פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 1,402 בתים ,  27 מרץ
[[קובץ:קבר הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרמב"ם ב[[טבריה]]]]
[[קובץ:הרמבם_2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור נפוץ וככל הנראה מוטעה של הרמב"ם]]
 רבי '''הרמב"םמשה בן מימון''', הוא רבי (המכונה '''משה בן מימוןהרמב"ם''', נולד ב) ([[י"ד בניסן]] שנת ד'תתצ"ה{{הערה|ראה בפסקה תאריך לידתו}} ונפטר ב- [[כ' בטבת]] שנת ד'תתקס"ה) הוא מגדולי פוסקי ההלכה, מחבר הספר [[משנה תורה]]. גדולי הדורות התבטאו עליו באומרם: "[[ממשה ועד משה|ממשה עד משה לא קם כמשה]]".
==תולדות חיים==
הרמב"ם נולד בקורדובה, שבאל-אנדלוס, כיום בספרד [[ספרד]], לאביו רבי [[מיימון הדיין]]. === שמו ומוצאו ===משפחתו של הרמב"ם נקראה 'בן עובדיה' (בערבית: 'אבן עבד אללה'), על שם אבי המשפחה הראשון ברשימות היחס של הרמב"ם, ר' עובדיה דיין קורדובה. יש הממשיכים את שושלת היוחסין של הרמב"ם עד רבי [[יהודה הנשיא]], חותם ה[[משנה]], המתייחס המיוחס לזרעו של [[דוד המלך]]{{הערה|1=על פי עדותו של בנו מובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24645&st=&pgnum=133 סדר הדורות]}}.בין הרמב"ם לר' עובדיה דיין קורדובה 7 דורות: ::::::::# ר' עובדיה הדיין::::::::# ר' שלמה::::::::# ר' עובדיה הדיין::::::::# ר' יוסף הדיין::::::::# ר' יצחק הדיין::::::::# ר' יוסף החכם::::::::# ר' [[מיימון הדיין]]::::::::# הרמב"ם בערבית]] הוא מוכר כמוסא בן מימון ('''موسى بن ميمون'''), או בשמו הערבי המלא: '''ابو عمران موسى بن ميمون بن عبد الله القرطبي الإسرائيلي''', אבו עמראן{{הערה|אבו עמראן (עמרם) הוא כינוי ערבי ל"[[משה]]".}} מוסא בן מימון בן עבדאללה אל-קרטבי אל-אסראא'ילי (בתרגום לעברית:איש קורדובה הישראלי). בלשונות אירופה מקובל לכנות את הרמב"ם '''Maimonides''' (מיימונידס), על שם האופן בו נכתב שמו ב[[יוונית]]: '''Μωησής Μαϊμονίδης''' (מואיסיס מאימונידיס).
=== בצעירותו ===[[קובץ:רבנים חבדיים בקהיר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מורה הוראה|רבנים]] חב"דיים בחנוכת [[בית הכנסת]] "הרמב"ם" בקהיר]]את חינוכו והשכלתו רכש הרמב"ם מאביו התחנך אצל אביו רבי מיימון הדיין, שהשפיע רבות על הגותו, וממורו המובהק{{הערה|1=רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.}} של רבי מימון - [[ר"י מיגאש|רבי יוסף אבן מיגאש]], אשר שימש כדיין בקורדובה והעיד עליו הרמב"ם: "כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו". הרמב"ם ראה עצמו גם כתלמידו של רבו של הר"י מיגאש - [[רי"ף|רבי יצחק אלפסי]], הרי"ף.
בשנת ד'תתק"ח (1148), כשהיה הרמב"ם בן שלוש עשרה, נאלצה משפחתו לעזוב את קורדובה שבספרד בעקבות פלישתם של האל-מֻוַוחִידוּן מצפון אפריקה ורדיפתם את יהודי האזור.
לאחר מסע נדודים שארך כעשר שנים, ניסתה המשפחה להתיישב בעיר [[פספאס]] שב[[מרוקו]], בפאס ככל הנראה כתב הרמב"ם את איגרת השמד, העוסקת בתגובה היהודית הראויה לתופעת השמד במרוקו ובספרד. אך גם שם לא האריכו ימי שלוותם, וכעבור חמש שנים נאלצו לעזוב את העיר, עקב הקנאות ה[[קנאה|קנאות]] המוסלמית שהלכה וגברה, והפיכתה של מרוקו למקום סכנה עבור היהודים.
=== העלייה לארץ ישראל ===
{{להשלים}}בשנת 1165 ד'תתקכ"ו הפליגו הרמב"ם ומשפחתו מסבתה (מרוקו הספרדית של היום), אל עכו שבארץ ישראל, בה התיישבו. הקהילה היהודית בעכו הייתה בימים ההם מהגדולות בארץ ישראל, וקיבלה בכבוד רב את משפחת הרמב"ם. רב העיר עכו, רבי יפת בן רבי אליהו, התקשר בקשרי ידידות עם הרמב"ם, ידידות שנמשכה גם לאחר שנים באמצעות קשרי מכתבים, ולבסוף על ידי מינויו של רבי יפת כאחד הדיינים בקהילת אלכסנדריה, שהייתה תחת מרותו של הרמב"ם כראש רבני מצרים. חמישה חדשים לאחר העלייה לארץ ביקרו הרמב"ם, אביו ורבי יפת בירושלים, שהו שם שלושה ימים והתפללו בהר הבית. משם הם נסעו לחברון, והתפללו במערת המכפלה.את ביקורו בארץ מתאר הרמב"ם כך:Cquote2.svg "בליל אחד ב[[שבת]] בארבעה ימים ל[[חודש אייר]] נכנסתי לים, וביום שבת, עשירי לאייר שנת תתקכ"ה עמד עלינו נחשול שבים לטבענו והיה זעף גדול בים, ונדרתי עלי: שני ימים אלו אצום בהם ואתענה בהם.. ואצווה על בני לעשות כן עד סוף כל הדורות, ויתנו [[צדקה]] כפי כוחם... בליל אחד בשבת, ג' ימים לירח סיוון, יצאתי מן הים בשלום ובאתי לעכו ונצלתי מן השמד והגענו לארץ ישראל. יום זה נדרתי שיהיה יום ששון ושמחה... וביום שלישי בשבת, ד' חשוון, יצאנו מעכו לעלות לירושלים תחת סכנה, ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו. ובאחד בשבת, ט' בחודש חשוון יצאתי מירושלים לחברון, לנשק קברי אבותי במערה... ושני ימים אלו... נדרתי שיהיו יום טוב ותפילה ושמחה לה' לאכילה ולשתייה... וכשם שזכיתי וראיתי בחורבנה כך אזכה אני וכל ישראל לראות בנחמתה, אמן."Cquote3.svg– ספר חרדים, מצוות התשובה, פרק ג' ==חייו במצרים==
===חייו במצרים===
כעבור חמישה חודשים, ולאחר פטירת אביו הרב מיימון ירדה המשפחה והשתקעה במצרים. תחילה התגוררה המשפחה באלכסנדריה, וכעבור שנים ספורות עקרה לפוסטאט, קהיר העתיקה. במגיפה שהשתוללה בעיר עקב תנאי נקיון ירודים, נפטרו אשתו ובתו של הרמב"ם, לאחר מכן נשא הרמב"ם את בתו של ר' מישאל הלוי (תלמידו של הרמב"ם) בן ר' ישעיהו החסיד הלוי אלתקא, חתנו של רבי דוסא בן יעקב, ושם גם נולד בנו אברהם. כתבי יד רבים של הרמב"ם נתגלו בגניזה הקהירית שבפוסטאט. במצרים הוא אף הוכתר פעמיים במשרה "ראיס אל-יהוד" (=ראש היהודים) של יהודי מצרים, הפעם הראשונה עם הגעתו, והפעם השנייה בערוב ימיו.
הרמב"ם שימש כמנהיג הדתי של קהילת קהיר, ובמשך שנים רבות התפרנס מהשקעת כספיו בידי אחיו, דוד, שהיה בעל ספינה וסחר באבנים יקרות; אך לאחר שנספה האח בטביעת ספינתו בשנת 1177 ד'תתקל"ח לערך, דבר שגרם לרמב"ם לאבל כבד וכתוצאה מכך נפל למשכב במשך שנה שלמה, נאלץ הרמב"ם להתפרנס מיגיע כפיו, והפך לאחד מטובי הרופאים בקהיר. את ידיעותיו הרפואיות שאב הרמב"ם מהספרות היוונית הקדומה, בעיקר מכתבי גלנוס, אך גם מספריהם של חכמי מצרים העתיקה שהראו ידע רפואי רב.
בשל מומחיותו הרבה ב[[רפואה]], החל הרמב"ם בשנת 1185 ד'תתקמ"ו לשמש כרופאו של הווזיר אל-אלפאצ'ל, המשנה למלך, ומאוחר יותר אף של אלפאצ'ל בנו של המלך צלאח א-דין. כתוצאה מכך בילה חלק ניכר מזמנו בארמון המלוכה. סיפורים עממיים רבים עוסקים בתקופה זו בחיי הרמב"ם, וברקעם נמצאים תככי החצר וקנאת השרים המוסלמים ברופא היהודי המצליח. על פי ההיסטוריון הערבי אל קיתי, סירב הרמב"ם לקבל תפקיד דומה שהוצע לו על ידי "מלך הפרנקים באשקלון", ריצ'רד הראשון, מלך אנגליה.
מלבד עבודתו בחצר המלך, העניק הרמב"ם מזור להמונים שצבאו על דלתותיו, יהודים ונכרים כאחד. המשורר הערבי אל-סעיד אבן סינא אלמולך כתב עליו:"גלנוס ריפא את הגוף/ והרמב"ם גוף ונפש./ידיעותיו קנו לו שם כרופא הדור/ הוא ידע לשכך את כאב הבערות/לוּ באה הלבנה לידיו/ היה מרפא את כתמי פניה..."
השיטה שאומצה על ידי הרמב"ם בטיפוליו המקצועיים הייתה להתחיל עם טיפול פשוט, תוך שהוא משתדל לרפא על ידי תוכנית תזונה שנקבעה עוד לפני מתן תרופות. במכתב שמיען לתלמידו החביב יוסף אבן שמעון, שלמענו חיבר את מורה נבוכים, כותב הרמב"ם: "הנך יודע כמה קשה המקצוע הזה עבור מי שפועל במדויק ולפי המצפון, ועבור מי שקובע רק את אשר הוא יכול לתמוך בטיעון או בסמכות". במכתב נוסף, שהופנה אל שמואל אבן תיבון, הוא מתאר את תפקידו המקצועי המפרך, שמעסיק אותו כל היום ולעיתים קרובות בחלק גדול של הלילה.
עם זאת, במקביל לעבודתו הרפואית, אפשרה לו שקידתו להפיק יצירות מונומטליות, וכן לשמש כפוסק ומנהיג לקהילה היהודית. שמו יצא למרחוק ונשלחו אליו שאלות רבות בהלכה ובאמונה מכלל יהדות התפוצות. אחת הקהילות שעמדה עמו בקשר רציף הייתה יהדות תימן, שקיבלה על עצמה את הרמב"ם כפוסק וכמנהיג. בעקבות כמה מאורעות שאירעו בתימן{{הערה|ביניהם, לחצו של הסולטן על היהודים להמיר את דתם, הטפותיו של יהודי מומר על כך שכביכול "נבואת מוחמד" רמוזה בתורה, והופעתו של שבתאי צבי בתימן.}}, כתב הרמב"ם את איגרתו המפורסמת אגרת תימן, בה הוא מדריך אותם בעקרונות האמונה. חלקם של יהודי תימן העריצו את הרמב"ם הערצה עזה ואף תרמו לישיבתו במצרים תרומות משמעותיות ועל פי עדותו של ה[[רמב"ן]] אף הוסיפו לנוסח ה[[קדיש]] את שמו של הרמב"ם: "בחייכון וביומיכון ובחיי דרבנא משה בן מימון".
===פטירתו ולאחריה===
הרמב"ם נפטר {{בפוּסטאט (|מונחון=קהיר העתיקה) }} שבמצרים בכ' בטבת ד'תתקס"ה (13 בדצמבר 1204) בגיל 69. בנו רבי אברהם מילא את מקומו בהנהגת יהודי מצרים. הוא וצאצאיו כיהנו כנגידים ועמדו בראש זרם דתי-חסידי, המוכר במחקר בשם חסידי מצרים. המסורת אומרת שלפי דרישתו המפורשת של הרמב"ם "אל נא תקברוני במצרים", הועברה גופתו ממצרים לטבריה ובה אכן עומד ציון שמקובל כמקום קבורתו. בחלקה זו קבורים אף השל"ה הקדוש ורבן יוחנן בן זכאי. רבים הם הבאים לעלות על קברי גדולי היהדות הטמונים שם, אף שהדבר מנוגד לקריאתו "לא יפנה אדם לבקר הקברות" (וראה לעיל בכותרת "העלייה לארץ ישראל" את עדות הרמב"ם על עצמו כפי שמובאת בספר חרדים).
בשנת 2009 [[תשס"ט]] נחנך בסמוך לקברו של הרמב"ם מרכז מבקרים חדש, מרכז מורשת הרמב"ם, המציג את פועלו.'''''
=== התנגדות לחיבוריו ===על אף גדלותו העצומה בכל חלקי ה[[תורה]], הניכרת בחיבוריו ובעיקר בחיבורו הגדול משנה תורה, בו מבאר את כל ה[[תורה שבעל פה]] בצורה מסודרת - אף על פי כן קמו לו אויבים רבים, ודווקא מקרב גדולי התורה בדורו. הסיבה לכך היא ספרו הקדוש "מורה נבוכים" שעל הנאמר בו חלקו רבים מראשונים, בעיקר בשל השיטה הפילוסופית עליו עלי' מושתת הספר.
אחד מגדולי הראשונים בדורו, ותלמידיו עמו, יצאו בקריאה לשרוף את הספר. לאחר שבסופו של דבר גרר הדבר לשריפת ענקית של אלפי ספרי תלמוד, ראה אותו גדול בכך סימן משמים כי טעה בדרכו, ועל כן חזר בו אותו גדול, ואף עבר בין בעיירות השונות להודיע את טעותו הגדולה.
=== חיבורו משנה תורה - "יד החזקה" ===
חיבורו משנה תורה נחשב לחיבור הגדול ביותר באיכותו שהיה אי פעם הן בקרב הראשונים, והן בקרב גדולי האחרונים. גדולי הדורות האחרונים, ובהם רבי [[יוסף רוזין]] - הגאון מרוגוצ'וב, [[רבי חיים מבריסק]], רבי [[מאיר שמחה מאיר הכהן]] מדווינסק (האור שמח), רבי [[יצחק זאב|יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק ועוד, חיברו את חידושיהם לפי סדר חיבורו הגדול של הרמב"ם "משנה תורה".
רבים מאוד משיחותיו של הרבי מושתתים נסובות על דברי הרמב"ם, קושיות תירוצים וביאורים בדברי הרמב"ם.
כשהסביר [[אדמו"ר הרש"ב]] את הענין של מתיבתא דרקיעא על כל היכלותיה בכל מקצועות הפשט, הרמז, הדרוש , ראש מתיבתא דרקיעא והסוד שבתורה, אמר הרש"ב שהרמב"ם הוא הריש מתיבתא בהיכל מתיבתא דרקיעא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&hilite=cec08612-9571-4c92-bddb-df1e62fb1681&st=המהר%22ל&pgnum=23 אוס"ח בשם ספר השיחות ה' ש"ת, עמודים 41–42] (מהדורת [[לה"ק]] עמוד מח)}}.
==יחסם של רבותינו נשיאנו לרמב"ם==[[הרבי]] התייחס בצורה מבולטת ביותר לדמותו והגותו של הרמב"ם, כך לדוגמא הפשיט את הפתגם "ממשה עד משה לא קם כמשה" וכך אמר: "מזמנו של משה רבינו, משה בן עמרם, עד לזמנו של רבינו משה בן מימון הספרדי 'לא קם כמשה'... מזמנו של משה רבינו עד לזמנו של הרמב"ם עברו לערך חמישים דורות... כל גדולי ישראל שהיו במשך דורות אלו – החל מיהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים לאנשי כנסת הגדולה התנאים והאמוראים שמנה הרמב"ם בארבעים הדורות דמקבלי התורה – לא היה אף אחד מהם שידמה למשה רבינו, עד שבא רבינו משה בן מיימון"{{הערה|תורת מנחם תשמ"ה, חלק ג', עמ' 1697.}}, כמו כן כינהו "מורה נבוכים – הן בדורו והן לכל הדורות"{{הערה|תורת מנחם תשמ"ג, חלק ב', עמ' 942.}}.=== בקיאותו בחכמה [[הקבלה]] ===
[[אדמו"ר האמצעי]] אמר, הרמב"ם השיג עד עולם היצירה, ומשם השיג את האור של [[עולם הבריאה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15657&st=&pgnum=22 ספר השיחות תש"ג ע' 41].}}.
ומוסיף: {{ציטוטון|ולהעיר מהידוע שכמה וכמה הלכות ברמב"ם – מקורם בדברי הזהר (ראה הרמב"ם והזהר (סיני, כרכים לב-לד) להר"ר מרגליות. וש"נ){{הערה|בהערה 36 שם.}}.}}
=== תאריך לידתו של הרמב"ם ===
הרמב"ם נולד בי"ד ניסן בשנת ד'תתצ"ה.
בקרב החוקרים קיים בלבול בנושא, זאת בשל ראיות סותרות. בסוף פירושו למשנה כתב הרמב"ם: "אני משה בר מימון הדיין... התחלתי לחבר פירוש זה הספר ואני בן שלוש ועשרים שנה.. '''ואני בן שלושים שנה שהיא שנת ט' וע' לשטרות'''. משמעות הדברים היא שבשנת א'תע"ט ל[[מניין השטרות]], המקבילה לשנת ד'תתקכ"ח לבריאת העולם היה בן שלושים, אם כך נולד בשנת ד'תתצ"ח. לעומת זאת, באיגרת המיוחסת לנכדו של הרמב"ם, רבי דוד הנגיד, נכתב שהרמב"ם נולד כ-3 שנים קודם לכן, בי"ד ב[[ניסן]] ד'תתצ"ה. הרבי קבע בפשטות, שהרמב"ם חי שבעים כשבעים שנה ומכאן שנולד בשנת ד'תתצ"ה{{הערה|לדוגמא: בשיחת יום ג' אור ליום ד' פ' שמות, אור לכ"ף טבת ה'תשמ"ט}}.
בשנת [[תשמ"ו]] דיבר הרבי על כך שבאותה שנה ציינו בעולם שמונה מאות וחמישים שנה ללידת הרמב"ם, שהוא מספר מסוים, ומספר "עגול".
[[קובץ:סיום הרמבם בטבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הרמב"ם על קברו שבטבריה]]
=== יום ההילולא של הרמב"ם ===
{{להשלים}}
'''כ' טבת''' הוא יום פטירתו של הרמב"ם.
בשנת [[תשמ"ה]] אחרי שחזר מה"[[אוהל]]" ערך [[הרבי]] התוועדות פתאומית לרגל יום היארצייט של הרמב"ם, בהתוועדות דיבר הרבי ע"כ שעניינו של הרמב"ם זה סדר וצריך ללמוד ממנו להכניס סדר בתוך האי סדר{{הערה|(ולכן הרבי יצא להתוועדות באופן פתאומי)}}.
::*הרמב"ם לבוש בציורים המקוריים בבגדי גויים – אותם אסר בעצמו{{הערה|1='''"לא ילבש במלבוש המיוחד להן"''', הלכה [[עבודה זרה|עבודת כוכבים ומזלות]], [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=1&hilchos=4&perek=11&halocha=1&hilite= פרק י"א הלכה א'].}}
::*בציור נראות [[פיאות הראש|פאותיו]] גלוחות בתער – דבר שנאסר על ידו בספרו{{הערה|1='''"אין מגלחין פאתי הראש כמו שהיו עושין עובדי כוכבים שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם"''' הלכה עבודה זרה, [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=1&hilchos=4&perek=12&hilite= פרק י"ב, הלכה א']}}
כמו כן הוכח כי סגנון הלבוש שבתמונה מתאים לסגנון המזרחי, הנהוג בארצות ערב, בעוד הרמב"ם חי בעיקר בארצות המגרבהמערב{{הבהרה}}, שם סגנון הלבוש שם היה שונה.
===שיחת הרבי על תמונת הרמב"ם===
ב[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] [[תשמ"ה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15981&st=&pgnum=330 תורת מנחם התוועדויות תשמ"ה - חלק ג, עמ' 1716], באתר היברו בוקס}} נשא [[הרבי]] [[שיחה]] בהקשר לשנת ה-850 ללידת הרמב"ם, הרבי דיבר על כך שיש להפיץ את דמותו של הרמב"ם ואת פועלו ותרומתו להלכה היהודית ולאנושות כולה באמצעות כינוסים והדפסת בולים עליהם תמונתו של הרמב"ם{{הערה|ואכן מדינות שונות אכן הנפיקו בולים עליהם הופיע דמותו של הרמב"ם, וביניהם ישראל, אורוגוואי, אנטיגואה וברבודה. כך גם הונפקו שטרות ישראליים בסך של כ1000 שקלים וכן בסך של שקל בודד, ומטבע של שקל בודד[להעיר כי ניתן לראות בכך הוכחה לכך שהרבי לא קיבל את התמונה כאמיתית, שהרי באג"ק חח"י ע' רכו הרבי מסביר שמופרך לעשות בול עם תמונת אדמוה"ז כי בול הוא דבר שמתגלגל ברחובות וכך תתבזה ח"ו תמונת אדמוה"ז. ובנוגע לתמונת הרמב"ם ע"ג בול לא הזכיר זאת הרבי ואדרבה עודד את הענין].}} וציטוט מדבריו. בהמשך לכך ציין הרבי, כי אכן ישנו ספק באמיתיות תמונת הרמב"ם, אך מכיוון שהתמונה מביאה לידי זיכרון הרמב"ם והליכה בדרכיו הרי שהדבר מביא תועלת רצויה, ויש לנהוג בכך.
בפועל, מחשש לסתירות ההלכתיות הקיימות בתמונת הרמב"ם, נהגו חסידי חב"ד בפרסום מחזורי לימוד הרמב"ם וסיומו לעשות שימוש דווקא בתמונה מיוחדת שתוקנה לשם כך{{הערה|אם כי גם בה לבוש הרמב"ם בבגדים שאסר בספרו}}.
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/07/31-07-2020-19-09-28-Basrah-Drav-5-Rambam.pdf לדרכו של הרמב"ם במשנה תורה]''' {{PDF}} מתוך דברים שנשא במעמדי סיום הרמב"ם העולמי בשנים תשע"ה-תשע"ט {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/documentary/סיפורי-חיים/706111/ סיפור חייו של הרמב"ם] {{אינפו}}
*מרדכי מנשה לאופר, '''[https://col.org.il/news/143331 מורי הנבוכים: מאמר השוואתי בין תורת הרמב"ם לתורת הרבי]''' {{COL}}*'''[https://anash.org/the-rambams-menorah-is-just-45-away-from-770/ תערוכת כתבי הרמב"ם, במנהטן]''' {{אנש}} (אנגלית)
{{הערות שוליים}}
{{ראשונים}}
[[קטגוריה:רמב"ם]][[קטגוריה:ראשונים]]
משתמש אלמוני