שינויים

נחלקו הראשונים האם מותר לקטן לישא אשה וכשיגדיל יחולו הקידושין מדאורייתא. ה[[בית יוסף]]{{הערה|על אה"ע סימן מג}} מביא בזה מחלוקת הראשונים, דעת [[הרשב"א]]{{הערה| בתשובה (ח"א) סימן תת"ג}} ש"אסור לעשות כן מכמה טעמים", ודעת הרא"ש {{הערה|קידושין פרק האיש מקדש (סי' ח)}} היא ש "קטן שהשיאו אביו לא חשיב כאילו היא בזנות אצלו אפילו היא גדולה ובת עונשין אע"ג דלא תקינו רבנן נישואין" כלומר שמותר לקטן לקדש אשה, וכן דעת רוב הראשונים, כגון בעל ההלכות גדולות{{הערה|סימן לב}} שכתב "והילכתא (יבמות קיב ע"ב) קטן שקידש אין קידושיו קידושין, ואם נשא אשה והוליד בנים ועדיין לא הגיע לשלש עשרה שנה ויום אחד אין קידושיו קידושין ואין כתובתו כתובה, אבל בניו כשירין הן ונקראין על שמו, ואם בא להוציא אין צריך ליתן גט, ולכשיגיע לשלש עשרה ויום אחד יחזור ויקדש ויכתוב כתובה אחרת".

ב[[רשימות]] ([[תרצ"א]] - רשימות היומן עמ' רט) מובא "כמדומה לי" ש[[אדמו"ר מהר"ש]] נשא אשה לפני גיל הבר מצוה. כמו כן מובא שם<ref>{{הערה|עמ' רמט</ref> }} בנוגע לרבי [[הלל מפאריטש]] שאמרו עליו שעשה מעשה חול המועד<ref>{{הערה|"ראשי פרקים" מתולדות ימי חייו (נדפס בספרי פלח הרמון ע"ס בראשית ושמות בתחלתם) הערה 4</ref>}}; דהיינו הניח [[טלית]] לפני תפילין, כלומר נשא אשה לפני גיל הבר מצוה. אך [[אדמו"ר הרש"ב]] לא רצה לאשר שמועה זו בפני [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|רשימות תרצ"ה עמ' רמט}}.