שינויים

[[קובץ:הרב גורן בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה גורן תוקע בשופר ב[[שופר]] במעמד שחרור [[הכותל המערבי ]] (צילום: לע"מ)]]הרב '''שלמה גורן''' (במקור: '''גורונצ'יק'''); ([[כ"א בשבט]] [[תרע"ח]] - [[כ"ד בחשוון]] [[תשנ"ה]], ) היה הרב הצבאי הראשי משנת [[תש"ח]] ועד [[תשל"א]]. שימש למשך תקופה קצרה הרב הראשי של [[תל אביב]] יפו ולאחר מכן [[הרב הראשי לישראל]] בשנים [[תשל"ב]]-[[תשמ"ג]]. הוא נפגש עם [[הרבי]], ובכל מה שהיה יכול היה עוזר לרבני שמר על ידידות חמה עם רבני וחסידי חב"ד ב[[ארה"ק]]. בעקבות פסקו ב[[פרשת הממזרים]] הוא זכה לגינוי חריף מהרבי מ[[הרבי]] שקרא לו להתפטר מתפקידו.

==קורות תולדות חיים==נולד בעיר זמברוב שב[[פולין]] לאברהם וחיה ציפורה גורונצ'יק. בשנת [[תרפ"ה]] (1925) עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. בתחילה התגוררה המשפחה בכפר ב[[כפר חסידים]], שאביו היה בין מייסדיו, ושם למד בבית הספר של המזרחי{{הערה|[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9F חלק מהחומר מויקיפדיה]‏}}.

לאחר מכן עברה משפחתו ל[[ירושלים]], והרב עבר ללמוד בתלמוד תורה "עץ חיים", שם הוכר כ'עילוי'. בגיל 12 החל ללמוד בישיבת [[חברון ]] ב[[ירושלים]] - מקרה חסר תקדים בישיבה זו. בגיל 17 [[סמיכה|נסמך לרבנות]] ופרסם את ספרו הראשון "נזר הקודש" (חידושים על [[רמב"ם#חיבורו משנה תורה - "יד החזקה"|משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] הלכות פסולי המוקדשים). בגיל 21 פרסם את ספרו "שערי טהרה", שבו ליקט את קטעי [[תלמוד בבלי|הבבלי]] [[תלמוד ירושלמי|והירושלמי]] השייכים למשניות ל[[משניות]] של [[מסכת מקוואות]] ({{הערה| עליה אין תלמוד ערוך)}}, וחיברם יחד למעין תלמוד על מסכת מקוואות. כל ימיו גילה חיבה מיוחדת לתלמוד הירושלמי, לו ייחס מסורת [[הלכה|הלכתית]] שונה מן התלמוד הבבלי. בשנת [[תשכ"א]] אף זכה בפרס ישראל ליהדות על עבודתו בחקר התלמוד ה[[תלמוד הירושלמי]].

נשא לאשה את צפיה גורן, בתו של הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] (הרב הנזיר), שהיה מתלמידיו המובהקים של הרב [[אברהם יצחק קוק]].

בשנים [[ת"ש]] - [[תש"ד]] למד באוניברסיטה ב[[אוניברסיטה]] העברית.

כאשר הוקם [[צבא הגנה לישראל]] בשנת [[תש"ח]], הקים הרב גורן את מערך הרבנות הצבאית, ושירת שנים ארוכות כרב הצבאי הראשי בדרגת אלוף. תוך כדי [[מלחמת העצמאות ]] ולאחריה עסק רבות בהבאת חללי צה"ל לקבורה ובהתרת נשות החללים והנעדרים מעגינותן.

כרב הראשי הראשון לצה"ל, הרב גורן בנה את יסודותיה של הרבנות הצבאית, ובין השאר ידועות פעולותיו בנושאי הוצאת ה[[סידור]] של [[צה"ל]] וקביעת נוסח צה"ל האחיד, מדידות ושרטוטים של [[הר הבית]] ופסיקה הלכתית תקדימית.

הרב גורן היה בין הראשונים שהגיעו להר הבית ול[[כותל המערבי]] ב[[מלחמת ששת הימים]], שם אמר ברכת שהחיינו, 'אל מלא רחמים' והלל בברכה. את כניסתו לעיר העתיקה ואת התפילות ליווה בתקיעות [[שופר]]{{הערת שולייםהערה|בספר "הר המריבה" הביא נדב שרגאי עדויות לפיהן שקל הרב גורן לאחר כיבוש הר הבית את האפשרות של פיצוץ המסגדים ואף שיתף אישים נוספים מצמרת [[צה"ל]] ברעיון זה. הרב גורן עצמו לא חזר על רעיון זה בשנים שלאחר מכן והכחיש כי אי פעם שקל ברצינות אפשרות מעין זו ('הר המריבה', כתר, 1995, עמ' 30-29).}}. הרב גורן ונהגו היו הראשונים שהגיעו ל[[קבר רחל]] ב[[בית לחם]] ול[[מערת המכפלה]] ב[[חברון]]{{הערה|1=[http://www.machpela.com/content.asp?pageid=67 ראיון עם הרב גורן באתר מערת המכפלה]‏}}.

הרב גורן השתחרר מצה"ל בשנת [[תשל"א]] (1971). ומחליפו כרב צבאי ראשי היה הרב [[מרדכי פירון]].

[[קובץ:כרב הראשי לישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תשמ"ב כרב הראשי לישראל (משמאל הרב [[עובדיה יוסף]])]]בשנת [[תשכ"ח]] (1968) נבחר לרב הראשי של [[תל אביב]] אולם החל למלא את התפקיד רק בשנת [[תשל"א]] (1971).

בשנת [[תשל"ב]] (1972) נבחר לרב הראשי האשכנזי לישראל, בהחליפו את הרב [[איסר יהודה אונטרמן]], במהלך תקופת הבחירות ההיא דיבר הרבי בחריפות רבה נגד כל הענין של בחירות לרבנות, שזהו היפך ההלכה.  הרב גורן כיהן בתפקיד זה עד שנת [[תשמ"ג]] 1983. תקופת כהונתו התאפיינה במחלוקות ומאבקים בלתי פוסקים בינו ובין הראשון לציון, הרב [[עובדיה יוסף]]. מאבקי כוח אלה פגעו קשות בשמה הטוב של [[הרבנות הראשית]].

הרב גורן המשיך לעורר מחלוקת גם לאחר פרישתו. בעשור האחרון לחייו הביע לא אחת אי נחת ממוסד הרבנות הראשית בתקופה שלאחר כהונתו שלו, ואף קרא לביטולו.

[[קובץ:עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורן משוחח עם הרבי במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשכ"ג]]הרב גורן נכנס ארבע פעמים בארבע שנים - בזו אחר זו - היה ב[[יחידות]] עם אצל הרבי, וכל ארבע פעמים, פעם בשנה, במשך ארבע שנים ברציפות. ובכל אחת מהפעמים שהה בחדר יותר מארבע שעות. היחידות היתה מתחילה ה[[יחידות]] שלו התחילה תמיד בשעה 11:30 בלילה, ונמשכה עד קרוב לארבע לפנות בוקר.!

ובכל בכל פעם היה הרבי מוסר בידו מסר של "דבר תורה" למסור לחסידים ב[[כפר חב"ד]].

באחד באחת השנים הורה הרבי לעסקני חב"ד לסייע למינוי רבנים חב"דיים לקבל תפקידי רבני ערים. בין ראש הפועלים בעניין, היו ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' [[חיים זושא וילימובסקי]], שעבדו בתיאום פעולה מלא. הם נסעו לערים שונות ודיברו עם עסקנים, גבאי בתי כנסת וראשי ערים מקומיים, כדי שאלו יפעלו למען מינויו של הרב שבדרך כלל פעל גם כשליח בעירו. בדרך כלל, לאחר שעבודתם הוכתרה בהצלחה והבחירה התקבלה, המשיכו לסייע לרב החדש והצעיר.

לרב גורן, שהיה אז הרב הראשי לישראל; היה קשר מיוחד עם ר' זושא, ורב גורן היה מסדר מסייע לו לסדר את ההליכים הנדרשים על מנת לקבל 'כושר' לרב עיר עבור רבנים רבים, הליך שבדרך כלל נמשך שנים רבות.

בשנת [[תש"נ]] ביקר הרב גורן ב[[אילת]] והיה אורח של [[צעירי חב"ד ]] באילת לכבוד סיום [[הרמב"ם]] שהתקיים ברוב פאר והדר בהשתתפות מאות איש.

פעם לאחר שדיבר בהוסטל באירוע מסוים ב[[כפר חב"ד]] שהמדינה שהקמת מדינת ישראל היא [[אתחלתא דגאולה]], התווכח איתו שוחח עימו הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] על זה לאור שיטת בנושא והרב גורן החל להסביר את עמדתו ונימוקיו, אך כאשר הציג באוזניו הרב דרוקמן את שיטתו של הרבי בנושא הנצמדת לדברי ה[[הרמברמב"ם]] שהרבי תמיד צמוד אליה. לאחר ששמע את שיטת הרבי, הוא כבר לא התווכח, אלא הגיב בכבוד וחדל מהשמעת דבריו הקודמים (שלא כאופיו הסוער) בכבוד ובדרך ארץ{{הערה|מפי הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]).}}.===למה לא עולה הרבי לארץ הקודש?===כל פעם שהרב גורן נכנס ליחידות הוא שאל את הרבי למה אין הרבי מבקר בארץ?

ובכל שיחה במשך ארבע השנים נתן יש להעיר, שבספרו "תורת המדינה" (עמ' 141) מציין הרב גורן את דעתו של הרבי טעם בנושא הנ"ל, וכותב ש"היה לנו בנושא זה ויכוח ארוך עם האדמו"ר מליובאוויץ'". בספר אחר לאי, הוא מציין: "דנתי בנושא זה "בין כסה לעשור תש"ך" ארוכות וקצרות עם הגה"צ האדמו"ר מלובביץ שליט"א ביחס להגדרת משימת קיבוץ הגלויות של מדינת ישראל כיום, לאור החזון של התורה, הנביאים והכתובים" (תורת המועדים, קיבוץ גלויות ובניין בית המקדש -בואו לארץמי קודם למי, עמ' 289, מהדורת תשע"א). הוא אף מציין ששוחח עם הרבי במשיך ארבע שעות בנושאים אלה: "היה לי בנושא זה ויכוח ממושך עם האדמו"ר מליובאוויץ'.. בפעם הראשונה ענה שאינו מבקר בארץ משום שמאז עלה לנשיאות שלו לא יצא מליובאוויטש. דנתי איתו בנושא זה במשך ארבע שעות עד לפנות בוקר... אבל, אני נשארתי בדעתי והוא נשאר בדעתו" (מדינת ישראל לפי חזון הנבואה וההלכה, והרבי הבטיח שאם יחליט לצאת מליובאוויטשתורת המדינה, המקום הראשון שייסע אליו יהיה ארץ ישראלעמ' 473, מהדורת תשע"א).

===למה לא עולה הרבי לארץ הקודש?==={{ערך מורחב|ערך=[[הבקשות מהרבי שיעלה לארץ ישראל]]}}הרב גורן העלה ארבע פעמים לפני הרבי כשנכנס ל[[יחידות]] את השאלה מדוע הוא אינו מבקר בארץ. בפעם הראשונה ענה הרבי, שאינו מבקר בארץ משום שמאז עלה לנשיאות שלו לא יצא מ[[ליובאוויטש]], והוסיף והבטיח שאם יחליט לצאת מליובאוויטש, המקום הראשון שיסע אליו יהיה ארץ ישראל. הרב גורן שאל והרי ושהרבי הרבי מתגורר בניו יורק, ב770 איסטרן פארקוויי, ולא בלובביץ אשר ברוסיהבליובאוויטש שב[[רוסיה]]. ענה על כך: אנו העתקנו הרבי השיב כי העתיקו את ליובאוויטש לכאן את לובביץ, ואין אנו ואיננו מתגוררים כלל בניו יורק. חזר הרב גורן ושאל: הרי כבודו נוהג להשתטח על קברו את הרבי כיצד איפה נוסע הרבי אל ה[[אוהל]] של חותנו? על זה ענה[[הרבי הריי"צ]], והרבי השיב שאנשי חב"ד יצרו מעין פרוזדור של לובביץ ליובאוויטש מבית המדרש עד לציון קברו של חותנו...

בשנה שאחריה בפעם שלאחריה ענה הרבי שהוא כבר היה מוכן לבקר בארץ, אבל אז לא יוכל לעזוב אותה עוד ותישאר החסידים על פי ה[[הלכה]] לצאת ממנה והחסידים יישארו ללא מנהיג וללא נשיא. והוסיף שלעזוב את ארץ ישראל, הקדושה בעשר קדושות ולצאת לחוץ לארץ, אין מעשה זה הולם את ההלכה.

בשנה בפעם השלישית הפעם לאחר שהתווכח עם השלישית בה העלה את השאלה, הרבי על מדינת ישראל ועל צה"ל, שוב שאל, והרבי ענה שבעצם הוא מוכן לבקר בארץ והתחיל לעשות הכנות לכך. , אך תוך כדי ההכנות לנסיעה, נזכר שאף אחד מרבותינו נשאינו של מ[[נשיאי חב"ד ]] שקדמו לו לא עלה לארץ, ואינו והוא אינו רוצה לשנות ממנהגם. הרב גורן טען שאין ללמוד מהנשיאים שקדמו לו, משום שאז לא הייתה [[מדינת ישראל|המדינה]] קיימת ולא היו בארץ מיליוני יהודים, אומנם עתה מצפים לו בארץ חסידיו וביקורו יביא גל עלייה לארץ. הרבי השיב כי אילו הביקור בארץ היה חשוב מבחינת השקפת החסידות, היו הנשיאים שלפניו עולים לארץ במסירות נפש, ואם לא עשו כך סימן שישנם עיכובים משמים על עלייתם לארץ של נשיאי חב"ד.

כשהרב גורן הגיע ל[[כפר חב"ד]] ל[[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] סיפר לקהל את דברי הרבי בסיום ההתוועדות שאל אותו הרב גורן הגיב ואמר שאין ללמוד מהנשיאים שקדמו לו, משום שאז [[שניאור זלמן גרליק]] כי לא היתה מדינת ישראל קיימת ולא היו ייתכן שהרבי אמר כך שהרי [[הרבי הריי"צ]] [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ מיליוני יהודים. מה שאין כן עתה, כשמצפים לבואו רבבות חסידים וסתם עמך, וביקורו של האדמו"ר יעלה את רוחם ויביא לידי זרם חדש של עוליםהקודש|ביקר בארץ]].

הרבי ענה כי אילו הביקור בארץ ישראל היה חשוב מנקודת השקפה של החסידות, היו הנשיאים שלפניו עולים לא"י במסירות נפש, ואם לא עשו כך סימן שישנם עיכובים מן השמים לנשיאי חב"ד שלא יעלו לארץ. כשהרב גורן הגיע לכפר חב"ד למסיבת י"ט בכסלו סיפר לקהל הרב את דברי הרבי. לאחר המסיבה פנה אליו רבו של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]] בתמיהה, ואמר כי לא יתכן שהרבי אמר כך שהרי הרבי הריי"צ ביקר בארץ? הרב גורן התבלבלבפעם הבאה שהגיע לרבי, והחליט שבביקור הבא אצל הרבי יעיר לרבי על מה שאמר לו וישאל על ביקור [[הריי"צ]]. כשנסע לרבי לשנה הבאה ונכנס ליחידות. הרבי עמד בפתח חדרו לקבלו ועוד בטרם שהרב גורן אמר שאמר משהו, אמר לו הרבי כי בוודאי יש לכבודו תמיהה על דברי בשנה שעברה, שאמרתי התעוררה לו שלכן החלטנו השאלה כיצד אמר שנשיאי חב"ד לא לבקר בארץ משום שרבותינו נשיאנו לא ביקרו באעלו לארץ והרי הרבי הריי"י, והרי חותני צ אכן ביקר בארץ והתפלל על קברי האבות בחברון. הרבי המשיך ואמר כעת אגלה לכבודו את כל האמת למה אין אנו מבקרים בארץ: אמר כי הסיבה האמתית היא משום שעבודת הקודש של נשיאי חב"ד קשורה עם הקברים הקדושים {{מונחון|מקום מנוחתם כבוד|קביהםו}} של נשיאי חב"ד הקודמים. כל , על ידי שהם מביאים את הבקשות בכתב ובע"פ שאנו מקבלים אנו מביאין אותן לקברים הקדושים ודרכם אנו מפעילים את מידת הרחמים בשמיםשקיבלו אליהם. בימיו של חותני הרבי הריי"צ לא היה לו ציון וקבר לשטוח עליהם את תפילותיו ובקשותיו, היות וכולם היו תחת שליטת [[ברית המועצות]] שאסרה עליו את הכניסה אליה. משום שהקברים של הנשיאים הקודמים נשארו ברוסיה ולא היתה לנו גישה אליהם. לכן לא היתה לחותני דרך אחרת אלא כך נאלץ הרבי הריי"צ לנסוע לא"י ולהעביר לשם לארץ ולשטח את כל הבקשות ולשטחן שקיבל על קברי [[האבות בחברון]] ב[[חברון]]. אבל אנו יש לנו הציון של חותני, הנמצא כאן. עליו אנו יכולים לשטוח את הבקשות והתפילות, ולכן אין אנו זקוקים לבקר בארץ.

זכה כ"ק האדמו"ר שליט"א להרבות בכבוד שמים ולקרב לבבות לאלפים ורבבות בכל קצוי תבל לאבינו שבשמים.. אין כמעט פינה בעולם היהודי ששם חב"ד לא ינשא לתהילה בכבוד ובהערצה,. וגחלת ישראל שלא כבתה ברוסיה ב[[רוסיה]] ובנותיה, גם היא בזכות מסירות הנפש של חב"ד...

|תוכן=.. האדמו"ר עלה על כל נשיאיה הקודמים של חב"ד בזה שהצליח לבנות ולהקים אימפריה רוחנית חובקת עולם. אין פינה בעולם שמצויים בה יהודים, שידה של חב"ד לא השיגה אותם. מתוך [[מסירות נפש ]] ונאמנות אין קץ למנהיגם, סיכנו חסידיו את חייהם, ופעלו ללא לאות בארצות המסוכנות ביותר לפעילות רוחנית זו.

.. אין ספק שהאדמו"ר לא הניח כמותו בעולם בגדולתו בתורה, בכל ענפי המחשבה ה[[מחשבה]] היהודית, בכושר מנהיגותו ובתנופת העשייה שלו. ולא קם כמוהו גם בדורות הקודמים.}}

בכסלו [[תשל"ג ]] הוציא בית דין רבני מיוחד בראשות הרב גורן פסק הדין שטיהר את האחים חנוך ומרים לנגר מחשד לממזרות, וסיים פרשה ארוכת שנים שגרמה לסערה בישראל. מהלכיו של הרב גורן בפרשה הביאו לזעם גדול עליו בקרב הציבור החרדי ולהרחבת הקרע בין הציבור החרדי והרבנות ו[[הרבנות הראשית לישראל]].

[[הרבי]] יצא בתוקף נגד המהלך, במיוחד הדגיש את העובדה שהרב גורן נבחר רק כדי שיפסוק את הפסק המקלהמיקל, וגינה בחריפות את התערבות הממשלה בפסקי התורה, ואת הצהרותיהם של שרי הממשלה כי האח והאחות מותרים לבוא בקהל, וזאת עוד לפני פסק הרבנים, דבר המהווה התערבות גסה וחמורה בפסק התורה, התערבות שלו הייתה קוראת בכל בית משפט המתנהל לפי חוקי העמים, הייתה מזעזעת את הציבור הנאור בעולם כולו{{הערה|שיחת ש"פ וישב תשל"ג, שיחות קודש תשל"ג ח"א ע' [https://drive.google.com/file/d/1LlQBgVFZlyrF9MyTp3fF2X4P8flzlmcJ/view 216], [https://drive.google.com/file/d/12kmFqrZHLj_EQItiN9PoIN8nUqEUJEA_/view 442].}}.

בכנס שהתקיים נגד המהלך ובמחאה האדירה שהתקיימה, השתתפו רבני חב"ד, ביניהם הרב [[יעקב לנדא]] שהדגיש את הנגיעה האישית שהייתה לרב גורן, שמונה לרב עקב הפסיקה המקילה שעליה הצהיר מראש, ואמר שפסק שיש לפוסק נגיעה בפסק אינו פסק על אחת כמה וכמה כאשר נעשה כדי למצוא חן בעיני חילונים. בנוסף השתתפו במחאה כל גדולי רבני הציבור החרדי ביניהם כל מנהיגי הליטאים, ביניהם [[הסטייפלר]] ששלח את נציגיו למעמד, הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] כתב מכתב חריף, והרב [[יוסף שלום אלישיב ]] על הפסק ש"לכדי [[ליצנות ]] לא הגיע".

ומאז מאז הפרשה נוצר ריחוק בינו לרבי. הפסיק הרבי את הקשר הישיר עם הרב גורן, אבל, הרב גורן מצידו המשיך לעזור לחב"ד . יחד עם זאת, טוען בנו של הרב גורן, כי מספר חודשים לאחר פרשת "האח והאחות", שהה הרב גורן בניו יורק, ומשמשיו של הרבי ביקשו ממנו שיבוא אל הרבי, אולם הרב גורן סירב (כנעדות בנו, רמי גורן, ערוץ 7, כ"ה בחשון תשע"ד. מובא במאמר "לדמותו ולזכרו של מו"ר הגר"ש גורן זצ"ל במתן 'כושר'", אתר ישיבה, שבט תשע"ז).

בעקבות ההסכמים הוציא פסק הלכה האוסר על פינוי יישובים{{הערה| עם זאת, במהלך פינוי ימית פעל גורן למען הרגעת הקיצוניים שבין מתנגדי הפינוי, ואף זכה להוקרה מצד [[מנחם בגין]] על פעילותו במקום.}}, לפיו יש לסרב לפקודת פינוי יישובים או בסיסי צבא והעברתם לידי הפלסטינים.{{הערה|1=ירון אונגר, [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02408.pdf גבולות הציות והסרבנות לפקודה צבאית], אתר הכנסת {{PDF}}}}. {{ציטוטון|"אין לציית לפקודה צבאית הנוגדת את מצוות התורה, והרי ברור שמצוות ישוב ארץ ישראל היא חמורה... ברור איפוא שפקודה מהצבא, המפירה את המצווה החמורה הזאת, אין לה תוקף."}} הוא כותב{{הערה|תשובות הרב גורן, נספח בספר פניני הלכה בעניני העם והארץ, עמ' 265}}. בספרו 'פניני הלכה בעניני העם והארץ' הוא כותב:

{{ציטוטון|"ערביי ארץ ישראל מעולם לא הייתה להם יישות לאומית עצמאית בארץ, לא נקראו בשם פלשתינאים, ולא התיימרו לרשת את זכויות הפלישתים בארץ... והנה קם ראש ממשלת ישראל, שדגל תמיד בשתי גדות לירדן ובשלימות הארץ, וביצע כביכול תחיית מתים לעם הפלשתי, ויצר במו ידיו ישות לאומית חדשה לערביי ארץ ישראל ששמה העם הפלשתינאי. בזה שחתם על מסמך בהסכם קמפ-דייויד שממשלת ישראל מתחייבת לספק את הזכויות הלגיטימיות בספרו של העם הפלשתינאי גרם בכייה לדורות... דווקא ראש המשלה היהודי הימני הקיצוני כביכול, הוא אשר יצר יש מאין, והוליד בחתימת ידו, עם חדש בארצנו הקדושה. עם שאבד עליו הכלח זה למעלה מאלפיים שנה, ביצע בו מר מנחם בגין ז"ל תרגילי החייאה, והציג אותו בשם העם הפלשתינאי"}}{{הערה|תשובות הרב גורן, נספח בספר אליעזר מלמד 'פניני הלכה בעניני העם והארץ, עמ' 246-247}}.מובא מדבריו:

הרב גורן פסק שחל איסור על כניסת יהודים לרוב שטחי [[הר הבית]]{{ציטוטון|"ערביי ארץ ישראל מעולם לא הייתה להם יישות לאומית עצמאית בארץ, לא נקראו בשם פלשתינאים, ולא התיימרו לרשת את זכויות הפלישתים בארץ... לדבריו של הרב גורןוהנה קם ראש ממשלת ישראל, מכיוון שגבולות המקדש אינם נקבעו באופן מדויקשדגל תמיד בשתי גדות לירדן ובשלימות הארץ, ובמסגרת זו לא זוהו אזוריו המקודשים האסורים לכניסת אדםוביצע כביכול תחיית מתים לעם הפלשתי, אין להתיר ליהודי ויצר במו ידיו ישות לאומית חדשה לערביי ארץ ישראל ששמה העם הפלשתינאי. בזה שחתם על מסמך בהסכם קמפ-דייויד שממשלת ישראל מתחייבת לספק את הנוכחות בשטחים הבעייתייםהזכויות הלגיטימיות של העם הפלשתינאי גרם בכייה לדורות.. גם פסיקה זו עוררה מחאה לא מעטה. דווקא ראש המשלה היהודי הימני הקיצוני כביכול, ועד היום הוא אשר יצר יש הקוראים לביטולהמאין, והוליד בחתימת ידו, עם חדש בארצנו הקדושה. עם שאבד עליו הכלח זה למעלה מאלפיים שנה, ביצע בו מר מנחם בגין תרגילי החייאה, ואף רבנים המתירים את העלייה להרוהציג אותו בשם העם הפלשתינאי"}}{{הערה|תשובות הרב גורן, נספח בספר פניני הלכה בעניני העם והארץ, עמ' 246-247}}.

אשתו, הרבנית '''צפיה גורן''' נולדה להוריה הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] (המכונה "הרב הנזיר") ולרבנית שרה ב[[ד' באלול]] [[תרפ"ה]] (1925). את שמה המיוחד נתנו לה הוריה על שם הציפייה ל[[גאולה]] ול[[נבואה]] שהרב הנזיר שאף אליהן כל ימיו. השם ניתן לאחר שרבו של הרב הנזיר, רבה הראשי של ארץ ישראל הרב [[אברהם יצחק קוק]], הסכים לו במכתב מלא רמזים וברכות מפליגות שכתב ממקום חופשתו במוצא.

בפני מכריה, חסידי [[חב"ד]] תמיד סיפרה כיצד הרבי כיבד אותה ואף קם בפניה כאשר התלוותה לבעלה שכיהן אז כהרב הראשי לצה"ל. הרבי אמר לה שהוא מכיר להם תודה על היותם נכדי הרב מלוגא הרה"צ מ[[לוגה]] הרב הרב [[חנוך העניך אטקין]], שהרבי הסתתר אצלם. הרבי בחר להשתכן אצל הרב מלוגא דווקא בשל העובדה שלא התפרנס ממלאכת הרבנות אלא התפרנס מעבודתו ככורך וכך לא חשד בו השלטון הקומיניסטי ולא הרבה לבקר אותו.

היתה הייתה מזכירה בערגה את ביקוריהם של הרב [[חיים זושא וילימובסקי|זושא וילמובסקי]] (הפרטיזן) והרב [[שלמה מיידנצ'יק]] כשהיו נכנסים באמצע הלילה לביתם כש[[ניגון חב"ד]] בפיהם ואליהם מצטרפים רבני חב"ד שהרב תמיד היה שמח לעזור להם.

חתנה, הקרדיולוג הפרופסור ישראל תמרי שבמסגרת השתלמות ברפואה היה בארה"ב הגיע ללהשתתף ב[[התוועדות]] שבת [[פרשת שופטים]] [[תש"נ]] ב-[[770]] התכבד מאוד על ידי , בהפוגה שבין השיחות הורה לו הרבי, לומר [[לחיים]] כשהרבי מסמן בידו הק' שישתה את כל הכוס ויהפוך אותה - קירוב לא מצוי באותם השנים. ייתכן שהיה זה בזכות היותו נשוי לנינתו עם נינתו של הרב מלוגא(שכנ"ל הרבי הסתתר אצלו) ולא בגלל חמיו עימו ניתק הרבי קשר ישיר. אמנם, פרופ' תמרי הנ"ל מספר על ביקוריו אצל הרבי, ועל כך שהרבי התייחס גם לחותנו: "בשתי הפעמים הראשונות שנכחתי בהתוועדות דיבר הרבי אודות רופאים. פעם אחת היה זה בחודש אייר. הרב קליין אמר לי שהוא סבור שהשיחות הללו הם בעקבות נוכחותי בהתוועדות. לא האמנתי, טענתי שזה בלתי אפשרי. כאשר הגעתי פעם בהושענא רבה עם כל המשפחה, הכניס אותנו הרבי לסוכתו (שלא כמקובל) ואמר לי: "בטח זוכר אתה מה שאמרתי לך כמה פעמים, שברפואה חשובה רפואת הנפש לא פחות מרפואת הגוף, ודברים אלה היו מכוונים, ועליך לזוכרם בכל עת". הרבי הוסיף וביקש: "כשתראה את חותנך (הרב שלמה גורן) תמסור לו שאני רוצה לשמוע אודות חידושי-תורה שלו, ואל תשכח למסור הדברים". ברכה מיוחדת ברְכנו הרבי באותה הזדמנות: 'שהשנה תהיה אצלכם שמחה במשפחה'. ואכן בחודש תשרי תשמ"ח נולדה לנו בת, והרבי שיגר לנו ברכה לרגל הולדתה.כשסיפרתי את הדברים לחותני [הרב גורן] – סיפר לי הוא כי כשהיה שוהה ב'יחידות' ומשמיע לרבי מחידושיו, היה הרבי מתבטא: 'בשביל חידוש כזה צריכים לעמוד' (וכמה פעמים הרבי אכן נעמד...)" (התקשרות, גליון 1008. רועה ישראל, ניצוצי רבי, על פי רשימת הרב יצחק יהודה רוזן, וראה שם את מכתב הרבי לפרופ' תמרי).

* '''הר הבית''': גבולות [[הר הבית]] והלכותיו (משיב מלחמה ד').

==לקריאה נוספתראו גם==

 {{סדרה|הקודם=הרב [[איסר יהודה אונטרמן]]|הבא=הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=[[ז' חשוון]] [[תשל"ג]] - [[א' ניסן]] [[תשמ"ג]]}}