פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 143 בתים ,  06:37, 24 באוגוסט 2020
מ
החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"
'''רבי יצחק נפחא''' הוא אחד מה[[אמוראים]] הראשונים שנקרא בשם זה, והיה תלמידו של [[רבי יוחנן]] שהיה נקרא "בר נפחא". הוא נחלק על רבי יוחנן בזהותו של ה[[מלאך]] שנתגלה ל[[אברהם אבינו]], לפי רבי יוחנן לילה שמו, כמוכח מהפסוק "ויחלק עליהם לילה", ואילו רבי יצחק סובר "שעשה עמו מעשה לילה"{{הערת שולייםהערה|[[סנהדרין]] צו ע"א.}} באותה הזדמנות התבטא [[ריש לקיש]]: "טבא נפחא מדבר נפחא", כלומר טוב יותר מאמרו של רבי יצחק נפחא, מרבי יוחנן שנקרא "בר נפחא". 
הוא היה זקן מעט מ[[רבי אמי]] ו[[רבי אסי]], שהיו יונקים מתורתו{{הערת שולייםהערה|ראה [[בבא קמא]] ס ע"ב.}}.
אחד ממאמריו של רבי יצחק נפחא הוא{{הערת שולייםהערה|מדרש רבה, בא פט"ו דף קל"א ע"ב על פי.}}: "משל למטרונא שהיתה מקטרגת למלך נתנה בפילקי (בבית הסוהר) והלך לו, היה ה[[מלך]] עמה בפילקי, אמרו לו מה איכפת לך, אמר להם כל הימים שאני עמה אינה נוטלת שם רע, כך נשתעבדו ישראל במצרים ונגלה [[הקב"ה]] עמהם שנא' אנכי ארד עמך כו', גלו ל[[בבל]] ונגלה עמהם שנא' למענכם שלחתי בבלה כו'". מכאן נלמד בספרי החסידות ענין גלות ה[[שכינה]] שעל ידי זה הוא הקיום של ישראל, וכמאמר חז"ל כבשה א' בין ע' זאבים והיא מתקיימת, והוא הקיום שלהם בגופם ובנפשם{{הערת שולייםהערה|[[אדמו"ר מוהרש"ב]] המשך תער"ב חלק ב' שבת פרשת נצבים, העת"ר א'קלח.}}. על פי הסבר של [[אדמו"ר מהר"ש]] הכוונה היא שעל ידי השראת קדושתו יתברך עליהם היה להם לשומר ולהגין שלא יבואו לידי עבירה{{הערת שולייםהערה|[[תורת שמואל]] תר"ם חלק א' מאמר מצה זו קיד.}}.
===זיהוי עם רבי יצחק האמורא שבתלמוד הבבלי===
לשיטת [[רש"י]] "רבי יצחק" שבכל התלמוד הוא רבי יצחק נפחא, ונקרא גם בשמות הבאים: "יצחק בן טבלא"; "יצחק בן חקלא"; "יצחק בן אלעא"; "יצחק בן אחא דשמעתא"; ו"יצחק בן פנחס".{{הערת שולייםהערה|בפירושו לתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ד, א'.}}.
לשיטת [[רשב"ם]] קיים חילוק בין דברי אגדה ודברי [[הלכה]] בתלמוד. חמשת הכינויים הללו מתייחסים לאמורא המוזכר ב[[אגדתא]] ששמו האמיתי הוא "יצחק בן פנחס", ואילו "רבי יצחק" המוזכר בהלכה בשמו האמיתי הוא "יצחק בן אחא".{{הערת שולייםהערה|שם.}}.
==זהותו==
יש להבדיל בינו לבין תנא מהדורות הראשונים, שגם הוא נקרא בשם זה{{הערת שולייםהערה|ערכי תנאים ואמוראים עמ' תרנ"ה.}}, ו[[רבי יהודה]] מצטט ממנו.
ישנו מאמר של רבי יוחנן בר יצחק נפחא, שהראשונים{{הערת שולייםהערה|רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, מחבר הספר הנ"ל.}} מסתפקים אם הוא היה תנא או אמורא, ומשערים שככל הנראה מדובר בתנא, בנו של רבי יצחק נפחא זה{{הערת שולייםהערה|שם.}} אם כי יש אומרים שהוא היה אביו של [[רבי יוחנן]]{{הערת שולייםהערה|שנקרא פעמים רבות בש"ס בשם "בר נפחא".}}
{{אמוראים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אמוראים]]