שינויים

במנהג זה להקל בשינה נהגו גם נשיאי חב"ד{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמוד 35 (אדמו"ר מוהרש"ב) לקוטי שיחות חלק כט עמוד 211 (אדמו"ר הריי"צ) ועוד.}} (החל מאדמו"ר האמצעי{{הערה|שם=אדה"ז}}) והחסידים שאין ישנים בסוכה{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=316&hilite= אוצר מנהגי חב"ד עמוד שא].}}. וכן הוא גם מנהג בעלזא{{הערה|שם=בעלז|ראה נטעי גבריאל הלכות [[ראש השנה]] פרק ט"ז הערה ט"ז בשם [[מרדכי רוקח|האדמו"ר מבולגרייה]]. (אמנם בשל דעתם של כמה מזקני חסידי [[בעלז]] כי הסיבה העיקרית הייתה בשל הקור, נהוג כיום בחסידות בעלז לישון בסוכה. אך יש הסוברים כי היו טעמים נוספים. יש מעידים כי כשרבי [[אהרן רוקח מבעלז]] שכן ב[[ירושלים]] הזהיר את הבחורים שלא ישנו יישנו בסוכה.(מעדותו של הרב [[בן ציון גרוסמן]] ששהה בקהילת [[פינסק קרלין]] באותם הימים מקום שהייתם של הבחורים.) יש לציין גם כי בלוח "דבר בעתויום ביומו" ("לארץ ישראל ולחוץ לארץ") היוצא לאור על ידי מערכת חסידות בעלזא צוין החל מיציאתו לאור בשנת תשמ"ב כי "נוהגים להקל בשינה (=בסוכה) ובפרט במקומות הקרים וכו" (ראה למשל בלוח הנ"ל לשנת תשד"מ, עמ'50, מופיע ב"אוצר החכמה"), ,הרי שגם במקומות שאינם קרים נהגו כך! אולם משום מה בשנת [[תנש"א]] שונה הנוסח, ככול ככל הנראה בעקבות מלחמתו של אחד ממנהיגי מראשי הציבור בליטאי בחבהליטאי בחסידות חב"ד . (ראה במאמרו של הרב חיים רפפורט, היכל הבעש"ט, ד, "מנהג חסידים בענין שינה בסוכה" (א), עמ' עב, ובהערה 5 שם.וראה בגליון "הוגי תורה" של חסידות בעלזא-מכנובקא, גליון ל"א, פרשת חוקת תשע"ב, עמ' 2 ("משולחן ההוגים"): "וכן ידוע מחסידים שלא הלכו לישון במשך כל ימי חג הסוכות, שלא רצו לישון חוץ לסוכה, אבל גם בסוכה לא רצו, מחמת שידעו כי בבעלזא הקפידו שלא לישון". עיי"ש. וראה עדות נוספת ב"היכל הבעש"ט", יח, עמ' קמט)}}.