שינויים

{{פירוש נוסף|נוכחי=מדינה הגדולה בעולם שנוסדה בשנת [[ה'תשנ"ב]]|אחר=שלטון הקומוניסטי ברוסיה |ראו=[[ברית המועצות]]}}[[קובץ:לאזאר ופוטין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבה הראשי של רוסיה הרב [[בערל לאזאר|שלמה דובער פנחס לזר]] עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין]]

ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"וא]] מינה ה[[רבי]] את ר' [[יהודה בויטרשוויליבוטרשווילי]] כנציג של רוסיה ב[[האו"ם החסידי|או"ם החסידי]].

בעת [[מלחמת נפוליאון]] תמך אדמו"ר הזקן{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר האמצעי]] (הוצאת תשע"ג) אגרת ח', תיאור ייחסו של [[אדמו"ר הזקן]] למלחמה ועל [[הסתלקות]]ו.}} בניצחונה של רוסיה לעומת חלק מתלמידי המגיד{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב (ספר השיחות [[תרצ"א]] עמ' 171 נעתק מרשימת היומן עמ' קעה-ו, וכן בספר השיחות הנ"ל עמ' 174) שמדובר ברבי שלמה מקרלין אך הרבי מציין (אגרות קודש חלק ט"ו עמ' ת"נ) שהוא נפטר שנים רבות קודם לכן בשנת [[תקנ"ב]] ולכן אומר הרבי שמדובר במגיד מקוזניץ. בנוגע לגדולי ישראל אחרים ראה '''המסע האחרון''' (מונדשיין) עמ' 73.}} שתמכו ב[[צרפת]] משום שסברו שתחת שלטון צרפתי ירווח ליהודים בגשמיות אך [[אדמו"ר הזקן]] סבר שתחת ממשלת צרפת צפויה סכנה רוחנית לעם ישראל והעדיף את מלכות רוסיה. כמו כן אדמו"ר הזקן עזר לרוסיה במלחמה על ידי שליחת מרגלים נגד הצבא הצרפתי. מרגל ידוע היה החסיד ר' [[משה מייזליש]], כמו כן ידוע שרבי [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|משה בנו של אדמו"ר הזקן]] ריגל עבור רוסיה ואף נלכד בידי הצרפתים אך לבסוף שוחרר{{הערה|דבר ימי חיי אדמוה"ז, עמ' מ"ט - נ"א.}}. בסופה של מלחמה עקובה מדם שבראשיתה כבשו הצרפתים שטחים נרחבים מרוסיה ואת [[מוסקבה]] הבירה, הדף הצבא הרוסי את הצרפתים וניצח במלחמה.

{{ערך הפניה לערך מורחב|ערכים=[[המהפכה הקומוניסטית]], [[ברית המועצות]]}}ברית המועצות, (או ברית הרפובליקות הסובייטיות), הייתה מעצמת על שהתקיימה מ[[י"א טבת]], [[תרפ"ג]] (30 בדצמבר 1922), עד להתפרקותה ב-[[ט' טבת]] [[תשנ"ב]], (16 בדצמבר 1991). היא הייתה אחת משתי מעצמות-העל בעולם (יחד עם ארצות הברית}, והשתרעה על פני מזרח [[אירופה]], וצפון-מרכז אסיה. בברית המועצות שלטה המפלגה הקומוניסטית והיא הייתה מנהיגת הגוש המזרחי-סובייטי בעולם.

בשנת [[תרצ"ה]] ערך הנ.ק.וו. ד [[מאסר חסידים תרצ"ח|גל מאסרים]] ב[[מוסקבה]] וב[[רוסטוב]] של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' [[יעקב מסקאליק]] שעקבותיו אבדו{{הערה|על גל מאסרים זה ראה [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] ([[שלום דובער לוין]]) עמ' רי"א.}}. במהלך השנים הבאות (תרצ"ה - [[תרצ"ט]]) היו גלי מאסרים רבים{{הערה|ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.}} ששיאן בגל המאסרים ב[[תרצ"ח]] שהתרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן "ליל עשרת הרוגי מלכות", שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה{{הערה|על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125.}}, ב[[ט' ניסן]] [[תרצ"ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת{{הערה|על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.}}.

[[קובץ:שלוחים חשאים.png|ממוזער|ר' [[בערל ליווי]] אחד מהשלוחים החשאים שנשלחו על ידי הרבי לרוסיה, עם הקהילה החב"דית במקום]][[הרבי]] כל השנים פעל בדרכים שונות על מנת לעזור ליהודי רוסיה אשר מצבם תחת השלטון הקומניסטי היה גרוע. בין השאר הקים הרבי [[שלוחים חשאיים חשאים לרוסיה|רשת של סוכנים שנכנסו לגבולות רוסיה במסווה מטיילים]], ובאמצעותם החדיר הרבי תפילין, מזוזות ושאר תשמישי קדושה לרוסיה, חלק מהמשלוחים הועברו דרך משתפי פעולה יהודיים שעבדו בשגרירויות השונות בברית המועצות. הרבי הקים גם את [[לשכת עזרת אחים]] שנועד שנועדה לעזור ליהודי רוסיה. בשנת [[תשט"ז]] הוקם על ידי מספר בחורים חב"דיים ברוסיה, הארגון "[[חמ"ה]]", שדאג על שמירת הגחלת היהודית, ו[[הפצת יהדות]] במקום.

בו' [[תשרי]] בשנת [[תשכ"ז]], הודיע הרבי בנבואה שברית המועצות תתפורר ובזה תהיה פריצת דרך והכנה לביאת משיח. ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"מ]] ב[[פאראד]] דיבר הרבי אודות ההיתר על פי חוקת רוסיה ללימוד תורה ושכל הורה יחנך את ילדיו בדרך התורה. עם זאת שלל הרבי נחרצות מאבק גלוי נגד הממשל הרוסי כגון הפגנות, דבר שהוביל לא רק לאי תועלת שבדבר, אלא הפריע רבות לפעולות למען רוסיה{{הערה|דיעדושקה, עמ' 445 ואילך.}}.

ממשלת רוסיה שלחה חוקרים קבועים ל770, כדי לעקוב אחרי הרבי. הרבי ידע מכך, ונקט באמצעי זהירות{{הערה|1=דיעדושקה, עמ' 482 ואילך. מנדי ריזל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55836 עיתון המבשר]. [https://col.org.il/news/133505 הרבי נכנס לחדרו ואמר לרב הכט: "המרגלים היו כאן!"] {{חב"ד און ליין|}}.}}.

הרבי התייחס ליציאת יהודי רוסיה ולעלייתם לארץ כטעימה מייעוד הגאולה של ה[[גאולה]] - קיבוץ גלויות{{הערה|[[דבר מלכות ויקהל]].}}.

[[קובץ:פוטין ספרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, בעת מעמד החזרת ספרי 'אוסף שניאורסון' למוזיאון ל[[מוזיאון היהודי ברוסיה במוסקבה]] ([[תשע"ג]])]][[קובץ:הבחורים השלוחים על חזית בנין הקרמלין.jpeg|250px||שמאל|ממוזער|שלוחים על רקע הקרמלין]]

במקביל ניהלה מערכת "אוצר חסידים" בהנהלת הוצאת הספרים קה"ת משפטים מול ממשלת רוסיה על השבת הספרייה של [[אדמו"ר הרש"ב]] ([[אוסף שניאורסון]]) שנשארה ברוסיה ונמצאה בספריית לנין (הספרייה הלאומית ברוסיה), המאבק החל בהוראת הרבי בשנת [[תנש"א]] כששלח משלחת בראשות שלום דובער לוין{{הערה|'''יומן השליחות המיוחדת''', שלום דובער לוין.}} שאיתרה את האוסף ודרשה את השבתו, לאחר שממשלת רוסיה סירבה תבעה מערכת "אוצר חסידים" את הממשלה לבית משפט רוסי שפסק שהספרים שייכים לתנועת חב"ד, לאחר שרוסיה סרבה להכיר בתוצאות המשפט פנו לבית המשפט אמריקאי שפסק אף הוא שעל רוסיה להשיב את הספרים אך ממשלת רוסיה סירבה להכיר בתוצאות המשפט ולהשיב את הספרים. בתמוז [[תשע"ג]] החלה התפתחות מסקרנת בפרשה, כאשר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כינס מסיבת עיתונאים במוזיאון היהודי ב[[מוסקבהמוזיאון היהודי במוסקבה]] ובמהלכה העביר את הספרים לרשות המוזיאוןה[[מוזיאון היהודי במוסקבה|מוזיאון]], תוך התניה שהספרים יישארו בתחומי רוסיה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76498 נשיא רוסיה מחזיר את ספרי "אוסף שניאורסון" לידי חב"ד] {{אינפו}}}}, [[אגודת חסידי חב"ד]] הודיעה בתגובה כי המהלך אינו מקובל עליה ושלא יחדלו מהמאבק כל עוד לא ישובו הספרים לספריית ליובאוויטש בניו יורק{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76499 אגו"ח העברת הספרים למוזיאון ל[[מוזיאון היהודי במוסקבה|מוזיאון היהודי]] איננה מקובלת עלינו] {{אינפו}}, [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הרב_לוין_תוקף_דעת_הרבי_נגד_השארת_הספרים_ברוסיה_76263.html תגובתו של בערל לוין מנהל הספריה] באתר חב"ד און ליין.}}. ''' מלחמת רוסיה - אוקריאנה ''' ב[[אדר א']] [[תשפ"ב]] פלש צבא רוסיה לאוקראינה וכבש ערים וחלקים נרחבים ממנה, המלחמה עדיין בעיצומה{{הערה|נכון לאדר תשפ"ד}} וגובה חללים רבים. השלוחים באוקראינה נשארו במדינה לדאוג ליהודים המקומיים עד שהצליחו להבריחם אל מחוץ לגבולות המדינה באזור [[חג הפורים]].

*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63653 20 שנה לניסי המהפכה ברוסיה ● ], סקירה מרתקת] - מתוך שבועון בית משיח, תשע"א {{אינפו}}*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/10/15-10-2020-12-00-05-קובץ-ד-שמחת-תורה.pdf כימי צאתך אראנו נפלאות]''', סקירה על יהדות רוסיה בדור השביעי [[נבואות הרבי ]] ופעולותיו והשלוחים שנשלחו להאיר את המדינה, בתוך תשורה של '[[ועד חיילי בית דוד' ]], סיום חודש החגים ה'תשפ"א*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lazar-Tiechtel%20-%20Tamuz%2010%2C%205777.pdf הרבי ויהדות רוסיה]''', תשורה מחתונת בן השליח הרב לזר, תמוז תשע"ז