שינויים

קץ הגלות נזכר בספר ב[[ספר דניאל]]{{הערה|פרק יב פסוק יב. ובגמרא מגילה ג, א: "יונתן בן עוזיאל .. ביקש לגלות תרגום של כתובים יצתה בת קול ואמרה לו דייך מאי טעמא משום דאית ביה קץ משיח".}} ישנה מחלוקת בראשונים מהו זמן הקץ בפירוש הפסוק. אך כל הזמנים המצוינים שם כבר עברו.

| [[רבי שמעון בר יוחאי ]] (קץ נוסף) || || ה'ת"ר || בספרו הזוהר, חלק א' (קיז, א) דורש על הפסוק "בשנת שש מאות שנה לחיי נח נבקעו כל מעינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו": בשש מאות שנה לאלף הששי יפתחו שערי החכמה למעלה ומעיינות החכמה למטה ויתתקן העולם אז לכנוס לאלף השביעי || בזמן זה לבריאת העולם נפתחו 'שערי החכמה למעלה' והתגלתה חכמת פנימיות התורה - [[תורת החסידות]] ובאותה תקופה התגלו גם 'מעיינות החכמה למטה' והחלה ההתפתחות הגדולה במדעי הטבע וה[[טכנולוגיה]]{{הערה|ראו בארוכה ביאור הרבי בלקוטי שיחות חלק ט"ו עמ' 42}}

| [[מתניתא]] || || ד'רל"א || דעה זו חולקת על רבי חנינא במסכת עבודה זרה. לדעה זו "אחר ארבעת אלפים ומאתים ושלשים ואחת שנה לבריאת העולם" ובפירוש [[רש"י]] כתב: "לחשבון הברייתא ה[[ברייתא]] מושך הגלות שלש שנים יותר דאמרינן לעיל אחר קע"ב שנים לאחר חורבן נשלמו ארבע אלפים הוסיף עליהם רל"א דקתני בברייתא ב[[ברייתא]] הרי הקץ לאחר ת"ג לחורבן" ||

| [[רבי שמלאי]] || דור שני לאמוראים || ה'רל"ח || מובאת במסכת סנהדרין (צז, ב) על הפסוק (תהלים פ) "האכלתם [[לחם ]] דמעה ותשקמו בדמעות שליש" ובפירש רש"י: "לסוף אלף וארבע מאות ועשר שנים" ||

| [[רמב"ם]] || ד'תתצ"ד - ד'תתקס"ד || ד'תתקע"ו || באגרת תימן (פרק ג קרוב לסופו) כותב: "יש אצלנו קבלה גדולה ונפלאה קבלתי אותה מאבי שקבל מאביו ומאבי אביו... ועל הענין הזה קבלנו שזה שאמר בלעם (במדבר כג, כג) "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל ה'" יש בו סוד, שמן העת ההיא יש לחשב כמנין שיש מששת ימי בראשית ועד אותה העת... ולפי ההיקש הזה והפירוש הזה תחזור הנבואה לישראל בשנת ארבעת אלפים תשע מאות שבעים ושש ליצירה" || בהוספות לקוטי שיחות חלק ב' פרשת בלק כותב הרבי: "בזמן האמור ד' אלפים תתקע"ו ובקירוב לו חיו ר' שמואל הנביא אביו של רבי יהודה החסיד, ר' אלעזר בעל הרוקח, [[הרמב"ן ]] שחיבר מספר ספרי קבלה וכתוב עליו בכתבי האריז"ל שהיה מן המקובלים הבודדים שעליהם מסתמכים, הראבה[[ראב"ד ]] שהופיעה [[רוח הקודש]] בבית מדרשו, ר' עזרא הנביא ור' יהודה החסיד שעליו נאמר שלו היה חי בימי הנביאים היה נביא"

| [[רבי דון יוסף אבן יחייא]] || חי לפני כ-800 שנה || [[ה'ת"ש]] || פירושו על דניאל (בלוניא רפ"ח, קא, א) כותב: "בסוף חמשת אלפים ושבע מאות שנה לבריאת העולם בקירוב, אם מעט קודם או מעט אחר כך, יבא קיצנו בעזרת ה' למען יוכלו לשבת בני ישראל בטח על אדמתם בשלש מאות שנה מהאלף הששי" || בזמן זה החלה [[מלחמת העולם השניההשנייה]], באותה שנה הגיע [[הרבי הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]] במטרה להכין את המקום לגאולה {{הערה|שיחת הרבי מ-ט' אדר תש"נ}}

| [[אברבנאל]] || ה'קצ"ז - ה'רס"ט || ה'רצ"ד || בספרו מעיני הישועה (מעין יב תמר ב וג) על הפסוק "עד עידן עדנים ופלג עידן": "ידוע שנחרבה [[ירושלים]] על ידי טיטוס... שנת ג' אלפים תתכ"ח לבריאת העולם וכשתחבר אלף תס"ו שנה, שעולים עדן ועדנין ופלג עדן, יהיה סופם שנת ה' אלפים ורצ"ד לבריאת העולם" || בשנה זו נולד האריז"ל שהתחיל שלב חדש בגילוי [[פנימיות התורה]]{{הערה| שיחת הרבי, ה' מנ"א תשמ"ח}}

| [[האריז"ל]] || ה'רצ"ד - ה'של"ב || [[ה'תשל"ו]] || בספרו [[לקוטי תורה]] ריש פרשת מקץ כותב על הפסוק "ויהי מקץ שנתיים ימים": "הנה שנתים ימים גימטריא תש"ל. רצונו לומר: כי בכל שנה שס"ה ימים, וב' פעמים שס"ה הוא תש"ל, וכללות ו' [[אותיות]]שס"ה שס"ה - גימטריא תשל"ו, כמנין אדנ"י פשוט ומלואו, עולה תרע"א וס"ה, גימטריא תשל"ו. והוא נקרא קץ הימין למעלה" ||

| רבי יעקב יוסף מפולנאה || - ה'תקמ"ד (תלמיד הבעל שם טוב) || [[ה'תש"א]] || בספרו 'תולדות יעקב יוסף' על התורה פרשת כי תשא (ל, יב): "אימתי יהיה נשיאת ראש, בזמן הפקידה, שלא יאחר כשיהיה מספר תש"א" || בשנה זו הגיע הרבי לארה"ב, בשנה זו גם נוסדו שלושת המוסדות [[מרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]] ו[[הוצאת ספרים קה"ת]] שנמסרו להנהלתו של הרבי. כל זה היה שלב בהכנת העולם לגאולה{{הערה|שיחת הרבי, כ"ח סיון [[סיוון]] ה'תנש"א}}

| רבי יודא ליב הכהן || || [[ה'תרס"ו]] || בספרו 'אור הגנוז' על התורה, פרשת ויחי: "באלף הששי ושש מאות וששים ושש שהוא [[תרס"ו ]] לאלף הששי יקוים כל הרמזים שכתב הזוהר שש מאות לחיי וגו'... וחשבון שלי מרומז בתיבת והנותר גימטריא תרס"ו. ובאלף הו'" ||בשנה זו התחיל [[אדמו"ר הרש"ב]] לומר ההמשך הידוע יו"ט של ר"ה תרס"ו, המשך זה מהווה נדבך חשוב בגילוי פנימיות התורה

| [[חתם סופר]] || ה'תקכ"ב - ה'תקצ"ט || [[ה'תק"ע]] || בפירושו על התורה (פ' תולדות ד"ה "ויאמר יעקב") דורש על הפסוק "אחרי נמכר גאולה תהיה לו": "כל מקום שנאמר אחרי מופלג, וגלל כן האות השני (המופלג) אחרי [[אותיות]]המלה המילה נמכר הם 570, בערכם המספרי נ-ע, מ-ס, כ-מ, ר-ת" ||

במספר מקומות מופיע האיסור בחישובי קיצים ובדחיקת הקץ, לדוגמא: [[רש"י]] במסכת כתובות{{הערה|דף קיא,א.}} כותב שהקבש[[הקב"ה ]] השביע את בנ"י שלא ידחקו את הקץ, היינו שלא ירבו בתחנונים יותר מידי, על דבריו אלו דנים רבים מגדולי הפוסקים, ומבארים מדוע אין זה סותר ל[[צפייה ציפייה לגאולה|ציפיה ציפייה ולבקשה למשיח]]:*שבועה זו אינה הלכה למעשה{{הערה|אבני נזר יו"ד סימן תנד ס"ק מ ואילךראה גם ב[[ליקוטי שיחות]] חלק כ' עמ 384}}.:*הקב"ה גם השביע את אומות העולם שלא ישעבדו את בנ"י יותר מידי, מכיוון שהם עברו על שבועתם מותר לנו לעבור על שבועתינו{{מקור}}.*לאחר חמשת אלפים ומש וחמש מאות שנה אין זה נחשב דחיקת הקץ אלא זמן הקץ{{הערה|ספר מאורי חסידות}}.*כיום לא רק שמותר אלא חובה להרבות בתחנונים, ומצווה גדולה היא{{הערה|אבקת רוכל חלק ב כלל ט}}.*האיסור הכתוב בגמרא הוא דחיקת הקץ על ידי פעולות קבליות וכדומה{{הערה|שו"ת חתם סופר ח"ו סימן פ"ו}}.

הרבי{{הערה|1=[httphttps://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/9/13/123&search=%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%94+%D7%A2%D7%A9%D7%A8+%D7%91%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96 תורת 122.htm שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ג.]}} כותבאמר אודות הקיצין שאמרו רבותינו נשיאנו: "כלו כל הקיצין"{{הערה|סנהדרין צז, ב.}}, כולל גם הקיצין של גדולי ישראל בדורות האחרונים, כמו ה"קץ" של [[הצמח צדק]] על שנת [[תר"ח]], ה"קץ" של כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] על שנת [[תרס"ו]], וה"קץ" של [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] על שנת [[תש"ג]],{{הערה|1כדאיתא כדאיתא ב"[[הקריאה והקדושה]]".}} ואומרים גם בשם כ"ק מו"ח אדמו"ר גם על השנים [[תש"א]] ו[[תש"ד]] - הרי כבר כלו גם הקיצין הללו,

ומה שאמרו ש"אין הדבר תלוי אלא ב[[תשובה]]" - הרי גם ענין התשובה נעשה כבר, וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר, וגם בשם [[יוסף רוז'יןרוזין|הגאון הרגצ'ובי]], שאנחה של יהודי היא [[תשובה עילאה]], ואם כן, הרי זה כבר הזמן דביאת המשיח.

יש להוסיף, שאף שה[[עבודה]] עתה היא בבחינת עקב בלבד, הרי נוסף לכך שבזה תלויה שלימות העבודה של כל הדורות, צריך לידע שיש מעלה מיוחדת בעבודה שבבחינת עקב דעקב דוקא. וכידוע שעיקר המעלה היא לא ביחוד ב[[אבא|יחוד או"א]], אלא ביחוד ב[[יחוד זו"ן ]] דוקא.

מספר פעמים פנה [[הרבי]] אל [[רב|רבנים]] רבים בתביעה לכתוב פסק ש[[משיח]] כבר צריך לבוא. בסעודה של מוצאי [[יום הכיפורים]] בשנת [[תשכ"א]] פנה הרבי לרבנים שהגיעו מארץ ישראל שיפסקו שעל משיח לבוא מיד. אחד הרבנים ענה: "וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים! לאחרי כעבור ימים אחדים בסעודת ליל חג הסוכות שאל אותו הרב את הרבי אודות אופן ההנהגה של הבאים לחצר הרבי בחג, אם עליהם לחגוג [[יום וב טוב שני של גלויות]]. ענה הרבי: יום טוב שני של גלויות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!...{{הערה|[[המלך במסיבו ]] חלק א עמוד נט, סא.}}

בשנת [[תשמ"ז]] פנה הרבי לרבנים [[מרדכי צמח אליהו]], והרב שפירא, (שהסכימו).

כשפנה הרבי אל הגאון האדיר רבי [[משה שטרן]], שיכתוב פסק אל על ביאת משיחהמשיח, ורבי משה לא השיב התשובה תשובה ברורה, אמר לו הרבי בכאב: הרי כלו כל הקיצין! פסוק שהמשיח יבוא! ==ראו גם==*[[קץ הימים וקץ הימין]]