שינויים

את '''קטורת הסמים''' הקטירו היא קרבן מיוחד שהיו מקריבים על גג גבי [[מזבח הקטורת]]. קטורת הסמים נעשתה בכל שנה ושנה והכילה 368 מנים (כ177- ק"ג).

בכל יום בקטורת היו מקטירים ממנה מנה אחד עשר סממנים, והם: הצרי (480 גרםנקרא בכתוב "נטף"), מתוך 368 המנים שהכילה קטורת הסמים. המנה חולק לשתי הקטרותוהציפורן, מחצית המנה הוקטר בבקר ומחציתו בערב. דהיינווהחלבנה (מין בשמים שריחו רע, לשנה נצרכו 365 מנים כמנין ימות החמה. את 3 המנים הנותרים, היה הכהן שוחק אותם בערב יום הכיפורים "דקה מן הדקה", עד שמוציא מהם מלא חופניו כדי להקטירם ביום הכיפורים. (הנותר הוא "מותר הקטורת"כנגד פושעי ישראל). הקטורת נעשתה במקום קדוש והלבונה (בתוך העזרהמוזכר בפירוש בכתוב, סוג בשמים שהיו משתמשים גם בקרבנות מנחה), בכלי הקודש ומשל הקודש- כל אחד מהם שבעים מנה.

הקטורת הורכבה מאחד עשר סוגי בשמים שמשקלם הכולל 368 מנה. מור (סוגי הבשמים שהכילה הקטורת: נטף, שחלת, חלבונה (ריחה רעעשוי מדם של חיה מסויימת), ולבונה - מכל אחד משקל 70 מנה. מור, קציעהוקציעה, שיבולת שבולת נרד , וכרכום - מכל כל אחד משקל 16 מהם במשקל ששה עשר מנה. קושט - 12 מנה. קינמון - 9 מנה. קילופה - 3 מנים. משקל כולם 368 מנה{{הערה|1=כריתות ו:.}}. בנוסף לכך הוסיפו מלח סדומית - רובע קב (6 בצים), כיפת הירדן - כל שהוא (מעט), מעלה עשן (סוג עשב שגורם לעשן ולהתמר ולעלות) - כל שהוא (מעט).

בתחילה שף את הציפורן בתשעה קבין (קב = 24 ביצים) בורית כרשינה (ע"מ להלבינה). לאחר מכן משרה =בחסידות==מובא ב[[פרי עץ חיים]] שסממני הקטרת הן עשר ניצוצי הקדושה של אור פנימי המחיים את הציפורן בעשרים ואחד קבין הקליפות, ויש ניצוץ אחד של [[ייןאור מקיף]] קפריסין (או , והוא ענין [[ייןי"א כתרין דמסאבותא]] לבן ישן חזק ביותר). לאחר מכן שוחק היטב את אחד עשר הסממנים, כל אחד בפני עצמו - במכתשת קטנה. לאחר מכן מערבב את כולם במכתשת הגדולה, בתוספת המלח סדומית, כיפת הירדן ומעלה העשן. ולאחר מכן שוחקם יחדיו במכתשת הגדולה. כל זמן שהיה שוחק, היה הממונה אומר (לשוחק) "הדק היטב, היטב הדקשהם י"{{הערה|1=הרמב"ם, כלי המקדש, ב', ה'}}. פעמיים בשנה היו מחזירים את הקטורת למכתשת. כי בימות החמה פוזרה הקטורת כדי שלא תתעפש, ובימות הגשמים נצברה כדי שלא יפוג ריחהא הניצוצין שבקליפות.

הכהן שזכה בדישון המזבח הקדים בבקרוהנה הטעם מה שבקדושה הם ע"ס דוקא ואי' בס"י עשר ולא תשע ולא י"א, לקח ובסט"א הן י"א כתרין, הוא מפני שבקדושה הנה החיות שמחי' את הטני (כלי מזהב המכיל ½2 קבין)הע"ס הוא בתכלית היחוד עם הספי' כו', וכמא' וההוא נביעו איהו כנשמתא לגופא כו', דגופא הן הספירות שהן הכלים, והניחו על הארץ ליד מזבח הזהבואור הקו המתלבש בתוכם הוא בחי' הנביעו שהוא כנשמתא לגופא{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/52/424&search=%D7%A9%D7%A2%D7%A8+%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA המשך תער"ב ח"א עמוד תכד]}}.==קישורים חיצוניים==*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2617959 פיטום הקטורת: מהי הקטורת, ממה היא עשויה, מתי היו מקטירים אותה... ועוד{{בית חבד}}]

לאחר מכן נטל בידיו את דשן (אפר) הקטורת (שנותר מהקטרה קודמת) מעל גבי המזבח והניח בתוך הטני. את השארית שלא יכל ליטול בחופניו טאטא במטאטא לתוך הטני. בגמר הדישון הניח הכהן את הטני במקומו על הארץ, ויצא. (בערב לאחר הדלקת הנרות חזר הכהן שזכה בדישון המזבח, הוציא את הטני עם הדשן, ושפכו אצל המזבח{{הערה|1=תמיד ג', ט'.הר הבית}}{{הערות שוליים}}.