פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 4,248 בתים ,  21:57, 24 באפריל 2023
אין תקציר עריכה
{{קשר חב"די|סיבה=יש לתת את ביאור תורת החסידות על עניינו של שביעי של פסח, ולא חסרים ביאורים כאלה..}}{{להשלים|כל הערך=כן}}[[תמונהקובץ:קריעת ים סוף.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|300px|איור של קריעת ים סוף]]'''שביעי של פסח''', הוא [[יום טוב]] המסיים את [[חג הפסח]] (בארץ ישראל), החל ביום השביעי של החג - [[חג הפסחכ"א בניסן]]. ביום זה אירעה [[קריעת ים סוף]], ובחו"ל חל . בארץ ישראל יום טוב גם ביום השמיני, המכונה זה הוא היום ה'''[[אחרון של פסח]]''', שבו מאירה הארת ה[[משיח]] ואוכלים את [[סעודת משיח]]. ==אירועים שהתרחשו בתאריך זה==בשביעי של פסח ישנו הגילוי של משה רבינו ולכן קוראים בו "אז ישיר משה"{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19806&st=&pgnum=113&hilite ספר השיחות תש"ד עמ' 105], שיחת אחרון של פסח תשי"א.}}. בלילה זה אירע נס [[קריעת ים סוף]].
== ענין החג ==
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר השיחות תש"ג בשיחה לשביעי של פסח.}} שה[[גילוי|גילויים]] שהיו אצל ה[[רביים]] בשביעי ו[[אחרון של פסח|אחרון]] של פסח הם יותר נעלים מהגילויים שהיו בראש השנה וביום כיפור ומכל "{{מונחון|אַנדערע גילויים|הגילויים האחרים}}", כמו כן מאריך אדמו"ר הריי"צ אודות מעלת ה[[טבילה במקווה]] שבערב שביעי של פסח.
 
[[הרבי]] מסביר כי ענינו של שביעי של פסח הוא [[קריעת ים סוף]], שהוא ענין הקשור עם משה רבינו, כמו שכתוב בוקע ים לפני '''משה''', ולכן כתיב "אז ישיר גו'" לשון יחיד, אלא שגם בני ישראל עמדו אז במדריגת משה; ואילו [[אחרון של פסח]] קשור עם הארת ה[[משיח]].
 
זהו החילוק בין הימים הראשונים של פסח ובין הימים האחרונים של פסח, שהימים הראשונים של פסח שייכים ל[[יציאת מצרים]] שהייתה על ידי משה רבינו, והימים האחרונים של פסח שהם שביעי של פסח ואחרון של פסח, שייכים לגאולה העתידה.
 
==הלכות ומנהגים==
===ברכת שהחיינו===
היום טוב היחידי בשנה שאין מברכים בו [[שהחיינו]] הוא שביעי ואחרון של פסח, מה שאין כן בכל שאר הימים טובים: ימים הראשונים ד[[חג הפסח]], [[חג השבועות]], [[חג הסוכות]], [[שמיני עצרת]], ואפילו ב[[ראש השנה]] וב[[יום הכפורים]], מברכים שהחיינו - כי, ברכת שהחיינו היא רק על ענין שכבר בא בהתגלות, ולא על ענין שמשתוקקים אליו אבל עדיין לא בא בהתגלות - כגון ביאת משיח שמתבטאת בשביעי של פסח - ועדיין לא בא.
 
רבותינו נשיאינו נהגו להזכיר בשביעי של פסח את הענין של אי-אמירת שהחיינו, כיון שעל אף שלא נוהגים לומר שהחיינו בפועל, יש סברה שכן לברך שהחיינו{{הערה|1=התבאר באריכות ב[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4296205 שיחת אחרון של פסח תשכ"ג].}}, וכן כדי לגלות אצל יהודי את הגעגועים והציפייה למשיח.
 
===להישאר ערים===
ב[[ליובאוויטש]] נהגו להישאר ערים במשך כל הלילה ולעסוק בתורה, אך אין נוסח מיוחד של תיקון וכדומה שנהוג לומר.
[[הרבי]] מסביר כי ענינו של שביעי של פסח הוא [[קריעת ים סוף]], שהוא ענין הקשור עם משה רבינו, כמו שכתוב בוקע ים לפני '''משה''', ולכן כתיב אדמו"אז ישיר גו'ר הרש" לשון יחיד, אלא שגם בני ישראל עמדו אז במדריגה משה; ואילו [[אחרון של פסח]] קשור עם הארת ה[[משיחב]]התבטא שלהישאר ערים אפילו בלא ללמוד, כנ"לזהו גם כן ענין.
זהו החילוק בין הימים הראשונים של פסח ובין הימים האחרונים של פסח, שהימים הראשונים רבותינו נשיאינו הורו ללמוד בלילה זה את מאמר [[אדמו"ר הזקן]] על הפטרת [[אחרון של פסח שייכים ליציאת מצרים שהיתה ]] ד"ה "והניף ידו על ידי משה רבינו, והימים האחרונים של פסח שהם שביעי של פסח ואחרון של פסח, שייכים לגאולה העתידההנהר" שב[[לקוטי תורה]].
זהו גם הטעם הפנימי לכך שהיום טוב היחידי שאין מברכים בו שהחיינו הוא שביעי ואחרון של פסחבחלק מקהילות פולין נהוג להישאר ערים עד חצות, מה שאין כן בכל שאר הימים טובים: ימים הראשונים ד[[חג הפסח]]ולשפוך מים על הרצפה ולצאת בריקוד על המים עד שהם מתייבשים, [[חג השבועות]]זכר לחציית ים סוף שאירעה ביום זה, [[חג הסוכות]], [[שמיני עצרת]], ואפילו ב[[ראש השנה]] וב[[יום הכפורים]], מברכים שהחיינו - כי, ברכת שהחיינו היא רק על ענין שכבר בא בהתגלות, ולא על ענין שמשתוקקים אליו אבל עדיין לא בא בהתגלותאך בחב"ד אין נוהגים במנהג זה.
=== סעודת משיח ==={{ערך מורחב|תקנת הבעל שם טוב לערוך [[סעודת משיח}}ה[[בעל שם טוב]] הנהיג אשר ביום לאחר תפילת מנחה ב[[אחרון של פסח]] יערכו [[סעודה שלישית]], ונקראת "[[סעודת משיח]]" מכיוון שברגעים אלו (יום השמיני של צאת החג "מאיר גילוי הארת [[משיח]]פסח בחו"ל). בסעודה יאכלו מצות. ב[[תרס"ו]]מכיון שבארץ ישראל אין יום שמיני, תיקן הרבי [[הרש"ב]] לשתות גם ארבעה כוסות יין בעת עורכים הסעודהבשביעי של פסח.
== קישורים חיצונים חיצוניים ==*[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/7/index.htm אוצר מנהגי חב"ד, שביעי של פסח] {{ספריה}}*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19857&hilite=6c5f19e5-8ab0-46fc-bdb4-f1d89eb55d0c&st=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A2%D7%AA+%D7%99%D7%9D+%D7%A1%D7%95%D7%A3&pgnum=273 תורת מנחם שנת [[תשכ"א ]] עמ' 245]* הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], [http://chabad4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.infocom/wp-content/uploads/2016/04/index14-04-2020-00-38-32-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%AA%D7%A9%D7%A4-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%91.php?url=article_he&id=45717 סיפור התקנה pdf לוח הלכה למעשה - ימים אחרונים של דחג הפסח] קונטרס לקראת חג הפסח תש"פ {{PDF}}*''' כוסות בסעודת משיח[https://www.toratchabad.com/Content/Images/uploaded/special/shshsp.pdf עניני דיומא - שביעי של פסח]''' {{PDF}} עיבוד שיחות הרבי לשביעי של פסח, בתוך סדרת ספרי מכון 'מעיינותיך' של [[תורת חב"ד אינפולבני הישיבות]]*'''[https://col.org.il/news/130206 שביעי של פסח: החג והמנהגים הייחודים]''', המדור לצעירים {{COL}}*'''[https://col.org.il/news/130198 ראשונים בעולם: דו"ח על מצב הגאולה | הרב שניאור אשכנזי]''' {{COL}}*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/665078/ רבי יומי: כל העניינים של פסח מסתיימים ב"שביעי של פסח"]''' {{וידפו}}*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/05-04-2022-01-57-37-קובץ-הערות-120-תותל-בית-שמש-קטנה.pdf ימים אחרונים של חג הפסח והגאולה השלימה]''', בתוך קובץ הערות התמימים ואנ"ש ישיבה קטנה תומכי תמימים בית שמש, י"א ניסן תשפ"ב עמוד 329
{{פסח}}
{{חגים ומועדים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פסח]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
206

עריכות