שינויים

רבי '''שלום רוקח''' ([[תקמ"א]] - [[כ"ז באלול]] [[תרט"ו]], 1781-1855 למניינם) מכונה '''השר שלום''' (בחסידות בעלז מכונה: '''דער ערשטער רב''', הרב הראשון), [[רב]] העיירה [[בעלז]]א משנת [[תקע"ז]] (1817 למניינם) ו[[אדמו"ר]] מבעלזא עד לפטירתו. מייסד חסידות ושושלת [[חסידות בעלז|בעלזא]].

בין החסידים מסופר {{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43689&st=&pgnum=10&hilite= דובר שלום] אות י, יד, טו באתר [[HebrewBooks|היברו בוקס]]}} שלפני תחילת בניית בית הכנסת היה ער אלף לילות בהן עסק בלימוד התורה, עד שבלילה האחרון נגלה אליו [[אליהו הנביא]] ולמד אתו את כל התורה כולה, והדבר האחרון שלמד אתו היה הלכות בית הכנסת, וזה אשר המריץ אותו לעסוק בבניית בית כנסת מפואר.

נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובשאר חכמות ונהג לומר הרבה תורה בשולחנו הקדוש בשבתות ומועדים ובימי חול (מלבד ענינו כאדמו"ר) היה משיב תשובות בהלכה שהודפסו במיוחד. נודע כקדוש עליון ובעל מופת גדול שפעל ישועות וניסים ומופתים למעלה מדרך הטבע ממש ונודע כאחד מבעלי המופת שהיו לעם ישראל בכלל ובחסידות בפרט בעיקר התבטא בחיזוי עתידות ובנבואות וריפוי מחלות גוף ונפש, על פי המקובל, היה רבי שלום מעביר את אצבעותיו על החולה ובכך מרפא אותו מחליו. כאשר הגיע אליו גוי שהיה צריך לרפואה, היה רבי שלום מבקש ממנו שתמורת הריפוי לא יעשה רע ליהודים ושייטיב עמם. כמו כן במסורת החסידית מסופר רבות על פועלו בתחום "תיקוני נשמות" (נשמות שלא סיימו את תפקידן בעולם ומסתובבות בחלל ומצפות לצדיק שיתקן אותן שיוכלו להיכנס לגן עדן).

מסופר על [[אדמו"ר המהר"ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' שלום מבעלז (ה"שר שלום" מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו ואמר לו {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אברך! ממני לא מתחבאים}} וכשאמרו לו גבאיו שכנראה הוא התבלבל שהרי הוא (הרבי המהר"ש) סוחר ענה{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כי טוב סוחרה מכל סחורה}} ולקח את הרבי המהר"ש והושיב אותו ליד השולחן ואמר לו לקחת את תפוח שהיה מונח על השולחן לברך ולאכול ממנו ולחלק שיריים ענה לו הרבי המהר"ש שאביו הצמח צדק לא נוהג כך (הכוונה לחלק שיריים) ענה לו שיש לו מרבו החוזה מלובלין סודות גדולים על ענין השיריים ואז אמר לו רבי שלום את הסודות באלף מילים בזמן קצר ביותר ואז הסכים הרבי המהר"ש לכך ולקח תפוח בירך אכל וחילק לחסידים וכשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר?!}}

הרבי מלך המשיח מזכיר כמה פעמים את סיפור זה במכתביו ומבקש מאחד החסידים שיכתוב לו יותר בפרוטרוט ובדיוק את הסיפור הנ"ל.

חלקים נרחבים מדברי התורה שנאמרו על ידו, נשתמרו. ברובם כתבי-יד של תלמידים וחסידים שרשמו את דבריו. גם תשובות אחדות ב[[הלכה]] שנכתבו על ידי רבי שלום עצמו נותרו.

דברי תורתו נדפסו בספרים:

*'''מהר"ש'''

*'''מדבר קדש'''

== ניגוניו ==

== רבותיו ==

*חותנו, רבי ישכר דב רמר"ז, אב"ד סקוהל

*רבי יעקב יצחק הורוביץ, [[החוזה מלובלין]]

*רבי ישראל הופשטיין, [[המגיד מקוז'ניץ]]

== מתלמידיו ==

*רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]]

== צאצאיו ==

*בנו רבי יהודה זונדל רוקח מאוחאן

*בנו רבי שמואל שמעלקא רוקח

*בנו רבי משה רוקח מקארוב

*נינו רבי [[אהרן רוקח]]

*נינו רבי [[מרדכי רוקח]]

{{הערות שוליים}}

{{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו"רי [[בעלז]]|שנה=[[שבט]] [[תקמ"ה]] - [[כ"ז אלול]] [[תרט"ו]]|הבא=י[[הושע רוקח (הראשון)]] מ[[בעלז]]}}

[[קטגוריה:אדמו"רי בעלזא]]