שינויים

[[תמונהקובץ:נרות שבת.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|200px]]'''שבת מברכים''' היא השבת הוא כינויה של ה[[שבת]] שלפני כל [[ראש חודש]]. השבת נקראת "מברכים", ונקראת כך משום שבשבת זו לפני קודם [[תפילת מוסף מברכים את החודש הבעל"ט בנוסח הקבוע לכך בסידור. יוצאת מהכלל, היא השבת שלפני ראש חודש תשרי, שלא מברכים בה את החודש. [[אדמו"ר הזקן]] הסביר זאת בשם [[הבעש"ט]], שבכל חדשי השנה מברכים בני ישראל את החודש, אבל את [[חודש תשרי]] מברך [[הקב"הברכה|מברכים]] בעצמואת החודש הבא בברכה מיוחדת שנתקנה על ידי הגאונים{{הערת שולייםהערה|ב[[ספר השיחותסידור תהילת השם]] קיץ ה'ש"ת' ע' 175התפילה מודפסת במקום אמירתו, אחרי יקום פורקן.}}.

==קביעות יוצאת מהכלל, היא השבת==הרבי מבאר שהסיבה לכך שבכל קביעות שתהיה תמיד שבת מברכים היא דווקא בחודש שלפני ראש חודש תשרי (ולא בשבת [[ראש חודשהשנה]]), היות שהברכה נמשכת דווקא מהחודש הקודםשבה עם ישראל לא מברכים את החודש, אלא הקדוש ברוך הוא בעצמו [[ברכה|מברכו]], וזה נותן את הכוח לעם ישראל לברך את שאר חודשי השנה{{הערה|1=[http[אדמו"ר הזקן]] בשם ה[[בעל שם טוב]]://wwwהחודש הראשון לחודשי השנה, הקדוש ברוך הוא בעצמו מברכו, ובכח זה ישראל מברכים את החדשים אחד עשר פעמים בשנה.hebrewbooksקובץ מכתבים אודות גודל ערך אמירת תהלים.org/pdfpagerנדפס ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] עמ' 193, היום יום כ"ה אלול.aspx?req=14955&st=&pgnum=86 לקוטי שיחות חלק ל}}. כמו כן נקרא יום זה '''יום התוועדות'''{{הערה|[[היום יום]] כ"ב עמוד 73]ו כסלו.}}.

בקשר עם שבת אודות הסדר המיוחד בשבת מברכים ישנם כמה הוראות ומנהגי כתב [[חסידהרבי הריי"צ]]:{{ציטוט|מרכאות=כן|חסידיםתוכן=ביום השבת קדש מברכים החדש, השכם בבוקר יתקבצו אנשי שלומינו לבית הכנסת ולהגיד כל התהלים ואחר אמירת תהלים ילמדו כשעה איזה מאמר של חסידות שיהיה מובן לכל, ואחר כך תפילה, ומועד התועדות כפי הזמן שיגבילו מתאים לתנאי המקום.|מקור=[[קובץ מכתבים אודות גודל ערך אמירת תהלים]]. נדפס ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] עמ' 193}}{{הערה|וראה גם בעמוד 192.}}

מהם שתי תקנות מאמירת התהלים בשבת מברכים נוגעת לו, לבניו ולבני בניו{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צלוח היום יום]]: כ"ה שבט.}}.

1יום [[התוועדות חסידית|התוועדות]] וקבלת החלטות טובות. לקרוא את כל ספר התהילים בהשכמה (כמו כן הורה [[לוח היום יוםאדמו"ר הריי"צ]] כל{{ה|רבי}} להתוועד בכל שבת מברכים, וכן נהג הרבי עוד בזמן נשיאות [[אדמו"ו ר הריי"צ]] ובמשך כל השנים שלאחר זה (משנת [[כסלותשמ"ח]]החל הרבי להתוועד בכל שבת), .

2. יום [[התוועדות]] וקבלת החלטות טובות. כמו כן הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] ל{{ה|רבי}} בשבתות החורף שבהן לא תמיד יש את האפשרות להתוועד בכל שבת מברכיםכראוי בצהרי השבת, וכן נהג הרבי עוד בזמן נשיאות [[הורה אדמו"ר הריי"צ]] ובמשך כל השנים שלאחר זה (משנת [[תשמ"ח]] החל הרבי להתוועד בכל לסדר את ההתוועדויות במוצאי שבת).

3) אחר התהילים התהלים יאמרו [[קדיש ]] יתום. ואם יש חיוב, יארצייט או אבלים, יאמרו [[קדיש ]] אחר כל ספר מהתהיליםמהתהלים.

4) לפני אמירת ה[[קדיש]] אומרים את ה'יהי רצון' המודפס בסוף התהילים התהלים (הרבי נוהג לאומרו רק בסיום כל התהיליםהתהלים), ובאם אין חיוב - לא אומרים גם את ה'יהי רצון'.

5) גם בשבת שלפני [[ראש השנה]] אומרים את כל התהיליםהתהלים.

6) מי שלא הספיק לומר את כל התהילים התהלים לפני התפילה בציבור - עדיף שיתפלל בציבור וישלים אחר-כך את אמירת התהיליםהתהלים<ref>קובץ רז"ש עמוד 30.וכך משמע גם מאג"ק הרבי הריי"צ חלק ג עמוד תקע"ח שם מפורש שצריך להיות "לפי הזמן המתאים" ואפשר גם בין מנחה למעריב</ref>, או שיקדים ויתחיל באמירתם כבר בליל שבת. אם כבר שקעה השמש (שאז אין אומרים [[תהיליםתהלים]] עד חצות הלילה, לא צריך לחכות עד אז אלא) משלימים את אמירת התהילים התהלים ביום ראשון. 7) לא מספיקה אמירת התהלים של כל אחד לעצמו, אלא כל אחד צריך גם להשפיע על סביבתו לומר תהלים. הרבי אף התבטא שזאת תהיה תביעתו של משיח כאשר יתגלה: על כמה יהודים פעלת לומר את התהלים בשבת מברכים{{הערה|שיחת שבת פרשת פקודי תשכ"ז.}}. הרבי נוהג לומר את כל ספר התהלים ברציפות, מבלי להפסיק באמצע לאמירת ה'יהי רצון' לאחר כל ספר{{הערה|אך בשנת האבלות עצר הרבי לאמירת הקדישים, ואז גם אמר את היהי רצון שקודם הקדיש.}}.

שבת מברכים הוא יום כללי ה[[משפיע]] [[ברכה]] לכל ימי החודש, כנוסח ברכת החודש הנאמרת ב[[שבת]] הזו: "חדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה, לששון ולשמחה לישועה ולנחמה", והמשכת ה[[ברכה]] תלויה בעשיית [[כלי]] למטה, ואמירת כל התהילים התהלים בשבת זו היא הכלי המכין ונותן כוח לברכה שתפעל ותשפיע בהצלחה על כל ימי החודש. [[תהיליםתהלים]] הוא כלי להמשכת ברכת ה' לכל ימי החודש.

לכן בשבת מברכים אומרים [[תהיליםתהלים]] לפני תפילת שחרית, בשונה מ[[חת"ת|אמירת [[תהיליםתהלים]] מידי יום]] שזה לאחר התפילה, כי המטרה היא לפעול תוספת-כח בברכת החודש הנאמרת במהלך התפילה{{הערה|עם זאת מי שלא הספיק לומר זאת קודם התפילה, יאמר זאת בין מנחה לערבית, או ביום ראשון (בית משיח כ"ד מנחם אב תש"פ עמוד 29), אך לא בין שחרית למנחה (ככל הנראה - היות וזמן זה מוקדש להתוועדות).}}.

מדוע לא היתה הייתה התקנה לומר [[תהיליםתהלים]] בראש חודש שכשמו כן הוא - יום כללי שכלולים בו כל ימות החודש והוא מנהיג ו[[משפיע]] עליהם כמו שראש מנהיג ו[[משפיע]] על כל הגוף?

ראשית - אמירת [[תהיליםתהלים]] בשבת-קודש פועלת ומשפיעה הרבה יותר.שנית - במידה מסוימת שבת מברכים היא יום כללי, שהשפעתו על כל ימי החודש [[חזקה]] ומשמעותית יותר מהשפעת ראש חודש, לשון אחר: שבת מברכים היא כלל גדול יותר מראש חודש, ו"כל ימי החודש נמצאים בשבת מברכים בדקות ועילוי יותר ממה שהן נמצאים בראש חודש עצמו".

לכן יש חשיבות מרבית לומר את כל התהילים התהלים בשבת מברכים לפני התפילה, שזה [[משפיע]] ברכה עצומה על כל ימי החודש הבאים לטובה. ===ברכת החודש==={{ערך מורחב|ערך=[[ברכת החודש]]}}את ברכת החודש נוהגים לומר בעמידה, זכר למעמד קידוש הלבנה בזמן שבית המקדש היה קיים, שכאשר בית דין היו מכריזים על קידוש החודש, העם כולו היו עומדים על רגליהם. קודם ברכת החודש, יש לדעת את זמן המולד, ובבתי הכנסת של חסידי חב"ד נוהגים להכריז בקול את זמן המולד. בבית הכנסת ב-770 נתלה מידי חודש שלט גדול ובו פרטי זמן המולד והימים בהם יחול ראש חודש. נוהגים לכבד בברכת החודש את המכובד שבמתפללים, והיא נאמרת בנעימה. כאשר יש יומיים ראש חודש החלים בשבת-ראשון, נוהגים להוסיף ולומר "בשבת קודש '''ולמחרתו''' ביום הראשון", ואילו כאשר הם חלים באמצע השבוע, יש בזה חילוקי מנהגים בין חסידי חב"ד האם לומר 'ולמחרתו' או לא{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1oGKsXt7R2O062O4MPdwgeGLLQ9-y8bQd/view להרחבה ראו הערת הרב לוי יצחק רסקין, גליון הערות וביאורים 1118 עמוד 44].}}. שבת בה מברכים את החודש הינה יום של שמחה, ובשל כך אין אומרים 'אב הרחמים' למעט בשבת מברכים סיון בה אומרים אותה היות ונתקנה לזכר הרוגי פרעות תקנ"ו, שאירעו בימים אלו{{הערה|כך מנהג חסידי חב"ד, בקהילות אחרות נהוג לומר את תפילת 'אב הרחמים' בכל שבתות ספירת העומר.}}. ==נתינת כח==את החודש יברכו תמיד בחודש שלפניו, גם כשראש חודש חל בשבת אין מברכים את החודש בשבת עצמה, אלא שבת קודם. [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=86 [[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב עמוד 73].}} מחדש שהסיבה [[פנימיות (בחסידות)|הפנימית]] לכך, היא כדי לומר לנו {{ציטוטון|שה[[ברכה]] ונתינת כח}} לעבודת החודש, מגיעה מהחודש שקדם לו.

*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2599 'שבת ''עשר עובדות על אמירת תהלים בשבת מברכים' מקסימלית] - כתבה ב'' בתוך [[שבועון בית משיח]] מאת ישראל יהודה (קישור שבור).* {{קישור חבד אינפו|85354|היסטוריה חב"דית: כך תוקנה אמירת [[תהילים]] בשבת מברכין||{{תע|12/22/2014}}}}גיליון 1225

{{חגים וזמנים}}[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]][[קטגוריה:תקנות חב"ד]][[קטגוריה:חגים וזמנים]][[קטגוריה:שבתראש חודש]]