קין

קין היה בנו הבכור של אדם הראשון, היה עובד אדמה (חקלאי), ביצע את הרצח הראשון בתולדות הבריאה, כאשר הרג את אחיו הבל.

תולדות חיים

לידתו

משמעות שמו של קין מבוארת בתורה: "וְהָאָדָם, יָדַע אֶת-חַוָּה אִשְׁתּוֹ; וַתַּהַר, וַתֵּלֶד אֶת-קַיִן, וַתֹּאמֶר, קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה'". כלומר, עשיתי אדם בעזרת ה'.

חטא קין

ערך מורחב – קין והבל

קין ביצע את הרצח הראשון כאשר הרג את אחיו הבל "וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ.

כתוצאה מהחטא נסתלקה השכינה מרקיע הראשון לרקיע השניה.

עונשו

"אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ . . כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה לֹא תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ, נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ"

כשקין שמע את ענשו, תמה ושאל להקב"ה "גָּדוֹל עֲו‍ֹנִי מִנְּשׂא"?! (האם עווני כל כך גדול שאתה שטוען עליונים ותחתונים אינך יכול לטעון את עווני?!).

אז הקב"ה הזהיר את הנבראים לא להרוגו, והבטיח לו לקין שינקום ממנו רק לאחרי (לפחות) שבעה דורות.

לאחר העונש

הלך לגלות "וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ-נוֹד, קִדְמַת-עֵדֶן".

ואחר כך גם הוליד, וגם בנה עיר "וַיֵּדַע קַיִן אֶת אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת חֲנוֹךְ וַיְהִי בֹּנֶה עִיר וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ".

ומסופר שקין עשה תשובה, ותשובתו נתקבלה, ובגלל קין גם אדם הראשון עשה תשובה, לאחרי קבלת העונש ותיקון תשובה מהקב"ה, יצא קין שמח, ואדם הראשון פגע בו ואמר לו, מה נעשה בדינך? אמר לו: עשיתי תשובה ונתפשרתי, התחיל אדם הראשון מטפח על פניו. אמר כך היא כחה של תשובה, ואני לא הייתי יודע? מיד עמד אדם הראשון ואמר "מזמור שיר ליום השבת וגו'".

ומכאן יש הוראה בעבודת התשובה מזה שהתורה מספרת לנו על שקין הוליד חנוך בנו ועל בנין העיר:

שבעבודת התשובה לא מספיק וידוי והכרת החטא ("גדול עוני מנשוא"), וגם לא מספיק העונש שנגזר עליו מה', ולא מספיק זה שהוא הלך לגלות, "שגלות מכפרת עון, מפני שגורמת לו להכנע ולהיות עניו ושפל רוח" — רק צריך גם לעשות פעולה "לעשות איזו מצוה הפ­כית אל העבירה שעשה . . כי בזה יתוקן עוותו", שלאחרי שאיבד נפש אחת, הוא תיקן את זה על ידי שהוליד נפש אחרת "וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך". ויתירה מזו, שהולך ובונה את העולם "ויהי בונה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך", שהדגיש ופרסם סדר התשו­בה, שאינו מספיק ש"צועק תמיד לפני השם בבכי ובתחנונים כו'", אלא צריך לפעול "בנין" בעולם שמחוץ הימנו, שזה דורש תנועה הפכית מהכנעת ושפלות רוח של בעל תשובה.

אורך חייו

מדרש א

נהרג כשהיה בן מאה ושלושים שנה על ידי אחד מיוצאי חלציו בשם למך (לאחרי שהוליד לשבעה דורות, והתקיים ההבטחה של הקב"ה שלא ינקום ממנו עד שבעה דורות).

ומעשה שהיה כך היה, למך היה סומא, הלך עם נכדו תובל קין, ותובל קין ראה את קין ונדמה לו שזה היה חיה, אז אמר לאביו למך למשוך בקשת, ומשך והרג את קין, וכהתקרבו והבחינו שזה היה קין סבו שהרג, אז למך הכה כף אל כף וספק את בנו תובל קין ביניהם והרגו גם כן.

מדרש ב

האריך ימים תשכ"ו שנים יותר מאדם הראשון, וחי עד המבול.

זה שהאריך ימים כל כך, הוא מצד מעלת התשובה, כמו שרואים שיש מעלה לבעל תשובה אפילו על צדיקים גמורים.

בקבלה ובחסידות

נשמות משורש קין

קין הוא שורש כללי לחלק מהנשמות שמאדם הראשון עד סוף האלף השביעי, שרובם המוחלט הם משרשי קין או הבל.

האר"י הקדוש מונה בספר הגלגולים שמות של מאות תנאים ואמוראים וראשונים שמשורש קין. אותם שמשורש קין שייכים יותר לאור הגבורות.

כמו כן הוא מונה סימנים לדעת מי משורש קין - מי שידיו רב לו במלאכות מעשיות, לעומת מי שמשורש הבל - שעיקר כוחו בדיבור.

יש סימנים להכיר אותם שמשורש קין או משורש הבל, כאשר דרך האדם להיות מעוטף בטלית מימין לשמאל ומשמאל לימין הוא מבחינת הבל וכאשר דרכו וטבעו להקפיל ב' צדדי טליתו על ב' כתיפיו הוא בחינת קין כו' (והבעש"ט הי' דרכו לקפל טליתו על כתפו ואפשר הי' מבחינת קין).

שורשן של נשמות הלויים שלפני הגאולה – בנשמת קין.

טעותו של קין

רש"י מביא בפירושו על התורה מדרש האומר שקין הביא "זרע פשתן". פירוש זה מאיר באור אחר את מעשיהם של קין והבל: קין, שהיה עובד אדמה, הביא מהסוג המשובח ביותר בגידולי האדמה – פשתן; אלא שבסוג זה עצמו הוא בחר בחלק הגרוע שבו. לעומתו, הבל, שהיה רועה צאן, הביא מהסוג הפחות משובח – צאן ולא בקר, אלא שבסוג זה עצמו הביא מהטוב והמשובח שבו - "מבכורות צאנו ומחלביהן".

קין סבר, שהעיקר הוא לבחור בעבור הקרבן את הסוג הנעלה והחשוב ביותר, ואין חשיבות למידת איכותו של החלק הנבחר בתוך הסוג המשובח. גילה הקב"ה שההפך הוא הנכון – לא חשוב הסוג, אבל באותו סוג שממנו מביאים קרבן יש לבחור בעבור הקרבן את החלק האיכותי והמשובח ביותר.

הסיבה לזה היא, שבבחירת החלק המשובח יהודי מבטא את הכרתו כי "לה' הארץ ומלואה", הכול שייך לקב"ה, ולכן הוא מגיש לו מראשית היבול ומהטוב שבו. בעלותו של הקב"ה על העולם חלה גם על הסוגים הפחותים יותר, ולכן אין לקבוע שרק הסוגים האיכותיים יותר טובים לקרבן, אלא אפשר להביא קרבן גם מהסוגים הנחותים יותר.==הערות שוליים==