שינויים

*'''חיטה''' – היא מאכלו העיקרי של האדם. ממנה עושים לחם שנעשה חלק מגופנו. חיטה מרמזת על עבודת ה’נפש האלוקית’ה[[נפש האלוקית]], הגברת הצד ה’טוב’ אצלנו, לשמור ולחזק את יצר הטוב, על ידי לימוד התורה וקיום המצוות.

*'''גפן''' – ליין טבע מיוחד, כששותים ממנו, הוא עוזר לצאת מהמצב רוח, ולשמוח. היין מרמז על ההוספה בשמחה כאשר עושים את רצון ה’נפש אלוקית’ה[[נפש אלוקית]], השמחה שממלאת את ליבנו כשאנו מתנהגים כמו שצריך. נוסף לכך, היין מוסיף גם בעבודה עם הנפש הבהמית, לעצור אותה מפרעותה. כמו שכתוב בפסוק "יין ישמח לבב אנוש", לומד הרבי שליט"א את המילה "אַנוש" בפתח, אַנוש מלשון חלישות - להחליש את הבהמית.

*'''תאנה''' – בפרשת בראשית מסופר שאדם וחוה "תפרו" לעצמם בגדים מ...עלי מלי תאנה. מהתאנה אנו לומדים על עבודת ה’לבושים’ה[[לבושים]]. ה’מחשבה’ ה’דיבור’ וה’מעשה’ ה[[מחשבה]] ה[[דיבור]] וה[[מעשה]] של האדם, נקראים לבושי הנפש. דרכם, הנפש באה לידי ביטוי. התאנה באה ומלמדת אותנו, לשמור על לבושי הנפש, לשמור על המחשבה, לגרש מעלינו כל מחשבה רעה. ולהשתדל להשתמש במחשבה באופן חיובי. וכך גם בדיבור ובמעשה.

*'''רימון''' – על בני ישראל כתוב שהם "מלאים מצות כרימון". הרימון, מסמל על בירור העולם, והעלתו לקדושה על ידי השימוש בעולם לענינים טובים, לרצונו של הקב"ה - קיום ה"[[מצוות"]].

*'''שמן''' – "מה זית זה כשכותשין אותו מוציא שמנו כך ישראל..." ({{הערה{שמות רבה) }}. ע"י הקושי בגלות, כתישת ה’זית’ ה[[זית]] - עם ישראל, יוצא שמן – באה הגאולה, שאז מתגלה ה’שמן’, פנימיות התורה.

*'''דבש''' – הדבש מגיע מתמרים. לתמר לוקח לצמוח יותר זמן משאר אילנות – שבעים שנה! תמר מלמדנו על ריבוי וקושי של העבודה בגלות. דוקא ע"י על ידי ריבוי וקושי העבודה מגיעים ל’דבש" ל[[דבש]] המרמז גם כן על שלימות גילוי פנימיות התורה.