הבדלים בין גרסאות בדף "שלום יהודה לייב גינזבורג"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הרב '''שלום יהודה לייב גינזבורג''' ([[ג' חשון]] [[תרפ"ה]]-[[ז' תמוז]] [[תשמ"ה]]) היה בעל שמועה חסידי, בוגר ישיבות [[תומכי תמימים]], וממפיצי תורת החסידות ב[[בני ברק]]. | + | הרב '''שלום יהודה לייב גינזבורג''' ([[ג' חשון]] [[תרפ"ה]]-[[ז' תמוז]] [[תשמ"ה]]) היה [[בעל שמועה]] חסידי, בוגר ישיבות [[תומכי תמימים]], וממפיצי [[תורת החסידות]] ב[[בני ברק]]. |
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
| − | נולד ב[[ג' חשון]] [[תרפ"ה]] כבן בכור לאביו | + | נולד ב[[ג' חשון]] [[תרפ"ה]] כבן בכור לאביו הרב [[משה דובער גינזבורג|משה דובער]] ולאמו מרת דאבא. |
| − | הוריו רצו לקרוא לו | + | הוריו רצו לקרוא לו על שם [[אדמו"ר הרש"ב]] - שלום בער, אך שמו של אביו היה דובער, לכן קרוא לו את השם "שלום", כשלזה הוסיפו "יהודה לייב", על שם סבו מצד אמו, ר' [[יהודה לייב דוטליבוב]] ע"ה. |
| − | בשנת תרצ"ז קצת לפני | + | בשנת [[תרצ"ז]], קצת לפני גיל [[בר מצווה]] עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]], שם למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים בתל אביב]], בישיבה היה תלמידו המובהק של הרב [[חיים שאול ברוק]], ובפטירתו קרע עליו קריעה כמנהג אבלים. |
| − | בשנת [[תש"ח]] נישא למרת זהבה | + | בשנת [[תש"ח]] נישא למרת זהבה בת הרב מנחם זאב בוטשאן-חסידה{{הערה|בוטשאן בפולנית = חסידה. היה חסיד אלכסנדר, וקשור גם ל[[חסידות גור]]}}. אחרי החתונה התיישב ב[[תל אביב]] ומאוחר יותר עבר לגור בעיר [[בני ברק]]. |
| − | [ | + | למד [[סמיכה לרבנות]], והוסמך על ידי הרב הראשי [[יצחק אייזיק הרצוג]] והרב פרנק. |
| − | |||
| − | + | אחרי מלחמת תש"ח שירת ב[[צה"ל]] בתפקיד [[שוחט ובודק]] עד לשנת [[תשי"ב]], וכשסיים את השירות עבד בהנהלת חשבונות. | |
| − | + | לקראת שנת [[תשל"ז]] נסע עם זוגתו ושניים מילדיו, הרב [[משה דוב גינזבורג|משה דוב]] ובתו רות, לסידני לעבודה ב[[שחיטה]] שם שהה מספר שנים אז חזר לארץ. שני בניו האחרים, הרב [[יוסף שמחה גינזבורג|יוסף שמחה]] והרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג|חיים לוי יצחק]] נותרו בארץ, הראשון כ[[שליח]] והשני כתלמיד ב[[תומכי תמימים]]. | |
| − | + | היה ידוע כאומן במסירת סיפורים, ועסק הרבה בלימוד בכלל ובחסידות בפרט, בתפילה באריכות וב[[התוועדות|התוועדויות]] בין [[אנ"ש]]. | |
| − | + | במשך שנים רבות (בפרט בצעירותו) אירגן והנחה פעילות רבה של [[צא"ח]] בין בני תורה, ובפרט בישיבות תיכוניות, התוועדויות (במיוחד ב[[י"ב תמוז]] ו[[י"ט כסלו]]) ושיעורי [[תניא]] וחסידות. | |
| − | + | מידי שבת היה מסתובב בין בתי הכנסת בשכונות החדשות בבני ברק, [[הקהלת קהילות|לחזור דברי חסידות בפני הקהל]]. בתחילת {{קישור אם קיים|שנות המ"מים}} חלה, וב[[ז' בתמוז]] [[תשמ"ה]] נפטר והוא בן שישים. גופתו נטמנה ב[[בית העלמין בצפת]]. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | מידי שבת | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
| + | ;ילדיו | ||
*הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] - [[שליח]] [[הרבי]] ורב היישוב עומר. | *הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] - [[שליח]] [[הרבי]] ורב היישוב עומר. | ||
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]] וכותב טור שבועי ב[[שבועון בית משיח]]. | *הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]] וכותב טור שבועי ב[[שבועון בית משיח]]. | ||
*מרת רות הנדלס, חיפה. | *מרת רות הנדלס, חיפה. | ||
| − | *הרב [[משה דוב גינזבורג]] - [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל בית חב"ד המרכזי בעיר [[חיפה]]. | + | *הרב [[משה דוב גינזבורג]] - [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] המרכזי בעיר [[חיפה]]. |
{{מיון רגיל:גינזבורג, שלום יהודה לייב}} | {{מיון רגיל:גינזבורג, שלום יהודה לייב}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]] |
| + | [[קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]] | ||
גרסה מ־18:42, 12 ביוני 2014
הרב שלום יהודה לייב גינזבורג (ג' חשון תרפ"ה-ז' תמוז תשמ"ה) היה בעל שמועה חסידי, בוגר ישיבות תומכי תמימים, וממפיצי תורת החסידות בבני ברק.
תולדות חייו
נולד בג' חשון תרפ"ה כבן בכור לאביו הרב משה דובער ולאמו מרת דאבא.
הוריו רצו לקרוא לו על שם אדמו"ר הרש"ב - שלום בער, אך שמו של אביו היה דובער, לכן קרוא לו את השם "שלום", כשלזה הוסיפו "יהודה לייב", על שם סבו מצד אמו, ר' יהודה לייב דוטליבוב ע"ה.
בשנת תרצ"ז, קצת לפני גיל בר מצווה עלה עם משפחתו לארץ הקודש, שם למד בישיבת אחי תמימים בתל אביב, בישיבה היה תלמידו המובהק של הרב חיים שאול ברוק, ובפטירתו קרע עליו קריעה כמנהג אבלים.
בשנת תש"ח נישא למרת זהבה בת הרב מנחם זאב בוטשאן-חסידה[1]. אחרי החתונה התיישב בתל אביב ומאוחר יותר עבר לגור בעיר בני ברק.
למד סמיכה לרבנות, והוסמך על ידי הרב הראשי יצחק אייזיק הרצוג והרב פרנק.
אחרי מלחמת תש"ח שירת בצה"ל בתפקיד שוחט ובודק עד לשנת תשי"ב, וכשסיים את השירות עבד בהנהלת חשבונות.
לקראת שנת תשל"ז נסע עם זוגתו ושניים מילדיו, הרב משה דוב ובתו רות, לסידני לעבודה בשחיטה שם שהה מספר שנים אז חזר לארץ. שני בניו האחרים, הרב יוסף שמחה והרב חיים לוי יצחק נותרו בארץ, הראשון כשליח והשני כתלמיד בתומכי תמימים.
היה ידוע כאומן במסירת סיפורים, ועסק הרבה בלימוד בכלל ובחסידות בפרט, בתפילה באריכות ובהתוועדויות בין אנ"ש.
במשך שנים רבות (בפרט בצעירותו) אירגן והנחה פעילות רבה של צא"ח בין בני תורה, ובפרט בישיבות תיכוניות, התוועדויות (במיוחד בי"ב תמוז וי"ט כסלו) ושיעורי תניא וחסידות.
מידי שבת היה מסתובב בין בתי הכנסת בשכונות החדשות בבני ברק, לחזור דברי חסידות בפני הקהל. בתחילת שנות המ"מים חלה, ובז' בתמוז תשמ"ה נפטר והוא בן שישים. גופתו נטמנה בבית העלמין בצפת.
משפחתו
- ילדיו
- הרב יוסף שמחה גינזבורג - שליח הרבי ורב היישוב עומר.
- הרב חיים לוי יצחק גינזבורג - משפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון וכותב טור שבועי בשבועון בית משיח.
- מרת רות הנדלס, חיפה.
- הרב משה דוב גינזבורג - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד המרכזי בעיר חיפה.
