שינויים

מסופר בגמרא{{הערה|1=ב[[מסכת שבת]] עז, ב (ובפרש"י).}} שרב יהודה היה במצב ש"אי בעי מיניה כל חללי דעלמא, פירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם, הוה אמר לי'" - אף על פי שכל עסקו של רב יהודה היה בתורה בלבד. יש אמוראים שעסקו גם בענינים נוספים, כמו שמואל שנקרא "ירחינאה" לפי שהי' בקי בסוד העיבור{{הערה|1=פ[[רש"י]] [[ב"מ]] פה, ב. וראה מדרש [[תהיליםתהלים]] יט, א.}}, ואמר "לא הייתי מביט באסטרלוגים (חכמת הילוך הכוכבים ומזלות) אלא בשעה שהייתי פנוי מן התורה, אימתי, כשהייתי נכנס לבית המים"{{הערה|דב"ר פ"ח, ו (הובא בתוד"ה אף - תענית ז, א).}}; מה שאין כן רב יהודה, שכיון שהיה מחזר תלמודו כל שלושים יום{{הערה|1=פ[[רש"י]] סוף ר"ה.}}, לא היה לו פנאי לעסוק בענינים אחרים כלל, ואף על פי כן היה בטוח שיוכל להשיב מה שישאלו אצלו בפירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם - כי, בכח לימוד תורתו היה מוצא את פירוש הדבר בתורה, ומשם היה ממשיך את המענה באופן ובאותיות המתאימים לעניני העולם.

וכמסופר בגמרא ששאלו אצלו למה בראש העדר מהלכים [[עז|עיזים]] תחילה ואחר כך כבשים, והשיב, "כברייתו של עולם דברישא חשוכא והדר נהורא" וסתם עזים שחורות, סתם רחלות לבנות. היינו, שרב יהודה מצא שהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפשוטו ב[[גשמיות]], ישנו גם כמו שהוא למעלה מסדר [[השתלשלות]], שזהו ענין ד"ברישא חשוכא והדר נהורא" כמו שהוא לפני ה[[צמצום]]{{הערה|1=ראה [[לקוטי תורה]] מטות פו, א. סה"מ.}}, ומשם נמשך על ידי הפסק של פרסאות וצמצומים, והשתלשלות כמה וכמה מדריגות כו', עד שיורד ונופל בהענין ד"עיזי מסגן ברישא והדר אימרי" כפי שהוא ב[[עולם העשיההעשייה]] הגשמי.