124
עריכות
שינויים
←הסתלקותו
==הסתלקותו==
[[תמונה:אדמור_האמצעי.jpg|left|thumb|250px|אוהל כ"ק אדמו"ר האמצעי בניעז'ין]]
לפני הסתלקותו רמז אדמו"ר האמצעי על כך לחסידים באומרו על שנת [[תקפ"ח]] שיהיו בהם גזירות. בהזדמנות אחרת אמר שכשאביו, אדמו"ר הזקן, נלקח ל[[פטרבורג]] בפעם השניה, בהיותו בגיל 54 ובחר בייסורים וכפי הנראה השאיר לי את האפשרות השניה - הסתלקות. לאחר חגי [[חודש תשרי]] כשאדמו"ר האמצעי חזר ליצא מ[[ליובאוויטש]]לציון אביו בהאדיטש, כדי להתפלל לביטול הגזרות, במהלך הדרך חזור חלה ונאלץ לשהות מאוד, ונעצרו למנוחה בניעז'ין. מיום ליום חוליו התגבר וכל פעם שהיו נוגעים בו הוא היה מתעלף. מצב זה נמשך עד ליום [[ח' בכסלו]]. באותו יום רצה לכתוב חסידות על ענייני חנוכה, אך כיון שהעולם שרוי בצער, לא רצה להתענג בכתיבת החסידות ועל כן לא כתב. במקום זה אמר לחסידיו שילכו לבתיהם בשמחה ושיאמרו "לחיים". בלילה התעלף רבות וביקש שילבישו אותו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים.
ב[[יום רביעי]] [[ט' בכסלו]] שנת [[תקפ"ח]] התחיל אדמו"ר האמצעי לומר ב[[התלהבות]] גדולה [[מאמר]] [[חסידות]] על הפסוק "אחרי ה' תלכו". לקראת עלות השחר סיים את המאמר במילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים" והסתלק בהיותו בן 54.
בנו הרביעי ש ה[[צמח צדק]] - המהרי"ן נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), לאחר פטירת אביו, בשל כך שהעיר ניעזין היתה מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי.
ביחד עם גיסו עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי רוסיה, כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב. שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסיד חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה.
הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. בסוף שנת [[תרכ"ח]] עבר לעיר [[ניעז'ין]], שם נהג בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד הסתלקותו ב[[י"ז ניסן תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין לצד סבו אדמו"ר האמצעי, בתוך ה[[אוהל]].
אדמו"ר האמצעי השאיר ספר תורה שעבר בירושה לבנו רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] ומשם לנכדיו משפחת פופקו; ר' יצחק חיים פופקו ור' מרדכי דובער פופקו. כיום מוחזק ספר התורה בבית הכנסת "בית תורה דמשק אליעזר" בפלטבוש.