| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | '''רבי יהושע בן לוי''' (בראשי תיבות: ריב"ל, קרוי גם בר ליואי{{הערה|סנהדרין צח א ועוד}}) היה [[תנא]] משבט לוי{{הערה|חולין קמו ב, ירושלמי ברכות פרק ה, הלכה ה'. מעשר שני פרק ה הלכה ה, גיטין פרק ה הלכה ט.}} מדור המעבר בין התנאים לאמוראים, האחרון ששמו נזכר במשנה, ומגדולי הדרשנים וחכמי האגדה. בגמרא מופיעים מאות מאמרים בשמו. | + | {{לשכתב}} |
| | + | '''רבי יהושע בן לוי''' היה [[תנא]] מדור המעבר בין התנאים לאמוראים, האחרון ששמו נזכר במשנה. נכנס לגן עדן בעודו חי<ref>מ"מ ?. יש לדייק בכך שהוא נכנס בחייו לגן עדן, ולא נאמר עלה בסערה עם גופו לגן עדן, כמו שכמה מערבבים בינו לבן אליהו הנביא.</ref>. |
| | | | |
| − | היה תלמידם של רבי אלעזר הקפר, בר קפרא, רבי יהודה בן פדיה, רבי חנינא, רבי יהודה הנשיא ועוד, ואף שבכלל נמנה מהאמוראים מובא כמה פעמים מאמרים בשמו במשנה. | + | היה תלמידו של רבינו הקדוש, ואף שבכלל נמנה מהמוראים מובא כמה פעמים מאמרים בשמו במשנה. |
| − | | |
| − | ==פגישתו עם משיח==
| |
| − | אחד מהמאורעות המפורסמים בחייו היא פגישתו עם [[מלך המשיח]] ושאלתו "מתי יבוא משיח"?
| |
| − | מסופר בגמרא{{הערה|בסנהדרין צח א קרוב לסופו. כאן בתרגום ופירוש חופשי ובדילוגים}} שר' יהושע בן לוי פגש את [[אליהו הנביא]] על פתחה של מערת [[רבי שמעון בן יוחאי]].
| |
| − | {{ציטוט|תוכן=:שאל ריב"ל את אליהו הנביא "אימת אתי משיח (מתי יבא המשיח)"
| |
| − | :אמר אליהו לריב"ל: "ליך ושאל אותו בעצמו"
| |
| − | :שאל ריב"ל: והיכן יושב?
| |
| − | :ענה אליהו: על פתח העיר{{הערה|רש"י על המקום מסביר שהכוונה בגן עדן שמול פתח העיר.}}.
| |
| − | :שאל ריב"ל : איך הזהה אותו?
| |
| − | :ענה אליהו: הוא יושב בין עניים הסובלים מנגעים{{הערה|רש"י מסביר שגם הוא מנוגע כמו שכתוב "והוא מחולל מפשעינו" וכן כתוב שם "את חליינו הוא נשא" (ישעיהו נג)}}, וכולם פותחים את פצעיהם בבת אחת וסוגרים את כולם בבת אחת, והמשיח פותח כל פצע וסוגר אותו בנפרד, כדי שאם יבקשו ממנו לצאת וליגאל את ישראל לא יתעכב כדי קשירת שני נגעים{{הערה|רש"י}}.
| |
| − | :הלך ריב"ל למשיח ואמר לו: שלום עליך רבי ומורי
| |
| − | :אמר משיח לריב"ל: שלום עליך בר ליואי
| |
| − | :אמר ריב"ל למשיח: "לאימת אתי מר (מתי יבא אדוני)"
| |
| − | :אמר משיח לריב"ל: היום.
| |
| − | :חזר ריב"ל לאליהו, שאל אותו אליהו: מה הוא אמר לך?
| |
| − | :ענה לו ריב"ל: משיח אמר לי "שלום עליך בר ליואי"
| |
| − | :אמר לו אליהו: אם משיח אמר לך שלום והזכיר את שם אביך, אתה ואביך צדקים גמורים וראויים לעולם הבא{{הערה|בתחילת הדו שיח ריב"ל שאל את אליהו האם הוא ראוי לעולם הבא.}}.
| |
| − | :אמר ריב"ל לאליהו: משיח שקר אותי. שאמר שיבא היום, ועבר היום ולא הגיע.
| |
| − | :אמר אליהו לריב"ל: זה הפירוש בדברי משיח "היום אם בקולו{{הערה|רש"י: של הקב"ה.}} תשמעו"{{הערה|כלשון הפסוק תהלים צה, ז.}}.}}
| |
| − | | |
| − | הרבי הריי"צ{{הערה|שמח"ת תר"צ, לקוטי דיבורים חלק א-ב עמ' 618 ואילך}} מבאר שבהמשך לדוח שיח בין משיח לריב"ל, מגיע הדו שיח בין [[הבעש"ט]] למלך המשיח המובאת ב[[אגרת הגאולה]].
| |
| − | | |
| − | ==מהנהגותיו==
| |
| − | במדרשי חז"ל פזורים המון פרטים על הנהגתו מהם ענינים חדשים בתורה ומהם הנהגה [[לפנים משורת הדין]], ומהם:
| |
| − | *היה צם ב[[ט' באב]] יומיים, כי בט' באב התחילה הפורענות ועיקר המקדש נשרף ב[[י' באב]]{{הערה|ירושלמי תענית פ"ד סוף הלכה ו'.}}.
| |
| − | *מסר נפשו להפצת תורה במסירת נפש, עד שלימד תורה לחולי שחין מדבק מאוד, הנקרא "בעלי ראתן", ריב"ל לא חש לסכנה והלך ולימד אותם תורה{{הערה|כתובות עז, ב.}}.
| |
| − | *מעולם לא נשאל על שבועתו{{הערה|סנהדרין צח א.}}.
| |
| − | *נהג לומר קריאת שמע על המיטה והוא גילה זאת לעולם{{הערה|ברכות ד, ב.}}.
| |
| − | *לא החרים איש מעולם, אף אלו שהיו חייבים חרם{{הערה|ירושלמי מועד קטן פרק ג, הלכה א.}}.
| |
| − | *אף שגדול הדור קודם לכהן בברכה לעלות לתורה, מעולם לא עלה לפני כהן{{הערה|ירושלמי ברכות פרק ה הלכה ה.}}.
| |
| − | *היה אומר ויהי נועם קודם שנתו{{הערה|שבועות טו ב.}}.
| |
| | | | |
| | ==מתורתו== | | ==מתורתו== |
| שורה 49: |
שורה 19: |
| | באבות פ"ו מ"ב אמר רבי יהושע בן לוי כי כל מי שאינו עוסק בתורה "נקרא נזוף", וקשה מדוע לא הזכיר את העונש החמור יותר - "הכרת תכרת". | | באבות פ"ו מ"ב אמר רבי יהושע בן לוי כי כל מי שאינו עוסק בתורה "נקרא נזוף", וקשה מדוע לא הזכיר את העונש החמור יותר - "הכרת תכרת". |
| | | | |
| − | הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא [[בבא מציעא]]{{הערה|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לא, אשריו בעולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם. | + | הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא [[בבא מציעא]] {{הערת שוליים|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לא, אשריו בעולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם. |
| − | | |
| − | ==הסתלקותו==
| |
| − | ב[[מדרש]] מספרים שרבי יהושע נמנה עם תשעה שנכנסו בחייהם לגן עדן, וכך מובא גם בתלמוד בבלי.{{הערה|בבלי, כתובות, עז, ב}}
| |
| − | | |
| − | הסיפור המלא הוא שכשהגיע זמנו של רבי יהושע בן לוי למות, הורו ל[[מלאך המוות]] לעשות את רצונו, בזכות צדיקותו. נגלה מלאך המוות בפני ריב"ל. אמר לו ריב"ל: הראה לי את מקומי ב[[גן עדן#גן עדן כגמול לצדיקים|גן עדן]]. הסכים לכך מלאך המוות. בדרכם אמר לו ריב"ל: תן לי את סכינך, שבאמצעותו אתה ממית, כדי שלא תפחיד אותי בדרך. נתן לו מלאך המוות את סכינו. כאשר הגיעו לגן עדן הרים מלאך המוות את ריב"ל כדי להראות לו את מקומו, קפץ ריב"ל ונכנס לגן עדן. תפס אותו מלאך המוות בכנף בגדו, להחזירו. אמר לו ריב"ל: בשבועה, אינני בא אליך. אמר [[הקב"ה]]: אם אי פעם בחייו הפר שבועתו, שיחזור. כיוון שמעולם לא הפר שבועתו, נשאר ריב"ל בגן עדן. אמר לו מלאך המוות: החזר לי את סכיני, ולא החזיר (כדי שמלאך המוות לא ימית יותר). יצאה [[בת קול]] ואמרה: תן לו אותה, שהיא נחוצה לבריות.
| |
| | | | |
| | ==רבי יהושע בן לוי שני== | | ==רבי יהושע בן לוי שני== |
| | | | |
| − | רבי יהודה בן קָלוֹנִימוּס (ריב"ק) משפיירא{{הערה|מבעלי התוספות באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12. והוא רבו של [[בעל הרוקח]]}}, בספרו "[[ערכי תנאים ואמוראים]]", מפני הסתירות בזמן שהיה תלמיד של ר' חנינא בר קפרא, שהיו זקן מרבי יהודה הנשיא, וגם היה תלמיד רבי יהודה הנשיא, וגם עם ר"י ור"ל סובר לחדש ולומר שהיו שני רבי יהושע בן לוי, וכותב שקשה לומר זאת, אך הכרחי. | + | יש שרוצים לומר{{הערה|דרוש הבהרה, מי הלא בהירים}} שהיו שני רבי יהושע בן לוי, השערה זו נשענת על אחד מגדולי ה[[ראשונים]], רבי יהודה בן קָלוֹנִימוּס (ריב"ק) משפיירא{{הערה|מבעלי התוספות באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12. והוא רבו של [[בעל הרוקח]]}}, בספרו "ערכי תנאים ואמוראים", מפני הסתירות בזמן שהיה תלמיד של ר' חנינא בר קפרא, שהיו זקן מרבי יהודה הנשיא, וגם היה תלמיד רבי יהודה הנשיא, וכותב שקשה לומר זאת, אך הכרחי. |
| | | | |
| − | גם הוכיח מכך שבמשנה האחרונה במסכת נידה מובא מאמרו לפני מאמר ר' שמעון בר חלפתא, משמע שהיה מבוגר מר"ש, אך הרבי בהדרנים על הש"ס ביאר את הדבר באופן אחר.
| |
| | | | |
| − | לא נמצא שגדולי ישראל קיבלו דיעה זו{{הערה|, ובכלל ספרו התפרסם רק ממש לאחרונה, אזי אין להוכיח מכך שלא שללו את דעתו.}}.
| |
| | | | |
| − | בשנים האחרונות נמצאו שני אתרי קבורה ב"בית שערים" וב"[[ציפורי]]" שמפענוח הכתובת עליהם מובן שקבור בהם יהודי בשם "רבי יהושע בן לוי" ובאחד כתוב "רבי יהושע בן לוי הקפר". אמנם לא מובא במקורות היהדות מיקום קברו של ריב"ל אך חוקרים מודרנים טוענים ששני הקברים הם של שני ריב"ל שונים{{הערה|יש מי שרצה להגיד שכיון שנכנס חי לגן עדן גופו עלה השמימה אך אין לזה מקור ואולי טעה עם הסיפור של אליהו הנביא.}}. | + | בשנים האחרונות נמצא קבר שמייחסים אותו רבי יהושע בן לוי. |
| | | | |
| | ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
| | * [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/628060 רבי יהושע בן לוי באתר בית חב"ד] | | * [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/628060 רבי יהושע בן לוי באתר בית חב"ד] |
| − | * [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=43957#p=219&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= תולדות התנאים והאמוראים עמוד 636]
| |
| | | | |
| − | {{אמוראים}}
| |
| | {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
| | [[קטגוריה:תנאים|יהושע]] | | [[קטגוריה:תנאים|יהושע]] |