שינויים
אין תקציר עריכה
{{דמות
|שם=רבי דובער שניאורי
|תמונה=[[קובץ:אדמו"ר האמצעי.jpg|250px|]]
|כינוי=אדמו"ר האמצעי
|תיאור=שער [[ספר המאמרים (אדמו"ר האמצעי)|ספר המאמרים]] של אדמו"ר האמצעי <BR>(תמונה ממנו לא נמצאת)
|תאריך לידה=[[ט' כסלו תקל"ד]]
|מקום לידה=[[ליאזנא]]
|תאריך פטירה=[[ט' כסלו תקפ"ח]]
|מקום פטירה=[[ניעז'ין]]
|מקום פעילות=[[ליובאוויטש]]
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
==תולדות חיים==
===לידתו===
לאחר 14 שנות [[נישואין ]] בהם, נולדו להוריו רק בנות, נסע אביו [[אדמו"ר הזקן]] לרבו, [[המגיד ממזריטש]], להתברך בבן זכר. המגיד הבטיחו שאם יהדר במצוות [[הכנסת אורחים]] יזכה לבן זכר ורמז לכך מהפסוק{{הערה|תהלים קיט, ט}} '''במה יזכה נער - את ארחו''' היינו כיצד ניתן לזכות בבן זכר, על ידי הכנסת אורחים.
לאחר שנה ביום [[ט' בכסלו]] [[תקל"ד]], נולד דובער, בנו הראשון של אדמו"ר הזקן, בלידתו קיימו במדויק את הוראות המגיד.
בהוולדו, נתן אביו חתיכת בד שהיתה שהייתה שמורה אצלו לחתל בה את התינוק לאחר הרחיצה הראשונה.{{הערה|לקוטי דיבורים ח"ב עמ' רכה}}.
כבר מגיל ילדותו ניכר בעיני כל שניחן בכשרונות נדירים ביותר, והיה לומד ומתפלפל עם גדולי חסידי אביו, תחביב מיוחד היה לו בשנות ילדותו לרשום את מה שראה אצל אביו הגדול. מגיל ילדות היה רגיל לכתוב במהירות וברהיטות.===בר מצווה===לחגיגת הברה[[בר מצווה|בר-מצווה ]] הגיעו מכל רחבי האזור, כל תלמידי וחסידי אביו, על אף שבאותם שנים אסר [[הרבי]] על החסידים להגיע בחודשים חשוון וכסלו{{הערה|תקנות ליאזני ליאזנא תקמ"ג}}, לצורך החגיגות בוטל הכלל.
ביום הבר-מצווה - יום חמישי [[ט' כסלו]][[תקמ"ז]], הדליקו נרות בכל רחבת חצר בית המדרש, והרחיבו את המקום במיוחד עבור האורחים הרבים, בקריאת התורה, לא עלה החתן הבר מצווה, אך אביו עלה שלישי, ולאחריו בירך את ברכת [[ברוך שפטרני]] בשם ומלכות. לאחר התפילה נשאו דרשה בפני כל הקהל, החתן הבר-מצווה ואביו הרביאמר אדמו"ר הזקן מאמר על הפסוק "כי לקח טוב", ולאחר מכן התיישבו לסעודת מצווהאמר חתן בר המצווה דברי תורה על הפסוק "מגיד דבריו ליעקב", הרבי אדמו"ר הזקן היה אז שרוי בשמחה עילאית, וחזר דברי חסידותבדבקות עצומה, ניגנו והחל לנגן את ניגונו הידוע ניגון [[ד' בבות]], אמרו [[לחיים]] ורקדוגדולי החסידים שנכחו במקום סיפרו שבעת הניגון הם נזכרו בכל מה שהיה עמם מיום עומדם על דעתם.
==קבלת הנשיאות=נישואיו===לאחר בשנת [[הסתלקותתקמ"ח]] , בהיות אדמו"ר האמצעי בן ארבע עשרה, בחר אביו עבורו לשידוך את מרת [[שיינא (אשת אדמו"ר הזקןהאמצעי)|שיינא]] ביום , בתו של ר' יעקב, מלמד [[כ"ד בטבתעני]] שנת מה[[תקע"געיירה]]ינאוויטש, מילא את מקומו באופן טבעי ר' דובער, שהיה בנו הבכור הקרובה לליאוזנא. היה זאת מכיוון שאביה של שיינא התאונן בפני [[אדמו"ר הזקן]] שראשו טרוד כיצד לחתן את שלוש בנותיו שהגיעו לפרקן ולכן אינו יכול להתפלל בכוונה. בעקבות שריפת מגוריו של אדמו"ר הזקן במלחמההציע לו את בנו, שהה תחילה אדמו"ר האמצעי תקופה קצרה בעיר [[קרמנצ'וג]] שברוסיה הלבנה (כיום באוקראינה)דובער, מכיוון שבאם הוא יעשה שידוך נכבד שכזה מיד ירצו עוד חסידים להשתדך עמו.
===הדרכת צעירי החסידים===בשנת [[תק"נ]], בהיותו בן 16 מונה על ידי אביו להדריך את האברכים הצעירים, הן אלה שלמדו בחצר הרבי, והן התכתבות עם אלה הנמצאים במקום מגורם, ועסק בכך במרץ רב. מסופר שבאחת הפעמים שהתוועד עם הצעירים דיבר בהתרגשות גדולה, מה שהזיק לבריאותו, והוא נחלה למשך מספר ימים. באותה שנה גם החל לשמש כ"[[מניח]]" אצל אביו, היינו לזכור ולכתוב את ה[[מאמרים]] שאביו אמר. ===קבלת הנשיאות===בעת [[הסתלקות]] אביו [[אדמו"ר הזקן]] ביום [[כ"ד בטבת]] שנת [[תקע"ג]], שהה אדמו"ר האמצעי בעיר [[קרמנצ'וג]], לשם הגיע על מנת להכין את המקום לבואו של אדמו"ר הזקן. מיד לאחר ההסתלקות נסעו בני המשפחה אל רבי דובער בקרמנצ'וג, שם קיבל על עצמו את הנשיאות. חלק מחסידי אדמו"ר הזקן בחרו להם לרבי את אחד מתלמידיו הגדולים של אדמו"ר הזקן, רבי [[אהרון מסטראשלה]] אשר החל לנהוג ב"אדמו"רות". בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, קמה התעוררות גדולה בין חסידי חב"ד בכל מדינת [[רוסיה]]. חסידים בכמה ערים מרכזיות ברוסיה שלחו משלחת אל אדמו"ר האמצעי וביקשו ממנו שיקבע את דירתו באחת הערים שברוסיה. חסידי רוסיה הלבנה שלחו גם משלחת לבקש ממנו לשוב לרוסיה הלבנה ולקבוע בה את משכנו באחת הערים. בפועל החליט אדמו"ר האמצעי להיענות לחסידי רוסיה הלבנה ולאחר [[חג השבועות]] [[תקע"ג]] עזב את [[קרמנצ'וג]] והחל במסע לרוסיה הלבנה. מסע זה כונה "[[מסע ההכתרה (תקע"ג)|מסע ההכתרה]]" שהיווה מעין קבלת הנשיאות בפועל של אדמו"ר האמצעי. כשלושה חודשים ארך מסעו של אדמו"ר האמצעי ל[[ויטבסק]]. בכל מקום שהגיע אמר מאמרי חסידות עמוקים וקיבל חסידים ל[[יחידות]]. את פני השיירה קיבלו בכל מקום בכבוד גדול, על ידי חסידים, יהודים וכן גם על ידי פקידי ממשל ואנשי המשטרה שקיבלו הוראה ממשרד הפנים להדר בכבודו של אדמו"ר האמצעי, בנו של אדמו"ר הזקן, שעשה רבות לטובת ארץ המולדת בכך שסייע במאמץ ה[[מלחמת נפוליון|מלחמה]] כנגד נפוליאון הצרפתי. במהלך המסע הצטרפו חסידים רבים לאדמו"ר האמצעי. ===ליובאוויטש===[[תמונהקובץ:העיירה_ליובאוויטש.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|תיאור העיירה ליובאוויטש]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ליובאוויטש]]}}
המסע הסתיים בבחירת אדמו"ר האמצעי למקום מגוריו את העיירה [[ליובאוויטש]], אליה הגיע יחד עם אלפי חסידים ביום [[ח"י באלול]] [[תקע"ג]]. בעת הגעתו סיפר אדמו"ר האמצעי לחסידים על כך שאדמו"ר הזקן בילדותו, למד בעיירה ליובאוויטש אצל רבי [[ישכר בער מליובאוויטש החלה תורתו, תורת חסידות חב]]. והוסיף וסיפר שאדמו"ד, להתפשט בכל רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאויטש הלך וגדלר הזקן התגלה אליו וביקש ממנו לקבוע את מושבו בליובאוויטש.
כעבור שנה מהעתקתו למקום מגוריו בליובאוויטש, רבים מזקני החסידים שהסתופפו אצל אביו אדמו"ר הזקן, החלו להגיע אליו לשמוע ממנו חסידות. כולם היו מלאי התפעלות מהנהגתו של האדמו"ר החדש, ממאמרי החסידות אותם אמר בשפע רב כדרכו. לעיתים היה אומר חסידות מספר פעמים באותה שבת ובכל פעם כמה שעות. ב[[חג השבועות]] של אחת השנים, אמר הרבי 11 פעמים חסידות ביום אחד! ועל כך אמר לו דודו [[רבי יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|רבי יהודה לייב]], אחיו של אדמו"ר הזקן: "לאו כל מוחא סביל דא" (לא כל מוח סובל זאת). בימי נשיאותו התרבו החסידים, הוכפל ושולש לעומת מספרם בימי אדמו"ר הזקן. זקני החסידים סיפרו כי בשנה הראשונה לנשיאותו נתווספו ברוסיה הלבנה לבדה חמש-עשרה אלף חסידים, ובשנה השניה, [[תקע"ה]], כל פלך צ'רניגוב הפך למרכז חסידות ליובאוויטש. ===חברון===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון]]}}
בשנת [[תקפ"ג]], עלו חסידי חב"ד ל[[חברון]], ואדמו"ר האמצעי קנה חדר מבית הכנסת הספרדי "אברהם אבינו" וייעד אותו לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב"ד.
בית כנסת זה הוא כיום [[בית הכנסת ]] החב"די העתיק בעולם.
===מאסרו וגאולתו===[[תמונהקובץ:מצבת אדמור האמצעי.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|מצבת כ"ק אדמו"ר האמצעי בניעז'ין]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי]]}}
== תורתו ==
אדמו"ר האמצעי היה אומר מאמרי חסידות בהמשכים פעמיים או שלוש בכל [[שבת]], כשבכל פעם היה אומר בין שלושת-רבעי השעה לשעה. ב[[יום כיפור]] היה אומר חסידות שלוש פעמים; בערב יום כיפור בבוקר לאחר [[תפילת שחרית ]] (נהגו להתפלל מוקדם), במוצאי יום-כיפור ולמחרת יום-כיפור לפני תפילת שחרית.
לפני שהיה אומר מאמר היה מוסר אותו בכתב ידו ובעקבות כך לא קיימים הרבה [[הנחות]] של חסידים על מאמריו. בהזדמנויות בהם לא מסר אדמו"ר האמצעי את רשימת דברי עצמו אלא את ההנחה ממאמר אביו, [[אדמו"ר הזקן]], עליו היה מבוסס המאמר שלו, חסרים החידושים שהוסיף אדמו"ר האמצעי באותם מאמרי אביו שחזר אז. כתבי אדמו"ר האמצעי של מאמריו דומים לסגנון של מאמרי אביו, אדמו"ר הזקן ובין הדברים, נהג להוסיף את ביאוריו והסבריו. סגנונו בדיבור היה ארוך ומוסבר, בשונה מאביו.
==תקנותיו וחידושיו=={{פסקה חסרה}}היה הראשון שיזם את [[קופת צדקה|קופות הצדקה]] הביתיות הנפוצות כיום בכל בית יהודי, כאשר בתחילת נשיאותו הגדיל והרחיב את התרומות ל[[כולל חב"ד]] באמצעות הפצת קופות צדקה ביתיות על ידי ה[[שד"ר]]ים, והכספים שהיו מצטברים בקופות היו נאספים מידי תקופה על ידי ה[[שד"רים|משולחים]]. ראשי הכוללים האחרים שפעלו באותה תקופה ראו את ההצלחה הרבה, והחלו לחקות את הרעיון ותוך זמן קצר נפוצו הקופות הביתיות בכל העולם{{הערה|ראו בהרחבה את מחקרו של הרב עמרם בלוי בנושא זה, היכל הבעל שם טוב גליון י"א עמוד קכז.}}.{{ערך מורחב|ערך=[[מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי השאיר ספר תורה שעבר בירושה לבנו רבי ]]}}אדמו"ר האמצעי מיסד את שדה הנגינה החב"די עם ארגון [[מנחם נחום (בן מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] ומשם לנכדיו משפחת פופקו; שכונתה 'הקאפעליע' שפעלה בחצרו, ועסקה בשירה ובהלחנת ניגונים עמוקים ברוח חסידות חב"ד{{הערה|1=לב לייבמן, '''[http://chabad.info/musicnews/הקאפעליע-האגדית-של-אדמור-האמצעי/ הקאפעליע האגדית של אדמו"רהאמצעי]' יצחק חיים פופקו ור' מרדכי דובער פופקו' {{וידפו}}}}. כיום מוחזק ספר התורה בבית הכנסת בנוסף לכך מסופר שהיו זמנים בהם היה מצוה לכמה מחסידיו המיועדים לכך, לרכב על [[סוסים]], כשברקע ה'[[קאפעליע]]' מנגנת, וה[[אדמו"בית תורה דמשק אליעזר" בפלטבושר האמצעי]] מביט בהם.אחד מהרוכבים היה בנו הרב [[מנחם נחום]], שפעם אחת נפל מן הסוס ונתעלף.
==משפחתותואר פניו==*בנו הרב [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]].*בנו הרב הוא היחיד מבין [[ברוך (בן אדמונשיאי חב"ר האמצעי)|ברוך]].*בתו [[שרה (בת אדמו"ר האמצעי - הראשונה)|הרבנית שרה]] - נישאה לרב [[אליעזר דרבדמדיקר]].*בתו [[הרבנית דבורה לאה]] - נישאה ל[[יעקב ישראל טברסקי]].*בתו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] - נישאה לאדמו"ר ה[[צמח צדק]].*בתו [[אסתר מרים (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית אסתר מרים]] - לא ידוע פרטים אודותיה.*בתו [[ביילא (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית ביילא]] - נישאה לרב [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)|יקותיאל זלמן ולס]].*בתו [[הרבנית ברכה]]*בתו [[מנוחה רחל סלונים (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית מנוחה רחל]] - נישאה לרב [[יעקב כולי סלונים]].*בתו [[חנה חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי (בת אדמו"ר האמצעי - השניה)|הרבנית חנה חיה שרה]] - נישאה לרב [[אהרון אלכסנדרוב משקלוב (חתן אדמו"ר האמצעי)|אהרון אלכסנדרוב משקלובד]]שאין לו שום תמונה או ציור, ואין כל דרך לדעת כיצד היה נראה תואר פניו.
==משפחתו==*בנו הרב '''[[ביאורי הזוהרמנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]].'''*בנו הרב '''[[פסקי דיניםברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]] - ביורה דעה ואבן העזר.'''*בתו '''[[שרה (בת אדמו"ר האמצעי - הראשונה)|הרבנית שרה דרברמדיקר]]''' - נישאה להרב '''אליעזר דרבדמיקר בן הרב''' '''[[שער התשובה והתפלהמאיר מפיקוב]].*''' בן רבי '''[[דרך חייםלוי יצחק מברדיטשוב]]'''.*בתו '''[[נר מצוה ותורה אורביילא|הרבנית ביילא וולס]] ''' - נישאה לרב '''[[יקותיאל זלמן ולס (שער האמונה ושער היחודחתן אדמו"ר האמצעי)|יקותיאל זלמן ולס]]''', בשנת [[תקס"ז]].*בתו '''[[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא שניאורסון]]''' - נישאה לאדמו"ר ה'''[[אמרי בינהצמח צדק]]''', ב[[ה' כסלו]] [[תקס"ד]].*בתו '''[[עטרת ראשהרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית דבורה לאה טברסקי]] ''' - לימים נוראיםנישאה ל'''[[יעקב ישראל טברסקי]]''', ב[[ו' שבט]] [[תקע"א]].*בתו '''[[הרבנית ברכה]]''' - נישאה לר' '''יונה מז'יטומיר''', ב[[שערי אורהי"ד שבט]] [[תקס"ח]].*גרו כל חייהם ב[[תורת חייםליובאוויטש]] בראשית, שמות.*בתו '''[[פירוש המלותמנוחה רחל סלונים (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית מנוחה רחל]] ''' - ביאורים על התפילהנישאה לרב '''[[יעקב כולי סלונים]]'''.*בתו '''[[מאמרי אסתר מרים (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית אסתר מרים]]''' - לא ידוע פרטים אודותיה{{הערה|בשנים האחרונות, גילו בבית החיים ב[[ליובאוויטש]]את מצבת קברה, אף שלא נזכרה ב[[שלשלת היחס] על התורה] שבפתח [[היום יום]].}}.*בתו '''[[חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי|חיה שרה]]''' - נישאה בזיווג ראשון לרב [[אהרון אלכסנדרוב]] משקלוב, נב[[ט"ך, דרושי חתונה וקונטרסים (יו מנחם אב]] [[תקפ"ח כרכים - ו]]. לאחר שבעלה נפטר ב[[תשמכ"הד אייר]]-[[תנשתקצ"אז]], נישאה בזיווג שני לר' '''[[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג]]''', בן '''[[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)]]''', בשנת [[תר"ג]].*בתו הרבנית '''שטערנא פריידא'''{{הערה|מוזכרת ברשימות הרב"ש, דברי ימי '''הרבנית רבקה''' ועוד. ובדברי ימי הרבנית רבקה, בהערה שם, שנולדה אחרונה שבבנות, כי נולדה לאחר שהסתלקה הרבנית סטערנא, כי נקראה על שמה. והרבנית סטערנא נפטרה בימי נשיאותו של הצמח צדק. לא ידוע עליה כל פרטים.}}.
==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]]"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/index.htm תולדות חב"ד ברוסיא הצארית]}}, הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תש"ע]]
* [[ספר התולדות]] - אדמו"ר האמצעי, [[חנוך גליצנשטיין]], [[קה"ת]].
* [[בית רבי]], הרב [[חיים מאיר הילמן]], קה"ת.
*[[מנחם זיגלבוים]], אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 95, [[תשע"ג]]
*הסתלקות אדמו"ר האמצעי, אהלי ליובאוויטש חלק ד' עמוד 13, מכון אהלי שם
*הרב [[שלום דובער לוין]], מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי
*'''דממה סוערת''' - דרך הנהגתו והדרכתו של אדמו"ר האמצעי את החסידים בתקופתו, שבועון כפר חב"ד גליון 1933 עמוד 51
==קישורים חיצוניםחיצוניים==* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=88 הרבי מספר על אדמו"ר האמצעי] - קובץ אודיו מ[[חב"ד אינפו]] {{שמע|}} {{חב"ד אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}* [http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=193&article=1788 סוד נשמתו של אדמו"ר האמצעי] - סיפור מאת [[מנחם זיגלבוים]] באתר [[אתר חב"ד בישראל|חב"ד בישראל]] {{חבד בישראל|}}* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2450 הרבי מקבל את המפתח לאוהל בניעז'ין] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}* [http://chabadpedia.co.il/images/1/17/כי-קרוב-אמור-תשפ.pdf אשכבתיה דרבי כהסתלקות רשב"י], בטאון 'כי קרוב' גליון 39 - ל"ג בעומר ה'תש"פ {{PDF|}}* ציון אדמו"ר האמצעי באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@51.0745014,31.9169157,3a,75y,136.74h,90.65t/data=!3m6!1e1!3m4!1sa5JrftPt8joPvPGU90wO9w!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/51°04'27.4%22N+31°55'02.4%22E/@51.074276,31.9348429,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]*'''[https://col.org.il/news/134749 "פדה בשלום": תולדותיו וסיפור גאולתו של אדמו"ר האמצעי]''' {{COL}}*יהושע מונדשיין, '''[www.kramim.info/article/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98-%D7%94%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99/80492502 "פרוייקט" ההדפסות של אדמו"ר האמצעי]'''*'''[https://77012.blogspot.com/2023/10/blog-post_64.html יסודי ומקיף: קונטרס 'עיון תפילה' מתורת הרבי האמצעי ללימוד וקריאה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=האמצעי}}
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הזקן]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=[[ט' בכסלוכ"ד בטבת]] - [[תקלתקע"דג]] - [[ט' בכסלו]] - [[תקפ"ח]]|הבא=[[אדמו"ר הצמח צדק]]}}
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"ר האמצעי|*]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|4]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר האמצעי|*הזקן]]