שינויים

'''קורניץ''' (Kuraniec) היא [[עיירה]] סמוכה ל[[סמרגון]] במרחק כמאה קילומטר ממינסק. עיירה יהודית קטנה בליטא שרק עשירית מתושביה היו גוייםבתחילה הייתה חלק מפולין, ובחלוקת [[פולין]] השנייה נעשתה לחלק מהאימפרייה הסובייטית וחלק מגליל וילנה ומחוז וילייקה. הקהילה החב"דית שהוקמה בימי לאחר [[אדמו"ר הזקןמלחמת העולם השנייה]], הוותה את רוב האוכלוסיה היהודית בעיירהבהסכם ריגה צורפה חזרה לפולין. ב-1939 נכנסה לברית המועצות כחלק מבלארוס. בזכותו של מייסד הקהילה הרה"ח ר' ב[[זלמן קורניצערמלחמת העולם השנייה]], ביקרו בעיירה נכבשה על ידי הגרמנים. כיום היא חלק מ[[אדמו"ר האמצעירוסיה הלבנה]] ו(בלארוס) ובפלך מינסק.{{הערה|לא להחליף עם עיירה יהודית אחרת בשם קורניץ (Kurzeniec) בדרום מזרח [[אדמו"ר הצמח צדקפולין]]ליד קרקוב.}}

במשך שנים רבות כיהנו בקורניץ רבנים חב"דיים, ביניהם הרב עד [[מרדכי זיסקינדמלחמת העולם השנייה]] (כונה "זישקא") מחשובי חסידי חבהיו רוב תושבי '''קורניץ''' יהודים כשרק עשירית מתושביה היו גויים. הקהילה החב"ד. את מקומו מילא חתנו הרב דית שהוקמה בימי [[משה יהודה לייב לנדאאדמו"ר הזקן]]. כאשר נפטר, מילא את מקומו בנו הרב [[יעקב לנדא]] ע"ה. בהמשך עזב הרב לנדא הוותה את משרתו במקומו מונה הגאון [[שלמה אליהו אושפל]]רוב האוכלוסייה היהודית בעיירה.

==היסטוריה==את בית כנסת החב"די הראשון הקים ר' זלמן קורניצער עם שובו מביקורו הראשון אצל אדמו"ר הזקן, אולם כעבור שנים הוא נשרף ונבנה מחדש על ידי הרב משה יהודה לייב לנדא ע"ה(אביו של הרב יעקב לנדא). כאשר גם בניין זה עלה באש, בשנת תרפ"ה, שוב נבנה על ידי בנו, הרב שמואל הלל לנדא ע. לפני [[מלחמת העולם השנייה]] התגוררו בקורניץ כ-1,800 יהודים, רובם היו חסידי חב"הד. ===מלחמת העולם השנייה===ביום רביעי, כ"ז ב[[אלול]] בשנת [[תש"ב]], יהודי קורניץ התעוררו לרעש משאיות צבאיות שמילא את העיירה. הנאצים ימ"ש הוציאו בכוח את היהודים מהבתים ומהמרתפים; הם חשפו יהודים שהיו מאחורי קירות כפולים ובתוך ארונות. כולם רוכזו ברחוב מיאדל שם נורו למוות. הגופות הוטלו לתוך מדורה גדולה שהודלקה בסמוך. מכל יהודי קורניץ נותרו לאחר המלחמה רק מתי מעט.

==ביקורי הרביים==בזכות מייסד הקהילה הרב [[זלמן קורניצער]], ביקרו בעיירה קורניץ התגוררו לפני מלחמת העולם השניה כ-1,800 יהודים, רובם היו חסידי חב[[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ד. לצערנו הרב, מכל יהודי העיירה נותרו לאחר המלחמה רק מתי מעטר הצמח צדק]].

ביום רביעי==רבני קורניץ==במשך שנים רבות כיהנו בקורניץ רבנים חב"דיים, כביניהם הרב [[מרדכי זיסקינד]] (כונה "זישקא"ז באלול תש) מחשובי חסידי חב"בד. את מקומו מילא חתנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא (קורניץ)|משה יהודה לייב לנדא]]. כאשר נפטר, יהודי קורניץ התעוררו לרעש משאיות צבאיות שמילאו מילא את העיירהמקומו בנו הרב [[יעקב לנדא]]. הנאצים ימ"ש הוציאו בכוח בהמשך עזב הרב לנדא את היהודים מהבתים ומהמרתפים; הם חשפו יהודים שהיו מאחורי קירות כפולים ובתוך ארונות. כולם רוכזו ברחוב מיאדל שם נורו למוות. הגופות הוטלו לתוך מדורה גדולה שהודלקה בסמוךמשרתו במקומו מונה הגאון רבי [[שלמה אליהו אושפאל]].

==לקריאה נוספת==* מגילת קורניץ, תשט"ז.*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]], {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] [https://chabadpedia.co.il/images/e/ee/501.pdf גיליון מספר 501] עמודים 52 - 58 ==קישורים חיצוניים==* הרב [[יעקב לנדא]], [https://col.org.il/news/22048 מקורניץ עד בני ברק]. {{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}{{הערות שוליים}}[[ערים וקהילות קטגוריה:קהילות חב"דשנכחדו בשואה]]