את הארגון [[יד לילד המיוחד]] המסייע לילדים עם צרכים מיוחדים ולמשפחותיהם, מחליפו בניהול הארגון כיום, הוא נכדו - הרב [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]]. ==קרבתו לרבי==מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שלוימק'ה לרבי ל[[יחידות]] הוא נתן לרבי [[פ"נ]] בו כתב את שמות ילדיו, אך הוא שכח לכתוב שם של אחד מהם. כשקרא הרבי את הפ"נ הרבי שאל את ר' שלוימק'ה אם הוא רשם את כל שמות ילדיו, ר' שלוימק'ה הנהן באישור, הרבי שאל זאת שוב ולאחר שר' שלוימק'ה ענה שוב בהינהון אמר לו הרבי את השם של בתו של ר' שלוימק'ה אותה הוא שכח לכתוב בפ"ן. לר' שלוימקה הייתה פרנסה קשה, והיו ימים שהוא אף בקושי הביא לחם הביתה.. וכשהיה צריך לחתן את ביתו לא היה לו מאיפה להשיג את הכסף, כששמע על-כך הרבי פנה אל ר' [[אפרים וולף]] והורה לדאוג לכיסוי הוצאות החתונה. בשנת [[תשל"ו]] כשנפטר ה'שווער' של ר' שלוימק'ה ר' [[יצחק מאיר גרינברג]] מכרו את דירתו ואת הכסף שקבלו תמורת הדירה נתנו ר' שלוימק'ה ורעייתו רוזה לרבי, כשהגיע לאחר זמן מה ל[[יחידות]] מסר הרבי לר' שלוימק'ה מעטפה ובא הכסף ששלחו הוא ורעייתו. לקראת י"א ניסן [[תשל"ב]] - שנת השבעים להולדת הרבי נכנס ר' שלוימק'ה ליחידות, בה הביא לרבי כהרגלו מידי י"א ניסן אלבומים מלאים בברכות לכבוד י"א ניסן מכל צמרת השלטון וההנהגה בישראל (אף שולמית אלוני היתה בין המברכים), בתגובה הביא לו הרבי 4 הגדות של פסח, אחת בשביל הפרזידנט [[זלמן שז"ר]], אחת בשביל אחייניתו של הרבי [[דליה רוטמן]], אחת בשבילו, ואחת בשביל בתו הבכורה. ר' שלוימק'ה אף היה רגיל לנסוע לרבי ל[[י"א ניסן]], ולעיתים אף היה נשאר אצל הרבי פסח{{הערה|באותו זמן הייתה הוראה מהרבי שאנ"ש הנוסעים לי"א ניסן לא ישארו שם גם פסח אלא יחזרו למשפחתם, לכן מי שהיה רוצה להשאר גם פסח אצל הרבי היה צריך לקבל אישור מיוחד לכך}}, וכשהרבי ערך את הסיבוב ב[[סדר פסח]] של התמימים, ר' שלוימק'ה הצטרף אליו על פי הוראתו והלכו יחד לסיבוב. כמו כן באחת משנות הממי"ם לפני [[חג הפסח]] קרא הרבי לר' שלוימקה ולפרופסור [[ירמיהו ברנובר]] לחדרו הקדוש ל[[יחידות]], שם חזה הרבי שעומד להיות עלייה מ[[רוסיה]] לארץ הקודש וציווה עליהם לדאוג לשיכון עבור העולים הרוסים ב[[ירושלים]]. לאחר היחידות נתן הרבי לכל אחד מצה, כשהגיעו לארץ דאגו אצל ראשי המדינה והשלטון למען הקמת שכונה עבור העולים הרוסים. לקראת הכנסת [[ספר על תולדות חייו תורה של משיח]] אצל הרבי בשנת [[תש"ל]] כתב הרבי מכתב לוועדה המארגנת של הכנס, שאת 15 הפסוקים של "אתה הראת"יגידו 15 מזקני החסידים, ביניהם כתב הרבי אף את ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק שיכובד אף הוא באמירת פסוק{{הערה|[https://collive.com/the-rebbe-wrote-list-of-honors/ הרבי כתב את רשימת הכבוד] - COLlive, המקור ב'''אנגלית'''}}. באחת הפעמים מעסיקיו רצו למנותו אחראי משמרת, אבל הוא שאל את הרבי והתשובה הייתה: רק בתנאי שזה מקדם את הפצת היהדות. לכן החליט להישאר נהג ולא הצטער. כל השנים הסתובב כשלראשו כובע הקטר עם הסמל של רכבת ישראל. זה לא היה אלא כיסוי לפעולות של הפצת יהדות שעשה בין הקרונות. אחת ההתייחסויות הפומביות הנדירות הייתה בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בערב [[ראש השנה]] [[תשד"מ]], כאשר הרבי הכריז כי הוא אינו סתם '[[טנקיסט]]', אלא מנהיג רכבת שלמה. בהזדמנות אחרת במהלך חלוקת דולרים לטנקיסטים שאל הרבי בתמיהה היכן ר' שלוימק'ה נמצא, כשהגיע לרבי אמר לו הרבי שהענווה שלו קשה מנשוא. הרבי התבטא באחד המכתבים שר' שלוימק'ה מתנהג באופן של "למעלה מגדר אנושי". בכל פעם שר' שלוימק'ה היה בא לתשרי ל[[רבי]] היה ר' [[דוד רסקין]] מביא לר' שלוימקה מפתח של אחד החדרים בקומה העליונה של [[770]] שם היה ר' שלוימק'ה יושן. מסופר שפעם אחת כשהגיע ר' שלוימק'ה לרבי לחודש החגים לא היה לו איפה לישון, אך הוא לא אמר על-כך דבר לאף אחד והיה יושן על אחד הספסלים ב-770, כשראה זאת הרבי הלך הרבי לאחד החסידים הידועים בשכונה ואמר לו לברר איפה ר' שלוימק'ה יושן, ואם יתברר לו שאין לו איפה לישון שידאג לו למקום לינה. במהלך כהונתו של ר' שלוימק'ה כיו"ר ועד כפר חב"דואגו" בהוצאת המשפחהח היה הרבי מתקשר אליו דרך אחד המזכירים לעתים קרובות, - לעתים כמה פעמים ביום - כדי לברר את התפתחות העניינים ב[[כפר חב"ד]] בכלל וב[[חב"ד]] בפרט.
==משפחתו==
*חמיו, ר' [[יצחק מאיר גרינברג]] ע"ה - חבר בועד המייסד של כפר חב"ד*אחיו, יהושע מיידנצ'יקע"ה*גיסו, גני תקווה.ר' [[שמואל גרונם גרינברג]] ע"ה
;בניו:
*הרב צבי הירש מיידנצ'יק - [[כפר חב"ד]].*הרב [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]] - כפר חב"ד, מנהל [[בית חב"דנמל התעופה לוד (נתב"ג)]] נמל התעופה , וחבר [[אגו"ח ]] באה"ק.*הרב [[ישראל מיידנצ'יק ]] - כפר חב"ד, מנהל בנין בית אגו"ח [[770 כפר חב"ד]].*הרב יעקב משה מיידנצ'יק - כפר חב"ד., עוזר מלמד במוסדות החינוך ב[[כפר חב"ד]]
;חתניו:
*הרב [[חיים אברהם בלניצקי|חיים אברהם בלינצקי ]] - [[כפר חב"ד]], משלוחי הרבי בשדה התעופה.
*הרב מנחם קליינמן - באר שבע.
*הרב בערק'ה [[דובער מנדלזון|בערקה מנדלסון]] - כפר חב"ד, חבר איש [[אגו"ח]] וחבר [[ועדת החינוך החב"די]].*הרב [[עופר מיודובניק]] - [[צפת]], [[משפיע]] בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].ויו"ר הנהלת [[התאחדות החסידים]]*הרב [[בן-ציון קארף ]] - [[מיאמי]], [[פלורידה]]. מנכ"ל [[מוסדות חב"ד במיאמי, פלורידה.]]*הרב אמיר רוזן - משפיע ומשגיח בישיבת כפר חב"ד ;בין נכדיו הידועים*ר' [[אברהם מיידנצ'יק]] - שליח ב[[ראשון לציון]], איש אגו"ח חבר [[התאחדות החסידים]] ופעיל [[בית חב"ד לאישי ציבור]]*ר' [[שניאור זלמן מיידנצ'יק]] - שליח הרבי לסרי לנקה*ר' [[מנחם מענדל מיידנצ'יק]] - שליח הרבי להרצליה פיתוח ולכפר שמריהו*ר' [[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)|מנחם מענדל בליניצקי]] - כפר חב"ד. מנהל הפרויקטים של אגו"ח ומעסקני חב"ד בארה"ק*ר' [[שלום דובער קליינמן]] - משלוחי הרבי ב[[מיאמי ביץ']], [[פלורידה]]*ר' [[תומכי תמימים באר שבעיקותיאל יהודה מיודובניק]]- צפת, שליח למגדל תפן.ר"מ ומשפיע במכון הטכנולוגי של [[ישיבת חנוך לנער]] בצפת
==לקריאה נוספת==
[[קובץ:מיידנצ'יק_הקטר.jpg|שמאל|ממוזער|100px|כריכת הספר הסוקר את תולדות חייו]]
* שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב"ד''', [[תשע"ג ]] (2013)*מנחם זיגלבוים '''[https://drive.google.com/drive/folders/1_qTOoGhtF7x12okj8VqYNDdC7gSqRjh3 ר' שלוימקה]''' שבועון [[בית משיח (שבועון)| בית משיח]] גליון 418 ע' 28 פרשת נשא תשס"ג*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/2/26/קטר_ועסקן_בברכת_הרבי.pdf קטר ועסקן בברכת הרבי]''', שבועון בית משיח פרשת שלח תשפ"ב*שניאור זלמן ברגר, שבועון [[בית משיח (שבועון)| בית משיח]] מס' 1315 עמ' 36–39.
==קישורים חיצוניים==
*[http://videoold2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?#!g=1&url=article&id=2283 60691 התבטאות נדירה של הרבי על מיידנצ'יק] {{וידאו}}*[httphttps://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1393865 הרבי נותן דולר ל'ראש העיר' של כפר חב"ד] {{וידאו}}*[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1owwT0Mo8KCS7i5-7N5jJvJCO9QjTac2i נאומו של הרב מיידנצ'יק ח"י אלול תשנ"ט]*[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?#!g=1&url=article_hearticle&id=64915 גלעד שרון על הרב מיידנצ'יק] {{אינפו}}* [http://wwwold2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76538 ערב השקה לספר "הקטר של חב"ד"], [http://wwwold2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76535 אתר ynet מדווח: ערב השקה לספר על יו"ר אגו"ח] {{אינפו}}*'''[https://chabad.info/magazine/135615/ שלמה מיידנצ'יק הולך לוושינגטון]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח}} גליון שבת פרשת צו תשע"ו {{אינפו}}*[https://chabad.info/in-focus/49370/ ידיעות אחרונות מספר על ר' שלמה מיידנצ'יק] {{אינפו}}*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47544 לדמותו של "השגריר של הרבי"] {{וידפו}}*[https://col.org.il/news/135890 הסנאטור האמריקני ביקר בכפר. כעת נחשפות התמונות] {{col}}*[https://col.org.il/news/4452 ר' שליימק'ה] כתבה וגלריה מחייו של ר' שלומקה {{col}}*[https://col.org.il/news/138678 "יסלל רק על גופותינו": כך נלחמו תושבי כפ"ח בכביש המהיר], מאבקו של ר' שלוימק'ה בנושא הנתיב המהיר בכפר חב"ד, כ"ד אייר תשפ"ב {{col}}*[https://col.org.il/news/107446 'קול ישראל' ביום שידורים בכפר חב"ד • היו ימים] ראיון ברדיו "קול ישראל" עם ר' שלוימק'ה מיידנצ'יק, י"ז חשון תשע"ח {{col}}*[https://col.org.il/news/142298 נדיר: המסמך שחושף את גדלותו של העסקן ר' שלמה מיידנצ'יק] - {{col}}
{{סדרה|הקודם=[[דוד ברוומן]]|הבא=[[מנחם לרר]]|רשימה=[[ועד כפר חב"ד|יושב ראש ועד כפר חב"ד]]|שנה=[[תשי"ח]] - [[תשמ"ג]]}}
{{סדרה|הקודם=[[אפרים וולף]]|הבא=–|רשימה=[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|יושב ראש אגו"ח]]|שנה=[[תש"נ]] - [[תשס"ד]]}}
{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:מיידנצ'יק, שלמה}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|מיידנצ'יק שלמה]][[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א|מיידנצ'יק שלמה]][[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]][[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]][[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|מיידנצ'יק שלמה]]
[[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת גרינברג (2)]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין אחיעזר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]]
[[קטגוריה:מייסדי כפר חב"ד]]
4,482

עריכות