1,331
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
'''קץ הגלות''', הוא הזמן עליו נאמר "בעתה אחישנה", ודרשו חז"ל לא זכו - בעתה, (זמן הקץ), זכו אחישנה.
קץ הגלות נזכר בספר ב[[ספר דניאל]]{{הערה|פרק יב פסוק יב. ובגמרא מגילה ג, א: "יונתן בן עוזיאל .. ביקש לגלות תרגום של כתובים יצתה בת קול ואמרה לו דייך מאי טעמא משום דאית ביה קץ משיח".}} ישנה מחלוקת בראשונים מהו זמן הקץ בפירוש הפסוק. אך כל הזמנים המצוינים שם כבר עברו.
==חישובי קיצים בעבר==
| [[רמב"ם]] || ד'תתצ"ד - ד'תתקס"ד || ד'תתקע"ו || באגרת תימן (פרק ג קרוב לסופו) כותב: "יש אצלנו קבלה גדולה ונפלאה קבלתי אותה מאבי שקבל מאביו ומאבי אביו... ועל הענין הזה קבלנו שזה שאמר בלעם (במדבר כג, כג) "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל ה'" יש בו סוד, שמן העת ההיא יש לחשב כמנין שיש מששת ימי בראשית ועד אותה העת... ולפי ההיקש הזה והפירוש הזה תחזור הנבואה לישראל בשנת ארבעת אלפים תשע מאות שבעים ושש ליצירה" || בהוספות לקוטי שיחות חלק ב' פרשת בלק כותב הרבי: "בזמן האמור ד' אלפים תתקע"ו ובקירוב לו חיו ר' שמואל הנביא אביו של רבי יהודה החסיד, ר' אלעזר בעל הרוקח, [[הרמב"ן]] שחיבר מספר ספרי קבלה וכתוב עליו בכתבי האריז"ל שהיה מן המקובלים הבודדים שעליהם מסתמכים, ה[[ראב"ד]] שהופיעה [[רוח הקודש]] בבית מדרשו, ר' עזרא הנביא ור' יהודה החסיד שעליו נאמר שלו היה חי בימי הנביאים היה נביא"
|-
| [[רבי דון יוסף אבן יחייא]] || חי לפני כ-800 שנה || [[ה'ת"ש]] || פירושו על דניאל (בלוניא רפ"ח, קא, א) כותב: "בסוף חמשת אלפים ושבע מאות שנה לבריאת העולם בקירוב, אם מעט קודם או מעט אחר כך, יבא קיצנו בעזרת ה' למען יוכלו לשבת בני ישראל בטח על אדמתם בשלש מאות שנה מהאלף הששי" || בזמן זה החלה [[מלחמת העולם השנייה]], באותה שנה הגיע [[הרבי הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]] במטרה להכין את המקום לגאולה {{הערה|שיחת הרבי מ-ט' אדר תש"נ}}
|-
| [[רמב"ן]] || ד'תתקנ"ד - ה'ל' || ה'קי"ח || בפירושו על התורה (בראשית ב, ח) כותב: "ויהיה זה קיח אחר חמשת אלפים לכלות דבר ה' מפי דניאל ומעת הוסר התמיד לתת שקוץ שומם ימים אלף מתאים ותשעים" (1290 שנה לאחר חורבן הבית - שארע בשנת ג'תתכ"ח) ||
==דחיקת הקץ==
במספר מקומות מופיע האיסור בחישובי קיצים ובדחיקת הקץ, לדוגמא: [[רש"י]] במסכת כתובות{{הערה|דף קיא, א}} כותב ש[[הקב"ה]] השביע את בנ"י שלא ידחקו את הקץ, היינו שלא ירבו בתחנונים יותר מידי, על דבריו אלו דנים רבים מגדולי הפוסקים, ומבארים מדוע אין זה סותר ל[[ציפייה לגאולה|ציפייה ולבקשה למשיח]]{{הערה|ראה גם ב[[ליקוטי שיחות]] חלק כ' עמ 384}}:
*לאחר חמשת אלפים וחמש מאות שנה אין זה נחשב דחיקת הקץ אלא זמן הקץ{{הערה|ספר מאורי חסידות}}.
*כיום לא רק שמותר אלא חובה להרבות בתחנונים, ומצווה גדולה היא{{הערה|אבקת רוכל חלק ב כלל ט}}.
== העבודה בעקבתא דמשיחא ==
הרבי{{הערה|1=[httphttps://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/9/13/123&search=%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%94+%D7%A2%D7%A9%D7%A8+%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96 תורת 122.htm שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ג.]}} כותבאמר אודות הקיצין שאמרו רבותינו נשיאנו: "כלו כל הקיצין"{{הערה|סנהדרין צז, ב.}}, כולל גם הקיצין של גדולי ישראל בדורות האחרונים, כמו ה"קץ" של [[הצמח צדק]] על שנת [[תר"ח]], ה"קץ" של כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] על שנת [[תרס"ו]], וה"קץ" של [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] על שנת [[תש"ג]],{{הערה|1כדאיתא כדאיתא ב"[[הקריאה והקדושה]]".}} ואומרים גם בשם כ"ק מו"ח אדמו"ר גם על השנים [[תש"א]] ו[[תש"ד]] - הרי כבר כלו גם הקיצין הללו,
ומה שאמרו ש"אין הדבר תלוי אלא ב[[תשובה]]" - הרי גם ענין התשובה נעשה כבר, וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר, וגם בשם [[יוסף רוזין|הגאון הרגצ'ובי]], שאנחה של יהודי היא [[תשובה עילאה]], ואם כן, הרי זה כבר הזמן דביאת המשיח.
כל הענינים נשלמו כבר בדורות שלפנינו, ולנו נשארה רק העבודה דבחינת עקביים, וגם עבודה זו נעשתה כבר, ונשאר רק דבר קטן- "אַ קליינעקייט", וכשישלימו זאת - תבוא ה[[גאולה|גאולה השלימה]].
יש להוסיף, שאף שה[[עבודה]] עתה היא בבחינת עקב בלבד, הרי נוסף לכך שבזה תלויה שלימות העבודה של כל הדורות, צריך לידע שיש מעלה מיוחדת בעבודה שבבחינת עקב דעקב דוקא. וכידוע שעיקר המעלה היא לא ביחוד ב[[אבא|יחוד או"א]], אלא ביחוד ב[[יחוד זו"ן ]] דוקא.
== פסק להבאת משיח ==
{{להשלים|1.סיפור האריז"ל 2. הרחבה אודות פסקי דינים של הרבנים}}
מספר פעמים פנה [[הרבי]] אל [[רב|רבנים]] רבים בתביעה לכתוב פסק ש[[משיח]] כבר צריך לבוא. בסעודה של מוצאי [[יום הכיפורים]] בשנת [[תשכ"א]] פנה הרבי לרבנים שהגיעו מארץ ישראל שיפסקו שעל משיח לבוא מיד. אחד הרבנים ענה: "וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים! כעבור ימים אחדים בסעודת ליל חג הסוכות שאל אותו הרב את הרבי אודות אופן ההנהגה של הבאים לחצר הרבי בחג, אם עליהם לחגוג [[יום טוב שני של גלויות]]. ענה הרבי: יום טוב שני של גלויות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!...{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק א עמוד נט, סא.}}
בשנת [[תשמ"ז]] פנה הרבי לרבנים [[מרדכי צמח אליהו]], והרב שפירא, (שהסכימו).
==לקריאה נוספת==
*הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''[[הקץ (ספר)|הקץ]]''', קץ הגלות לאור [[שיחה|שיחותיו]] הק' של [[הרבי]] ודברי [[גדולי ישראל]], [[חודש]] [[סיוון]] [[תש"ס]], [[קראון הייטס]], [[ניו יורק]].
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_26.html ביטוי נדיר של הרבי הריי"צ: 'בימי תיוושע יהודה וישראל']''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}
{{הערות שוליים}}