שינויים

[[קובץ: סרקוזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נשיא צרפת לשעבר, ניקולא סרקוזי, עם שליח הרבי בניוללי-סור-סיין שבפאריז הרב דוד זאווי.]]מדינת '''צרפת''' מהווה סמל ודוגמא למהפכתו של [[הרבי]] בעולם. דבר זה נרמז בשמה: [[אותיות]] "צרפת" הינן [[אותיות ]] "[[פרצת]]", וה[[גימטריה]] של המילה "צרפת" הינו [[770]] ביתו של כ"ק אדמו"ר שליט"אהרבי. כחלק מענין זה ניתן לראות את לקיחתו של ניגון [[האדרת והאמונה|המנונה של מדינת צרפת]] והפיכתו לניגון חסידי על ידי כ"ק אדמו"ר שליט"אהרבי.

בשנת [[תקנ"ט]] פרצה מלחמה בין צרפת בראשות [[נפוליאון בונפרטה]] מנהיגה של צרפת באותה העת, לבין הצאר ניקולאי. [[אדמו"ר הזקן]] סבר ש[[רוסיה]] צריכה לנצח למרות שאז יהיה קשה ליהודים בגשמיות, מפני שתחת ממשלת ושלטון צרפת היהודים יעזבו לחלוטין את היהדות, כפי שהיה עם רוב יהודי צרפת שעד לדורות האחרונים לא שמרו תורה ומצוות. [[אדמו"ר הזקן]] התבטא שנפוליאון הוא [[קליפה]] ושליח ה[[ס"מ]]. כבר אז החל ב[[בירור הניצוצות]] משם כאשר לקח את מארש הניצחון של חילי צרפת, המכונה [[מארש נפוליוןנפוליאון]], והפך אותו לאחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]]. מארש זה נהוג לנגנו במוצאי [[יום כיפור]] בסיום [[תפילת נעילה]].

אדמו"ר מהר"ש ידע את השפה הצרפתית על בוריה, ביקר כמה פעמים בפאריז כאשר בגלוי ביקוריו היו לצורך בריאותו, ולצורכי הכלל, אלא שכמה פעמים נתגלה פנימיות טעם ביקוריו בצרפת: על מנת לתקן ולברר בירורים באותה מדינה הנראית כקליפה קשה. סיפור מפורסם מביקורו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש בפאריז הוא הסיפור אשר [[הרבי]] סיפר כמה פעמים על היהודי ששתה יין נסך ו[[אדמו"ר המהר"ש]] קירב אותו<REF>וכך נכתב בספר התולדות לאדמו"ר מהר"ש אשר חיברו כ"ק אדמו"ר בשנת תש"ז: "פעם נסע אדמו"ר מהר"ש לפאריז ונסעו איתו הגבאים ר' לויק ופנחס לייב, ר"מ מאנעסזאן ור' ישעי' בערלין באו אז גם כןלפאריז. כשבאו לפאריז שאל ר"י בערלין, דוד, איפה נוסעים? ויענה אדמו"ר מהר"ש "לאלכסנדר האטל" [=מלון] (א' מהמלנות הכי גדולים ובו התאכסנו מלכים ובני מלכים וכיו"ב)... כשבאו למלון ביקש שיתנו לו שורת חדרים טוב ויענהו שישנו פנוי ומחירו ליום 200 פראנק, שאל אם יש טוב מזה ובאותה הדיוטא שבה נמצאים גם כןחדרי המשחק ויענהו שיש שורת חדרים פנוי גם בדיוטא זו, אבל הוא ביוקר יותר. ושכר דירה של ג' חדרים... לאחר איזה שעות הלך אדמו"ר מהר"ש אל החדר שמשחקים שם בקוביא, וישב אצל אברך א' ששחק בקלפים, ומזמן לזמן שתה יין מכוסו, וינח אדמו"ר מהר"ש ידו על כתף האברך ויאמר לו: "יונגערמאן יין נסך אסור לשתות", אח"כ אמר עוה"פ: "יין נסך מטמטם המוח והלב, זיי א איד". ויסיים: "לילה טוב" וילך לחדרו, והי' אדמו"ר מהר"ש בהתרגשות גדולה... אחר איזה שעות בא האברך הנ"ל ושאל איפה נמצא זה האיש שדיבר איתו, ויכנס אל אדמו"ר מהר"ש ושהה אצלו זמן רב, ולמחרת נסע אדמו"ר מהר"ש משם. אדמו"ר מהר"ש אמר אח"כ שזה כמה דורות שלא היתה נשמה טהורה כזו אלא שהיתה בעמקי הקליפות. האברך הנ"ל הוא ראש משפחת ק. בצרפת, משפחת יראים וחרדים.</REF>. כמו"כ ידוע אשר בשנת [[תרכ"ח]] ובשנות המ' הראשונות, נסע לצרפת להתראות עם עסקני הכלל בחו"ל. == בתקופת אדמו"ר הרש"ב ==בירורה של מדינת צרפת נמשך והתחזק בביקוריו התכופים של כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] אשר כמה פעמים ביקר בצרפת, בפאריז עצמה, ובעיר מענטאהן (אשר ליד העיר ניס), שם גם "בנה הבנין דהמשך הידוע תער"ב", כמה משיחותיו המבארים ענינים עמוקים בתורת החסידות נאמרו שם, בהם אפשר לציין את השיחה הידועה – על כיף ימא – ע"ד ח' המעלות שיש במחשבת דא"ח לפני התפילה בטלית ותפילין – כאשר א' מהן היא: מאיר את העולם ("ווערט די וועלט ליכטיקער") – מה מתאימה מעלה זו לגבי בירורה של מדינת צרפת המהוה את תוקף הקליפה של אז. באחד מביקוריו של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב הלך לבקר במוזיאון ה"לובר" שבפאריז, ושהה שם למשך כמה שעות, ביחוד התעכב במחלקת הציורים. והסתכל בציור קריעת ים סוף ""כשעה ושתיים ונזלו דמעות מעיניו", כמו"כ ראה שם ג' ציורים מאת הצייר 'רפאל': א) "ציור ממלחמה לכל פרטי'". ב) "שדה זרועה ושבלים צומחים בה, האויר טוב והשמש זורחת בכל תוקפה, ועל ראש שבולת אחד עומד עוף קטן". ג) "מחזה בית המשפט שבשנים קדמוניות. אולם השופטים, עמידת הנידונים, הקטיגור והסניגור, נאומו של הקטגור ודרישתו בפס"ד מיתן על הנידון. ופתאום נכנס בנו של הנידון בטענות להצדיק את אביו. על פני הנידון ניכר שני הקצוות: הסכנה המרחפת עליו, והתענוג שבנו טוען להצילו ממיתה" ומזה לומד כ"ק אדמו"ר מהורש"ב הוראות בעבודת ה'.

== בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ==הקשר של ליובאוויטש עם מדינת צרפת נמשך והתחזק בביקוריו התכופים של [[אדמו"ר הרש"ב]] אשר כמה פעמים ביקר בצרפת, בפאריז עצמה, ובעיר מענטאהן (אשר ליד העיר ניס), שם גם "בנה הבנין דהמשך הידוע תער"ב", כמה משיחותיו המבארים ענינים עמוקים ב[[תורת החסידות]] נאמרו שם, בהם אפשר לציין את השיחה הידועה - על כיף ימא - ע"ד ח' המעלות שיש במחשבת [[דא"ח]] לפני התפילה ב[[טלית]] ותפילין - כאשר א' מהן היא: מאיר את העולם ("ווערט די וועלט ליכטיקער") - מה מתאימה מעלה זו לגבי בירורה של מדינת צרפת המהוה את תוקף הקליפה של אז. באותו זמן כמה חסידים הגיעו לצרפת על מנת להתראות עם כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]], ולשמוע [[דא"ח]] ממנו, וכך מוצאים אנו בין היתר את החסיד הידוע ר' זלמן זלאטאפאלסקי, אשר שם ניגן את ניגונו הידוע אשר נקרא על שמו.

ועד אשר בהיות כ"ק אדמו"ר (מהורשהרש"ב) ביחד עם בנו כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ בצרפת דיבר שיחה שלימה שארכה ארבע שעות בצרפתית, וכך כותב כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ : ".. ובשאר השפות כמו אשכנזית צרפתית היה מדבר.. פעם בהיותינו יחדיו בצרפת, הלכנו לבקר היכל עתיק, [[משגיח ]] ההיכל ביאר עניני המבנה וכלי הבית ודברים העתיקים הנמצאים שמה, גם הראה לנו ספרים עתיקים ותעודות כתבי יד, הנה במשך כארבע שעות דיבר בשפה הצרפתית, ושאלתיו מדוע אינו מדבר בשפה הרוסית.."

אלו הם פרטי ביקורי [[כ"ק אדמו"ר מהורשהרש"ב]] בצרפת (הידועים לנו):

[[תרמ"ד]]: בחורף נסע כ"ק אדמו"ר מהורשהרש"ב ל[[פאריז]] עד י"ג [[ניסן]], לאחרי חג ה[[פסח]] חזר שוב לפאריז עד אחרי חג ה[[שבועות]], משם נסע למעיינות הרפואה בעיר באד בורבול (בצרפת) ונשאר שם עד אחרי חג ה[[סוכות]]. באותה שנה ביקר במוזיאון הלובר אשר בפאריז, והתעכב שם במחלקת הציורים (לפי סיפורו של אדמו"ר הריי"צ - בסה"מ תשי"א עמ' 129) .

[[תרמ"ה]]: מאחר חג ה[[סוכות]] עד סוף החורף נמצא בפאריז כמו"כ כן שהה בתקופה זו בעיר באד בורבול וב[[מענטון]], שם הגיע לבקרו ר' [[זלמן זלטפולסקי]].

[[תרמ"ח]]: באותו עת גר אדמו"ר מהורשהרש"ב בעיר מענאטאהן בחלק העיר הנקרא קאפמארטן.

[[תרס"א]]: בקיץ נסע לפאריז מי"א [[אייר]] עד כ"ג אייר ביחד איתו נסע ר' [[יעקב מרדכי בעזפאלאוו]] הרב מפלטבה, וגר במלון Byron הנמצא במספר 22 שברחוב Laffitte, ודרש שם ברופאים. כמו"כ כן הגיע באותו זמן לבקרו החסיד ר' [[אברהם אבא פערסאן]]. את אותו ביקור ניצל כ"ק אדמו"ר מהורשהרש"ב גם לצורך עניני הכלל.

[[תרס"ד]]: בי"ט [[שבט]] בא לפאריז, ונשאר שם עד ד' [[ניסן]], והשתכן במלון Byron הנ"ל, ושכר שם שני [[חיידר|חדרים ]] מס' 3 ומס' 4, בהיותו שם עסק אודות שילוח ה[[מצות]] ושאר צורכי חג ה[[פסח]] לאנשי חיל מבני ישראל הנמצאים במזרח הרחוק לרגלי מלחמת [[רוסיה]] ויפן, כ"ק אדמו"ר מהורשהרש"ב פנה אז לעיתונים הגדולים: "פיגארו", "עקא דע פארי". כמו"כ כן התעסק אז ברפואות אצל הפרופסורים ריימאן ובריססא.

את [[התוועדות ]] [[פורים]] התוועד עם ר' [[זיסקינד ברלין]], ור' [[מענדל צוקרמן]], עד השעה 12 וכך כותב כ"ק אדמו"ר מהורשהרש"ב על [[התוועדות ]] זו: "ושמחנו ת"ל, ואם כי היתה הייתה שמחה מלאכותית קצת מ"מ מראי מקומות וכו'".

[[תער"ב]]: מתחילת [[חודש שבט ]] שהה כ"ק אדמו"ר מהורשהרש"ב בעיר מענטאהן, ושהה ב Villa Nordi, לכבוד חג ה[[פורים]] התוועד כ"ק אדמו"ר מהורשהרש"ב שם, ובלשון כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ "היו גילויים גדולים", באותו ביקור השתתף כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ אשר נשאר שם בעיר [[מענטון]] לערך ג' שבועות, כמו"כ כן הגיעו לשם (לקראת פורים) חסידים בעלי השכלה ובעלי עבודה בתוכם הר"ר [[יעקב מרדכי מפלטבהבזפלוב|יעקב מרדכי מפולטבה]], הרה"ח ר' הרב [[יעקב הורביץ]], והרה"ח ר' והרב [[שמואל גוראריה]], כמו"כ כן השתתפו כמה מחסידי [[פולין ]] כמו הגביר ר' אהרן ובנו ר' [[בנימין ווינר]], ר' [[זיסקינד ביאלער]] מוורשהמורשה, והאחים הורנשטיין מקיוב.

באותה [[התוועדות ]] צייר כ"ק אדמו"ר את המשא ומתן שהי' בין [[הקב"ה ]] ואומות העולם בנוגע ל[[מתן תורה]], דיבר על ההכרח של "עשה לך רב, וקנה לך חבר", ועל ההכרח אשר בעלי עסקים ילמדו חסידות, כמו"כ כן דיבר על הצורך להתייגע בחסידות, דובר גם על החילוק בין ניגון חזנות, ניגון תפילה וניגון חסידי.

כ"ק אדמו"ר מהורשהרש"ב נשאר שם עד אחרי חג ה[[שבועות]].

[[תרע"ג]]: בכ"א [[שבט]] הגיע כ"ק אדמו"ר מהורשהרש"ב לעיר [[מענטון]] ושהה שם עד ראש חודש [[ניסן]], בהתחלה שהה המלון "טארטאקאווסקי, ומחמת הקור שינה ושכר בית ב-Villa Henriette, באותה תקופה הגיע לבקרו ר' יעקב מרדכי בעזפאלאוו הרב מפלטבה, כמו"כ כן הגיע [[כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ]] לבקרו ושהה שם בערך ב' שבועות.

[[תרע"ד]]: בחורף – - מיום ח' [[כסלו]] – - שהה כ"ק אדמו"ר מהורשהרש"ב במענטון, וגר בVilla Passerel, באותו חצר בו שהה אשתקד אם כי בדירה אחרת, באותו זמן התעסק כ"ק אדמו"ר מהורשהרש"ב בדרוש [[תער"ב]] ומסיימו, כמו"כ כן באותו זמן ביקר כ"ק אדמו"ר מהורשהרש"ב אצל ר' מנחם נחום ברבי יצחק האדמו"ר מבויאן.

לכבוד חג הפורים נשאר הוא שם ומתוועד, וכך כותב הוא עצמו על אותו פורים: "פורים איז גיווען מיט אנשריינגונג שמחת פורים, סיא גיווען היפש געסט, לנדא איז געקומען.. ר"ש גו"א נ"י האט שטארק משמח גיווען" [פורים היה עם שמחת [[פורים ]] מיוחדת, היו אורחים חשובים, ר"ש גורארי' נ"י שימח במאוד], ונשאר שם עד סוף חודש אדר.

== בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ ]] ==וכך נמשך הדבר ביתר תוקף בזמן נשיאותו של כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ, אשר שהה בצרפת כמה וכמה פעמים ועד שאמר שם כמה פעמים [[מאמר]]י [[דא"ח ]] ו[[שיחות]]. כמו כן שלח כמה פעמים לשם [[שלוחים]] על מנת לחזק את גזע אנ"ש הנמצאים שם, ולצוכי עסקנות הכלל.

ואלו הם פרטי ביקורי כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ בצרפת (הידועים לנו):

[[תרע"א]]: הגיע לעיר [[מענטון]] ביחד עם אביו שם מספר לו אביו כ"ק אדמו"ר מהורשהרש"ב על הניגון של ר' זלמן זלאטאפאלסקי

[[תרע"ב]]: נסע לפאריז, מרסל, ניצא, מנטו קרלו, [[מענטון]]. במענטון פגש את הוריו ([[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] ו[[הרבנית שטערנא שרה]]) בתחנת הרכבת, ומסר לאביו אז דו"ח על פעולותיו בעניני הכלל בפאריז. שם מספר לו גם על פגישה שהי' לו במלון "גאר די נארד" חדר מס' רכ"ג לצורך עניני הכלל.

ביומנו מג' שבט תער"ב מספר על טיולו עם אביו – כ"ק - אדמו"ר מהורשהרש"ב בעיר מענטון בחלק העיר הנקרא קאפמארטן, ואז הראה לו אביו הבית בו גר בשנת תרמ"ח (כ"ה שנה לפנ"ז) – - על כיף ימא.

כמו"כ כן שהה לכבוד חג הפורים ביחד עם אביו בעיר מענטון כנ"ל בארוכה, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שהה אז עם אביו לערך ג' שבועות.

[[תרפ"ט]]: באותה שנה הגיע כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ לפאריז, בהמשך לנסיעה זו – - בשנת [[תרצ"ב]] השתדל להקים וועד של בני החסידים להפיץ את המעיינות דלימוד תורת ה[[חסידות]] בצורה מובנת לכולם, ובמכתבי כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ מוצאים אנו כו"כ כמה וכמה מכתבים בנידון זה לר' [[הלל זלאטאפאלסקי]] אשר גר אז בפאריז, יש לציין אשר בחודש [[אייר]] [[תרצ"ג]] בתחילת תקופת שהותו של [[הרבי]] בפאריז, מוצאים אנו מכתבים מכ"ק אדמומאדמו"ר מהורייהריי"צ לרבי בקשר לענין זה, ההצעה הייתה לייסד "אגודת חסידי חב"ד" בצרפת (אלא שמסיבות שונות לא הצליחה התכנית לצאת לידי פועל אז בעיקבות פטירת ר' הלל הנ"ל).

יש לציין אשר ברשימת כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ מנסיעתו לאה"ק ל[[ארץ הקודש]] ת"ו ולארצות הברית, בהן מתאר גם מביקורו בצרפת כותב כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ אשר בהיותו בפאריז בו הגיע אור ליום ג' ה' [[אלול ]] עד למחרתו טייל עם הרבי ודיבר איתו ב"ענינים פנימיים".

[[תרצ"ב]]: בחודש [[אדר]] אותה שנה כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ למשך כשבועיים בפאריז לצורכי עסקנות הכלל, באותה הזדמנות גם כינס אסיפה מהעסקנים יוצאי [[רוסיה]], כמו"כ כן באותו זמן שלח כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ ר' [[שמעון ליב גרינברג]] כשד"ר לחזק גזע אנ"ש שבצרפת.

[[תרצ"ג]]: באותה שנה שהה כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ כמה חודשים בצרפת (יש לציין אשר באותה תקופה הגיעו הרבי והרבנית להתיישב בפאריז).

[[תרצ"ו]]: מתחלת [[תמוז]] עד כ"ב [[אלול]], שהה כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ בפאריז, בו' [[אלול ]] ביקר בבית מס' 10 רחוב די'ע השייך ל"התאחדות הרבנים החרדים דצרפת" אשר ר' [[שניאור זלמן שניאורסאהן]] יסדו ועמד בראשו, מסופר אשר בעלות כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ במדרגות הבית ספרם ונמצאו במספר כ"ו, באותו ביקור אמר כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ [[מאמר]] [[דא"ח ]] "אני לדודי".

תרצ"ז: בחורף של אותו שנה שהה כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ בעיר וויל ד'אוורע, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שוהה הוא בפאריז לשבועיים, על מנת לשאול בעצת הרופאים, באותו זמן גם עמד לידו כ"ק אדמו"ר ומוצאים אנו בכמה מכתבים מאותה תקופה בו חותם כ"ק אדמו"ר: "בשם כ"ק אדמו"ר שליט"אהרבי, המזכיר מ. ש.", כמו"כ כן נמצא רשימה שנכתבה על ידי כ"ק אדמו"ר ובה שיחה מכ"ק אדמומאדמו"ר מהורייהריי"צ שנאמרה אז.

תרח"צ: בחורף אותו שנה שוב שהה כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ בפאריז במלון "מקס" הנמצא ב-9 רחוב בולארד שברובע החמש עשרה בפאריז שם שהה עד סוף [[חודש אדר ]] ב' לעסוק בצרכי הכלל, וכך מוצאים אנו אשר בפורים קרא כ"ק אדמו"ר את המגילה לפניו, וכתב כמה הנהגות אשר למד אז מכ"ק אדמומאדמו"ר מהורייהריי"צ בהנוגע למנהגי פורים, כמו"כ כן אז אמר כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ שיחה שנרשמה על ידי כ"ק אדמו"ר.

בסוף ימיו בשנים האחרונות לנשיאותו הקים שם מוסדות כגון: [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]], [[בית רבקה (צרפת)|בית רבקה]] וישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]].

[[תמונהקובץ:הרבי צרפת.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]]{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי בפריז (תרצ"ג-ת"ש)]], [[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)]]}}[[הרבי]] התגורר שנים רבות ([[תרצ"זג]]-[[תש"א]]) בצרפת. בשנת [[תרצ"ז]] עבר ל[[פריז]] שם המשיך לשקד על [[לימוד התורה ]] בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון.

באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', ואת [[שיחה|שיחותיו]] של [[אדמו"ר הריי"צ ]] שנדפסו. כך גם ערך מפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב ]] ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'".  כך גם סידר הרבי את [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|האגרות של הרבי הריי"צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי הרבי הריי"צ העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים.

לאחר כך גם סידר הרבי את [[יאגרות קודש אדמו"א שבט תשיר הריי"אצ|קבלת הנשיאותהאגרות של הרבי הריי"צ]]. לשם כך שיגרו אליו מזכירי [[הרבי הריי"צ]] שלח העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי הרבה שלוחים לצרפתוצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים.

אלפי בעלי התשובה צרפתיים הגיעו ו[[התקשרות|התקשרו]] לכ"ק אדמו"ר שליט"אלהרבי, והם מהווים קהילה בולטת במיוחד כאשר הם מגיעים בקבוצה ל[[770]] ל[[חודש תשרי]] ובכלל.

=== בתקופת [[אדמו"ר הזקן ]] ===

=== ניס (ניצא){{הערה|1='''[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5_%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%90.pdf קובץ ניצא]'''.}} ==={{להשלים|פסקה=כן}}בחודש אב [[ת"ש]] הגיע הרבי עם רעייתו לעיר, והתגורר בה עד לחודש סיון תש"א, אז [[כ"ח סיון תש"א|יצא מאירופה הבוערת והיגר לארצות הברית]] (דרך פורטוגל). בעיר קיימת קהילת חב"ד, שלוחים ומוסדות ובראשם הרב יוסף יצחק פינסון, לצד הרב מנחם מענדל לוי והרב צבי הירש פינסון. === ליאון ===

* [[לשכת ליובאוויטש האירופאית]].* [[תומכי תמימים ברינוא]].* [[ישיבת חב"ד סערז'י]]* [[פריז]].* [[מארש נפוליון|ניגון מארש נפוליון א'נפוליאון]]

* [[יחידות כללית]] [http://old2.ih.chabad.info/index.php?#!g=1&url=article_hearticle&id=62694 [[יחידות כללית]] בשפה הצרפתית], ט"ז תמוז ה'תשמ"ג] {{וידאו}} - {{אינפו}} *הרב [[שלום בער בוטמן]] בראיון לאתר [[שטורעם. נט]] על ביקורו של הרבי ב[[צרפת]]בצרפת, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68846 כולם נהרו אחרי הרבי]''' {{שטורעם}} ח' שבט תשע"ד*'''[http://www.col.org.il/files/0.16913571357_7870148.pdf פניני האדרת והאמונה]''', תשורה מכינוס השלוחים האזורי בצרפת {{COL}} {{PDF}} אייר תשע"ד*'''[https://col.org.il/news/137967 מהפכה בעיר האורות: כתבת ענק על האימפריה של הרבי בצרפת]''' {{COL}}

 {{מדינות אירופה}} [[קטגוריה:קהילות חב"ד באירופהצרפת|*]]