שינויים

{{מפנה|חזן|חזן (פירושונים)}}[[קובץ:שליח ציבור.jpgjpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] משמש כשליח ציבור]]'''שליח ציבור''' (בראשי תיבות: '''ש"ץ''') הוא כינוי לחזן [[בית כנסת|בית הכנסת]], המייצג העובר לפני התיבה ומייצג את הקהל בתפילתו ל[[קדוש ברוך הוא]].==רקע==בתקופות מוקדמות יותר היה שליח הציבור מתפלל בקול את ה[[תפילה]] כולה, עבור ה[[יהודים]] שלא ידעו להתפלל. מנהג זה נפוץ עד היום בקהילות הספרדים ובקהילות נוספות. בקהילות האשכנזיות מסיים שליח הציבור פסקאות שונות בקול, וקורא את ה[[קדיש]], [[ברכו]] ו[[חזרת הש"ץ]]. למנהג זה קדמה מחלוקת בין [[רבן גמליאל דיבנה]] וחכמים{{הערה|{{קח|מסכת|ראש השנה}} משנה בדף לג, ב. וברייתא בדף לד, ב.}}: שחכמים אמרו, ש"כשם ש[[שליח ציבור]] חייב, כך כל יחיד ויחיד חייב", ו"שליח צבור [[חזרת הש"ץ|יורד לפני התיבה]] כדי להוציא את מי שאינו בקי". אבל "רבן גמליאל אומר: שליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן" כולל את מי שהוא בקי, והצבור מתפללים כדי לאפשר לשליח צבור לסדר את תפילתו בפיו. [[הרבי]] הסביר{{הערה|1= [[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=8ef748ff-778e-49cb-bcfc-80dce30345b8&st=מדייק&pgnum=183 חלק א, עמוד מ].}} שמחלוקתם תלויה בחקירה בעניין [[כמות ואיכות]]: לפי חכמים עדיף שיתפללו ציבור - [[עשרה]] אנשים ביחד, כיוון שכך הם יוצרים כמות של [[מניין]]; אבל רבן גמליאל סבר שעדיף שרק אחד יתפלל, אבל תהיה לו איכות של מניין מתפללים. וה[[הלכה]] נפסקה כחכמים{{הערה|[[טור]] [[שולחן ערוך]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|אדה"ז]] סימן קכד, סעיף א.}}.

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=השמרו והזהרו מאד מאד על ה[[תורה]] ועל ה[[תפילה|עבודה שבלב זו תפלהתפילה]] בכוונה, להתחיל כולם יחד כאחד מלה במלה ולא זה בכה וזה בכה וזה דומם וזה משיח שיחה בטילה, ה' ישמרנו. ועיקר הסיבה וגרמא בנזקין הוא מהיורדים לפני התיבה, שהוא הפקר לכל הרוצה לפשוט רגליו החוטף אפרתי או מחמת שאין גם אחד רוצה וכו'. ואי לזאת זאת העצה היעוצה ותקנה קבועה חוק ולא יעבור עוד ח"ו, דהיינו לבחור אנשים קבועים הראוים לזה על פי הגורל או בריצוי רוב המנין. דהיינו שמתפללים מלה במלה בדרך המיצוע בקול רם ולא מאריכים יותר מדאי ולא מקצרים וחוטפים ח"ו. ועליהם מוטל חובה לירד לפני התיבה כל אחד ואחד ביומו אשר יגיע לו ולאסוף אליו סביב סמוך כל המתפללים בקול קצת על כל פנים, ולא בלחש ולא חוטפים ח"ו וכמבואר בתקנות ישנות בכמה עיירות|מקור=[[קונטרס אחרון - פרק ט']]}} 

המקום המיועד לשליח ציבור בבית הכנסת, נבדלות בעדות השונות. בקהילות האשכנזיות מקובל לקבוע את יש שהקצו לו מקום החזן סמוך לארון הקודשנמוך, והמבנה שעליו מניח החזן בכדי לקיים את סידורו נקרא הפסוק "עמודמִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'"{{הערה|1=[[תהלים]] ק"ל, א. בקהילות הספרדיות עומד החזן בבימה שבמרכז בית הכנסת}}", ויש שהקצו עבורו מקום גבוה, על מנת שהקהל יוכל לראות ולשמוע היטב.

יש שהקצו לו מקום נמוך, בכדי לקיים את הפסוק =="מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'חיוב" <REF>==על פי [[תהליםמנהג חב"ד]] ק"ל, א.}}", ויש שהקצו עבורו מקום גבוה, על מנת שהקהל יוכל לראות ולשמוע היטבהאבל במשך שנת האבילות נוהג לעלות כשליח ציבור לכל התפילות (למעט בימים שבהם מתפללים [[תפילת מוסף]]).

על פי [[מנהג חבהרבי]] עולה כשליח ציבור באופן קבוע (חוץ מהשנים [[תש"ד]], האבל במשך שנת האבילות נוהג לעלות כשליח ציבור לכל התפילות (למעט [[תש"י]], [[תשכ"ה]] ו[[תשמ"ח]] שאלו היו שנות אבלות) בימים שבהם מתפללים : [[ו' תשרי]], [[יו"ד שבט]], [[כ"ב שבט]], [[כ' אב]]. ==ראו עוד==*[[חזרת הש"ץ]]*[[מניין]] ==לקריאה נוספת==*'''שמע קולנו''', שבועון כפר חב"ד גליון 1924 עמוד 62 ==קישורים חיצוניים==*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/02-10-2016-00-52-52-קובץ-שני-לקריאה.pdf ליובאוויטש וחזניה - תולדות ימי שליחי הציבור במחיצת רבותינו נשיאינו]''' בתוך קובץ 'בכסה ליום חגנו' בהוצאת [[תפילת מוסףועד חיילי בית דוד]], ראש השנה תשע"ז*הרב חיים הלל רסקין, '''[https://anash.org/hiring-a-chazzan-for-rosh-hashana/ הלכות של שכירת חזן לראש השנה]''' {{אנש}} (אנגלית)*'''[https://col.org.il/news/133590 החזן עם ה'נוסח', בעל המנגן והחזן שגרם להאזין ולבכות]''', קטעים מתפילות הימים הנוראים מפי בעלי התפילה הרב [[יצחק דוד גרונר]], הרב [[אליהו ליפסקר]], והרב [[נתן אשכנזי]] {{אודיו}}{{COL}}

[[קטגוריה:מנהגי חב"דמנהגים בסדר היום]][[קטגוריה:בתי כנסת]]