שינויים

[[קובץ:שולחן שלחן ערוך הרבהוצאת תשפ"ג.jpgjpeg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת המהדורה האחרונהשלחן ערוך - אדמו"ר הזקן, הוצאת [[תשפ"ג]] (בצירוף הספר [[שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן]])]]'''שולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]]''' (נקרא גם '''שולחן ערוך הרב''' ו'''שולחן ערוך {{מונחון|הגר"ז|הגאון רבי זלמן}}''') הוא מהחשובים שבספרי ההלכה, והוא חובר על ידי אדמו"ר הזקן. 

כאשר [[המגיד ממעזריטש]] רצה לצוות על אחד מתלמידיו לכתוב [[שולחן ערוך]] באופן של 'הלכות בטעמיהם', היה בדעתו חמשה מתלמידיו שניתן להטיל עליהם עבודה זו; : [[אדמו"ר הזקן]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]], רבי [[פנחס בעל ההפלאה]] ואחיו רבי [[שמואל מניקלשבורג]], ובסופו של דבר הטיל את העבודה על אדמו"ר הזקן שהיה באותה שעה בגיל 25 בלבד.

[[אדמו"ר הזקן]] שקד על כתיבת השולחן ערוך במשך שנים אחדות, כפי שכתבו על כך בניו בהקדמתם לחיבור:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ"ל ("המגיד") לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו"ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו"ר ז"ל ("הרב") והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...}}

בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורו הנפלא סידורם של הנושא הלכות שמימי [[הרמב"ם]] לא זכה זכו להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך.

את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות [[ציצית]] ואת הלכות פסח - כתב [[אדמו"ר הזקן]] עוד בחיי רבו , ואת השאר כתב לאחר פטירתו.

מתחילה נכתב החיבור על ארבעת חלקי 'שולחן ערוך'. אך טרם שהספיק להביא אותו לדפוס, אדמו"ר הזקן שקד אף על עריכת מהדורא בתרא שכללה גם סיבות להלכה על פי זוהר וקבלה ממנה נותרו רק ארבעה הסימנים הראשונים, בהיותו בדרך הרחק מביתו, בשנת [[תק"ע]] (1810), פרצה בעירו [[ליאדי]] [[שריפה]] שכילתה את כל כתבי היד , ורק שליש מהחיבור נותר בידי מעתיקים שהעתיקוהו קודם השריפה והובא לדפוס לאחר פטירתו.

לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] }}לבירור הכרעות הדינים ולהוכחתם, כתב רבנו הזקן להלכות מסוימות 'קונטרס אחרון', בו הוא דן בשיטות השונות בהלכה ומסביר את שיקוליו ונימוקיו להכרעה. הקונטרס אחרון, המודפס נדפס בתחתית עמודי הספר.

בניגוד לשפה המבוארת והקלה להבנהלקריאה והבנה, שבה בה כתב את ההלכות בשולחן בפנים ה'שולחן ערוך שלו', הרי את ה'קונטרס אחרון' כתב נכתב בשפה למדנית, קצרה ותמציתית. דוגמה לקיצור ותמצות: "נימוקי-יוסף, ש"ך, וצריך עיון בגמרא ובשיטה-מקובצת ובמעדני-מלך דלא כרש"י" (הלכות שאלה סעיף קטן ו). שם של גאונות נדירה יצא על חלק זה, והגאון הרוגצ'ובי ר' [[יוסף רוזין]] אף התבטא, כי על מנת לכותבו נדרשים גידי מוח עבים כאצבע. כדי לבאר את בדרך כלל נכתב ה'קונטרס אחרון' נכתבו ספרים שונים: '[[רב להושיע]]' שנכתב על ידי הרב שגיב עמית על חלק 'חושן משפט'בסמוך לזמן כתיבת ההלכות עצמן, 'נימוקי יום-טוב' שנכתב על ידי הרב שמואל ראטה על הלכות יום טוב, ועודאך במקרים רבים ניכר כי נכתב לאחר מכן.

בשל ההיקף הרחב של הספר, שבו מופיעים לצד פסקי ההלכה עצמם גם יסודות ההלכה ונימוקיה, נחשב הספר לפורץ דרך בתחומו, ומחברים מאוחרים כמו הקיצור שולחן ערוך, המשנה ברורה והבן , הבן איש חי וכף החיים, עשו בו שימוש רב וציטטו אותו לעתים לעיתים קרובות. בעבר היה "שולחן ערוך הרב" מקור הסמכות ההלכתי עבור כלל החסידים מכל החסידויות, אך בשל מחסור בספרים (זכות ההדפסה הינה רק בידי [[חסידות חב"ד]] שהייתה כלואה במשך שנים ב[[רוסיה]] הסובייטית) עברו רבים לפסוק בעיקר לפי המשנה ברורה. בהווה שבו רבים מהחסידים לפסוק על פי הספר.

במשך השנים נשאל [[הרבי]] האם להדפיס את הספר בצורה חדשהמסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה קורא כמעט ספרי אחרונים, והרבי השיב בשלילה. בשנת [[תשנ"ג]] השיב הרבי בקשר לספר אחר כי אפשר לשנות פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את צורת הדף, ועל-פי הוראה זו החלה הוצאת [[קההגאון הנ"ת]] בשנת [[תשנ"ו]] בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס, עם צורה חדשה, ל (הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין ב[[אותיות]] מרובעות וברורות, הערות וציונים. את המהדורה ערכו שולחן ערוך הרב [[שלום דובער לוין]]בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב (כלומר - [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוילי]]. בשנת [[תשסאדמו"זר הזקן]] הושלמה הוצאת המהדורה) איננו אחרון אלא ראשון.

מסופר על הרב דוד פרידמן מקארלין שהיה גאון עולם שלא היה קורא כמעט ספרי אחרונים, פעם אחת סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת בא לבקר את הגאון הנ"ל(הרב פרידמן מקארלין) וראה אותו מעיין ב==מהדורות הספר==המהדורה המרכזית של הספר היא מהדורת [[שולחן ערוך הרבדפוס האלמנה והאחים ראם]] בהלכות פסח, תמה התלמיד ושאל: רבי הרי אינך לומד כמעט אחרונים? ענה לו רבי דוד פרידמן מקארלין: הרב אולם במהדורה זו נפלו הרבה טעויות, בעיקר בציוני הספרים שבצידי השו"ע (כלומר - שיש מחלוקת מי מחברם, ויש אומרים שהוא [[אדמו"ר הזקן]]בעצמו) איננו אחרון אלא ראשון, שהמדפיסים עשו בו כשלהם, הוסיפו והשמיטו כרצונם.

===הערכת גדולי ישראל את הספר===בשנת [[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש תש"להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב" מאת אדמו"רים ורבניםכ]]*כתב בספר "שיח זקנים":"סיפר הגאון רבי אהרן לייב וילנר זצ"ל דומ"צ דחסידי צאנז בניו יורק, ששמע מדוד רשכבהכאשר הודפסו מחדש ספרי חב"ג הגאון רבי מאיר אריק זצוק"ל בעל 'אמרי יושר': "הרב-שו"ע אם היה עושה ד על ד' חלקי שו"ע לא היה משתמש בשום ספר הלכה חוץ ממנו"{{הערת שוליים|'שיח זקנים' ח"א ע' שמ"ז}}. עוד כתב:"סיפר לי הרה"ג ר' צבי הירש טעוועל שליט"א: שמעתי פעם ממו"ר הגאון מקוזיגלוב (בעל 'ארץ צבי') זצ"ל הי"ד, ששמע מרבו הרה"ק בעל ידי הוצאת [[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר']] זצ"ל, ש'''צריכים לדייק בשולחן ערוך הרב כמו ב[[רשבקה"את]]'''"{{הערת שוליים|1='שיח זקנים' להרב ישראל חיים אשרי ח"ד}}. עוד אמרה בשם הנשאל [[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר'הרבי]]:"והיה ה[[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר']] רגיל בלשונו לקרוא האם לתקן את כל הטעויות הקיימות ולסדר את ה[[גרהשו"א]] בשם 'הגאון' סתםע במהדורה חדשה, ואת הרבי השיב בשלילה. לאחר מכן בשנת [[אדמו"ר הזקן]] קרא 'הגאון האמיתי'. ואמר פעם לנכדו מו"ה שבתי בורנשטיין עתשכ"ה כי בשו"ע אדמו"ר רואים יותר עמקות מאשר בביאור ה[[גר"א]], והראה לו י"ד 'צריך עיון' של ה[[גרנשאל הרבי שוב וציין שתי סיבות לאי השינוי: "א]] המתורצים בשלחנו הטהור של רבינו. וכעין זה אמר שמי שעיניו מאירות ('ליכטיגע אויגן') רואה כיצד מתורצות בשו"ע רבינו קושיותיו של הגאון רבי [[עקיבא איגר]]בגלל הטעויות החדשות שיתווספו בעת ההקלדה, והרבי לא יכול לקחת על עצמו אחריות כזו - ובפרט כשמדובר בספר הלכה. והוא גם הוא (כמו הדברי חיים מ[[צאנז]] ור"מ אריקב. ראה בהמשך.) אמר על רבינו הזקן "'''מי לנו גדולי האחרונים גדולים מהרב מלאדי''' זצ"ל". על עצמו העיד שלא פעם אירע לו שסוגיא שנתייגע בה במשך כמה שבועות, נתיישבה לו אח"כ מתוך 'סעיף קטן' אחד שבשו"ע רבינו"בגלל ההוצאות הכספיות הרבות שכרוך בזה שירוקן את כל הקופה{{הערת שולייםהערה|1שם=מגדל עז עמ' צב הע' 24.בית משיח}}".

*כתב יש לציין, כי במהדורות קה"ת מתשמ"הואילך נדפס לוח התיקון לטעויות בסוף כל כרך. תיקונים אלה נעתקו מספרי "מראי מקומות וציונים" לשו"ע אדמו"ר. הרבי רצה להדפיס את לוח התיקון כבר במהדורת שו"ע אדמו"דברי חייםר תש" מ[[צאנז]]:כ-תשכ"אחר זה ראיתי בשלחן ערוך של התניא מביא דברי הבית לחם יהודה גם כןח, ומי לנו גדול באחרונים ממנובסוף החלק השישי, ולכן יראה נא על מי לסמוך עליואך מסיבות טכניות לא נדפסו שם התיקונים, אם על קדושי עליונים גאונים בנגלה ובנסתר בדור שלפנינו אם על הניכרים לנו תורתם וצדקתם ודאלא רק בסדרת מראי מקומות וציונים, ורק בתשמ"ל, והי' שלוםה נדפסו עם השו"ע{{הערת שולייםהערה|1=פתח דבר למהדורת שו"ת דברי חיים חע אדמו"ב יור, מהדורת קה"ד סוסת תשמ"י גה, ובהערה 2 שם.}}.

*השווה רבי בשנת [[מנחם זעמבאתשפ"ג]], נדפס הסט מחדש בצילום ברור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]] את שו"ע הרב לר, בסט שנדפס ביחד עם הספר [[שאלות ותשובות אדמו"נ:"בשם הגאון רבי מנחם זעמבא זצ"ל הי"ד: ששכל ישר בלימודים קיבל מלימודו בר"ן '''ובקונטרס אחרון שבשו"ע הרב בעל התניא''' ז"ל"{{הערת שוליים|1=הגאון ר' גדליה הערץ ז"ל ר"י ישיבת חידושי הרי"ם ת"א. הובא ביפה שיחתן להרה"ג ר' אלחנן היילפרין, עמ' פט.}}הזקן]].

*אדמו"רי === ההוצאה החדשה (הערוכה מחדש) ===[[גור]] העריכו ביותר את שו"ע הרב, והורו ללמוד בו; וכך כתב ה'שפת אמת' מ[[גור]]קובץ:"ואם תרצה לידע דיני אורח חיים, יותר טוב ללמוד חצי שעה ביום, שולחן ערוך הרב במתינות, לחזור ב' וג' פעמים כל סימן"{{הערת שוליים|1=ממכתב הגה"ק בעל 'שפת אמת' זי"ע}}2. וסיפר האדמו"ר מטלנא:"במוצאי ההילולא של [[אדמו"ר הזקן]], '''שכל החסידויות כולם חייבות לו את החיים הרוחניים שלהם''', בגלל שכמו שכתב ר' מרדכי מ[[טשרנוביל]], ש'''זה השולחן ערוך החסידי''', ומעיד אני עלי שמים וארץ, שכשהייתי בחור צעיר, קרא לי הרבי מגור ה'בית ישראל', ושאל אותי מה אני לומד, בדיוק מהו סדר היום, ובין הדברים למדתי איזשהו ספר הלכה, אז אמר: "צריך להתייגע על שו"ע הרב! עשה לך חברותא לשו"ע הרב ותראה שנהיה אור", וכך באמת היה, ופעמים רבות היה שואל אותי "היכן אתה אוחז" והוסיף: למד יורה דעה, למד חושן משפט, למד הכל!"{{הערת שולייםjpg|1=האדמו"ר מטלנא בשם האדמו"ר בעל ה'בית ישראל' מגור, בחגיגת חלוקת המילגות תשס"ב}}. וכך אמר ה'[[פנחס מנחם אלתרשמאל|פני מנחם]]':"בחוגי הישיבות אצלנו [בגור] עוסקים הרבה מאד בשו"ע הרב. יש אצלנו שיעורים מיוחדים בזה. אחד מראשי הכולל שלנו... חיבר זה עתה ספר המיוסד על שו"ע הרב, זהו חיבור עצום דוגמת ה'משנה ברורה' על הל' פסח ובו הרבה הוספות של כל גדולי האחרונים, אבל זה מיוסד כולו על שו"ע הרב [וכוונתו לספר 'אוצר הלכות']... שו"ע הרב בנוי ישר כדי למנוע כל מיני פרצות. '''סגנונו הוא של הרמב"ם או כשל המשנה'''. שלא כדוגמת שו"ע של המחבר ובמיוחד ב[[רמ"א]] שבמבט ראשון נראים הרבה סתירות, הרי שו"ע הרב הוא כולו 'סולת נקיה'... צריך להיות באמת גאון כמו ר' [[מנחם זמבא]] כדי לבנות תלי תלים על פלפולים בלשונו של הרב"{{הערת שולייםממוזער|1=האדמו"ר מ[[גור]] בעל ה[[פנחס מנחם אלתר250px|פני מנחםכריכת אחת המהדורות (הערוכה מחדש)]] בראיון ל'כפר חב"ד' גליון 97 עמוד 12}}.

*כתב הרב מאיר אריק הנבשנת [[תשנ"ל:ג]], הוצאת הספרים [[עוז והדר]] הוציאו את השולחן ערוך בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים (ובתוספת ההוספות השונות שמופיעות בסוף שו"ע אדמו"ר הזקן - מהדורת קה"בשות, אותן העתיקו ממהדורת קה"ע הרב שניאור זלמן זת) ומערכת קה"לת ראתה ירידה משמעותית בכמות הרוכשים של הסט.אז עלתה ההצעה להוציא את השולחן ערוך במהדורה חדשה של הוצאת קה"ת.. כתב להדיא... יעולפועל, רק בשנת [[תשנ"שט]] החלו חברי מערכת [[אוצר החסידים]] בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס בעימוד חדש, אף שמצד הסברא תמוה מאודעם הערות וציונים, ותיקון הטעויות... אבל חוששני מאוד להקל נגדו הוצאת המהדורה החדשה עוררה דיון האם זהו אכן רצונו של הרבי, כאשר המוציאים טוענים כי ידוע כמה נפיש חילי' דרבי שניאור זלמן ז"לשתי הסיבות אותן מנה הרבי לא קיימות כיום ומצד שני יש שטענו ששתי הסיבות שהביא הרבי שלא לשנות עדין קיימות ובנוסף הביאו מספר שינויים שנעשו במהדורה החדשה היפך הוראות הרבי וא"כ אין להשתמש בהוצאה זו{{הערת שולייםהערה|1שם=שו"ת אמרי יושר חבית משיח|[https://drive.google.com/file/d/1pjMHjWT1308CgfbwEldfun5Y_jTftymW/view?usp=sharing בית משיח ערב ראש השנה תשס"ב סי' קלז להגאון רבי מאיר אריק].}}. ואומרים בשמו, כי "הלכות שאין עליהם שו"ע הרב - אין לי בהם בהירות!".

*במהלך ה'את המהדורה ערכו הרב [[יחידותשלום דובער לוין]]' של , הרב [[אברהם יצחק קאהן|האדמו"ר מתולדות אהרןוילהלם]] אצל הרבי, 'האשים' והרב [[אברהם יצחק קאהן|האדמו"ראלאשוילי]] את . בשנת [[חסידות חב"ד|חסידי חבתשס"דז]] בכך שה'[[החפץ חייםהושלמה הוצאת המהדורה{{הערה|משנה ברורה]]' התקבל כפוסק ולא [[אדמו1=פסקה זו ע"ר הזקן]], שכן '''בהתחלה היה 'שולחן ערוך הרב' הפוסק המקובל היחיד בכל רחבי פ [[גליציה]], [[פולין]] והונגריה''', אלא מכיוון שכשהחלה העלייה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ובה לא היו מספיק עותקים מודפסים של 'שולחן ערוך הרב', התקבל ה'[[החפץ חיים|משנה ברורה]]' כפוסק האשכנזי.http://shulchanharav.com/contents.{{הערת שוליים|1asp?aid=סיפר ר' [[טוביה בלוי115730 ראיון עם שלושת העורכים]], בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352}}.

===הערכת גדולי ישראל את הספר==={{שכתוב|פסקה=כן|ציטוטים ארוכים מידי, יש לתמצת ולהשתדל לכתוב בעברית מדוברת}}[[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש "להתחזק בלימוד שולחן ערוך הרב" מאת אדמו"רים ורבנים]]*'''בספר "שיח זקנים"''':"סיפר הגאון רבי אהרן לייב וילנר [[דיין]] ו[[מורה צדק]] דחסידי [[צאנז]] ב[[ניו יורק]], ששמע מדוד רשכבה"ג הגאון רבי מאיר אריק זצוק"ל בעל 'אמרי יושר': "הרב-שו"ע אם היה עושה על ד' חלקי שו"ע לא היה משתמש בשום ספר הלכה חוץ ממנו"{{הערה|'שיח זקנים' ח"א ע' שמ"ז}}. עוד כתב:"סיפר לי הרה"ג ר' צבי הירש טעוועל: שמעתי פעם ממו"ר הגאון מקוזיגלוב (בעל 'ארץ צבי') זצ"ל הי"ד, ששמע מרבו הרה"ק בעל [[אברהם בורנשטיין|'אבני נזר']] זצ"ל, ש'''צריכים לדייק בשולחן ערוך הרב כמו ב[[רשב"א]]'''"{{הערה|1='שיח זקנים' להרב ישראל חיים אשרי ח"ד}}. עוד אמרה בשם ה'אבני נזר':"והיה ה'אבני נזר' רגיל בלשונו לקרוא את ה[[גר"א]] בשם 'הגאון' סתם, ואת [[אדמו"ר הזקן]] קרא 'הגאון האמיתי'. ואמר פעם לנכדו מו"ה שבתי בורנשטיין ע"ה כי בשו"ע אדמו"ר רואים יותר עמקות מאשר בביאור הגר"א, והראה לו י"ד 'צריך עיון' של הגר"א המתורצים בשלחנו הטהור של רבינו. וכעין זה אמר שמי שעיניו מאירות ('ליכטיגע אויגן') רואה כיצד מתורצות בשו"ע רבינו קושיותיו של הגאון רבי [[עקיבא איגר]]. והוא גם הוא (כמו הדברי חיים מ[[צאנז]] ור"מ אריק. ראה בהמשך.) אמר על רבינו הזקן "'''מי לנו גדולי האחרונים גדולים מהרב מלאדי''' זצ"ל". על עצמו העיד שלא פעם אירע לו שסוגיא שנתייגע בה במשך כמה שבועות, נתיישבה לו אח"כ מתוך 'סעיף קטן' אחד שבשו"ע רבינו"{{הערה|1=מגדל עז עמ' צב הע' 24.}}.*כתב ה"דברי חיים" מצאנז:"אחר זה ראיתי בשולחן ערוך של התניא מביא דברי הבית לחם יהודה גם כן, ומי לנו גדול באחרונים ממנו, ולכן יראה נא על מי לסמוך עליו, אם על קדושי עליונים גאונים בנגלה ובנסתר בדור שלפנינו אם על הניכרים לנו תורתם וצדקתם וד"ל, והי' שלום"{{הערה|1=שו"ת דברי חיים ח"ב יו"ד סוס"י ג.}}.*'''רבי [[מנחם זעמבא]]''' השווה את שולחן ערוך הרב לפרוש שחיבר הר"ן - רבינו ניסים:"בשם הגאון רבי מנחם זעמבא [[הי"ד]]: ששכל ישר בלימודים קיבל מלימודו בר"ן '''ובקונטרס אחרון שבשו"ע הרב בעל התניא''' ז"ל"{{הערה|1=הגאון ר' גדליה הערץ ז"ל ר"י ישיבת חידושי הרי"ם ת"א. הובא ביפה שיחתן להרה"ג ר' אלחנן היילפרין, עמ' פט.}}.*'''אדמו"רי [[גור]]''': העריכו ביותר את שולחן ערוך הרב, והורו ללמוד בו; וכך כתב ה'שפת אמת' מגור:'''"ואם תרצה לידע דיני אורח חיים, יותר טוב ללמוד חצי שעה ביום, שולחן ערוך הרב במתינות, לחזור ב' וג' פעמים כל סימן"'''{{הערה|1=ממכתב הגה"ק בעל 'שפת אמת'}}. וסיפר האדמו"ר מטלנא: "במוצאי ה[[הילולא]] של [[אדמו"ר הזקן]], '''שכל החסידויות כולם חייבות לו את החיים הרוחניים שלהם''', בגלל שכמו שכתב ר' מרדכי מ[[טשרנוביל]], ש'''זה השולחן ערוך החסידי''', ומעיד אני עלי שמים וארץ, שכשהייתי בחור צעיר, קרא לי הרבי מגור ה'בית ישראל', ושאל אותי מה אני לומד, בדיוק מהו סדר היום, ובין הדברים למדתי איזשהו ספר הלכה, אז אמר: "צריך להתייגע על שו"ע הרב! עשה לך חברותא לשו"ע הרב ותראה שנהיה אור", וכך באמת היה, ופעמים רבות היה שואל אותי "היכן אתה אוחז" והוסיף: למד יורה דעה, למד חושן משפט, למד הכל!"{{הערה|1=האדמו"ר מטלנא בשם האדמו"ר בעל ה'בית ישראל' מגור, בחגיגת חלוקת המילגות תשס"ב}}. וכך אמר ה'[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]]':"בחוגי הישיבות אצלנו [בגור] עוסקים הרבה מאוד בשולחן ערוך הרב. יש אצלנו שיעורים מיוחדים בזה. אחד מראשי הכולל שלנו... חיבר זה עתה ספר המיוסד על שולחן ערוך הרב, זהו חיבור עצום דוגמת ה'משנה ברורה' על הלכות [[פסח]] ובו הרבה הוספות של כל גדולי האחרונים, אבל זה מיוסד כולו על שולחן ערוך הרב [וכוונתו לספר 'אוצר הלכות']... שולחן ערוך הרב בנוי ישר כדי למנוע כל מיני פרצות. '''סגנונו הוא של הרמב"ם או כשל המשנה'''. שלא כדוגמת שולחן ערוך של המחבר ובמיוחד ב[[רמ"א]] שבמבט ראשון נראים הרבה סתירות, הרי שולחן ערוך הרב הוא כולו 'סולת נקיה'... צריך להיות באמת גאון כמו ר' [[מנחם זמבא]] כדי לבנות תלי תלים על פלפולים בלשונו של הרב"{{הערה|1=האדמו"ר מ[[גור]] בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] בראיון ל'כפר חב"ד' גליון 97 עמוד 12}}.*כתב הרב מאיר אריק הנ"ל:"בשו"ע הרב שניאור זלמן ז"ל... כתב להדיא... יעו"ש, אף שמצד הסברא תמוה מאוד... אבל חוששני מאוד להקל נגדו כי ידוע כמה נפיש חילי' דרבי שניאור זלמן ז"ל"{{הערה|1=שו"ת אמרי יושר ח"ב סי' קלז להגאון רבי מאיר אריק}}. ואומרים בשמו, כי "הלכות שאין עליהם שו"ע הרב - אין לי בהם בהירות!".*'''[[אברהם יצחק קאהן|האדמו"ר מתולדות אהרן]]:''' במהלך ה'[[יחידות]]' של האדמו"ר מתולדות אהרן אצל הרבי, 'האשים' האדמו"ר את [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בכך שה'[[החפץ חיים|משנה ברורה]]' התקבל כפוסק ולא [[אדמו"ר הזקן]], שכן '''בהתחלה היה 'שולחן ערוך הרב' הפוסק המקובל היחיד בכל רחבי [[גליציה]], [[פולין]] והונגריה''', אלא מכיוון שכשהחלה העלייה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ובה לא היו מספיק עותקים מודפסים של 'שולחן ערוך הרב', התקבל ה'משנה ברורה' כפוסק האשכנזי.{{הערה|שם=בלוי|סיפר ר' [[טוביה בלוי]], בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352}}. כשלמדו בניו בתלמוד תורה, ביקש שבמקום שבניו ילמדו '[[משנה ברורה]]' ילמדו שולחן ערוך הרב. בבר המצווה של בנו רבי [[שמואל יעקב קאהן]] שאל אדם שנתן לבנו במתנה סט משנה ברורה:"למה משנה ברורה, והרי שולחן הרב יותר חשוב!", ובעקבות כך הנותן הלך והחליף את המשנה ברורה ב'שולחן ערוך הרב' לשביעות רצון הרבי.*כשייסדו את ישיבת [[בעלז ]] בירושלים, הכניסו לפני [[אהרן רוקח|ר' אהרון מבעלז]] רשימת ספרים שבכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה נענה ואמר:'''"במקום ה'חיי אדם' שהכנסתם, קנו עוד שולחן ערוך הרב"'''{{הערת שולייםהערה|1שם=סיפר ר' [[טוביה בלוי]], בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352}}. *בשנת [[תשע"ג]] יצאו עשרות רבנים{{הערה|1='''רשימה חלקית:''' בעל '[[שמואל וואזנר|שבט הלוי]]', [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז]] ([http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73255 שהוסיף אחרי שם [[אדמו"ר הזקן]] את המלים '''"הרב הדומה למלאך ה' צבקות"'''] {{חב"ד און ליין}}), הרב [[נסים קרליץ]], [[חסידות צאנז|האדמו"ר מצאנז]], [[חסידות ויז'ניץ|האדמו"ר מויז'ניץ]], הרב [[חיים קנייבסקי]] (בן [[יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר]]), [[יוחנן סופר|האדמו"ר מערלוי]], ראש ישיבת פונביז'הרב [[ברוך דב פוברסקי]], ה[[יהושע רוקח|אדמו"ר ממחנובקה -בעלז]], האדמו"ר מ[[לעלוב]], האדמור האדמו"ר מ[[שמואל יעקב קאהן|תולדות אברהם יצחק]], האדמו"ר מ[[דוד קאהן|תולדות אהרון]], [[יצחק טוביה וייס|גאב"ד העדה החרדית]], ועוד. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73375 המכתב] {{חב"ד און ליין}} }} לרגל שנת המאתיים להסתלקות [[אדמו"ר הזקן]] בקריאה לקבוע שיעורים ב"הלכות תלמוד תורה" ל[[אדמולאדמו"ר הזקן]].

* ''' [[אורי וישעי]]''' על סדר ברכות הנהנין, הלכות המועדים, [[שבת]] ו[[יום טוב]] (2 חלקים). הסדרה נכתבה על ידי הרב [[נריה ישעיהו]] והחלק השלישי (שבת ויו"ט) יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק.*'''פסקי [[אדמו"ר הזקן]] בהלכות איסור והיתר''' (2 חלקים), יצא לאור לרגל יום השנה העשירי לפטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]]. יצא לאור על ידי קה"ת, נלקט ונערך בעריכה ראשונית על ידי הרב קפלן ונשלם על ידי בנו [[מנחם מענדל קפלן]].

{{להשלים|פיסקא=כן}}*כללים מתי מזכיר '''אדמו"ר הזקן''' מראי מקומות ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט' עמוד 117.}}*'''"ירא שמים יחמיר על עצמו"''': הוראה זו מכוונת לכל אדם, ונותנת לו את הכוח להתנהג בעניינים מסוימים כ"ירא שמים", גם אם בדרך כלל הוא אינו נוהג כך{{הערה|[https://www.mafteiach.app/all/5747-01-06 שיחת [[ו' תשרי]] [[תשמ"ז]]].}}.*'''הציונים ו[[מראי מקומות|מראי המקומות]]''': הציונים שמציין אדמו"ר הזקן שייכים ונוגעים להבנת ההלכה, ובפרט כשכותב: "ועיין שם", כלומר, שעל-ידי העיון במקורות יתווסף ביאור בהבנת ההלכה. אדמו"ר הזקן מקפיד על סדר מדויק בציונים למקורות, וסדר זה נוגע להבנת ההלכה{{הערה|שם=תשחי|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2993777/jewish/-.htm שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשח"י]]].}}.*הלכות לזמן הזה: שולחן ערוךאדמו"ר הזקן מתמקד בהלכות השייכות לזמן הזה, ולכן כאשר מדבר על עניינים הנוגעים לעתיד לבוא הוא רק באופן הנוגע גם לחיי הזמן הזה{{הערה|שם=תשחי}} ==לקריאה נוספת==*''' מתי מזכיר כוונתו רצויה''', כתבי יד קודש מהרבי בקשר לשולחן ערוך אדמו"ר הזקןבמדור '''מבית המלכות'' מראי מקומות ' {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 1891 עמוד 14*ספר סופר וסיפור, ראיון עם הרב שד"בלוין אודות שו"ע הרב, "אופי חיבורו, שיטת הפסיקה וההוראה בו והתפשטותו הרחבה בקרב שלומי אמוני ישראל", כי קרוב, גליון 106, עמ' 6 ואילך.*הרב [[שולחן ערוךמרדכי מנשה לאופר]]? , '''[http://www.hebrewbookschabad.org.il/Magazines/pdfpagerArticle.aspxasp?reqArticleID=149325249&stCategoryID=&pgnum=145 לקוטי שיחות ח1199 שולחן ערוך אדמו"ט עמר הזקן]'' 117 (עמ' 145)אצל הרבי == ראו גם ==* [[שלחן ערוך]]* [[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] 

*'''שלחן ערוך - אדמו"ר הזקן''': [https://drive.google.com/file/d/1VuwGUFo3Iw-KjL2S_EOudhXBk5BqN7eS/view?usp=sharing חלק א'], [https://drive.google.com/file/d/1WFIhgRKoPuxNPnLYygFK4ijqdgcZRhNs/view?usp=sharing חלק ב'], [https://drive.google.com/file/d/1uZkO0-PezUUntVilMXp1H4Ujrwa-TGdQ/view?usp=sharing חלקים ג'-ד'], [https://drive.google.com/file/d/1ubCAjDlLbfA0fGJIfv2Q5Itwz81_5eOb/view?usp=sharing חלקים ה'-ו'] {{PDF}}* שלחן ערוך אדמו"ר הזקן - הוצאה חדשה (הערוכה מחדש) - חלקי '[[אורח חיים]]': [http://hebrewbooks.org/25072 או"ח ח"חלק א'], [http://hebrewbooks.org/25073 או"ח ח"חלק ב'], [http://hebrewbooks.org/25074 או"ח ח"חלק ג'], [http://hebrewbooks.org/25075 או"ח ח"חלק ד']{{הב}}*[httphttps://wwwchabadlibrary.daat.ac.ilorg/daat/kitveyet/mahanaim/shulhanbooks/zavin.htm תיאור על 3100000000 שולחן ערוך אדמו"ר הזקן] {{ספרייה}}*[http://shulchanharav.com/ אתר 'שולחן ערוך הרב' - ביאורים, שיעורים ועיונים]*הרב [[שלמה יוסף זוויןזוין]], '''[https://toratchabad.com/קווים-לחיבורו-ההלכתי-של-רבנו-הזקן-2 קווים לחיבורו ההלכתי של רבנו הזקן]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]*הרב [[שלום דובער לוין]], '''[httphttps://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/chasidim/amira שולחן 6802240007 השולחן ערוך אדמו- שלבים בעריכתו]''', בתוך [[תולדות חב"ר הזקןד ברוסיה הצארית]] - אתר {{ספרייה}}*הרב שלום דובער לוין, '''[[ספריית ליובאוויטש]https://chabadlibrary.org/books/7302370002 מבוא לשולחן ערוך רבינו]''' {{ספרייה}}

*{{קישור שטורעם|84982|news|הקובץ החדש 'הלכתא כרב' ■ להורדה|מערכת שטורעם|כ"ט בטבת תשע"ו}}*[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/%D7%A9%D7%95%D7%A2שוע-%D7%94%D7%A8%D7%91הרב-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90%D7%A8המבואר/ סקירה מקיפה על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן המבואר], [http://www.alysefer.com/ באתר עלי ספר]