18,632
עריכות
שינויים
←פרק קורות חייו: בבקשה...
:עד כאן. מהמייל. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א באב ה'תשע"ד 15:26, 7 באוגוסט 2014 (UTC)
:מלבד שינוי השם, לא הכנסתי את המידע הנ"ל, מכיון שאין בו אסמכתאות... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א באב ה'תשע"ד 19:11, 7 באוגוסט 2014 (UTC)
== פרק קורות חייו ==
מי שיש לו גישה לויקי מוזמן להעתיק. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א באב ה'תשע"ד, למניינם 16:46, 7 באוגוסט 2014 (UTC)
==ביוגרפיה==
נולד ב[[ישראל]] וגדל ב[[ירושלים]], בנם של הרב מנחם זאב ומלכה שיק, שעלו לארץ ישראל מהונגריה בתחילת [[מלחמת העולם השנייה]]. בילדותו למד בתלמוד תורה "[[ישיבת עץ חיים|עץ חיים]]". לאחר מכן עבר יחד עם משפחתו לארצות הברית. למד בישיבתו של האדמו"ר מקאשוי ולאחר מכן למד במשך חמש שנים בישיבת [[תפארת ירושלים]] של הרב [[משה פיינשטיין]].
בחורף [[תשי"ז]], בהיותו כבן 16, הוא נתקל לראשונה בספר "[[משיבת נפש]]" שלוקט על ידי הרב [[אלתר מטעפליק]] מכתביהם של רבי [[נחמן מברסלב]] ורבי [[נתן מברסלב]], ומאז התקרב לחסידות ברסלב.
ב[[שבט]] [[תשכ"ב]] נישא לבת רבי אשר ישעיה הלוי רוטנברג, האדמו"ר מקאסאן. את חופתו ערך הרב משה פיינשטיין.
שנתיים לאחר נישואיו החלו להגיע אליו בחורי ישיבות ואברכים על מנת ללמוד אצלו, ובמקביל החל להתכתב עם מתייעצים רבים שפנו אליו מארצות הברית, מאנגליה ומישראל. מכתבים אלו לוקטו בהמשך לסדרת ספריו המרכזית - [[שו"ת]] "אשר בנחל" המונה כמאה ועשרים כרכים. אחד מתלמידיו הדפיס את קובץ המכתבים הראשון ללא ידיעתו וקיבץ אותם לחוברת בשם "נועם אשר בנחל". מאוחר יותר שונה שם הסדרה לשמה הנוכחי, כאשר בשם הסדרה רמוזים ראשי התיבות של שמו - '''ר'''בי '''א'''ליעזר '''ש'''למה.
בשנת [[תשל"ג]] החל להדפיס גם ספרי חיזוק שכתב בעצמו. הראשונים שהודפסו היו "קריאת שמע שעל המיטה" עם פירוש וספר "ארך אפיים". הוא מדפיס ומפיץ גם את ספרי רבי נחמן בכמויות גדולות ובמחירי קרן.
הרב שיק סייע בהקמת בית מדרש של חסידי ברסלב בשדרה ה-16 בשכונת [[בורו פארק]], והוא מסר שם שיעור שבועי.
בשנת [[תשכ"ו]] (1966) נסע בפעם הראשונה לקברו של רבי נחמן ב[[אומן (עיר)|אומן]]. בנסיעתו עבר דרך ארץ ישראל ונפגש לראשונה עם חסידי ברסלב חשובים כמו הרב שמואל הורוביץ והרב [[לוי יצחק בנדר]].
ב[[ראש השנה]] [[תשל"ו]] השתתף הרב שיק בקיבוץ חסידי ברסלב ב"[[חסידות ברסלב#פלגים בחסידות ברסלב כיום|שול]]" (בית המדרש) בירושלים, שם מסר שיעור בראש השנה.
החל משנות השבעים יצאו נגדו מנהיגי ברסלב בירושלים (בראשות הרב לוי יצחק בנדר והרב שמואל הורביץ), וכתבו על ספריו "שאין רוח חכמים נוחה מהם". בקרב שאר חסידי ברסלב כתיבתו נחשבת "מדומיינת" ונטען שהוא ממלא פערים בידע הקיים ללא מקורות{{הערה|[[צבי מרק]], מגילת סתרים, החזון המשיחי הסודי של ר' נחמן מברסלב, רמת גן תשס"ז, עמ' 221}}. [[מנדל פייקאז]] כתב שהוא מושפע מספרות המחקר ומכניס לכתביו דברי חוקרים מבלי לציין זאת.
בתחילת שנת [[תשל"ז]] הקים בית מדרש עצמאי ב[[השדרה התשיעית|שדרה התשיעית]] בבורו פארק, בשם "היכל הקודש – חסידי ברסלב". בין מקורביו אז היו גם רבי [[יצחק מאיר מורגנשטרן]], הרב חיים קרמר, הרב [[ניסן דוד קיוואק]], הרב [[אליהו גודלבסקי]] ועוד.
החל משנת [[תש"מ]] נהג להגיע מספר פעמים בשנה לישראל לבקר את חסידיו בירושלים, [[בני ברק]], [[טבריה]] ובעיקר ב[[צפת]] - שם הקים את בית מדרשו לפני שהגיע ליבנאל.
בשנת [[תשמ"ו]] ([[1986]]) התיישב הרב שיק עם קבוצה מחסידיו ב[[יבנאל]] שב[[הגליל התחתון|גליל התחתון]]. במקום, שהפך למרכז קהילתו, מתגוררות כ-400 משפחות של חסידיו. לקהילה ישנם ישיבות, כוללים, בית מדרש ו[[בית תמחוי|בית תבשיל]]. בשנת [[תשע"ב]] ([[2012]]) חנכו ביבנאל את [[בית הכנסת הגדול של חסידי ברסלב]]. לרב שיק מאות תלמידים נוספים בישראל. בתי מדרש של חסידיו קיימים בירושלים, בני ברק, אשדוד, בת ים, נתיבות, תל אביב, באר שבע ועוד.
קבוצה מתושבי יבנאל התנגדה להתיישבות הקהילה במושבה, אך במהלך השנים פחתה ההתנגדות.
בארצות הברית, מקום מגוריו של הרב שיק במהלך רוב השנה, קיים ריכוז נוסף של תלמידיו. מלבד בית מדרשו המרכזי בבורו פארק, הקימו תלמידיו בתי מדרש ב[[מונרו (ניו יורק)|מונרו]], ב[[מונסי]] וב[[ויליאמסבורג (ברוקלין)|וויליאמסבורג]].
בשנת [[תשע"א]] ([[2011]]) הקימו חסידיו בוויליאמסבורג את "מרכז חסידי ברסלב" שבו שוכנים [[תלמוד תורה]], בית ספר לבנות, בית מדרש, ישיבה ו[[בית דפוס]] המדפיס את ספריו של רבי נחמן מברסלב ותלמידיו ואת מאות הספרים של הרב שיק.