שינויים

{{תפילהלהשלים|כל הערך=כן}}[[קובץ:קשעהמ"ט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תמימים]] אומרים קריאת שמע שעל המיטה בסמוך לחדרו הקדוש של [[הרבי]] ב-[[770]]]]'''קריאת שמע שעל המיטה'''היא [[קריאת שמע]] שקוראים בסמוך לשכיבה לישון, בנוסף לקריאת שמע שב[[תפילת ערבית]]. הקריאה היא לצורך שמירה על האדם מהרהורים רעים ומנזקים הבאים בלילה, בזכות קריאת שמע והפסוקים הנלווים; וכן מצד המצווה לקרוא קריאת שמע או דברי תורה סמוך לשינה. בקריאת שמע שעל המיטה יש גם משמעות רוחנית של [[חשבון נפש]] על היום שעבר, וקבלת החלטות טובות - לעודד את המעשים הטובים ולתקן את הטעונים תיקון. על פי ה[[קבלה]], אף אומרים אז 'וידוי' (בימים שאומרים [[תחנון]]). בסיום סדר קריאת שמע שעל המיטה אומרים את ברכת "[[המפיל]]" ומנהגנו לאומרה על המיטה סמוך לשינה ממש. ==רקע==מקור המנהג הוא חיוב שנפסק בשולחן ערוךמדבריו של [[רבי יהושע בן לוי]] שהובאו במסכת ברכות בגמרא:{{ציטוט|תוכן=אַף עַל פִּי שֶׁקָּרָא אָדָם [[קריאת שמע|קְרִיאַת שְׁמַע]] בְּ[[בית הכנסת|בֵית הַכְּנֶסֶת]] — מִצְוָה לִקְרוֹתוֹ עַל מִטָּתוֹ|מרכאות=כן|מקור=ברכות ד עמוד ב}}. בנוסף ל[[קריאת שמע]], תקנו חכמים לומר עוד מזמורים ופסוקים ([[תהלים צ"א]], הנה מטתו שלשלמה, ועוד) לשמירה והגנה מן המזיקין{{הערה|שבועות טו, ב.}}. מעיקר הדין, [[תלמיד חכם]] פטור מקריאת שמע שעל המטה{{הערה|ברכות ד, ב.}}, וזאת מפני שהוא מוגן כשחוזר על לימודו{{הערה|מהרש"א שם.}}. אך מכל מקום עליו לומר פסוקי רחמים, כ"בידך אפקיד רוחי". ==בתורת החסידות=====קבלת עול בפועל=== [[הרבי]] מסביר, כי החילוק בין [[קריאת שמע]] בשחרית לקריאת שמע שעל המיטה, הוא אותו חילוק בין 'בכח' ל'בפועל'. שכן בקריאת שמע ו[[קבלת עול]] מלכות שמים שקורא האדם בבוקר, הוא מקבל על עצמו - לקיים את רצון הקדוש ברוך הוא, היינו - קבלת עול מלכות שמים בכח, בפוטנציאל. מה שאין כן בקבלת עול מלכות שמים לפני ה[[שינה]] - הוא חוזר בתשובה על העבר ומקבל על עצמו לתקן מעשה שכבר עשה, ממילא מיד מתקן מעשיו על ידי התשובה, וזהו קבלת עול מלכות שמים בפועל. ===באמצע היריד===

== קבלת עומבספר [[היום יום]]{{הערה|[[תבנית:היום יום/ו' כסלו|היום יום ו' כסלו]].}} מובא בשם [[אדמו"ש בפועל ==ר הרש"ב]] "קריאת שמע שעל המטה הוא, בזעיר אנפין, הו[[וידוי]] שאומרים קודם צאת הנפש מהגוף. אלא שאז כבר הולכים לגמרי מהיריד ונגמרת העבודה של "היום לעשותם", ובקריאת שמע שעל המטה שבכל לילה, אוחזים עדיין באמצע היריד ואפשר עוד לפעול".

בהיום יום לו' כסליו כותב [[הרבי]]: אבי אדמו"ר אמר: "קריאת שמע שעל המטה איז, אין זעיר אנפין, ווי דער ווידוי וואס קודם צאת הנפש מהגוף. נאר יעמאלט גייט מען שוין אינגאנצען אוועק פון ירידחשבון זה הוא כמו חשבון שעושה כל בעל עסק בסוף היום, און עס ענדיגט זיך שוין דער מסחר פון "היום לעשותם"בו הוא מסכם את מידת הצלחת החנות, און אין קריאת שמע שעל המטה פון יעדער נאכט האלט מען נאך אין מיטן ירידוכיצד ניתן שביום המחר, און מען קען נאך אויפטאןההצלחה תגדל.

תרגום מאידיש: אבי אדמו"ר אמר: "קריאת שמע שעל המטה הואב[[דור השביעי]], בזעיר אנפין הווידוי שאומרים קודם צאת אומר [[הרבי]], שחשבון הנפש מהגוףצריך להיות מתוך [[שמחה]], וכוננות ל[[גאולה]]<ref>ראה [[דבר מלכות לך לך]]. אלא שאז כבר הולכים לגמרי מהיריד ונגמרת העבודה של "היום לעשותם", ובקריאת שמע שעל המטה שבכל לילה, אוחזים עדיין באמצע היריד ואפשר עוד לפעול</ref>.

*בקריאת שמע שעל המטה: "רבונו של עולם הריני מוחל" וכן "למנצח גו' בבוא" - אין אומרים בשבת ויום ב[[שבת]] ו[[יום טוב]], אבל צריך לומר בשאר ימים שאין אומרים בהם תחנון.*בסיום הג' פרשיות אומרים תיבת "אמת". "יעלזו חסידים" - פעם אחת, "הנה מטתו" - ג' פעמים{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ח אדר א'|היום יום כ"ח אדר א']].}}.*קריאת שמע שעל המיטה היא "על המטה" - בביתו{{הערה|שיחת כ"ף מנחם אב תשמ"ה, התוועדויות עמוד 2734.}}.

בסיום הג== קישורים חיצוניים ==* הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], ' פרשיות אומרים תיבת "אמת". "יעלזו חסידים" - פעם אחת, "הנה מטתו" - ג' פעמים. בתקון חצות אין אומרים "למנצח גו' בבוא" בימים שאין אומרים בהם תחנון[https://www.<REF>היום יום כ"ח אדר א'otzar.<org/REF>wotzar/book.aspx?26888 סדר קריאת שמע שעל המיטה]''', ערוך ומבואר עם הלכות ומנהגי חב"ד {{תפילה}}