26,977
עריכות
שינויים
מ
החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"
אודות הסדר המיוחד בשבת מברכים כתב [[הרבי הריי"צ]]: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ביום השבת קדש מברכים החדש, השכם בבוקר יתקבצו אנשי שלומינו לבית הכנסת ולהגיד כל התהלים ואחר אמירת תהלים ילמדו כשעה איזה מאמר של חסידות שיהיה מובן לכל, ואחר כך תפילה, ומועד התועדות כפי הזמן שיגבילו מתאים לתנאי המקום.|מקור=[[קובץ מכתבים אודות גודל ערך אמירת תהלים]]. נדפס ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] עמ' 193}}
אמירת התהילים התהלים בשבת מברכים נוגעת לו, לבניו ולבני בניו{{הערה|[[לוח היום יום]] כ"ה שבט.}}.
יום [[התוועדות חסידית|התוועדות]] וקבלת החלטות טובות. כמו כן הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] ל{{ה|רבי}} להתוועד בכל שבת מברכים, וכן נהג הרבי עוד בזמן נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]] ובמשך כל השנים שלאחר זה (משנת [[תשמ"ח]] החל הרבי להתוועד בכל שבת).
2) עדיף שהאמירה תהיה בציבור וב[[בית הכנסת]].
3) אחר התהילים התהלים יאמרו [[קדיש]] יתום. ואם יש חיוב, יארצייט או אבלים, יאמרו [[קדיש]] אחר כל ספר מהתהיליםמהתהלים.
4) לפני אמירת ה[[קדיש]] אומרים את ה'יהי רצון' המודפס בסוף התהילים התהלים (הרבי נוהג לאומרו רק בסיום כל התהיליםהתהלים), ובאם אין חיוב - לא אומרים גם את ה'יהי רצון'.
5) גם בשבת שלפני [[ראש השנה]] אומרים את כל התהיליםהתהלים.
6) מי שלא הספיק לומר את כל התהילים התהלים לפני התפילה בציבור - עדיף שיתפלל בציבור וישלים אחר-כך את אמירת התהיליםהתהלים, או שיקדים ויתחיל באמירתם כבר בליל שבת. אם כבר שקעה השמש (שאז אין אומרים [[תהיליםתהלים]] עד חצות הלילה, לא צריך לחכות עד אז אלא) משלימים את אמירת התהילים התהלים ביום ראשון.
7) לא מספיקה אמירת התהילים התהלים של כל אחד לעצמו, אלא כל אחד צריך גם להשפיע על סביבתו לומר תהיליםתהלים. הרבי אף התבטא שזאת תהיה תביעתו של משיח כאשר יתגלה: על כמה יהודים פעלת לומר את התהילים התהלים בשבת מברכים{{הערה|שיחת שבת פרשת פקודי תשכ"ז.}}.
הרבי נוהג לומר את כל ספר התהילים התהלים ברציפות, מבלי להפסיק באמצע לאמירת ה'יהי רצון' לאחר כל ספר{{הערה|אך בשנת האבלות עצר הרבי לאמירת הקדישים, ואז גם אמר את היהי רצון שקודם הקדיש.}}.
===סיבות התקנה===
שבת מברכים הוא יום כללי ה[[משפיע]] [[ברכה]] לכל ימי החודש, כנוסח ברכת החודש הנאמרת ב[[שבת]] הזו: "חדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה, לששון ולשמחה לישועה ולנחמה", והמשכת ה[[ברכה]] תלויה בעשיית [[כלי]] למטה, ואמירת כל התהילים התהלים בשבת זו היא הכלי המכין ונותן כוח לברכה שתפעל ותשפיע בהצלחה על כל ימי החודש. [[תהיליםתהלים]] הוא כלי להמשכת ברכת ה' לכל ימי החודש.
לכן בשבת מברכים אומרים [[תהיליםתהלים]] לפני תפילת שחרית, בשונה מ[[חת"ת|אמירת [[תהיליםתהלים]] מידי יום]] שזה לאחר התפילה, כי המטרה היא לפעול תוספת-כח בברכת החודש הנאמרת במהלך התפילה{{הערה|עם זאת מי שלא הספיק לומר זאת קודם התפילה, יאמר זאת בין מנחה לערבית, או ביום ראשון (בית משיח כ"ד מנחם אב תש"פ עמוד 29), אך לא בין שחרית למנחה (ככל הנראה - היות וזמן זה מוקדש להתוועדות).}}.
מדוע לא היתה התקנה לומר [[תהיליםתהלים]] בראש חודש שכשמו כן הוא - יום כללי שכלולים בו כל ימות החודש והוא מנהיג ו[[משפיע]] עליהם כמו שראש מנהיג ו[[משפיע]] על כל הגוף?
ראשית - אמירת [[תהיליםתהלים]] בשבת-קודש פועלת ומשפיעה הרבה יותר.
שנית - במידה מסוימת שבת מברכים היא יום כללי, שהשפעתו על כל ימי החודש חזקה ומשמעותית יותר מהשפעת ראש חודש, לשון אחר: שבת מברכים היא כלל גדול יותר מראש חודש, ו"כל ימי החודש נמצאים בשבת מברכים בדקות ועילוי יותר ממה שהן נמצאים בראש חודש עצמו".
2) היות שיום [[ראש חודש]] הוא באחד מימי השבוע המתברכים ממנה, הרי היא משפיעה באופן עקיף דרך ראש חודש על כל ימי החודש.
לכן יש חשיבות מרבית לומר את כל התהילים התהלים בשבת מברכים לפני התפילה, שזה [[משפיע]] ברכה עצומה על כל ימי החודש הבאים לטובה.
===ברכת החודש===
== לקריאה נוספת ==
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2599 'שבת מברכים' מקסימלית] - כתבה ב[[שבועון בית משיח]] מאת ישראל יהודה (קישור שבור).
* {{קישור חבד אינפו|85354|היסטוריה חב"דית: כך תוקנה אמירת [[תהיליםתהלים]] בשבת מברכין||{{תע|12/22/2014}}}}*'''עשר עובדות על אמירת תהילים תהלים בשבת מברכים''' בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1225
==קישורים חיצוניים==