שינויים

{{תפילה}}[[קובץ:הרבי באמירת קריאת שמע.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] באמירת קריאת שמע]][[קובץ:מצבת רבי יהושע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הוה זהיר בקריאת שמע ובתפילה - מאמרו של רבי שמעון בן נתנאל - על מצבתו]]מצוות '''קריאת שמע''' היא [[מצוות עשה]] לקרוא מה[[תורה]]{{הערה|1=[[ספר דברים]] פרק ו', פסוק ד.}}, המבטאת קבלת [[עול מלכות שמים]] מצד הקורא. קריאת שמע כוללת שלושה פרשיות: פרשיית "שמע פעמים ", פרשיית "והיה אם שמוע" ופרשיית ציצית, והיא נאמרת פעמיים ביום, : בבוקר ובערב. בעת אמירת הפסוק "שמע ישראל ה' אלקינו [[ה' אחד]]" נהוג לכסות את העיניים בכף יד ימין, זאת בכדי להסיח את הדעת מהקורא סביב ולהתרכז במלוא תשומת הלב בתוכן הפסוק, המהווה את הבסיס לאמונה היהודית{{הערה|1=שולחן ערוך אורח חיים סימן סא, ד-ה.}}.

בקריאת ==קריאת שמע קוראים שלוש פרשיות: פרשיית ב[[פנימיות התורה]]==בסדר ה[[תפילה]], קריאת שמע באה לאחר [[פסוקי דזמרה]] וברכות "שמע[[יוצר אור (ברכה)|יוצר אור]]", פרשיית ו"והיה אם שמוע[[אהבת עולם (ברכה)|אהבת עולם]]" ופרשיית ציצית, כך שעל ידי ה[[התבוננות]] בפסוקי דזמרה וברכות אלו, יכול האדם להגיע ל[[מסירות נפש|מסירת נפשו]] בפסוק ראשון של קריאת שמע{{הערה|1=[[ספר התניא]].}}.

בסדר התפילה, קריאת שמע באה לאחר ב[[פסוקי דזמרהזוהר הקדוש]] וברכות מובא על הפסוק "[[יוצר אור (ברכה)אכלתי יערי עם דבשי{{הערה|יוצר אור]]" ו"1=[[אהבת עולם (ברכה)|אהבת עולםשיר השירים]]". על ידי ההתבוננות בפסוקי דזמרא וברכות אלו}}, יכול האדם להגיע ל[[מסירות נפש|מסירת נפשו]] בפסוק ראשון של זו קריאת שמע.<REF>[[ספר התניא]]</REF>

בההסבר לכך הוא, מכיון ששעת קריאת שמע הוא זמן ה[[התבוננות]] באלוקות, דבר המביא ל[[תענוג]] נפלא. ענין זה מרומז גם בפסוק "ואהבת את ה' אלוקיך", שהאלוקות היא אצלו בבחינת הרחבת ה[[לב]] וה[[תענוג]], דבר ה[[זוהר הקדושמשפיע]] מובא על הפסוק שלושת [[לבושי הנפש]] - [[מחשבה דבור ומעשה]] - "ובכל נפשך"אכלתי יערי עם דבשי<REF>{{הערה|1=[[שיר השיריםאדמו"ר הצמח צדק]], [[דרך מצוותיך]], מצוות זכירת ומחיית עמלק.</REF>, זו קריאת שמע}}.

ההסבר בכך הואבקריאת שמע נאמרים שלוש פרשיות: פרשיית "ואהבת", פרשיית "והיה אם שמוע", מכיון שבזמן קריאת שמע ופרשיית ציצית. מבואר כי פרשיית "ואהבת" הוא זמן ההתבוננות באלוקותבבחינת [[חסד]], דבר המביא לתענוג נפלאלעומת פרשיית "והיה אם שמוע" שהיא בבחינת [[גבורה]]. ענין זה מרומז גם בפסוק אף על פי כן מבואר כי פרשיית "ואהבת את ה' אלוקיך", שהאלוקות היא אצלו בבחינת הרחבת הלב והתענוג[[שם מ"ב]], דבר המשפיע על שלושת לבושי הנפש - מחשבה דבור ומעשה - שהוא שם בבחינת [[גבורה]], ופרשיית "והיה אם שמוע" בבחינת [[שם ע"ב (ע"ובכל נפשךב תיבות)|שם ע"ב]], שהוא בבחינת [[חסד]].<REF>ומבואר כי זהו ענין [[אדמו"ר הצמח צדקאחליפו דוכתייהו]], ש[[דרך מצוותיךאורות]]ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] בכלי החסד, מצוות זכירת ומחיית עמלקואורות ה[[ספירת החסד|חסד]] בכלי הגבורה (בעניין זה ישנה הרחבה ופירוט בערך [[התכללות (המידות)|התכללות המידות]]).</REF>

==פרשיות בסדר התפילה, קריאת שמע==בקריאת שמע נאמרים שלוש פרשיות: פרשיית "ואהבת", פרשיית "והיה אם שמוע", ופרשיית ציצית. מבואר כי פרשיית "ואהבת" הוא בבחינת [[חסד]], לעומת פרשיית "והיה אם שמוע" שהיא בבחינת [[גבורה]]. אף על פי כן מבואר כי פרשיית "ואהבת" היא בבחינת כנגד [[שם מ"בעולם הבריאה]], שהוא שם בבחינת ותפילת [[גבורהשמונה עשרה]]שלאחריה, ופרשיית "והיה אם שמוע" בבחינת [[שם ע"ב (ע"ב תיבות)|שם ע"ב]], שהוא בבחינת [[חסד]]. ומבואר כי זהו ענין היא כנגד [[אחליפו דוכתייהועולם האצילות]], שאורות הגבורה בכלי החסד, ואורות החסד בכלי הגבורה.

{{ערך מורחב|ערכים==קריאת [[פרשת שמע ותפילה==בסדר התפילה, קריאת שמע היא כנגד ישראל]] · [[עולם הבריאהברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד]], ותפילת שמונה עשרה היא כנגד · [[עולם האצילותה' אחד (קריאת שמע)]].}}

בקריאת שמע שיש אומרים בבוקר - קודם ה== ראו גם ==*[[תפלה]] - כדי לצאת חובת קריאת שמע בזמנה, גם כן כופלים ג' התיבות, ומסיימים בתיבת "אמת". בקריאת שמע ד[[תפיליןקטנה]] דרבינו תם ושמושא רבא אין כופלים, אבל אומרים "אמת"<REF>*[[היום יוםקריאת שמע שעל המיטה]], [[תבנית:היום יום/י"ז אייר|י"ז אייר]]</REF>. == ראה עוד ==

==קישורים חיצוניים==*הרב [[קריאת יוסף שמחה גינזבורג]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2538&CategoryID=787 אחיזת הציציות בקריאת-שמע שעל המיטה]''', [[התקשרות (עלון)]]593, באתר צעירי חב"ד

{{תפילה}}[[קטגוריה:מצוות]][[קטגוריה:תורת החסידות]][[קטגוריה:תפילה]][[קטגוריה:אורח חיים]]