שינויים

רבי '''יונתן''' היה [[תנא]] מהדור הרביעי של התקופה. חברו ובר-הפלוגתא של [[רבי יאשיה]], ושניהם למדו אצל [[רבי ישמעאל]].{{הערת שולייםהערה|1=[[מסכת מנחות]], דף נ"ז, ב'.}}

רבי יונתן מוזכר ב[[משנה]] פעם אחת בלבד{{הערת שולייםהערה|ב[[מסכת אבות]], פרק ד', ט'.}} ופעם אחת ב[[תוספתא]].{{הערת שולייםהערה|[[מסכת שבועות]], פרק ד', א'; שמו מוזכר שם בשיבוש: "רבי נתן".}} לעומת זאת הוא מופיע מספר פעמים ב[[ספרא]], וב[[ספרי]] על [[ספר דברים]],{{הערת שולייםהערה|מדרשי ההלכה מבית מדרשו של [[רבי עקיבא]].}} ובעיקר במדרשי ההלכה כדוגמת ה[[ספרי]] ל[[במדבר]] וה[[מכילתא]].{{הערת שולייםהערה|מדרשי ההלכה מבית מדרשו של רבו - [[רבי ישמעאל]].}} שמו מופיע תדיר במחלוקות עם רבי יאשיה, וברוב מוחלט של הפעמים הם נחלקים ב[[מדרש]] ה[[מקרא]], למעט פעם אחת בה הם נחלקים ב[[הלכה]], לגבי מכסת האנשים שצריכים להיות ב[[עיר הנדחת]].{{הערת שולייםהערה|תלמוד בבלי, [[מסכת סנהדרין]], דף ט"ו, ב'.}}

רבי יונתן החליט לעזוב את [[ארץ ישראל]] יחד עם כמה מחבריו, ביניהם רבי [[יהודה בן בתירא]] ורבי [[מתיא בן חרש]], ככל הנראה בעקבות גזירות אדריאנוס שנגזרו בימים שלאחר מרד [[בר כוכבא]], אך כאשר הגיעו לגבולה של הארץ התחרטו, ושבו לגור בארץ.{{הערת שולייםהערה|[[ספרי]], [[פרשת ראה]], פ'.}}

== שיטתו בכל הש"ס: כח הפרט תורתו == ב{{ערך מורחב|ערך=[[מסכת סנהדריןכח הכלל]]{{הערת שוליים|דף ט"ו ע"ב.}} ישנה מחלוקת של רבי יאשיה עם '''כח הכלל''' הוא דין הלכתי הנוגע להלכות רבות, כגון קדושת [[רבי יונתןבית הכנסת]] בדיני עיר הנדחת, לדעת רבי יאשיה מי' עד ק' העובדים עבודה זרה הינם כדין דין [[עיר הנדחת]], ועונשם כדין יחיד שעבד עבודה זרה, אך פחות מעשרה דינם כיחידים, ומק' ומעלה דינם כציבורונידון רבות בדברי רבותינו נשיאינו. ואילו לרבי יונתן, דווקא ממאה ומעלה עד רובו של שבט דינם כעיר הנדחת, אך פחות מכך דינם כדין יחידים. הרבי מבאר כי זו היא מחלוקת כללית של רבי יאשיה ורבי יונתן בכל הש"ס, כאשר רבי יאשיה מעדיף בדין זה אנו מוצאים בעיקר את כח הכללשני האמוראים שחיו בדורות הראשונים, ולכן כבר מעשרה ומעלה הוא מחשיב ככלל - "עיר", וממאה הם ציבור, ואילו רבי יונתן דוגל בכוחו של היחיד, ולכן עד מאה אנשים, דינם של עובדי העבודה זרה הוא כיחידים. מחלוקת זו הינה בכל הש"ס. דוגמאות נוספות לכך הינם במחלוקת [[רבי יאשיה]] ורבי יונתן במכה אביו ואמו, אם משמעות הכתוב היא דווקא מי שמכה את שניהם, - וזו היא דעת רבי יאשיה שסובר כי אביו ואמו הינם מציאות של "מולידיו", לעומת רבי יונתן שסובר כי כל אחד מהם הינו מציאות לעצמו בענין זה, ולכן משמעות הפסוק היא מי שמכה אחד מהם, שגם עונשיו הוא במיתה.

*רבי '''שמואל בר נחמני'''{{הערת שולייםהערה|1=[[מסכת מועד קטן]] [http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=12&daf=16b&format=pdf טז, ב].}}

רבי יונתן אומר: כל המקיים את התורה מעונימ[[עוני]], סופו לקיימה מעושרמ[[עושר]], וכל המבטל את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני{{הערת שולייםהערה|1=[[מסכת אבות]],[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37970&hilite=84ff5452-8d6f-4551-a152-c40755e6eff2&st=%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%90+%D7%91%D7%9F+%D7%97%D7%A8%D7%A9&pgnum=539 פרק ד'].}}.{{תבנית:תנאים}}

[[קטגוריה:תנאים|יונתן]]