שינויים

{{אין תמונה}}רבי '''שלום רוקח''' ([[ה'תקמ"א]] - [[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]], [[1781]]–[[-1855]]למניינם) מכונה '''השר שלום''' (בחסידות בעלז מכונה: '''דער ערשטער רב''', הרב הראשון), [[רב]] העיירה [[בעלזבעלזא]]א משנת ה'[[תקע"ז ]] (1817 למניינם) ו[[1817אדמו"ר]]) מבעלזא עד לפטירתו. מייסד שושלת חסידות ושושלת [[חסידות בעלז|בעלזא]].

== תולדות חייו חיים=====ילדותו===נולד בעיר [[ברודי]] בתחילת חודש [[שבט (חודש)|שבט]] שנת ה'תקמ"א ([[1781]]) לרבי אלעזר רוקח (השני), - מחכמי ה"[[בית מדרש|קלויז]]" ב[[ברודי]]המדרש בברודי, ולרבקה הענא בתו של ר' יהודה זונדל רמר"ז, נכדם של רבי [[אלעזר רוקח (רב)|אלעזר רוקח (הראשון)]] בעל "מעשה רוקח" ורבי [[צבי הירש אשכנזי]] ה"[[חכם צבי]]נפתלי הכהן כ"ץ בעל סמיכת חכמים.

בגיל צעיר התייתם רבי שלום מאביו ונשלח על ידי אמו לעיר [['סקוהל]] ' ללמוד תורה אצל אחיה רבי ישכר דב רמר"ז אב בית הדין בעיר. מאוחר יותר בחר בו דודו רבי יששכר דב כחתן לבתו [[מלכה רוקח|מלכה]].

בהיותו כבן שש ביקש לנסוע אל רבי [[אלימלך מליז'נסק]], אמו עזרה לו לחסוך כסף עבור הנסיעה שתוכננה ל[[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[שבועותהשבועות]], אלא שבאותה שנה, בכב[[כ"א באדראדר]], נפטר רבי אלימלך.

בתחילה נאלץ רבי שלום להסתיר את עובדת התקרבותו לחסידות מידיעת מכריו מחשש שיתנכלו לו. מסופר, שאחרי נישואיו, כאשר הלך ללמוד חסידות אצל רבו הראשון בתורת החסידות, רבי שלמה [[המגיד מלוצק]], הוא עשה זאת באישון ליל על ידי השתלשלות בחבל מחלון חדר השינה שלו בבית חמיו. לפנות בוקר, כאשר רבי שלום חזר, אשתו הייתה ממתינה ליד החלון עם החבל וכך היה רבי שלום מטפס ועולה בחזרה לחדר השינה.

מאוחר יותר נסע רבי שלום אל רבי [[יעקב יצחק הורוביץ]] ה"חוזה מ[[לובליןהחוזה מלובלין]]", והיה לאחד מגדולי תלמידיו. רבי יעקב יצחק כיבדו ביותר, וכבר בגיל 18 שמונה עשרה אף נתן לו עליית שישי באמרו כי עתיד הוא להיות רבם של רבבות. כמו כן כיבד אותו בגיל צעיר בקריאת ה[[מגילת אסתר|מגילה]] ב[[פורים]], אחרי הקריאה, אמר רבי יעקב יצחק, "המעשה הזה כבר שמעתי הרבה פעמים, אבל כמו שמספר זה האברך עוד לא שמעתי מעולם"{{הערה|1=(הרב [[שלמה יוסף זוין]], סיפורי חסידים מועדים עמ' 248)}}. ברבו זה ראה רבי שלום את מורה דרכו המובהק{{הערה|1=רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו. }}. כמו כן קיבל מרבי אורי [[שנודע בכינויו 'השרף מסטרליסק]] ' ומהמגיד מקוזניץ.

בתחילה ניסה רבי שלום לעסוק במסחר בשביל פרנסתו, וסירב לקבל על עצמו משרה רבנית, אלא שלא צלחה דרכו. בעצת רבו, רבי יעקב יצחק ה"חוזה מלובלין", קיבל עליו את רבנות העיירה בעלזא. בהקשר לכך מסופר, כי כאשר הציעו לרבי שלום להיות [[בלן (מקצוע)|בלן]] בבית מרחץ, כבר חשב היה בדעתו לקבל את המשרה, אלא שהרבנית סירבה לכך באמרה, כי כאשר יבואו לשידוכים עבור הילדים, לא ימצאו עוד בלן חשוב כמוך, שיתאים לנו להשתדך איתו...

=== הנהגתו הקדושה גדלותו בתורה ומופתיו ===בין החסידים מסופר {{הערה|ספר [http://wwwנודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובשאר חכמות ונהג לומר הרבה תורה בשולחנו הקדוש בשבתות ומועדים ובימי חול (מלבד ענינו כאדמו"ר) היה משיב תשובות בהלכה שהודפסו במיוחד.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43689&st=&pgnum=10&hilite= דובר שלום] אות ינודע כקדוש עליון ובעל מופת גדול שפעל ישועות וניסים ומופתים למעלה מדרך הטבע ממש ונודע כאחד מבעלי המופת שהיו לעם ישראל בכלל ובחסידות בפרט בעיקר התבטא בחיזוי עתידות ובנבואות וריפוי מחלות גוף ונפש, ידעל פי המקובל, טו באתר [[HebrewBooks|היברו בוקס]]}} שלפני תחילת בניית בית הכנסת היה ער אלף לילות בהן עסק בלימוד התורה, עד שבלילה האחרון נגלה רבי שלום מעביר את אצבעותיו על החולה ובכך מרפא אותו מחליו. כאשר הגיע אליו [[אליהו הנביא]] ולמד אתו את כל התורה כולהגוי שהיה צריך לרפואה, והדבר האחרון שלמד אתו היה הלכות בית הכנסת, וזה אשר המריץ אותו לעסוק בבניית בית כנסת מפואררבי שלום מבקש ממנו שתמורת הריפוי לא יעשה רע ליהודים ושייטיב עמם. כמו כן במסורת החסידית מסופר רבות על פועלו בתחום "תיקוני נשמות" (נשמות שלא סיימו את תפקידן בעולם ומסתובבות בחלל ומצפות לצדיק שיתקן אותן שיוכלו להיכנס לגן עדן).

נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובשאר חכמות נהג לומר הרבה תורה בשולחנו הקדוש בשבתות ומועדים ובימי חול ===הסתלקותו===נפטר ב[[כ"ז באלול]] ה'[[תרט"ו]] (מלבד ענינו כאדמו"ר1855) היה משיב תשובות בהלכה הודפסו במיוחד נודע כקדוש עליון ובעל מופת גדול שפעל ישועות וניסים ומופתים למעלה מדרך הטבע ממש ונודע כאחד מבעלי המופת שהיו לעם ישראל בכלל ובחסידות בפרט בעיקר התבטא בחיזוי עתידות ובנבואות וריפוי מחלות גוף ונפש. כחצי שעה לפני פטירתו אמר על עצמו, על פי המקובלכי לפני שנולד סירבה נשמתו לרדת לעולם, למרות שהראו לה מתן שכרן של מצוות ומעשים טובים, ולמרות שהראו לה אלפי נשמות שממתינות לה כאן שידריך אותן, עד שהקדוש ברוך הוא בעצמו ערב לה שלא תחטא ותחזור ל[[עולם הבא|עולם העליון]] צחה ונקייה כבלכתה, היה רבי שלום מעביר ופירש בכך את אצבעותיו הפסוק "ה' עשקה לי ערבני" , '''ה', עשקה''' - עבור הנשמות העשוקות, שמצפים לתיקונן, '''לי ערבני''' - היית לי ערב, שאצא בשלום ואבוא בשלום, על החולה ובכך מרפא אותו מחליוכן מבקש אנוכי שתקיים את הערבות שלך. כאשר הגיע אליו גוי שהיה צריך לרפואההוטמן בבית העלמין החדש בעיר, היה רבי שלום מבקש ממנו שתמורת הריפוי לא יעשה רע ליהודים ושייטיב עמם. כמו כן במסורת החסידית מסופר רבות על פועלו בתחום "תיקוני נשמות" (נשמות שלא סיימו והמצבה שעל קברו שרדה את תפקידן בעולם ומסתובבות בחלל ומצפות לצדיק שיתקן אותן שיוכלו להיכנס לגן עדן)מלחמת העולם השנייה.

=== הסתלקותו=גדולי ישראל על השר שלום==נפטר ב[[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]] (רבי [[1855]צבי אלימלך מדינוב]). כחצי שעה לפני פטירתו אמר על עצמו, כי לפני שנולד סירבה נשמתו לרדת לעולם, למרות שהראו לה מתן שכרן של מצוות ומעשים טובים, ולמרות שהראו לה אלפי נשמות שממתינות לה כאן שידריך אותן, עד שהקדוש ברוך הוא בעצמו ערב לה שלא תחטא ותחזור ל[[עולם הבא|עולם העליון]] צחה ונקייה כבלכתה, ופירש בכך את הפסוק "ה' עשקה לי ערבני" (באחד ממכתביו פונה אל רבי שלום בתארים: {{תנ"ך|ישעיהו|לח|ידציטוטון|קצר=כןשר העליונים והתחתונים}}), '''ה', עשקה''' - עבור הנשמות העשוקות, שמצפים לתיקונן, '''לי ערבני''' - היית לי ערב, שאצא בשלום ואבוא בשלום, על כן מבקש אנוכי שתקיים את הערבות שלך.הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, וה[[מצבה]] שעל [[קבר]]ו שרדה את מלחמת העולם השנייה.

===גדולי ישראל על השר כשרבי [[חיים מצאנז]] ובנו ביקרו אצל רבי שלום===בבעלזא ראו את רבי שלום יושב ליד שולחן ומדבר יחד עם אשתו הרבנית מלכה ושאל רבי חיים את בנו האיך נראים בעיניו רבי שלום ואשתו הרבנית ענה לו בנו: {{ציטוטון|שהם נראים כמו אדם הראשון וחוה לפני חטא עץ הדעת}} ואביו אמר לו שהטיב לראות.

כשרבי שלום מקאמינקא ביקר אצל רבי צבי אלימלך מדינוב באחד ממכתביו פונה אל ישראל מרוז'ין אמר לו רבי ישראל {{ציטוטון|שמעתי שרבך מבעלזא עושה נפלאות האיך הוא עושה אותם?}} ענה לו רבי שלום בתארים מקאמינקא {{ציטוט|מרכאות=כןציטוטון|תוכן= שר העליונים והתחתוניםמורי ורבי זיכך וקידש כל כך את כל אבריו עד כדי כך שברגע שנוגע באדם חולה ישר החולה מתרפא}}.

כשרבי חיים מצאנז ובנו ביקרו אצל רבי שלום בבעלזא ראו את רבי שלום יושב ליד שולחן ומדבר יחד עם אשתו הרבנית מלכה ושאל רבי חיים את בנו איך רבי שלום ואשתו הרבנית ענה לו בנו יחזקאל משינאווא אמר: {{ציטוטציטוטון|מרכאות=כן|תוכן= שהם נראים כמו אדם הראשון וחוה לפני החטאכשרבי שלום היה אומר תורה ראו בחוש ששכינה מדברת מתוך גרונו}}.

כשרבי שלום מקאמינקא ביקר אצל רבי ישראל מרוז'ין אמר לו רבי ישראל {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שמעתי שרבך מבעלזא עושה נפלאות האיך הוא עושה אותם?}} ענה לו רבי שלום מקאמינקא {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכןעם אדמו"רי חב"ד=== מורי ורבי זיכך וקידש כל כך את כל אבריו עד כדי כך שברגע שנוגע באדם חולה ישר החולה מתרפא }}. רבי יחזקאל משינאווא אמר מסופר{{ציטוטהערה|מרכאות=כן|תוכן= כשרבי שלום היה אומר תורה ראו בחוש ששכינה מדברת מתוך גרונונשיאי חב"ד ובני דורם, המקור הראשון שם בשם הרבנית רבקה}} === עם הרבי המהר"ש והתבטאות הצמח צדק עליו===מסופר על [[אדמו"ר המהר"ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' שלום מבעלז (ה"שר שלום" מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס פילס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו ואמר לו : {{ציטוט|מרכאות=כןציטוטון|תוכן= אברך! ממני לא מתחבאים}} , וכשאמרו לו גבאיו שכנראה הוא התבלבל שהרי הוא (הרבי המהר"ש) סוחר ענה: {{ציטוטציטוטון|מרכאות=כן|תוכן= כי טוב סוחרה סחרה מכל סחורה}} ולקח את הרבי המהר"ש והושיב אותו ליד השולחן ואמר לו לקחת את תפוח שהיה מונח על השולחן לברך ולאכול ממנו ולחלק שיריים ענה לו הרבי המהר"ש שאביו הצמח צדק לא נוהג כך (הכוונה לחלק שיריים) ענה לו שיש לו מרבו החוזה מלובלין סודות גדולים על ענין השיריים ואז אמר לו רבי שלום את הסודות באלף מילים בזמן קצר ביותר ואז הסכים הרבי המהר"ש לכך ולקח תפוח בירך אכל וחילק לחסידים וכשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו: {{ציטוט|מרכאות=כןציטוטון|תוכן= מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר?!}}

=== על גאולה ומשיח=ציפיתו לגאולה== השר שלום היה תמיד מאמין ומצפה לביאת משיח צדקנו בכל רגע פעם אחת בשעת שאיבת מים שלנו למצת מצוה ביום הקודם לערב פסח אמרו לו החסידים כדרך שנוהגים לברך במקרים כאלה "לשנה הבא בירושלים" ענה להם רבי שלום {{ציטוט|מרכאות=כןציטוטון|תוכן= למה דווקא לשנה הבאה? הלא אנחנו מאמינם ומחכים בכל יום שיבוא משיח צדקנו, ולכן עלינו להאמין ולחכות שגם במים הללו שאנו שואבים עתה, עוד נזכה לאפות המצות ביום מחר,בערב פסח,בירושלים,ולאכלן שם }}. כשאמרו לו חסידיו שהוא המשיח אמר {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אני לא מלך המשיח וגם לא מקנא במלך המשיח יהיה לו עבודה קשה הוא יצטרך לקרב את כל בני ישראל לקחת אותם אתו לארץ הקודש לירושלים }}. 

הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, וה[[מצבה]] שעל [[קבר]]ו שרדה בנו מהר''יד א' על רופא שטיפל בו שמשיח לא יזנח את מלחמת העולם השנייה. מי שנשארה בו אמונה והמשיך שסבתו אשת רבי שלום אמרה לבעלה שהוא המשיח ואמר לא אני רוצה להיות מהחשובים אצל משיח והמשיך נכדו מהרי''יד אתה חושב שהוא לא צדק אני גם לא רוצה להיות משיח משיח לא יהיה דבר קטן הוא לא יוכל לעשות חכמות הפוסקים פוסקים שפושע ישראל מי שכך ראה אצל הוריו נקרא אנוס (רמב''ם הלכות ממרים רפ''ב ) הוא המשיח לא יוכל להזניחו וכך הוא לא יוכל ללוקחו עימו הוא יוכרח להזריח בליבו אהבת ויראת הבורא כדי שיוכל לעשות תשובה וכך הוא יקחהו עמו (לקט אמרי קודש בעלז חלק ליקוטים עמ' קכ''ז בשם קול יעקב לר' אליהו יעקב רוזניטנץ הי''ד )

== ספריו ==

הרבי הלחין ניגונים רבים, אחדים השתמרו בפי חסידי בעלז, ואחד - "[[צור משלו אכלנו]]" המושר בעת הסעודה השלישית, פופולרי גם כיום.

*רבי שלמה פלאם, [[המגיד מלוצק]] (בעל הדברת שלמה)

*רבי [[אברהם יהושע השל העשיל מאפטא]]

 *רבי שמעון מ[[חסידות ירוסלב|ירסלוב]]מירסלוב

*רבי [[שלום רוזנפלד (רב)|שלום רוזנפלד]] מ[[חסידות קמינקא|קאמינקא]]מקאמינקא*רבי אורי מ[[חסידות סמבור|סמבור]]מסמבור*רבי [[שלום מרדכי הכהן שבדרון]], אב"ד [[ברז'אן]]*רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינאווא]]משינאווא*חתנו רבי חנוך העניך דב מייער מ[[חסידות אלעסק|אלעסק]]מאלעסק, בעל "לב שמח"*רבי יוסף באב"ד בעל המנחת חינוך

 *בנו רבי אלעזר רוקח - חותנו של רבי דוד מסקאהל, נכד [[המגיד מלוצק]]

*בנו ממלא מקומו רבי יהושע רוקח*נינו רבי [[אהרן רוקח]]*נינו רבי [[יהושע מרדכי רוקח]]*בתו פריידא, אשת רבי [[חנוך העניך דב מייער]], ה"לב שמח" מאלעסק*בתו איידל, אשת רבי יצחק רובין מברודי (גזע [[חסידות רופשיץ|רופשיץ]])מרופשיץ, עליה אמר: "אין איידל חסרה, אלא שטריימל"{{הערות שוליים}}{{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו"רי [[בעלז]]|שנה=[[שבט]] [[תקמ"ה]] - [[כ"ז אלול]] [[תרט"ו]]|הבא=י[[הושע רוקח (הראשון)]] מ[[בעלז]]}}[[קטגוריה:אדמו"רי בעלזא]][[קטגוריה:[[קטגוריה:משפחת רוקח]]]]