פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 1,811 בתים ,  19:25, 11 בספטמבר 2023
{{לעריכהפירוש נוסף|הפשטהנוכחי=יום שבת קודש|אחר=מסכת בש"ס|ראו=[[מסכת שבת]]}}{{[[קובץ:נרות שבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נרות שבת]][[קובץ:קידוש שבת}}.png|ממוזער|קידוש]][[קובץ:מוצרים לשולחן שבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוצרים לשולחן שבת]]'''יום השבת''' הינו היום השביעי בשבוע, ובו יש [[מצוות עשה]] לשבות, ו[[מצוות לא תעשה]] שלא לעשות בו מלאכה.
יום השבת הינו היום השביעי בשבוע, ובו יש טעם המצווה על פי [[תורת הנגלה]] הוא מכיון שעל [[מצוות עשההקב"ה]] לשבות נאמר כי {{ציטוטון|וישבות ביום השביעימכל מלאכתו אשר עשה}}, ושלאחר ששת ימי הבריאה נח כביכול ממלאכתו. וכך אף נצטווינו ב[[מצוות תורה]] {{ציטוטון|וביום השביעי תשבות}} וכן {{ציטוטון|לא תעשה]] שלא לעשות בו כל מלאכה}}.
טעם המצווה ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] מבואר כי שבת הוא מכיון שעל הקב"ה נאמר כי [[אותיות]] "וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשהתשב", שלאחר ששת ימי הבריאה נח כביכול ממלאכתו. וכך אף נצטווינו בשענינה הוא שיבת ה[[תורהאורות]] "וביום השביעי תשבות" וכן "לא תעשה כל מלאכה"למקומם.
מבואר כי ביום השבת ישנה [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]]. ב[[קבלהימי החול]] ישנה [[עבודת הבירורים]] ובשיורדת [[חסידותמלכות דאצילות]] מבואר כי שבת הוא אותיות "תשבבעולמות [[בי"ע]] לברר את ה[[ניצוצות]], שענינה הוא שיבת הוביום השבת מתעלים הבירורים שהובררו בימות החול להיכלל ב[[אורותאצילות]] למקומם.
מבואר כי ביום השבת ישנה ==בתורת החסידות ==מצוות שבת היא במהותה שביתה ממלאכה, שהם בעיקרן ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת.חסידים מסוימים נוהגים להדר בדברים רבים כגון טעימת תבשילים בערב שבת ועוד הרבה הידורים שרובם היו נוהגים אדמו"רי חב"ד "מנהג ישראל במקומות רבים ליפות את הבית עם פרחים לכבוד שבת ויום-טוב"===מהות הל"ט מלאכות===טעם מצווה זו מבוסס בעניין מלאכות אלו בימי החול, שהם בפנימיות [[עליית העולמות בשבתעבודת הבירורים|עליית העולמותעבודת הבירור]]בעולם הזה. בדוגמא: מלאכות החורש והזורע וכו' הם בחינת תיקון ובירור להעלות מכח ה[[ימי החולצומח]] ישנה אשר בארץ, להצמיח מאכלים הנותנים כוח וחיות לאדם לחיות, ועלייתם ותיקונם נוצרת בכך שהאדם יברך על המאכל בתחלה ובסוף וממשיך בו קדושה, וגם אחר כך כשמקבל חיות ממאכל זה נכלל חיות המאכל בחיות האדם ומתחזק כוחו ו[[עבודת הבירוריםשכלו]] שיורדת , ובכח ו[[מלכות דאצילותשכל]] בעולמות זה [[בי"עתפילה|מתפלל]] לברר את הו[[ניצוצותלימוד תורה|לומד]], וביום השבת מתעלים הבירורים שהובררו בימות החול להיכלל בו[[אצילותמצוות|מקיים מצוות]], ובכך גם חיות המאכל עולה עמו ונכללת בעבודתו.
==ענינו==מצוות שבת ענינה הוא לשבות ממלאכה, שהם דרך כלל ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת. טעם המצווה היאבדומה, כי עניין מלאכות אלו הוא [[עבודת הבירורים|עבודת הבירור]] בעולם הזה. וכדוגמא לכך: המלאכות החורש והזורע וכו' שהם בחינת תיקון ובירור להעלות מכח הצומח אשר בארץ, להצמיח מאכל אשר יאכל האדם וחי בהם, כי הוא יברך על המאכל בתחלה ובסוף, וממשיך בו קדושה, וגם אחר כך כשמקבל חיות מזה המאכל נכלל חיות המאכל בחיות האדם ומתחזק כחו ושכלו, ומתחזק כחו ושכלו, ובכח ושכל זה מתפלל ולומד ומקיים מצוות, לכך גם חיות המאכל עולה עמו ונכללת בעבודתו. ועל דרך עבודות אלו הם עבודות אפיה ובישול שהם תיקון המאכל הם פעולות הנעשות לתיקון האוכל שיהא ראוי לאכילת אדם, וכן האורג ואריגת שני חוטים, שהוא היא פעולה הנעשית לצורך תיקון ללבושי ויצור לבושי האדם. והבונה הבונה וכיוצא בו הוא הם תיקון להיות ראוי לבית אשר ידור בו האדם. שדרך כלל כל המלאכות הם במזונות ו[[לבושים]] ובתים. ובפעולות האדם על ידי מלאכות אלו לשם שמים, הוא מעלה את החיות שבתוכן.
בירור זה , הוא מבירור של ה[[רפ"ח ניצוצין]] שנפלו ב[[שבירת הכלים]] בעולמות [[בי"עבריאה]]-[[יצירה]]-[[עשייה]], וצריך שצריך להעלותם מ[[בי"ע]] ל[[אצילות]]. שעולם עולם אצילות הוא [[עולם התיקון]] שכבר נתקן , שלא על ידי האדם, והתיקון של האדם הוא בעולמות בי"ע, שניתן לאדם לתקן ולברר בו.
וכל ===האיסור לעשותן בשבת===מסיבה זו, אסור לעשות ל"ט מלאכות אלו בשבת, שכן כל עבודה זו היא ב[[ימות החול]] אבל בשבת אין בו בירור ותיקון כלל רק האכילה היא מלמעלה למטה, "צדיק אוכל לשובע נפשו".
עבודת ימות החול היא בבחינת [[מים נוקבין]] ובבחינת תיקון בירור ב"ן, והתיקון של שבת הוא בירור מ"ה הבא לאחר תיקון ב"ן בבחינת [[מים דכורין]].
==שלוש דרגות בשמירת שבת ==
א. מצוות שמירת שבת מקיפה את שלושת [[לבושים|לבושי הנפש]]: [[מעשה (לבוש)|מעשה]] - לא לעשות מלאכות חול; [[דיבור (לבוש)|דיבור]] - לא לדבר על מלאכות חול, “לא {{ציטוטון|לא יאמר דבר פלוני אעשה מחר”מחר}}; [[מחשבה (לבוש)|מחשבה]] - לא להרהר על מלאכות חול, “מצוה {{ציטוטון|צוה שלא יהרהר כלל בעסקיו, אלא יהא בעיניו כאלו כל מלאכתו עשויה”עשויה}}.  חסיד העושה לפנים משורת הדין נזהר גם ממחשבת מלאכה בשבת - היות שבפועל [[הקב"ה]] שבת גם ממחשבה, ומצד הדבקות בדרכי ומדות ה', הוא שובת גם ממחשבתו.
חסיד העושה לפני משורת הדין נזהר == ראו גם ממחשבת מלאכה בשבת - היות שבפועל הקב”ה ==* [[שבת גם ממחשבה, ומצד הדבקות בדרכי ומדות ה’, הוא שובת גם ממחשבתו. מברכים]]* [[שבת עילאה]]
==קישורים חיצוניים==*משה שילת, '''[http://www.shturem.net/images/news/49007_news_03042011_5890.pdf יחידת לימוד בנושא שבת]''', בהוצאת [[קטגוריהמכון מעיינותיך]] בשיתוף משרד החינוך {{שטורעם}}*'''[https:מצוות//77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_48.html האם ניתן לשחק בטניס בשבת? כך הגיב הרבי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{שבת}}{{חגים ומועדים}}[[קטגוריה:שבת|*]][[קטגוריה:חגים וזמנים]]
1,331

עריכות