שינויים

אחיו היה רבי אברהם שמחה אבד"ק אמטשיסלאוו, (תקנ"ה?-תרכ"ה) מח"ס בנין של שמחה (ווילנא [[וילנא]] תרכ"ט). היה רב בראקוב משנת [[תקפ"ז]] וביחוב ישן, ואחרי פטירתו של הגאון רבי [[יעקב ליפשיץ]] מילא את מקומו ברבנות אמטשיסלאוו משנת [[תקצ"ה]]. אודותיו ראה עץ חיים <REF>{{הערה|1=משה צינוביץ, [[כפר חב"ד ]] תשל"ב, עמ' 100</REF>}}. הוא עמד בקשר קצר של מכתבים עם [[אדמו"ר הזקן]].<REF> {{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 גדולי התורה שבדור].</REF>}}

בנו של רבי חיים, ר' איצהל'ה - רבי [[יצחק מוולוזימוולוז'ןין]], היה בקשר עם [[האדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הרש"בהצמח צדק]].

בנו [[רבי חיים מבריסק]] ידידו של [[אדמו"ר הרש"ב]], נודע במיוחד בקרב עולם התורה, הודות לדרך הלימוד הנפלאה שלימד, אותם המשיכו אחריו תלמידיו המפורסמים, רבי [[ברוך בער ליבוביץ']] בעל הברכת שמואל, רבי [[איסר זלמן מלצר]], רבי [[שמעון יהודה שקאפ]], רבי אלחנן ווסרמן, רבי יחזקאל אברמסקיועוד.

בנו השני של רבי חיים היה רבי '''משה סולובייצ'יק''', שהיה בקשר עם אדמו"רי [[חב"ד]], נולד בסוף טבת תרל"ט, ונסתלק בג' שבט [[תש"א]]. בגיל 3262, בשלהי שנת [[תרע"א]], הוכתר לשמש כרב העיר הגדולה ראסיין, ועל פי הצעתו של הסבא מסלבודקא הקים גם ישיבה במקום. לאחר כמה שנים הציעו לו לשמש כרב העיר חאסלאוויטש, ואכן הסכים לכך ושימש כרב העיר במשך שמונה שנים. לאחר מלחמת העולם הראשונה, בעקבות המשבר שעבר עליו הסכים לקבלך בלית ברירה את רבנות הקהילה המודרנית אנטיפולי הסמוכה לווילנא, לאחר שקהילתו הקודמת נחרבה בעת המלחמה. כאשר הגיע לווילנא ל[[וילנא]] הציעו לשמש כראש ישיבה בבית המדרש לרבנים ומורים - תחכמוני של תנועת המזרח, והוא קיבל את ההצעה, ושימש בה כמה שנים, בהם הצליח המוסד ושגשג מיום ליום. בניו יורק, כבר פעל מוסד כעין זה, הישיבה התיכונית לתורה ומדע על שם הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור, שבמשך השנים הייתה לישיבה-יוניברסטי בניו יורק. רבי משה שלא רצה להישאר במשרה מודרנית זאת בתוך ליטא, היגר לאמריקה, ושם שימש כראש הישיבה הראשון, אך לבו דאב על המשרה שהייתה זרה לרוחו ורוח בית אביו, ובשנת [[תרפ"ט]] בהיותו כבן חמישים שנה בלבד נסתלק לבית עולמו.  הוא היה גם אביו של איש התורה (ןלהבדיל - המדע) הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]], ששימש אחריו כראש הישיבה. בנו השני שמואל שהיה פרופסור לכימיה במוסד זה, ובנו השלישי ר' [[אהרן סולובייצ'יק]], שימש כר"מ בישיבה ולאחר מכן כראש ישיבה בעיר שיקגו, וגם לו היו אלפי תלמידים.

בניו יורקבנו השלישי של רבי חיים, כבר פעל מוסד כעיון זה, הישיבה התיכונית לתורה ומדע על שם הגאון רבי היה הרב [[יצחק אלחנן ספקטור, שבמשך השניל היתה לישיבה-יונברסטי בניו יורק. רבי משה שלא רצה להישאר במשרה מודרנית זאת בתוך ליטא, היגר לאמריקה, ושם שימש כראש הישיבה הראשון, אך לבו דאב על המשרה שהיתה זרה לרוחו ורוח בית אביו, ובשנת זאב סולובייצ'יק]] שעלה ל[[תרפ"טארץ ישראל]] בהיותו כבן חמישים שנה בלבד נסתלק לבית עולמולאחר המלחמה, והיה לאחד ממנהיגי הציבור החרדי בארץ הקודש.

הוא בנו הבכור היה גם אביו של איש התורה והמדע ר' [[יוסף דוב רבי יושע בער סולובייצ'יק]] (גיי בי), ששימש אחריו כראש הישיבהשירש את ישיבתו הגדולה של אביו בירושלים על פי צוואתו. בנו השני שמואל שהיה פרופסור לכימיה במוסד זה, ובנו השלישי ר' [[אהרן אחיו רבי דוד סולובייצ'יק]], שימש כיהן כר"מ בישיבה ולאחר עד לפטירת אחיו. לאחר מכן כראש עברה הישיבה לבעלותו של רבי אברהם יהושע, בנו של רבי יושע בער, ואילו רבי דוד פתח ישיבה בעיר שיקגולעצמו בירושלים בראשה עמד עד פטירתו, כמו גם אח נוסף, ר' מאיר, וגם לו היו אלפי תלמידיםשעמד בראשותה עד פטירתו.

בנו הבכור היה רבי יושע בער סולובייצ'יק, שירש את ישיבתו הגדולה של אביו בירושלים *פתיחה לחידושי הגר"ח על פי צוואתו. אחיו רבי דוד סולובייצ'יק כיהן כר"מ בישיבה עד לפטירת אחיו. לאחר מכן עברה הישיבה לבעלותו של רבי אברהם יהושע, בנו של רבי יושע בערבבא מציעא, ואילו רבי דוד פתח ישיבה לעצמו בירושליםמהדורת אורייתא.== מקורות ==