שינויים

|תמונה=[[קובץ:תורת שמואלמיוחס למהר"ש.jpg|250px]]

|תיאור=שער ספר ציור, כנראה של אדמו"ר המהר"ש, שמקורו במשפחת [[לקוטי תורה תורת שמואל דבורה לאה גינזבורג (ספר)|תורת שמואל]] של בת אדמו"ר המהר"ש)|גינצבורג]], מצאצאיו

|תאריך פטירה=[[י"ג תשרי ]] [[תרמ"ג]]

|תפקידים נוספים=הרבי הרביעי של [[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רבותיו=[[הצמח צדק]]

|חיבוריו=[[תורת שמואל]]

{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו"ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=דודו של [[אדמו"ר שליט"א]]|ראו=[[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)]]}}'''[[רבי]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו"ר המהר"ש''' הוא ה[[אדמו"ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] ומייסד שיטת [[לכתחילה אריבער]] (= מראש מלמעלה). [[יום הולדת|נולד]] ביום [[ב' באייר]] [[תקצ"ד]] בעיירה - [[ליובאוויטשי"ג בתשרי]] לרבי [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמותרמ"ר הצמח צדק)ג]] ו) הוא ה[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]]. נפטר ביום הרביעי בשושלת [[יאדמו"ג בתשרי]] [[תרמרי חב"גד]] ומנוחתו כבוד ב. טבע את הפתגם והשיטה [[ליובאוויטשלכתחילה אריבער]] ליד ציון אביו.

==ביוגרפיהתולדות חיים=====לידתו וילדותו===ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ"ד]] בספירת תפארת שבתפארת ובמלאת מאה שנה לתתגלות הבעל שם טוב בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]], נולד ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|רעייתו]] בנם השביעי. ביום השמיני ציוה אדמו״ר הצ״צ להשכים בתפלת שחרית. בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הרה״ק כ״ק הרב חיים אברהם בן רבנו הזקן. מכיון שהגיע קרוב לשתי שעות אחר חצות היום ואדמו״ר הצמת צדק עדיין סגור בהיכל קדשו התחילו הנאספים להתרגש. ויאמר הרה״ק הרב חיים אברהם: הוא עסוק עם מוזמנים הדורים ממני ( עד איז פארנומען מיט שענערע קרואים ווי מיר). ויאנח. כעבור עוד חצי שעה יצא הצ״צ מחדרו, פני קדשו צהובות בעיניים דומעות, ומטפחת אדומה בידו ויאמר: תברית יהיה היום. ויתמהמה שעה קלה וישב לחדרו. הרה״ק הרח״א עמד ממקומו, ניגש אל החלון, השעין ראשו על ידיו ויתעמק במתשבותיו, בני הצ״צ דברו בעניני תורה ודא״ח והתרגשות הקרואים הלכת וגדלה. הרבנית שלחה לברר מדוע מאחרים כל כך את הברית. ותצוה ללכת אל אישה אדמו״ר הצ״צ לחדרו לשאול את פיו, אבל הרה״ק הרב חיים אברהם עכב את שלותה. כעבור שעה השלישית יצא הצ״צ עוד הפעם מחדרו,בפנים צוהלות, ויאמר לקרואים אשר ייטיבו את לבם והברית יהי׳ היום, וישב לחדרו. בשעה הרביעית יצא בפעם השלישית ויאמר כי לא יתפללו מנחה ובקרוב יהי׳ הברית מילה. אחרי שעה קלה יצא מחדרו וילך לחדר היולדת לדבר אתה ע״ד קריאת שם הנולד וציוה להכין את הילד. וילך לה״מנין״ והתחיל סדר הברית. בתוך הסעודה שאל כ״ק מהרי״ק (הרב הקדוש רבי יהודא ליב מקאפוםט בנו של הצ״צ): על שם מי קראוהו, הרי במשפחתנו אינו מצוי שם זה, ולחש לעצמו, אולי על שמו של שמואל הנביא?. ויענה אדמו״ר הצ״צ: על שמו של נושא מים בפולוצק (נאך אוואםער טרעגער איןפאלאצק) שקראוהו שמואל, חכם עדיף מנביא.

מספרים ע״ד הולדתו והברית מילה: אחרי השריפה בשנת תקצ״ב, אם כי ביתו ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ"ד]] (11 במאי 1834){{הערה|שלשלת היחס בהקדמה לספר [[היום יום]] אך בהיום יום של אדמו״ר ב' אייר כתוב שנולד ב[[תקצ"ג]] ומוסבר שהלידה הייתה בתקצ"ד אך העיבור בתקצ"ג}} ביום המכוון{{הערה|על פי הכוונות שיש לכוון באמירת [[ספירת העומר]]}} כנגד ספירת "[[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת" ובמלאת מאה שנה להתגלות ה[[בעל שם טוב]] נולד בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]] כבן שביעי לאדמו"ר [[הצמח צדק לא נגעה בו האש, הוחלט אשר יקנו כברת ארץ ויבנו עלי׳ בית גדול עם בית המדרש. האדון ליובאמירסקי נתן צו למנהל אחוזתו, אשר יתן מהיער שלו ככל הדרוש לבנין בית אדמו״ר קורות וקרשים, והאכרים יובילו את הקורות והבנאים יבנו בחנם. אדמו״ר ]] ורעייתו הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק רצה לתנך את ביתו בתג השבועות, אמנם הרבנית אדיר חפצה הי׳ ללדת בדירה החדשה וכאשר אחזוה חבלי לידה הלכה לשם. בחדרי הבית, שלא השתמשו בו עדיין, היו מונחים הכלים של פסח ומהם המטה של עץ שעלי׳ נפו הקמח של שמורה. המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתלי׳ היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במטה לצרכי הבית. ויביאו קש ותבן ויציעו על המטה ותשכב שם. כשהודיעו להצמח צדק על דבר זה מיהר לבוא ויעמוד בחדר ופניו אל הכותל כל זמן הלידה.ויצו את בניו הרה״ק רבי ברוך שלום, רבי יחודה ליב ורבי חיים שניאור זלמן כי, באחד החדרים בביתו, יאמרו תחלים קאפ׳ (פרקים) א, ב, ג, ד, כ כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג, כו' עד גמירא. ואת המילדת ציווה שתטבול קודם ש״תקבל את הולד״ ואשר תקבלו בתתיכת בד לבנת אשר הביא|חיה מושקא]].

בהיותו בן שבע למד אצל המלמד השני רבי פסח. הי׳ בקי בתורה וחלק גדול מנ״ך ולומד גמרא עם פירוש רש״י ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו הי׳ משנן תנ״ך בעל פה.===הברית===נוהג הי׳ אדמו״ר הצ״צ לבחון אותו פעם בחדש אותו ואת חבריו ב״חדר״ביום בו חלה הברית ציווה [[הצמח צדק]] להשכים לתפילת [[שחרית]], אשר רובם היו מבני בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה, ואחר הבחינה הי׳ נותן להם מתנות כסף. אדמו״ר מהר״ש הי׳ מצרף סכומים אלו למה שהי׳ מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספריםובראשם הדוד ר' [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בן [[רבנו הזקן]]. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיוכאשר כבר הגיע קרוב לשעה שתיים והצמח צדק עדיין היה סגור בחדרו התחילו הנאספים לדאוג, ויאמר לו הצ״צר' חיים אברהם נאנח ואמר: על תפארת שבתפארת אין זו פליאה (פאר תפארת שבתפארת איז דאם ניט קיין הפלאה)"הוא עסוק עם מוזמנים יותר חשובים ממני". בקיץ שנת תר״א התתיל לשמוע מאמרי הדא״ח. בשנת תר״ג באו לליובאוויטש הרבנים הגאונים רבי דוד לוריא מביחאוו, רבי נתמי׳ מדובראוונע, רבי יצתק אייזיק מויטבסקלאחר חצי שעה יצא הרבי מחדרו כשבידו מטפחת אדומה, רבי פרץ מבעשנקאוויטש ועוד, להתיעץ בעניני עסקנות הכלל. הרב דוד לוריא התפלפל עם מהר״ש בלימודו והמוהר״ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצ״צ סיפר לו ע״ד הוויכוח והנצחוןבפנים צהובות ועיניים דומעות, ויאמר הצ״צואמר: "הברית מילה שלו הי׳ בתפארת שבנצחיהיה היום" ולאחר כמה רגעים נכנס שוב לחדרו הקדוש.

בגיל שמונה כבר היה נוכח כשאביו - אדמו"בנתיים החסידים חיכו בדאגה, ר הצמח ' חיים אברהם ניגש לחלון והשעין ראשו על ידיו ושקע בהרהורים, שאר בני ה[[צמח צדק - היה אומר ]] נצלו את הזמן ל[[מאמרלימוד החסידות|מאמרי לימוד חסידות]]משותף, הרבנית אשת הצמח צדק שלחה את אחד החסידים לברר אצל בעלה למה לא עושים את הברית, אך ר' חיים אברהם עצר אותו. לאחר השעה השלישית יצא הרבי שוב מהחדר ובפנים צוהלות אמר שוב שהברית יהיה היום ואמר לאורחים שייטיבו ליבם, בשעה ארבע יצא בפעם השלישית הרבי ואמר שלא יתפללו [[מנחה]] כי בקרוב מאד יתקיים הברית, ולאחר זמן מועט יצא לברית, כאשר בתחילה ניגש ליולדת לדבר איתה בקשר לשם שיינתן לרך הנולד.

בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' ולקח בשבילו מלמד מיוחדבמהלך הסעודה שלאחר הברית שאל בן הצמח צדק, [[המהרי"ל]], על שם מי נקרא בשם זה, שכן במשפחת הצמח צדק לא היה מצוי שם כזה, ולחש לעצמו שאולי על שמו של [[שמואל הנביא]]? וענה לו הצמח צדק: "על שמו של שואב [[מים]] בפולוצק, שקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביא".

בחודש אלול תר״ה בא מוכר ספרים לליובאוויטש. כ״ק אדמו״ר מהר״ש חפץ היה לקנות ספרים, ובהיות כי רוב מעותיו המקובצים היו אצל כ״ק אביו, בא אליו ויבקש ליתן לו מכספו סך שלושים רובל כסף. וישאלהו למה דרוש לך סכום גדול כזה. ויענה כי תפץ הוא לקנות ספרים. ויאמר לו הוד כ״ק אביו: תחילה תהי׳ בקי בספרים אשר יש לך מכבר (וועד קלאר פריער די ספרים וואס דו האםט). (וכנזכר לעיל אשר בכל עת הי׳ הוד כ״ק אדמו״ר מהר״ש קונה לו ספרים). ויענה הוד כ״ק אדמו״ר מהר״ש לכ״ק בילדותו קישר אביו: ואתה האם הנך בקי בכל הספרים שיש לך, ובכל זאת אתה קונה בכל שנה ושנה ספרים, וגם בבואך עתה מפטרבורג (מאסיפת הרבנים) הבאת עמך ספרים. ויען הוד כ״ק אביו אדמו״ר הצ״צ: קח איזה ספר שיהי׳ מן ארונות הספרים ונסני. וילך הוד כ״ק אדמו״ר מהר״ש ויקח הספר הראשון שבא לידו, והוא ספר המסלול. ויאמר לו הוד כ״ק אביו, כי זהו ספר של דקדוק כתוב בסדר מעולה ויקרא לפניו בעל פה מקומות אחדים מההקדמה ״מרצפת אבנים״ ומבפנים הספר הכל בלשונו ממש. ויעמיד ספר זה ויקח השני והוא ספר מסורת המסורות. ויאמר לו כי זהו ג״כ ספר של דקדוק, ואמר בעל פה לשון הספר. ויעמיד הספר ויקח את העומד אחריו ספר מסילות חכמה. ויאמר לו כי זהו ספר כללים בחכמת הקבלה, ואמר בעל פה לשון הספר במקום ששאלו. ויקח העומד אצלו ספר מסלת ישרים. ויאמר לו כי הוא ספר של מוסר והגיד לו בעל פה במקום ששאלו. ויקח ספר העומד אחריו מסעות רבי בנימין. וישאל את הוד כ״ק אביו בכמה מקומות, ובכולם השיב לו כאמור שם בדיוק שם המקום וכו'. ויתפלא הוד כ״ק אדמו״ר מהר״ש על זה במאד. וביותר הפליא אותו בבקיאותו בספרי הדקדוק. ויאמר לאביו הלא החסידים אינם מתפללים או קוראים בתורה בדקדוק, ויאמר לו הוד כ״ק אביוהעובדה שהברית שלו היתה בתפארת שבנצח עם אופי ההנהגה שלו{{הערה|1=[https: תפלה לחוד וקריאה בתורה לחוד//anash. תפילה עיקרה כוונה ועקימת שפתיו הוי מעשה ואינו נוגע כ״כ הדקדוק, מלבד בקריאת שמע, אבל קריאה בתורה צריכה דקדוק. וכ״ק אדמו״ר הגדול (רבנו הזקן) org/when-i-get-older-ill-ask-even- אומר הצמח צדק better- הי׳ מדקדק גם בטעמי הקריאהquestions/ עיבוד הסיפור באנגלית, ועל הרוב הי׳ קורא בעצמו. ואם הזדמן פעם שהיה אחר קורא הנה אם טעה בטעמי הנגינה הי׳ מצוה לחזור ולקרוא עוד הפעם הפסוק כולובאתר אנ"ש]. סוף דבר נתן לו הוד כ״ק אביו הרה״ק את הסכום אשר ביקש הוד כ״ק אדמו״ר מהר״ש מכספו, והוסיף לו עוד עשרה רובל כסף במתנה וקנה אז הרבה ספרים}}.

בהיותו בן שתים עשרה שנה, הנה נוסף על לימודו, התמיד בלימוד משניות בעל פה. אביו למד אתו ג׳ פעמים בשבוע כתובים ואחיו הרה״ק הרב ברוך שלום, מלמדו טעמי הנגינה, דנביאים וכתובים כפי שקבלם מרבנו הזקן. אדמו"ר המהר"ש חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. ===נעוריו===היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבותאוהב מלאכה וגילוף. לפני מסופר שבהיותו ילד כבן חמש פנה אליו אחד ה[[בר מצוהחסידים]] אמר ואמר לו אביו ללמוד : אם תגיד לי איפה [[משניותה']] בעל פהנמצא אתן לך אולר במתנה. כשהגיע ליום הבר מצוה היה בקי בעל פה בכל ששת סדרי משנה ובהשיב לו הילד: אם תמצא מקום שה' לא נמצא אתן לך אני אולר במתנה ה[[חסיד]] חייך ונתן ל[[ספר התניארבי]] באותיותיהםאת האולר.

בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת ידבהיותו בן שבע למד אצל ה[[מלמד]] רבי פסח. היה בקי בתורה וחלק גדול מנ"ך ולומד [[גמרא]] עם [[פירוש רש"י]] ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו היה משנן תנ"ך בעל פה. נוהג היה אביו ה[[צמח צדק]] לבחון פעם בחדש אותו ואת חבריו ב"חדר", אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה היה נותן להם כפרס, כמה מטבעות כסף, [[אדמו"ר המהרמהר"ש בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים]] היה מצרף סכומים אלו למה שהיה מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנותפעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצמח צדק: "על [[ספירת התפארת|תפארת]] שבתפארת אין זו פליאה". הוא היה בקיץ של שנת [[סופר סתתר"םא]] וכתבו כבר היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק נוכח בזמן אמירת [[מגילת אסתרמאמר]] שכתב בכתב ידוי חסידות של אביו הרבי.

===חתונתו===בשנת [[קובץ:אוהל אדמור הצמח צדק ואדמור מהרש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוהל אדמותר"ר המהר"ש בו קבור גם אדמו"ר הצמח צדקג]] באו ל[[ליובאוויטש]] הרבנים [[דוד לוריא מביחאוו]] [[נחמיה מדוברובנה]][[תמונה:מהרש.jpg|left|thumb|250px|ציון אדמו"ר המהר"שיצחק אייזיק אפשטיין]];נישואים ראשוניםבשנת [[תר"זפרץ מבעשנקאוויטש]]ועוד, כשאדמו"ר המהר"ש היה בן 14, התחתן בכדי להתייעץ עם הצמח צדק בעניני עסקנות הכלל. הרב [[דוד לוריא]] התפלפל עם מרת [[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|שטערנא שניאורסון]]בלימודו והמהר"ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, בת אחיו רבי ויאמר הצמח צדק: ה[[חיים שניאור זלמן (בן אדמו"ר הצמח צדק)ברית מילה]] שלו היה ב[[ספירת התפארת|חיים שניאור זלמןתפארת]]שבנצח.

החתונה נחגגה ב[[יום שישי]] פרשת נשא [[חבגיל עשר הוציא אותו אביו מה' בסיון]] [[תר"ח]]. בתוך ימי ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה וכעבור שלושה חודשים נפטרה. כדי להפיג את צערו של רבינו, ציווה אביו, [[אדמו"ר הצמח צדק]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל ' עקב גאונותו ובקיאותו ולקח בשבילו [[גן עדן העליון|היכלו הקדושמלמד]]מיוחד. ואכן כך היה, וכאשר נכנס רבינו - הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו.

;נישואים שנייםבהיותו בן שתים עשרה שנה לאחר מכן, פנתה החל להתמיד בלימוד [[הרבנית שיינאמשניות]], אשת כ"ק בעל פה בנוסף ללימודיו העיוניים. אביו למד איתו שלוש פעמים בשבוע [[אדמו"ר האמצעיכתובים]], לחתנה, כ"ק ואחיו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק, והציעה לשדך )|ברוך שלום]] לימדו את הרבי מהר"ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' אהרן משקלאבטעמי הקריאה של נביאים וכתובים כפי שקבל מ[[רבנו הזקן]].

לשאלת הצמח צדק: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, ואילו עם השידוך הנ[[אדמו"ל - באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי ר המהר"אשת חבר כחבר" - אני מעניקה לחתן ארבעים שנה של אשת חבר! ש]] חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. בגיל שלוש עשרה היה בקי בעל פה בכל ששה סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהם.

אדמובהוראת אביו נבחן וקיבל תעודות "ר הצמח צדק הסכים לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה [[הרבנית רבקהסמיכה]]" מהרבנים [[יצחק אייזיק אפשטיין | אייזיק מהומיל]] [[שניאור זלמן פרדקין]]. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותר, חתן טוב מ[[ניעזיןהלל מפאריטש]]ומהרי"א בהרד מויטעבסק.

החתונה התקיימה בשנת בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. [[אדמו"ר המהר"ש]] בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה [[תרסופר סת"טם]]וכתבו היה יפה ובהיר. ביום חופתו לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] [[מגילת אסתר של כ"ק אדמו"ר מהרהמהר"ש, ציוהו אביו הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו|שכתב בכתב ידו]].

כשנוכחה ==חתונתו=====נישואין ראשונים===בשנת [[תר"ז]], כש[[אדמו"ר המהר"ש]] היה בן 14, התחתן עם [[הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה מים לרחוץ את ידיהשטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)| שטערנא שניאורסון]], הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מבת אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו"ר האמצעיהצמח צדק)|בעליחיים שניאור זלמן]] יחולו על ראשך! .

בעת החתונה היה נחגגה ב[[יום שישי]] פרשת נשא [[ח' בסיון]] [[תר"ח]]. תוך כדי ימי ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה וכעבור שלושה חודשים נפטרה{{הערה|פטירתה הייתה בעקבות הקפידה של האח הבכור רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], שאף לו הייתה בת בגיל המתאים להשתדך עם אדמו"ר המהר"ש, ובעקבות פטירתה התעוררה קפידה גם על בתו של הרב"ש והיא נפטרה בדמי ימיה.}}. כדי להפיג את צערו של החתן, ציווה אביו [[הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה ]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל [[דא"חגן עדן העליון|היכלו הקדוש]]. ואכן כך היה, וכאשר נכנס, הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, מהאדמו"רים הקודמים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו.

===עסקנות ציבורית לפני הנשיאותנישואין שניים===בשנת שנה לאחר מכן, פנתה [[תר"חהרבנית שיינא]] נסע , אלמנת [[אדמו"ר המהר"ש לעיר [[ויטבסק]] כדי להשתתף באסיפה כללית של עסקנים שבאו מ[[שקלובהאמצעי]], [[וילנא]] ו[[פטרבורג]]. הוא שהה שם כשני שבועות וגם חזר שם [[מאמר]]י [[דא"ח]] ברבים. בשנת [[תרט"ו]] הורה לו אביולחתנה, אדמו"ר הצמח צדק, שיכנס באופן קבוע לעסקנות ציבורית. כמזכיר מינה והציעה לשדך את ר' שמואל ברין. בשנת [[תריהרבי מהר"ז]] נסע ל[[קייב]] ו[[פטרבורג]] בכדי לפעול למען יהודי רוסיה. באותה שנה אף עמד בקשר רצוף ש עם הרב אהרן, רבה של העיר ביליניץ, שגם היה נוסע לעתים תכופות לפטרבורגאחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בשליחות אדמו"בנות בתה שרה וחתנה ר הצמח צדק בעניינים ציבוריים. בשנת ' [[תרי"חאהרן משקלאב]] נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש.

בשנת [[תרי"ט]] נסע לגרמניה להתראות לשאלת הצמח צדק: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, ואילו עם עסקני הציבור באירופה. בשנת [[תרהשידוך הנ"כ]], כשחזר מגרמניה, ארגן אסיפת של באי כח עסקני הכלל מחסידי חבל באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי "ד, [[וואהלין]], ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחר, הרצה בפניהם את פגישותיו בחואשת חבר כחבר"ל והציע תכנית עבודה להבא. לאחר זמן קצר הלשינו על הרב אהרן מביליניץ והוא נאסר בלווית פמליה (לאשת תלמיד חכם יש חלק במעלות בעלה) ואני מעניקה לחתן ארבעים שנה של שוטרים חמושים שלקחוהו ל[[מוהילוב]]. אדמו"ר הצמח צדק מינה במקומו את ר' יצחק רובשוב ור' נתן בר' שלמה מנסזון, שהחלו לעבוד באופן חשאי מחשש הלשנות נוספותאשת חבר.

אדמו"ר הצמח צדק הסכים לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה [[הרבנית רבקה]]. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותר, חתן טוב - הרב למפרט מ[[נייז'ין]]. החתונה התקיימה בשנת [[תר"ט]]{{הערה| לפי גירסה אחרת, התקיימה החתונה בתאריך [[י"א ניסן]] [[תר"י]]}}. ביום חופתו של אדמו"ר המהר"ש, ציוהו אביו הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו. כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה [[מים]] לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: "יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מ[[אדמו"ר האמצעי|בעלי]] יחולו על ראשך". בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה מאמרי [[דא"ח]]. ידוע ש[[אדמו"ר המהר"ש]] התנהג בעשירות. ==עסקנות ציבורית לפני הנשיאות== בשנת [[תר"ח]] נסע [[אדמו"ר המהר"ש]] לעיר [[ויטבסק]] כדי להשתתף באסיפה כללית של עסקנים שבאו מ[[שקלוב]], [[וילנא]] ו[[פטרבורג]]. הוא שהה שם כשני שבועות וגם חזר שם [[מאמר]]י [[דא"ח]] ברבים. בשנת [[תרט"ו]] הורה לו אביו, אדמו"ר הצמח צדק, שיכנס באופן קבוע לעסקנות ציבורית. כמזכיר מינה את ר' שמואל ברין. בשנת [[תרי"ז]] נסע ל[[קייב]] ו[[פטרבורג]] בכדי לפעול למען יהודי רוסיה. באותה שנה אף עמד בקשר רצוף עם הרב אהרן, רבה של העיר ביליניץ, שגם היה נוסע לעיתים תכופות לפטרבורג, בשליחות [[אדמו"ר הצמח צדק]] בעניינים ציבוריים. בשנת [[תרי"ח]] נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש. בשנת [[תרי"ט]] נסע ל[[גרמניה]] להתראות עם עסקני הציבור באירופה. בשנת [[תר"כ]], כשחזר מגרמניה, ארגן אסיפה של באי כח עסקני הכלל מחסידי חב"ד, [[וואהלין]], ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחר, הרצה בפניהם את פגישותיו בחו"ל והציע תכנית עבודה להבא. לאחר זמן קצר הלשינו על הרב אהרן מביליניץ והוא נאסר בלווית פמליה של שוטרים חמושים שלקחוהו ל[[מוהילוב]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] מינה במקומו את ר' יצחק רובשוב ור' נתן בר' שלמה מנסזון, שהחלו לעבוד באופן חשאי מחשש הלשנות נוספות. בשנת [[תרכ"ה]] נסע [[אדמו"ר המהר"ש ]] לפטרבורג וביטל חוקים של הסנט שהגבילו את יהודי [[ליטא ]] וזאמוט.

כבר בתחילת שנת [[תרכ"ו]], חצי שנה לפני הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]], הורה לבנו אדמו"ר המהר"ש, שיאמר [[חסידות]] ברבים. במקביל, שלח אביו פתק לחסידים בו הוא כותב: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}} באותם ימים גם כתב אדמו"ר הצמח צדק מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר חסידות{{הערת שוליים|וזה לשון המתב:"לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי'. ראיתי דא"ח שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך . . חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך ב[[גשמיות]] ו[[רוחניות]] ללמוד וללמד לשמור ולעשות. אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ"ש]]. מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]]".}}. בהזדמנות נוספת אמר אדמו"ר הצמח צדק לבנו: "פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[רבנו הזקן]] ל[[נשיא הדור|נשיאות]] לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך". נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: [[חכמה]] על-טבעית ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]], ידיעות בחכמות תבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות.

ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] היו ששה בנים{{הערה|בן נוסף, הרה"ק [[יעקב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יעקב]], ואדמונפטר בחיי אביו אדמו"ר הצ"צ.}}, ו[[אדמו"ר המהר"ש ]] היה הצעיר מביניהם. לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] ו היו כל בניו אומרים חסידות והיו אף כאלו שהעלו אותם על הכתב. ה[[חסידים]] שמעו את כולם וכל אחד בחר לו את האדמו"ר שלבו התקשר אליו, אך טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא ה[[אדמו"ר]] שימלא את מקום אדמו"ר הצמח צדק. יתירה מזו, יחסית לשאר אחריו - אחיו, הסתיר אדמו"ר המהר"ש את עצמו, והתנהג - כלפי חוץ - בצורה מודרנית, שהקשתה על החסידים להתחבר עם דרכו והנהגתו בקודש.

באחד מלילות שבת אמר אדמו"ר המהר"ש [[מאמר]] חסידות{{הערת שולייםהערה|[[ד"ה]] "אז ישיר גו' עלי באר".}}. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] על המאמר והוסיף חידוש משלו. במוצאי ב[[מוצאי שבת ]] חזר שוב [[אדמו"ר המהר"ש ]] על המאמר בתוספת חידוש משלו. הדבר המשיך כך, כשכל אחד חוזר על המאמר ומוסיף חידוש משלו. ב[[יום שלישי]] בערב אמר אדמו"ר המהר"ש את המאמר בפעם החמישית ואז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר לו: "הפעם אמר זאת [[אדמו"ר הצמח צדק|אבא]], וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד".

בעקבות כך, ובשל רמזים נוספים מ[[אדמומאדמו"ר הצמח צדק]] על חביבותו לבנו שמואל{{הערת שולייםהערה|1=[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] היה אומר [[מאמר|מאמרים]] מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. כמו כן, היה מכנה את בניו בתארים שונים: "הבעל הבית שלי", "הלמדן שלי", "החסיד שלי" ועוד. על הבן הצעיר, שמואל, היה אומר: "כולהו איתנהו ביה" (= כל המעלות יש בו).}}, הוחלט שאדמו"ר המהר"ש, צעיר הבנים, יחליף את אביו בהנהגת [[חסידות חב"ד ]] והוא קבע את מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]]. אך דבר זה לא עזר וארבעה מבניו השונים של [[הצמח צדק]] החלו לנהוג בנשיאות, דבר שהביא ל[[התפצלות חסידות חב"ד]].

חסידים מכובדים הצטרפו למינויו של אדמו"ר המהר"ש. ר' [[יקותיאל ליעפלי]], שהיה מזקני החסידים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]], החליט להצטרף למינוי על פי מאמר החסידות שאמר אדמו"ר המהר"ש. ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]] השיב לחסיד צעיר ש"לחלק בין הבנים של הרבי אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר הוא, שאני אסע אל הבן הצעיר (אדמו"ר מהר"ש)".

שאר אחיו של [[אדמו"ר המהר"ש ]] עברו לגור בערים שונות ([[ליאדי]], [[קאפוסט]] ועודו[[ניעז'ין]]) ושם פתחו מרכזים של חב"ד ואמרו [[דא"ח]] בפני שומעי לקחם.

לאחר קבלתו את נשיאות [[חסידות חב"ד]], המשיך [[אדמו"ר המהר"ש ]] בפעילות ציבורית לטובת עם ישראל. בשנת [[תרכ"ח]] נסע ל[[צרפת]] לפגישה עם עסקנים. בשנת [[תרכ"ט]] סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתעניין בענייני ציבור וידאג להגן על זכויות היהודים. בשנים [[תר"ל]]-[[תר"מ]] נסע פעמים רבות, ב[[רוסיה]] ומחוצה לה בענייני עסקנות ציבוריים. בשנת תר"מ השתדל, תוך סכנת חיים, בהשקטת פוגרום "סופות בנגב"{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמ' 13.}}. ==לכתחילה אריבער=={{ערך מורחב|ערך=[[לכתחילה אריבער]]}}[[אדמו"ר המהר"ש]] טבע את הפתגם ולימד את השיטה של "לכתחילה אריבער" (אריבער - למעלה) בשל כך הוא מכונה על ידי [[הרבי]] בעל לכתחילה אריבער,וזהו לשונו{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ה' (המתורגם) עמוד 1270}}{{ציטוט|תוכן=די וועלט זאגט אז מיא קאן ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך האלט אז מיא דארף לכתחילה אריבער, מיא דארף לכתחילה נעמען מיט שטארקייט ניט נתפעל ווערן פאר קיין זאך און דורך פיהרן דאס ואס מיא דארף, און אז מי נעמט זיך העלפט דער אייבערשטער. '''תרגום''' - העולם (רוב האנשים) סבור: כשלא יכולים ללכת מתחת צריכים לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה צריכים לעבור מלמעלה, לכתחילה צריכים לפעול בחוזקה, לא להתפעל מאף דבר, ולבצע מה שצריכים לבצע, וכאשר מתחילים כך, עוזר הקדוש ברוך הוא}} תוכן הפתגם הוא, שהעולם טוען שדוקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל אדמו"ר המהר"ש אמר, שלדעתו צריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים. "לכתחילה אריבער". הרבי מוסיף ואומר שהתנהגותו של אדמו"ר המהר"ש הייתה אכן באופן של "לכתחילה אריבער" שגם בגשמיות היה מתנהג בכבוד ובעשירות ושפע, ואף לניגון המיוחס לאדמו"ר המהר"ש נדבק הכינוי [[ניגון לכתחילה אריבער]].

בשנת [[תרכהמושג "לכתחילה אריבער"ח]] נסע למתייחס גם לאופן עבודת ה[[צרפתתשובה]] לפגישה עם עסקנים. בשנת [[תרכ"ט]] סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתעניין בענייני ציבור וידאג להגן בעבר התשובה הייתה מתוך מרירות ואז מגיעים לשמחה. ההבדל בין מרירות לעצבות: מרירות זה התבוננות בגדולת ה' וצער על זכויות היהודיםהריחוק מאלוקות. בשנים [[תר"ל]]-[[תר"מ]] נסע פעמים רבותמרירות זו תנועה של חיות שנובעת מתוך ביטול. לעומתה העצבות היא התבוננות בדרגה הנמוכה שלי ביחס למה שהייתי רוצה להיות. עצבות באה מתוך יישות ואגו. לכן עצבות עלולה להוביל לייאוש. בחסידות העצבות היא עבירה מדאורייתא. כיוון שקשה להבדיל בין עצבות למרירות, ועצבות היא מסוכנת מאד, ברוסיה ומחוצה לה בענייני עסקנות ציבוריים. בשנת [[תר"מ]] השתדללכן הרבי אומר שבדור שלנו כל רגע יקר, תוך סכנת חייםצריכים להביא את הגאולה, בהשקטת פוגרום ו"סופות בנגבאין לנו כוח לעבודת המרירות" וצריך להיות רק בקו של שמחה וגם אם נופלים ברוחניות לא ליפול לעצבות אלא להמשיך הלאה מתוך שמחה על הזכות לתקן והזכות לקיים מצוות שמחברות אותנו לה'{{מקורהערה|מתוך הספר "פארבריינגען - משפיעי חב"ד מתוועדים".}}.

==הסתלקותו[[הסתלקות]]ו==[[קובץ:מהרש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו"ר המהר"ש]]בשנת [[תרמ"ב]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[י"ג בתשרי]] [[תרמ"ג]] (26 בספטמבר 1882){{הערה|[https://col.org.il/news/141344 נדיר: הידיעה על דבר הסתלקות המהר"ש בעיתון היהודי] {{חב"ד און ליין}}}} לאחר שנפרד מבניו [[הסתלקות|הסתלק]](בעודו יושב על כסאו בחדרו הקדוש), בהיותו בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו, אדמו"ר הצמח צדק.

==תמונתוצורת קלסתר פניו וציורו=={| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"|-| [[תמונהקובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|200px150px|תמונה משוערת ציור משוער של אדמו"ר המהר"ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש.]]| [[תמונהקובץ:מיוחס למהרש 3'.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|200px150px|"תמונת תואר פני אדמו"ר המהר"ש" שפורסמה בעיתון "אלגמיינער ז'ורנאל". צויר על ידי ר' שמעון זלצמן שלא ראה את הרבי מהר"ש אלא צייר ע"י פ תיאור אחיו ר' אברהם זלצמן שראה את התמונה בביתו של הרבי מוהררש"שב.]]|}

כיום לא ידוע לנו על תמונה ודאית של אדמובהערת הרבי לשיחת י' כסלו תשד"מ, כותב הרבי, בין היתר: "בנוגע לאדמו"ר המהרמהר"ש ובמהלך ההיסטוריה היו שלושה תמונות המשוערות שהם תמונות של אדמו, שגם ממנו אין תמונה (לפנינו, כי יש אומרים שנמצאה תמונתו אלא מפני סיבה לא נתפרסמה)". את המילים "לפנינו" ו"ר המהריש אומרים" הדגיש הרבי בהערה.{{הערה| התוועדויות תשד"ש:מ חלק א' עמוד 539 .}}

#בהזדמנות אחרת אמר הרבי שאין תמונה הקיימת ב[[ספריית אגודת חסידי חבמאדמו"ר המהר"ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמה מסיבות שונות{{מקור}}.#בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסמה תמונה{{הערת שולייםהערה|1=[http://chabadתוכן קצר - תש"נ, עמ' 257.info/indexבלתי מוגה.php?url=article_he&id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור.#אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש עברה תמונה מדור לדור עם מסורה שבה נראה את אדמו"ר המהר"ש.

לא ידוע על ציור ודאי של [[הרבי]] התייחס ב[[שיחהאדמו"ר המהר"ש]] לנושא התמונה של , אך במהלך ההיסטוריה היו שלושה ציורים ששוערו כציור פני אדמו"ר המהר"ש:

מקור=[[י' בכסלו]] שנת [["ב תמוז תשמ"ה - התוועדויות תשמ"ה חלק ד]]' עמוד 2456|תוכן=בנוגע לבעת היות [[אדמוריי"ר המהר"שצ|בעל הגאולה]]בארץ ישראל ביקורו הידוע, שגם ממנו אין תמונה (לפנינו, כי יש אומרים שנמצאה תמונתו אלא מפני סיבה לא נתפרסמה) - יש לומר על פי הידוע שדמות דיוקנו של [[נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר הריימהר"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] הייתה דומה לדמות דיוקנו ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף!כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר מהרהמוהר"ש. וכסיפור הידוע אודות א' מזקני ה[[חסיד]]ים שראה עוד ..את אדמו"ר מהרהמהר"ש, שכאשר לא ראה בפעם הראשונה עשיריות בשנים ובראותו את תואר פני כ"ק מו"ח אדמו"ר - נתעלף. מפני שראה בו את תואר פני אדמו"ר מהרהמהר"ש. ולכן, בנוגע לאדמו"ר מהר"ש - יכול להיות בענין ד"כאילו בעל השמועה עומד כנגדו" (בכללות על-כל-פנים) בנוגע לדמות דיוקנו בפשטותהתעלף מיד.}}

==מספריוילדיו==*''הרבנית [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)| דבורה לאה]].*ר'[[לקוטי תורה - תורת שמואל אברהם סנדר שניאורסון (ספרבן אדמו"ר המהר"ש)|אברהם סנדר]].*ר''' שניאור זלמן אהרון, - מ[[מאמרהרז"א]]יו וכתבי יד.*'''רבי שלום דובער, - [[שואדמו"ר הרש"ת ב]].*התינוק [[חיים משה שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|חיים משה]]{{הערה|מוזכר ב[[רשימת ענינים וסיפורים]]מאת ר'[[ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], עמ'נ"ו, [ושם שהמדובר על נכד גיסו של אדמו"ר הצ"צ, אך במהדורת רשימות הרב"ש (בעריכת רא"ל ראסקין)הבינו שהמדובר על בן אדמו"ר המהר"ש] ועיין בקובץ "הערות התמימים ואנ"ש - 770", קובץ רנ"ג, עמ'55 - 56.}}.*ר'''[[אגרות קודש מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]].*הרבנית [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא]]'''.

*'''[[ניגונו של אדמו"ר המהר"ש|ניגון אדמו"ר המהר"ש]]''' (לכתחילה אריבער)*'''ניגון [[ניגון צמאה נפשי|צמאה נפשי]]'''

*[[ב' אייר (באייר#מנהגים)]] ==לקריאה נוספת==*[[ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש]]*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]*[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 141, [[תשע"ג]]*[[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]*'''הבן הצעיר - פרשה בפני עצמה''', סיפורי חסידים אודות אדמו"ר המהר"ש, שבועון כפר חב"ד 1904 עמוד 63

* רות צוקר, '''[http://wwwjewish-education.shturem.netinfo/general/mehkar-grafologi/index.php?section=blog_new&article_id=96&lang=hebrew "ימי בראשית" ניתוח גרפולוגי של כתב יד אדמו"ר מוהרהמהר"ש] - רשימת מ[''', באתר חינוך יהודי*הרב וייצהנדלר, '''[http://hageula.com/uploads/source/11_11/027/web_panasaim_07.pdf צריכים משיח כפשוטו]''' לקט התייחסויות מהרבי בנוגע לקשר של אדמו"ר הרייהמהר"צ]] על שנת [[תרכש עם הגאולה, בתוך בטאון 'הפנסאים' גליון 7 עמ' 18 תשרי תשע"ז {{PDF|}}* {{קישור התקשרות צאח|667|1914|561|תמונות (וציורי) רבותינו נשיאינו|מרדכי מנשה לאופר}} {{חב"ו]] - [[אתר שטורעם]]ד}}* הרב שלום דובער קוביטשעק, '''[httphttps://wwwfiles.moshiachanash.netorg/uploads/blind2020/hebrew07/hhh15_171181.htm#5 pdf בני כ"ק אדמו"ר המהר"ש]'המעשה הוא העיקר'] הוראות מהרבי ליום ב' אייר - אתר moshiach.net, גליון הערות וביאורים אהלי תורה תמוז תש"פ א'קפא עמוד 67 {{PDF|}}* [http[מנחם ברונפמן]], [https://www.chabadalysefer.infocom/phpmahrash1/audio.php?action=playdisk&id=90 הרבי מספר סיפורים כמה דברים שלא ידעתם על דמותו הייחודית של אדמו"ר מהרהמהר"ש, הרבי הרביעי של חב"ד] {{שמע}} - {{אינפו}}, באתר "עלי ספר"

[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב|ש]][[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש|ש]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרמ"ג]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תקצ"ד]]