שינויים

 מבואר בחסידות שפעולת הנפש ה[[נפש הבהמית ]] להחטיא את האדם היא על ידי שמשטה בו ומטמטמת את רוחו ורק על ידי זה יכולה להחטיאו. ===רוח שטות=פירוש המונח==

"'''שטות'''" - מלשון "הטיה" ומלשון "שטות", כלומר, שהרוח הזו מטה את האדם מדרך הישר, והופכת אותו כשוטה שאינו רואה ומתבונן במה שעושה, אלא עושה כל מה שעולה בליבו כרגע, והרי הוא כבהמה כ[[בהמה]] ממש.

===שטותי הנפש הבהמית===על פי המתבאר החסידות ההתנהגות על פי רצון [[היצר הרע ]] היא התנהגות שאינה הגיונית ובזה כמה פרטים.* עצם ההתעסקות בדברי תענוג גשמיים הוא שטות, שעל האדם - בחיר הנבראים, להתענג בדברים נעלים ורוחניים בדברי [[חכמה ]] ושכל בפרט החכמה האמתית חכמת התורה (ובזה גופא פנימיות התורה שמביאה את האדם למעלת הפנימיות ולאהבה ול[[אהבה]] ויראת ה') (וכשמתענג מדברים חומריים הוא נחות מהם ו"מקבל" מהם).{{הערה|קונטרס ומעיין מאמר א.}}* החשבת הדברים הגשמיים הוא שטות, "הרוח שטות הוא שעושה העולם ותאוותיו ליש ודבר ומרחיק גילוי האלהות עד שיתאווה לתאוות ה[[עולם הזה]] ולפי ערך הרוח שטות איך וכמה שיעלים ויכסה על האלהות כך יהיו התאוות אם בהיתר או באיסור".{{הערה|דרך מצוותיך, [http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/40/95a.htm מצוות זכירת ומחיית עמלק, (צה, א)].}}* העבירה על רצון ה' בדברים האסורים תחילת על ידי הגשמתם [[נפש ]] האדם בדברים המותרים החומריים שבהתעסקות בהם מאבד האדם את הרגש האלוקי, שתאוותיו מתגברות עליו וההרגש האלוקי לתורה ומצוות נחלש עד שכאשר היצר מסיתו לעבור על רצון וציווי ה' אף שאינו מתכחש לרצונו אינו חש את חומרת הדבר (והוא מפני גסות נפשו שאינו מרגיש ומתפעל מרצון ה') ועובר עליהם בשאט נפש.{{הערה|קונטרס ומעיין מאמר ב פרק א.}}* בעבירה על רצון ה' שטות נוספת מפני שכל יהודי רוצה לקיים את כל המצוות הקב"ה, ואינו רוצה ומוכן בשום אופן להיפרד מה' על ידי עבירה על רצונו תכונה זו נובעת מכך שנשמתו של היהודי הינה חלק אלוקה ממעל ממש, וטבעה להמשך למקורה הוא הקב"ה. וכאשר האדם עובר על רצונו של ה' אזי הוא נפרד ממנו. והעובר עבירה הוא בשל רוח שטות שמשטה בו שאינו נפרד מאלוקים.{{הערה|תניא פרק יח ואילך, קונטרס ומעיין מאמר ב ואילך.}}

* הצדקת עצמו מפני טבע וחום נפשו הבהמית שהיא שטות שבשביל זה יש לו גם [[נפש אלוקית]] שכוחה רב לשלוט על [[נפש ]] הבהמית.{{הערה|קונטרס ומעיין מאמר יג.}}* הצדקת עצמו שחבריו הסיתהו לחטוא. והיא שקר ושטות שהרי על זה בא הציווי לא להתחבר לרשע.{{הערה|קונטרס ומעיין מאמר יד פרק ב.}} ===העלמתה על הנשמה==אולם כוחה של הרוח שטות היא רק על כוחות הנשמה ה[[נשמה]] אולם על [[עצם הנשמה]] שבה מתגלה האור האלוקי אין הנפש ה[[נפש הבהמית ]] מסתירה עליה ברוח שטות לפי שאין ל[[קליפה]] שליטה על אלוקות ולכן בעצם הנשמה שאור אלוקי מתגלה בה{{הערה|אלא ששיך שעצם הנשמה ה[[נשמה]] תהיה בבחינת [[שינה]] ולא תתעורר בעבירות שנוגעים בכוחות הנפש.}} הרי הם בטלים ממציאותם ואין בכוחם להסתיר, משאין כן בכוחות הנשמה שבהם רק [[התפשטות]] האור האלוקי, שם שייך שהנפש שה[[נפש הבהמית ]] תעלים ותסתיר עליהם שלא יורגש בהם יהדותו והניגוד שבעבירות לנשמתו היהודית.

ומטעם זה רואים חילוק בין עבירות חמורות כעבודה זרה שאפילו יהודי קל שבקלים בעל עבירה כשמגיע ניסיון על עצם יהדותו כלעבוד עבודה זרה הרי מוסר נפשו אף שבשאר עבירות הוא עובר בשאט [[נפש ]] והוא לפי שהרוח שטות הגורמת לו לחטוא מסתירה רק על התפשטות נשמתו אבל על עצם נפשו היא אינה מעלימה וכשמגיע לדבר ניסיון בדבר הנוגע לעצם מציאותו הרי אין דבר שמסתיר והואמוסר נפשו.{{הערה|תניא פרק יט.}}

===ניצחונה=ניצוחה==

מצב האדם אינו מאפשר התמודדות עם הנפש ה[[נפש הבהמית ]] על ידי דעת והתבוננות ו[[התבוננות]] בעניינים אלוקיים לפי שנפשו שקועה בשטות של [[נפש ]] הבהמית אין יכולת לשלוט עליה בדעת ולכן העצה היחידה היא על ידי תוקף ועקשנות של הנשמה ה[[נשמה]] הנובעים מתוך התקשרותה העצמית (שלמעלה מהשגה) עם האלוקים. (ועל אף שבמצבו עכשיו לא נרגש בעקשנותו שהיא נובעת מתוך ההתקשרות לאלוקות שלמעלה מטעם ודעת ונראה כשטות ועקשנות שלמטה מהדעת שטות זו עצמה כוחה ושרשה מתוך התקשרותה העצמית שלמעלה מהדעת{{הערה|מאמר באתי לגני [[תשט"ו ]] תחילת אות ב'.}}).

==ראה ראו גם==

* [[הרבי]] '''[ http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2934494 מאמר באתי לגני תשט"ו] - העבודה בשטות דקדושה. באתר ועד הנחות בלה"ק.

{{הערת הערות שוליים}}