פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 168 בתים ,  12:47, 12 בנובמבר 2010
אין תקציר עריכה
בתו היתה ברוריה, אשת [[רבי מאיר]].
== מאמרותיו היושב ועוסק בתורה יחידי ==
*אמר רבי חנינא אומר: {{ציטוטון|מנין שאפילו יחיד שיושב ועוסק ב[[תורה]], [[הקדוש ברוך הוא]] קובע לו שכר, שנאמר ישב בדד וידום וכו' כי נטל עליו}}.
[[הרבי]] מקשה על מאמר זה, שהרי הפסוק נאמר באיכה וכפשוטו הוא מאמר לגריעותא כפירוש רש"י שם "מי שאירע לו צרה ישב גלמוד" וכו'. אך מתרץ על פי מאמר [[אדמו"ר הצמח צדק]] שכתב{{הערת שוליים|ברשימותיו.}} שהקללות באיכה יהפכו לברכות, ומפרש כמה מהם למעליותא{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשמ"א]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4629&hilite=d4209898-4019-4f13-b2bd-9f975f478b51&st=%D7%AA%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F&pgnum=378 ח"ד].}}.
==מוראה של מלכות==
אמרה נוספת של רבי חנינא היא, {{ציטוטון|התפלל בשלומה של מלכות שאלמא היא איש את רעהו חיים בלעו}}.
*"התפלל בשלומה של מלכות שאלמא היא איש את רעהו חיים בלעו". הצורך מסביר הרבי, שהצורך כהבטחת "שלומה של מלכות״ כהקדמה ל[[לימוד התורה]] כדבעי, מודגש כאשר בעלי המימרא הוא דווקא רבי חנינא בן תרדיון ורבי חנינא סגן הכהנים. הם בין "עשרה הרוגי מלכות": רבי חנינא בן תרדיון — לכל הדעות, ורבי חנינא סגן הכהנים — לפי דעה א'. כלומר, ששניהם סבלו מה"מלכות" שהתנהגה עמהם באכזריות נוראה שאין לה אח ורע בכל תולדות ישראל, שלכן, הענין ד"עשרה הרוגי מלכות" הוא מאורע שמדגישים אותו באופן מיוחד בכל הדורות. ולמרות כל זה, מורגש בדבריהם של תנאים אלו חשיבות הענין ד״שלומה של מלכות״ כהקדמה והכשרה ללימוד התורה כדבעי, שכן, אלמלא מוראה איש את רעהו תיים בלעו.
כאשר הסר מוראה של מלכות נוצר מצב של איש את רעהו חיים בלעו, אין כל סדר ומשטר, איש הישר בעיניו יעשה. ובמצב כזה אין אפשרות ללמוד תורה מתוך התיישבות, מפני הפחד שאינו יודע מה עלול לקרות ברגע שלאחרי זה.
324

עריכות