1,323
עריכות
שינויים
בעריכה
'''קליפת נוגה''' מוזכרת לראשונה בנביאהיא ה[[קליפה]] הראשונה מבין הקליפות, ספר יחזקאל פרק אשהיא בבחינת [[ממוצע]] בין דרגות ה[[קדושה]], לבין [[ג' פסוק דקליפות הטמאות]]. בעבודת האדם באפשרותו להעלות את קליפת נוגה ולהכלילה בקדושה, או ח"ו להורידה ל[[ג'קליפות הטמאות]].
==ענינה==ב[[תורת החסידותמרכבת יחזקאל]] מוסבר כי נאמר "וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון וענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב". בחסידות מבואר שכל הדרגות של ה[[מרכבה]] הם דרגות ה[[קדושה]], שדמות מראה אדם שעל הכסא, וה[[אופנים]] ו[[חיות הקודש]] כולם מורות על ה[[מרכבה]] שהוא התלבשות של [[מלכות דאצילות]] בירידתה ל[[עולמות בי"ע]]. ואילו "רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב" מורים על ה[[קליפה|קליפות]] מחולקות לארבע, כאשר שלוש מהן הן . ש"רוח סערה" ו"ענן גדול" ו"אש מתלקחת" מורים על [[ג' קליפות הטמאות]] והאחרונה שבהם היא , ו"נוגה לו סביב" מורה על קליפת נוגה.
מבואר שקליפת נוגה היא בבחינת [[ממוצע]] בין דרגות ה[[קדושה]] לבין [[ג' קליפות הטמאות]]. שעל ידי קליפת נוגה מקבלות ג' הקליפות הטמאות את חיותם.
==בנפש האדם==
[[נפש הבהמית]] של [[ישראל]] היא מקליפת נוגה, ואין היא כנפשות [[עובדי גילולים]] שהוא מ[[ג' הקליפות הטמאות]]. שנפש הבהמית מצד טבעה נמשכת אחר תענוגי עולם הזה, שהיא בבחינת קליפה, אבל בעבודת האדם בהשלטת [[נפש האלוקית]] על ה[[נפש בהמית]] יכול להגביהה ולהעלותה לקדושה שתתאווה לאלוקות. ועוד שעל ידי עבודה זו שמצד הנפש בהמית נעשה בבחינת [[בעלי תשובה]] שעבודתם היא בחילא יתיר.
==בעבודה==
קליפת נוגה היא כזו שמצד אחד אינה שייכת לקדושה, אך מצד שני אינה כלואה לגמרי בצד היפך הקדושה, וניתן להעלות לקדושה על ידי עבודת השם, את מה ששייך לקליפת נוגה.
את זאת, לא ניתן לעשות בדברים השייכים ל[[ג' קליפות הטמאות]].
למשל: דברי מאכל שהינם מותרים על-פי ההלכה היהודית, שייכים לקליפת נוגה. כאשר יהודי מברך קודם אכילתם, ועובד את השם בכח האכילה ההיא - הרי הוא מוציא את [[ניצוצות הקדושה]] משייכותם עד אותה עת לקליפת נוגה, ומעלה אותם לקדושה.
[[קטגוריה:קליפות]]
[[קטגוריה: ערכים בלימוד החסידות]]