שינויים

{{חז"ל|דור=שני ל[[אמוראים|אמוראי]] [[בבל]]|רבותיו=[[רב (אמורא)|רב]], [[שמואל (אמורא)|שמואל]], [[רב אסי]].|חבריו=[[רב הונא]], [[רב נחמן]], [[עולא]]|תלמידיו=[[רבה בר נחמני|רבה]] ו[[רב יוסף]] שכיהנו אחריו בראש ישיבת פומבדיתא, [[רבי זירא]], [[רבי אבא]], [[רב כהנא (השני)|רב כהנא]], [[רחבה מפומבדיתא]], [[רב שמואל בר רב יצחק]]|בית מדרש=ראש ישיבת פומבדיתא ומייסד הישיבה}}'''רב יהודה''' הוא מגדולי ה[[אמוראים]], מייסדה של ישיבת פומבדיתא, שהתקיימה כ-800 שנה, ו[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]. רב יהודה היה בן הדור השני של האמוראים בבבל, תלמיד מובהק של [[רב (אמורא)|רב]] ושל [[שמואל (אמורא)|שמואל]] תלמידם המובהק , ומאות מאמרים שלו בשמם מובאים ב[[תלמוד]]. בתלמוד מוזכר תמיד בשם הסתמי "רב יהודה", אם כי שמו המלא הוא '''רב יהודה בר יחזקאל'''; אביו - רב יחזקאל - נמנה אף הוא על החכמים, ושמואל היה קם מפניו לכבדו. תלמידיו של רב יהודה היו גדולי הדור הבא של האמוראים - [[רבה בר נחמני]], [[רביוסף]] ו[[שמואלרבי זירא]]. מובא כי בעקבות מעשה מסוים בו  שקד על תלמודו, והתמיד לחזור על הנלמד. רבו, שמואל , שיבח אותו לא מחה על מעשה מסוים ותלמידו אחת בביטוי "שיננא", כלומר - שנון, חריף; ואמר עליו "אין זה ילוד אישה" (אלא [[מלאך]]). רב יהודה מחההתאפיין בתקיפות, הוא שכר לשכר מיוחד שישב למעלה מרבו שמואלוכאשר ראה שנעשה משהו שלא כשורה נהג ללא משוא פנים. הוא היה בנו חיבר כמה ברכות, שביניהן [[קידוש לבנה]] ו[[שבע ברכות]] של [[נישואין|חתן וכלה]]. ידועה הייתה חיבתו לארץ ישראל, ועם זאת אסר [[עלייה לארץ ישראל|לעלות]] אליה מבבל{{הערה|המקורות, לכל עניין במקומו, מובאים בהערות שבגוף המאמר.}}. ==חייו ופעולותיו==רב יהודה נולד בבבל לאביו, רב יחזקאל, ואחיו ביום פטירתו של רמי בר [[רבי יהודה הנשיא]]. ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] מסופר שלפני פטירתו של רבי יהודה הנשיא אמר "היום נולד רב יהודה בבבל". "כשמת רבי - נולד רב יהודה, כשמת רב יהודה - נולד [[רבא]]... ללמדך שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו, שנאמר ([[קהלת]] א, ה) וזרח השמש ובא השמש"{{הערה|בבלי, קידושין עב ע"ב.}}. בילדותו למד רב יהודה [[תורה]] מפי אביו, רב יחזקאל. רב יהודה תואר בתלמוד כאדם "ארוך בדורו": "רב ארוך בדורו היה, ורב יהודה מגיע לכתפו. ורב יהודה ארוך בדורו היה, ואדא דיילא מגיע לכתפו". גופו היה חלש ונוטה [[חולה|לחלות]], וכשהיה יוצא ל[[שוק (מסחר)|שוק]] היה נועל ל[[רגל]]יו חמישה זוגות של [[נעל]]י [[בד]], זה על גבי זה. לעת זקנתו כהו [[עין|עיניו]]{{הערה|בבלי, נדה כד ע"ב. שבת לז ע"ב וברכות נד ע"ב. יבמות קב ע"ב. [[גיטין]] יט ע"א.}}. 

[[הרבי]]{{הערת שולייםהערה|1=[[תורת מנחם]] שנת [[תשי"ג]] חלק שלישי, שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג..}} מוכיח, כי כל הענינים שבעולם – - מציאותם בעולם היא בגלל שיש להם שורש בקדושה. וכמובן ממאמרי רז"ל "אסתכל באורייתא וברא עלמא"{{הערת שולייםהערה|זוהר חדש ב' קסא, רע"ב.}}, "התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה"{{הערת שולייםהערה|ב"ר בתחלתו.}}, היינו, ש[[הקב"ה]] ברא את ה[[עולם]] כפי ה[[תורה]] ובאופן המתאים לה, ומזה מובן שהמדובר הוא לא רק בנוגע לענינים כלליים שבעולם, אלא עוד זאת, שלא יכול להיות שום דבר בעולם אלא אם כן יש דוגמתו בתורה, ורק לאחרי שענין זה בתורה משתלשל כמה וכמה מדריגות, ובא על ידי [[משל]]ים המעלימים ומסתירים, אזי יורד ומתגשם, ועד באופן של נפילה – - להיות דוגמתו גם בגשמיות.

מסופר בגמרא{{הערת שולייםהערה|1=ב[[מסכת שבת]] עז, ב (ובפרש"י).}} שרב יהודה היה במצב ש"אי בעי מיניה כל חללי דעלמא, פירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם, הוה אמר לי'" – אע"פ - אף על פי שכל עסקו של רב יהודה הי' היה בתורה בלבד. יש אמוראים שעסקו גם בענינים נוספים, כמו שמואל שנקרא "ירחינאה" לפי שהי' בקי בסוד העיבור{{הערת שולייםהערה|1=פ[[רש"י]] [[ב"מ]] פה, ב. וראה מדרש [[תהלים ]] יט, א.}}, ואמר "לא הייתי מביט באסטרלוגים (חכמת הילוך הכוכבים ומזלות) אלא בשעה שהייתי פנוי מן התורה, אימתי, כשהייתי נכנס לבית המים"{{הערת שולייםהערה|דב"ר פ"ח, ו (הובא בתוד"ה אף – - תענית ז, א).}}; משא"כ מה שאין כן רב יהודה, שכיון שהיה מחזר תלמודו כל שלושים יום{{הערת שולייםהערה|1=פ[[רש"י]] סוף ר"ה.}}, לא הי' היה לו פנאי לעסוק בענינים אחרים כלל, ואף על פי כן היה בטוח שיוכל להשיב מה שישאלו אצלו בפירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם – - כי, בכח לימוד תורתו הי' היה מוצא את פירוש הדבר בתורה, ומשם הי' היה ממשיך את המענה באופן ובאותיות המתאימים לעניני העולם.

וכמסופר בגמרא ששאלו אצלו למה בראש העדר מהלכים [[עז|עיזים ]] תחילה ואח"כ ואחר כך כבשים, והשיב, "כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא" וסתם עזים שחורות, סתם רחלות לבנות. היינו, שרב יהודה מצא שהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפשוטו ב[[גשמיות]], ישנו גם כמו שהוא למעלה מסדר [[השתלשלות]], שזהו ענין ד"ברישא חשוכא והדר נהורא" כמו שהוא לפני ה[[צמצום]]{{הערת שולייםהערה|1=ראה [[לקוטי תורה]] מטות פו, א. סה"מ.}}, ומשם נמשך ע"י על ידי הפסק של פרסאות וצמצומים, והשתלשלות כו"כ כמה וכמה מדריגות כו', עד שיורד ונופל בהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפי שהוא בעולם העשי' ב[[עולם העשייה]] הגשמי.

וכן הוא בכל ענין וענין בעולם – - שלא שייכת מציאותו אלא אם כן ישנה תחילה בתורה, אלא שבתורה הרי זה באופן תורני, ואחר כך נמשך למטה כל כך עד שיש צורך בחכם גדול ביותר שיוכל למצוא את השייכות וההתאמה ביניהם: מהו הנמשל ממשל זה, ומהו המשל על נמשל זה.

*אמר רב יהודה, מאי דבעי למיהוי חסידא לקיין [[חסיד]]א לקיים מילי דנזיקין{{הערת שוליים{הערה|1=[[בבא קמא ]] ל, א.}}.הסבר המשפט מי שרוצה להיות חסיד צריך ללמוד מסכת נזיקין  על פי הסבר הרבי{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15640&hilite=491c7f0b-e4f3-4793-82ef-5fb63d5d96f0&st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&pgnum=276 רשימות]. ראה שם עוד באריכות.}}, רב יהודה לשיטתו, שהיה לומד כל ימיו{{הערה|1=[[מסכת ברכות]] כ, א.}} [[סדר נזיקין|הלכות נזיקין]]. == משפחתו ==

על פי הסבר הרבי*בנו '''רב יצחק'''{{הערת שולייםהערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15640&hilite=491c7f0b-e4f3-4793-82ef-5fb63d5d96f0&st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&pgnum=276 רשימותיבמות סד ע"ב.}} ראה .*נכדו '''איסי'''{{הערה|שם עוד באריכות.}}.* נינתו '''רחבה''', רב יהודה לשיטתוהיה לה דין "אשה קטלנית". היא נישאה לרחבא מפומבדיתא שנפטר, שהיה לומד כל ימיו{{הערת שוליים{1=אחר כך נישאה לרב יצחק בנו של [[מסכת ברכותרבה בר בר חנה]] כ, אאחר כך נישאה ל[[אביי]] ונפטר{{הערה|יבמות סד ע"ב.}} הלכות נזיקין.{{אמוראים}}