שינויים

'''רבי יהושע בן לוי''' (בראשי תיבות: ריב"ל, קרוי גם בר ליואי{{הערה|סנהדרין צח א ועוד}}) היה [[תנא]] משבט לוי{{הערה|חולין קמו ב, ירושלמי ברכות פרק ה, הלכה ה'. מעשר שני פרק ה הלכה ה, גיטין פרק ה הלכה ט.}} מדור המעבר בין התנאים לאמוראים, האחרון ששמו נזכר במשנה, ומגדולי הדרשנים וחכמי האגדה. בגמרא מופיעים מאות מאמרים בשמו.

==מהנהגותיו==

*היה צם ב[[ט' באב]] יומיים, כי בט' באב התחילה הפורענות ועיקר המקדש נשרף ב[[י' באב]]{{הערה|ירושלמי תענית פ"ד סוף הלכה ו'.}}.

*מעולם לא נשאל על שבועתו{{הערה|סנהדרין צח א.}}.

*נהג לומר קריאת שמע על המיטה והוא גילה זאת לעולם{{הערה|ברכות ד, ב.}}.

הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא [[בבא מציעא]]{{הערה|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לא, אשריו בעולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם.

==הסתלקותו==

==רבי יהושע בן לוי שני==

גם הוכיח מכך שבמשנה האחרונה במסכת נידה מובא מאמרו לפני מאמר ר' שמעון בר חלפתא, משמע שהיה מבוגר מר"ש, אך הרבי בהדרנים על הש"ס ביאר את הדבר באופן אחר.

בשנים האחרונות נמצאו שני אתרי קבורה ב"בית שערים" וב"[[ציפורי]]" שמפענוח הכתובת עליהם מובן שקבור בהם יהודי בשם "רבי יהושע בן לוי" ובאחד כתוב "רבי יהושע בן לוי הקפר". אמנם לא מובא במקורות היהדות מיקום קברו של ריב"ל אך חוקרים מודרנים טוענים ששני הקברים הם של שני ריב"ל שונים{{הערה|יש מי שרצה להגיד שכיון שנכנס חי לגן עדן גופו עלה השמימה אך אין לזה מקור ואולי טעה עם הסיפור של אליהו הנביא.}}.

* [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=43957#p=219&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= תולדות התנאים והאמוראים עמוד 636]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תנאים|יהושע]]