פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 2,343 בתים ,  05:17, 29 באוקטובר 2023
'''קודש הקודשים''' החדר הפנימי והקדוש ביותר ב[[משכן]] וב[[בית המקדש]] וממילא גם בעולם כולו, בו נמצאים [[אבן השתיה]] ו[[ארון הברית]].
==מבנהמבנהו==
אורכו היה עשרים אמה, ורחבו עשרים. גובהו חמישים אמה, כגובה ההיכל.
==בבית ראשון==
ב[[בית המקדש הראשון]] שבנה [[שלמה המלך]] שכן בתוך קודש הקודשים [[ארון הברית]] ובו [[לוחות הברית]], ועליו ה[[כפורת]] עם ה[[כרובים]] מעליה. נצבו מלבד הכרובים שהיו על הכפורת מימות משה, עשה שלמה המלך כרובים נוספים על הקרקע לצדי הארון, על פי המקרא, שני פסלי ענק של כרובים עשויים עץ בציפוי זהב, שגובהם וגובהם עשר אמות (כחמישה מטרים) ומוטת כנפיהם גם היא עשר אמות{{הערה|מלכים־א ו, כג-כח.}}. ליד הארון (או בתוכו) הונח ספר התורה שכתב משה רבינו וכן [[צנצנת המן]], [[שמן המשחה]], ומטה אהרן הכהן (זכר לניסים אלו). בסוף תקופת [[בית ראשון]] גנז [[יאשיהו המלך]] את הארון וב[[בית שני]] נותר נותרה רק סלע היסוד של ההר - [[אבן השתיה]] (בגובה של שלוש אצבעות ובאורכו ורחובו של הארון), שהיא הנקודה המרכזית אבן היסוד שממנה נברא הושתת ונוסד העולם על פי המסורת היהודית{{הערה|יומא נד, ב.}}.
הארון עמד בנס. אורכו ורחבו של קודש הקודשים הם זהים לאורכם של הבדים. אורך הבדים אינו כולל את רוחב הארון (שאליו חוברו הבדים). כמו כן מסופר שהבדים היו מדויקים באורך קודש הקודשים, ונראו מבחוץ כמין שתי בליטות על הפרוכת - "כשני דדי אישה", זאת כדי שב[[יום הכיפורים]] יוכל הכהן הגדול לדעת היכן להזות.
== בבית שני ==
בעת שבנה שלמה את הבית הראשון, ידע ברוח הקודש שסופו ליחרב, ובנה בו מקום לגנוז בו את הארון למטה במטמונית עמוקות ועקלקלות, ואכן בחורבן לפני חורבן בית ראשון נטמנו שם הארון והצנצת והצנצנת והמטה על פי ציויי יאשיהו המלך. [[הרבי ]] ביאר כי בבית שני שרתה קדושת קודש הקדשים על ידי מטמוניות אלו, אשר שלמה המלך הכינן ובנאן לשם קדושת קודש הקדשים, ובהם היה הארון ולולי היה שלמה המלך מקדש את המטמוניות לא היה המקום קדוש בקדושת קודש הקדשים וממילא לא היה לבית המקדש כלל דין של [[בית המקדש]] באשר [[הרמב"ם]] כותב שמעיקרי המקדש הוא שיהיה בו קדש וקדשים וקדש הקדשים.
==בזמן הגלות ==
ישנן ריבוי שיטות באשר למיקום המדוייק של קודש הקדשים ב[[הר הבית]] של ימינו.
 
השיטה המקובלת על רוב החוקרים היא שמקום קודש הקודשים היה תחת "כיפת הסלע". הרדב"ז{{הערה|1=רבי דוד בן שלמה אבן זמרא, רדב"ז (ה'רל"ט, 1479 - ה'של"ד, 1573) אב בית דין ומגדולי יהדות מצרים.}} אחז בשיטה זו, ובספרו{{הערה|1=שו"ת דברי דוד.}} ישנו דיון בנושא. עם זאת, דבריו שם אינם מובנים די הצורך וישנן כיום כמה שיטות כיצד להסביר אותם.
השיטה המקובלת על רוב החוקרים היא שמקום קודש הקודשים היה תחת "כיפת הסלע". הרדב"ז{{הערה|1=רבי דוד בן שלמה אבן זמרא, רדב"ז (ה'רל"ט, 1479 - ה'של"ד, 1573) אב בית דין ומגדולי יהדות מצרים.}} אחז בשיטה זו, ובספרו{{הערה|1=שו"ת דברי דוד.}} ישנו דיון בנושא. עם זאת, דבריו שם אינם מובנים די הצורך וישנן כיום כמה שיטות כיצד להסביר אותם.
שיטות נוספות טוענות שמיקומו האמיתית של קודש הקודשים קרוב לאזור זה.
==במקדש השלישי==
בבית המקדש השלישי לא ישתנו מידותיו מידות אורכו ורוחבו של קדש הקדשים עצמו. בבתי המקדש הראשונים היו עליות על גבי קודש הקודשים, ולכן גובהו לא היה כגובה הבניין כולו. אך בבית שלישי לא תהיה עלייה על גבי ההיכל וקודש הקודשים, אולם ולא ידוע מה יהיה גובהו. הכניסה אליו תהיה דרך פתח ברוחב שבע אמות ובגובה שש אמות{{הערה|יחזקאל מא, ג וברש"י.}}. כמו בבית המקדש הראשון, יהיו לק"ק דלתות זהב הפתוחות תמיד. הצד הפנימי של קירות ק"ק יהיה מצופה זהב טהור, כמו בבתים הראשונים.
==בפנימיות הענינים==
לערך משנות הנוני"ם החל [[הרבי]] להוסיף לפרקים לאיחול הקבוע בסיום השיחות - שנלך לארץ הקודש, לעיר הקודש, להר הקודש ולבית המקדש - את המילים "ובקדש הקדשים".
הרבי הסביר זאת על פי דעת המדרש{{הערה|1=ויקרא רבה פרשת אחרי מות, פרשה כא סימן ז, שמות רבה סוף פרשה ל"ח, ילקוט שמעוני תהלים רמז תרנב.}} המפרש את הפסוק "ואל יבוא בכל עת אל הקודש"{{הערה|1=ויקרא טז.}} במשמעות המכוונת להכנתו האישית של הכהן, ולא לזמן. בכל עת שהוא רוצה ליכנס יכנס רק בסדר המפורט בכתוב ("כי אם בזאת יבוא אהרן אל הקודש, בפר בן בקר..."){{הערה|וראה בפירוש הרד"ל שם ועוד שכתבו שדברי המדרש נסובים רק על אהרן הכהן. אך במשך חכמה פרשת אחרי שם ביאר שהכוונה היא שההיתר הוא רק במשכן בו מאיר הגילוי של יום הכיפורים כל השנה, ולפי זה כן הוא בבית המקדש השלישי שיאיר בו הגילוי של יום הכיפורים כל השנה.}}.
בהתאם לדעת כמה מהמפרשים{{הערה|1=בעל הטורים.}} שכוונת הפסוק "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים"{{הערה|1=שמות יט, ו.}} הוא שכל בני ישראל הינם כהנים גדולים, והוא מכוון ללעתיד לבוא - הסביר הרבי שזוהי הסיבה לכך שכשמאחלים זה לזה שניפגש בבית המקדש, לא מסתפקים בזה אלא מוסיפים "ובקדש הקדשים", כי זהו מקומו האמיתי של כל אחד ואחת מישראל.
הרבי מביא דוגמא מהזמן בו איימה גזירת הכחדה על מלכות בית דוד, ויהושבע החביאה את יואש - הנצר האחרון לשושלת המלוכה - בקדש הקדשים!{{הערה|מלכים ב יא, ב-ג. לפי רש"י. וראה שיחת ליל שמח"ת תנש"א בהשלמות הערה 232 שמצד פיקוח נפש מספיק היה להחביאו במחילות.}} שם, במשך שש שנים הוא אכל, שתה וישן. זאת משום שמקומו האמיתי של יהודי הוא בקדש הקדשים - רק {{הערה|שיחת שבת פרשת אחרי קדושים [[תנש"א]]. ושם, שאז התגלה זה התגלה דווקא על ידי הסכנה, בדוגמת העלי' שנפעלת ב"גאולה" והוא על דרך זה שהעליה של הגאולה נפעלת ונעשית דווקא על ידי הירידה בבגלות.}}. אמנם, גם לדעת המדרש בכל כניסה לקודש הקודשים יהיה צורך בהקרבת הקרבנות המיוחדים שחייב להקריב כהן גדול בכניסתו לקודש הקודשים ("גולהכסדר הזה"), אך אותם כל יהודי יכול להשיג בנקל והדבר לא יהווה בעיה{{הערה|שיחת י"א אלול תנש"א. בעניין קרבנות וכו' בכניסה לקודש הקודשים ללא עבודה - ראה גם יחידות עם הרבנים הראשיים תשמ"ו סי"ג שמשם משמע שמשה רבינו היה צריך להיכנס בכל פעם שנכנס להביא קרבנות, וראה לקו"ש חל"ב ע' 28 שמשה רבינו לא היה צריך להיכנס בבגדי כהונה. וראה גם שיחת שבת פרשת אחרי קדושים [[פנחס]] [[תשמ"ז]] סכ"ו-ז.}}. במקום אחר{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה שם ה'תנש"א]].}}אומר הרבי שבגאולה יוכל כהן גדול - וממילא כל יהודי שיהיה בדרגתו - להיכנס אף "שלא בסדר הזה".
אמנם, גם לדעת המדרש תהיה הגבלה של קרבנות ("כסדר הזה"), אך אותם כל יהודי יכול להשיג בנקל והדבר לא יהווה בעיהבשיחה אחת{{הערה|שיחת שבת פרשת שופטים ה'תשמ"ח סעיף י"א אלול תנש"א'.}} נקט הרבי שלא יכנסו בפועל לקודש הקודשים, אלא רק יסתכלו לתוכו ויחשב הדבר כאילו נמצאים בו. == קישורים חיצוניים ==* [https://chabadpedia.co. בעניין קרבנות וכוil/images/b/ba/הכניסה_לקודש-הקודשים_במשנת_כ''ק_אד'' בכניסה לקודהש_מה''מ.pdf הרב אסף פרומר: הכניסה לקודש הקודשים בגאולה במשנת כללא עבודה - וראה גם יחידות עם הרבנים הראשיים תשמ"ו סי"ג שמשם משמע שמשה רבינו היה צריך להיכנס בכל פעם שנכנס להביא קרבנות, וראה לקואדחלמה"ב ע' 28 שמשה רבינו לא היה צריך להיכנס בבגדי כהונהמ] {{PDF}}* [https://www.hageula. וראה גם שיחת שבת פרשת com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}* [[פנחס]https://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/23433.htm איזו עבודה במקדש הכהנים מורשים לבצע רק פעם בחיים?] באתר הגאולה {{הגאולה}}* [[תשמ"זhttps://www.hageula.com/geula_moshiach/beit_hamikdash/21693.htm המקום הקדוש ביותר: הצצה אל קודש הקודשים]] סכ"ו-ז.באתר הגאולה {{הגאולה}}. במקום אחר {{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תנש"א - בהשלמותבית המקדש}} אומר הרבי שבגאולה יוכל כהן גדול להיכנס אף "שלא בסדר הזה".
{{הערות שוליים}}
{{בית המקדש}}
[[קטגוריה:בית המקדש]]