שינויים

{{חז"ל|שם=הרמב"ן|תמונה=[[קובץ:יהרמב"ן.jpg|שמאל250px]]|ממוזעררבותיו=[[רשב"א]]|250pxתאריך לידה=ד'תתקנ"ה|ציור נפוץ של הרמבתאריך פטירה=[[י"ןא ניסן]]ה'ל}}

רבי '''משה בן נחמן''', הידוע בכינויו '''הרמב"ן''', (נולד לערך בערך בשנת ד'תתקנ"ה ונפטר ב[[י"א ניסן]] ה'ל'), היה אחד מגדולי הראשונים ה[[ראשונים]] חכמי [[ספרד]], והתעסק גם ב[[רפואה]].

==תולדות חיים=={{שכתוב|פסקה=כן|מועתק מויקיפדיה}}הרמב"ן היה רופאנולד בגירונה, וטעם הדבר מבואר בארוכה בקטלוניה, שבצפון מזרח [[ליקוטי אמרים - פרק ח'ספרד]], בערך בשנת תתקנ"ה.

בצעירותו למד מפי רבי יהודה בר יקר מתלמידי הריצב"א מדמפיר, וממנו קיבל הרמב"ן את תורתם של בעלי התוספות. את רבו זה מזכיר הרמב"ן פעמים רבות בחיבוריו, לרוב בתואר "מורי נ"ר=נטריה רחמנא = דרגתו הנפלאה ==ישמרהו השם, ומביא פירושים שקיבל ממנו.{{הערה|ראה שלם יהלום, '''ר' יהודה בר יקר תולדותיו ומקומו במשנת הרמב"ן''', סדרא יז ע' 79}} רבו השני היה רבי נתן בן רבי מאיר, אשר בצעירותו למד אצל הראב"ד בעל ההשגות ובהמשך למד אצל הריצב"א, וגם אותו הוא מכנה בתואר "מורי",{{הערה|חידושי הרמב"ן מסכת שבועות דף לז עמוד א: ומורי החכם ר' נתן נ"ר בה"ר מאיר ז"ל פירש... וכן בדרשת הרמב"ן לראש השנה}} ממנו קיבל את תורת [[צרפת]].

איתא בכמו כן בצעירותו היה בקשר עם רבני צרפת דרך בן דודו רבי יונה גירונדי ושלח מדברי תורתו לרבי [[תלמוד ירושלמי|ירושלמייחיאל מפריז]]ועוד.{{הערה|1שבת ספ"ו.דרשה לראש השנה}} על הפסוק "כעת יאמר ליעקב וגו'", שבלעם אמרו בחצי ימיו של עולם.

[[הרמב"ם]] כותב באחת מאגרותיו - אגרת תימן{{הערה|1=פ"ג (קרוב לסופו)ן נמנה בין גדולי רבני ישראל בתחילת אלף השישי.}} - שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ"ח, וזהו אמרו "כעת", שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו{{הערה|1=כן הוא בשלשלת גם בתקופת תור הזהב של גדולי ה[[הקבלהראשונים]] (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות [[הרמב"ם]] (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגי' - בשה"ק - שצ"ל תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' אך מעטים השתוו להתפרסותו הרחבה על היבטיה השונים של ר' יהודה אברצלוני תורת ישראל ולהשפעתו העמוקה על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם - תתקע"ב. וי"א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק"ע. וצע"ג הגהת הסה"ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב"ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם היתה בשנת הארבעים - (ולא ל"ח) - ליציאת מצרים, זעולם התורה. א. בשנת ב' אלפים תפ"ח, ועל פי זהספריו וספרי תלמידיו ותלמידי תלמידיו, "כעת" - הוא ד' אלפים תתקע"ו. ובמקום הכתוב אחרת עכצ"ל שהוא טעות המעתיק.}} - תחזור הנבואה בישראלתופסים מקום חשוב ומרכזי הן בלימוד התורה והן בתחום ההלכה הפסוקה.

ובסביבות זמן הנ"ל - ד' אלפים תתקע"ו - היה הרמב"ןעסק במספר רב של תחומים פירוש של ה[[תורה]], שחיבר כמה ספרי קבלהוה[[גמרא]], ואיתא בכתבי האריז"ל{{הערה|1ראה הקדמת [[הרח"וקבלה]] לשער ההקדמות (נדפס גם כן בהוספה לקונטרס עץ החיים ע' 79).}} שהוא אחד המקובלים היחידים שסומכים עליהם.{{הערה|1תורת מנחם יז, שנת ו[[תשט"זשירה]] חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.}}

חכמי הדורות אמרו כי בספרו על התורה גנוזים סודות רבים ==בתורת הקבלה. רבותינו נשיאנו==[[הרבי]] מבאר שתקופותו של הרמב"ן הייתה התקופה בה חזר ה[[נבואה]], כמו כן כותב גם ב[[תורת החסידות]] מובא בשם [[האריז"ל]] שמפליא מאוד בגדלותושהוא אחד מהמקובלים היחידים שאפשר לסמוך עליהם.{{הערה|תורת מנחם יז, שנת [[תשט"ז]] חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. }}  ב[[חב"ד]] קיבלו להלכה את דעותיו בנושא [[תחיית המתים]], כפי שכותב תלמידו רבי ולמרות שבשאר הנושאים פסקו כמו [[הרמב"ם]] כיון שהוא הפוסק היחידי בעניני [[גאולה]] ו[[משיח]], בנושא זה העדיפו את דעת [[הרמב"ן]] ושאר הראשונים כיון שהינם הרבים, הסוברים כי לעתיד לבוא יהיו חיים ויטאלנצחיים.{{מקור}} [[הבעל שם טוב]] בהקדמה לספר , מביא בשם הרמב"ן {{הערה|ככל הנראה מ[[גן עדן]]}} שאם אתה מסתפק איך לקיים [עץ חיים[מצווה]] מסוימת לכאן או לכאן, עליך לסלק מזה את הנאה שיש לך ואז לשקול איך לעשות את המצווה.{{הערה|[https://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/36&search=%D7%A8%D7%9E%D7%91%5c%22%D7%9F כתר שם טוב לו]}}. על קושיתו של הרמב"ן כיצד ע"י ה[[תפילה]] משתנה גזר דין מרעה לטובה, וכי יכול להיות שאצל הקב"ה יש שינוי רצון, [[הבעש"ט]] תרץ על כך שהתפילה היא בשביל למתק את הדין בשורשו, שגזר דין על אדם מסוים הוא כמו אותיות שע"י התפילה יכול אדם לשנות אותם לטובה.{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/87b.htm כתר שם טוב עמ' פז ב]}}. [[הבעש"ט]] מביא גם בשם הרמב"ן שאיך ידע אם עם הוא עוסק בתורה לשמה, שאם הוא מתמלא על ידי כך [[יראה]] ו[[אהבה]] אז סימן שהוא עוסק לשמה.{{מקור}} בשיחת אדמו"ר מוהריי"צ הוא מגדיר את הבעל שם טוב כממשיך דרך ה[[אהבת ישראל]]של הרמב"ן{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/289&search=%D7%A8%D7%9E%D7%91%5c%22%D7%9F מובא בכתר שם טוב]}}.

[[קטגוריה :מקובלים]]