שינויים

'''שבת נחמו''' היא כינוי מקובל לשבת הראשונה שלאחר [[תשעה באב]] על שם ה[[הפטרה]] שנוהגים לקרות בה, הפותחת בפסוק "נחמו נחמו עמי". שבת זו היא ההתחלה של "[[שבעא שבעה דנחמתא]]" שהן שבע שבתות בהן קוראים נבואות של נחמה וגאולה, והן נמשכות עד החגים של חודש תשרי.

כאשר [[שבת חזון]] חלה בתשעה ב[[תשעה באב ]] עצמו, אומרים בשבת זו רק פרק אחדב[[פרקי אבות]], במקום הפרק שדילגו בשבת שלפניה בה היה אסור ללמוד תורה בשל הקביעות המיוחדת{{הערה|כך נכתב בלוח כולל חב"ד. והמקור לכך הוא כמו שכתב הרמ"א בשולחן ערוך (סימן תקנ"ג): "ונהגו שלא ללמוד בערב תשעה באב מחצות ואילך כי אם בדברים המותרים בתשעה באב, ולכן אם חל בשבת אין אומרים פרקי אבות". ואף שדנו בכך רבים שיש צדדים להקל ה מכיון שאלו דברי המוסר המותרים אפילו לאבל, והן מצד חשש אבלות בפרהסיא (לקו"ש חי"ט ע' 43 הע' 53), הרבי בעצמו נמנע מלהכריע בזה (בשיחת שבת חזון תשמ"א), והורה למעשה בפועל (שבת נחמו של אותה שנה) שגם מי שלומד פרקי אבות בשבת חזון בקביעות כזו, ילמד את הפרק פעם נוספת בשבת נחמו כדי שלא לגרום לפירוד וחילוקי מנהגים. ולמעשה פשט המנהג לומר הפרקי אבות בשבת נחמו בלבד.}}.

לאחר מאסרו השני של [[אדמו"ר הזקן]] אילצו אותו השלטונות להתגורר בסמיכות לעיר הבירה פטרבורג, ובעקבות השתדלותו של הנסיך ליובאמירסקי ששלט על האחוזות במקום הסכימו לו להתגורר בליאדי, לשם הגיע בערב שבת נחמו [[תקס"א]], כאשר שבת זו היתה הייתה השבת הראשונה להתיישבותו בעיר ליאדי יחד עם חמשת אלפים חסידים, אז החלה תקופה חדשה בהתפשטות החסידות ובמנוחה מהמתנגדים אליה, כאשר מצטרפים לחסידות חב"ד תוך שנים ספורות עשרות אלפי חסידים.

ב[[התוועדות]] שבת נחמו [[תשמ"ט]], התייחס [[הרבי]] להנחת ד' זוגות [[תפילין]] - [[רש"י]], [[ר"ת]], שמושא רבא ו[[ראב"ד]] - באמרו: "בנוגע ל[[זהב]] ופז, הרי הצורך בהם אצל יהודי הוא - בשביל עניני תורה ומצוות... כמו, לקנות תפילין מהודרים. ולא רק תפילין דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם תפילין ד[[ראב"ד]] ושמו"ר מהודרים, כידוע גודל הענין דהנחת ד' זוגות תפילין"{{הערת שולייםהערה|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ד', עמוד 147}}.

*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63246 טוב, למה לחזור על כל דבר פעמיים?]'''שיעור מאת הרב [[זלמן נוטיק]] {{אודיו}} {{וידאו}} {{אינפו}} י"ב אב תשע"א