שינויים

[א] בשבת-הגדול אחר מנחה אומרים "עבדים היינו", עד "לכפר על כל עוונותינו", לפי שאז היתה התחלת הגאולה והנסים<REF>שו"ע אדמו"ר תל, ב</REF>. וכן נוהגים<REF>ס' המנהגים</REF>. ואפילו שבת-הגדול הוא ערב-פסח, אומרים "עבדים היינו"<REF>שו"ע אדמו"ר, שם</REF>.

ב[[שולחן ערוך הרב|שו"ע אדמו"ר]] כתוב בשם ה[ב[רמ"א]] ואפילו שבתשנוהגין במדינות אלו לאמר בשבת-הגדול הוא ערב-פסח, אומרים ב[[מנחה]] "עבדים היינו"<REF>שו. אבל בסידור השמיט זה - כי לא ציין כמו בשארי סידורים "עד כאן אומרים בשבת-הגדול"ע אדמו. גם בפרי עץ חיים ומשנת חסידים ו[[סידור האריז"ר, שם</REF>ל]] ליתא.

דעת [[ג] בשו"ע אדמו"ר (שם) כתוב בשם הרמ"א שנוהגין במדינות אלו לאמר בשבת-הגדול במנחה "עבדים היינו". אבל בסידור השמיט זה - כי לא ציין כמו בשארי סידורים "עד כאן אומרים בשבת-הגדול". גם בפרי-עץ-חיים ומשנת-חסידים וסידור האריז"ל ליתא. דעת אדמו"ר מוהרש"ב ]] לא היתה נוחה מדיוק זה, וסבירא ליה ודעתו היתה שיש לומר "עבדים היינו" בשבת-הגדול, וכך גם נהג למעשה<REF>ראה בקטע הבא</REF>. כך נקבע בס' המנהגים (כנ"ל), וכך נהג גם [[הרבי]] - והיה אומר עם הציבור אחר תפילת המנחה, בישבו על מקומו. לפעמים היה אומר לבנו [ד] [בשבת-הגדול שנת תרס"ב] אמר הוד כ"ק אאמואדמו"ר הרההריי"ק [מוהרש"בצ]] לור עימו יחד את "עבדים היינו", ואמר כי גם אנכי אומר אתו עמו, ובמקומות אחדים ביאר עניינים שונים<REF>[[התמים]], ג, עמ' כד</REF>.