36,992
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
:::אכן הערך נכתב בסגנון למדני שאותו אנשים לא מבינים ולכן צריך לפשט אותו אך הוא צריך להישאר מנוסח בעברית גבוהה כי את זה אנשים כן מבינים - פשוט ● </font> [[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:49 • כ"ח בתשרי ה'תשפ"א
::::{{א|חלוקת קונטרסים}} תן דוגמא (ע"י עריכה אחת) שאין ינסה להבין לאיזה סגנון אתה חותר --[[קובץ:שמואל חיים 4.png|קישור=משתמש:שמואל חיים]] ● [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]] 07:07, 16 באוקטובר 2020 (UTC)
:::::הנה קטע מתוך הערך {{ציטוטון|הרב יוסף רוז'ין בספרו צפנת פענח[9] מדייק מלשונותיהם של חז"ל בגמרא[1] והרמב"ם בספרו[10] בכתיבתם את חיובי האדם בסוכה: "כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה... שנאמר: בסוכות תשבו שבעת ימים" כי מוכח מכך, שמצוות המגורים בסוכה 'מחייבת' אכילה ושתיה (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות), לעומת זאת השינה בסוכה אינה מצוה חיובית אלא מצוה שלילית; כלומר שדין הוא על השינה, כי אם האדם יושן במשך ימי חג הסוכות, אסור לו לישון מחוץ לסוכה, ואבל אין כלל מצוה חיובית לישון בסוכה בדווקא, ונמצא שהשינה אינה חלק ממצוות הדירה בסוכה, ולכן רק בהלכה שלאחריה כותב הרמב"ם: "אוכלין ושותין וישנים בסוכה".}} - קטע זה אינו ברור מספיק גם למי שקיבל בלימוד ואעכו"כ למי שאינו רגיל בלימוד כי הקטע עמוק למי שלא מכיר את הסגנון ויש לערוך אותו (לא בצורה ילדותית פשוטה אלא) בצורה '''מובנת''' גם לקורא הפשוט. כנ"ל בציטוט מהרמב"ם שכותב על אכילה כביצה.. שהקורא הפשוט לא מבין את הפירוש, או שכתוב איש וביתו (שהקורא חושב שהכוונה לבת של האיש) ואל תשנה לאישתו כי זה יותר גרוע, וע"ז אמר קרייזי שלהמליץ ערך לימודי הוא קשה יותר מערכים אחרים כי צריך לעבוד קשה כדי לחשוב איך לסגנן את הערך ● </font> [[User:חלוקת קונטרסים|<span style=><font face="Guttman yad-brush" size="2.5">חלוקת קונטרסים</font>]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:48 • כ"ח בתשרי ה'תשפ"א