שינויים

{{ארבעת ערי הקודש}}'''צפת''' היא עיר בצפון [[ארץ ישראל]] ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות ב[[ארץ הקודש]] המונה כמעל ל-1200 800 משפחות משפחות. ראשיתה עוד בתקופת ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק היה קיים יישוב קטן ]] הית קהילה קטנה של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אז נפתח בעיר [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית כנסת צמח צדק]], אך במשך השנים היישוב הופסקחברי הקהילה עזבו בעיקר לחברון ולא התקיימה יותר קהילת חב"ד בצפת.

במכתבו של הרבי מ[[ר"ח כסלו]] [[תשכ"ד]] למר [[זלמן שזר]] שנבחר באותה עת לנשיא המדינה משיב למה שכתב בקשר לרעיון הקמת יישוב חב"די בסביבות צפת - [[מירון]]: "מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב"די בסביבות צפת-מירון, אלא שלעת עתה חסרים לי כל פרטים בזה, ובעיקר - בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם המתאים לעולי [[ברית המועצות|רוסיא ]] . . ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק על כל פנים אבוא עוד הפעם בכתובים עם כבודו בנקודה זו".

בשנת [[תשל"ג]], נקרא הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]] לרבי, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו בתור צעד ראשון הוקם ועד שהתעסק בהקמת קרית חב"ד שכלל את השליח הרב [[אליהו אריה פרידמן]]לייב קפלן, הרב יו"ר [[אהרן יצחק לייכטרועד כפר חב"ד]], הרב [[שמואל גולדשטייןשלמה מיידנצ'יק]], הרב יו"ר [[אברהם גולדברגאגודת חסידי חב"ד בישראל]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדלאפרים וולף]], הרב [[שלמה רסקיןשמואל חפר]], והמשפיע הרב [[שלמה זלמן לבקיבקרזושא ווילימובסקי]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה כל ישיבה של הועד נרשמה בפרוטוקול שנשלח לרבי והרבי כיוון את הגרעין הראשוני של הקהילהצעדיה בכל פרט.

בשנת על גרעין המתיישבים הראשון נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[תשל"ואהרן יצחק לייכטר]], שלח הרב [[הרבישמואל גולדשטיין]] , הרב [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחיםאברהם גולדברג]] לארץ הקודש, שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפתהרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - הרב [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב"ד ליובאוויטששלמה רסקין]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעירהעתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.

בשנת [[תשל"ו]], שלח [[הרבי]] [[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת שלוחים]] ל[[ארץ הקודש]], שכללה כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים. רבים מתוך האברכים שנשלחו על ידי הרבי התיישבו בצפת, והקהילה קיבלה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת מוסדות חב"ד בעיר.הרבי מנדבורנא צפת עודד וחיזק את ביאתם של חסידי חב''ד בעיר והיה לו קשר חזק עם חב''ד כל השנים.בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת [[תשל"ו]] נמנים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילההעיר וקהילת חב"ד שבה, הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד.

הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון, יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה.

בבחודש [[חודש תמוז]] [[תשל"ח]] הגיעה משלחת של נכבדי העיר צפת בראשות ראש העירייה לביקור בחצר הרבי, והעניקו לרבי את [[מפתח העיר]] כהוקרה על פיתוחה של העיר והקמת קריית חב"ד. הרבי הודה לחברי המשלחת על המחווה, אמר איתם 'לחיים', וב[[שיחה]] הבאה ב[[התוועדות]] דיבר אודות העיר צפת{{הערה|תיאור הביקור נכתב ב[[שיחות קודש]] תשל"ח כרך ב' עמ' 615.}}.

לאחר ייסוד קרית קריית חב"ד נתמנה הרב [[לוי ביסטריצקי]], (בהוראת הרבי) לרבה של קרית חב"דהקרייה. מאוחר יותר (בשנת [[תשנ"ג]]) התמנה כרב העיר.

ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את ענייני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]] ובו היו חברים הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב שניאור זלמן הכהן הענדל, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב יוסף יצחק לבקיבקר. כיום אין ממלא מקום בועדמתמקד הועד בפעילות לקראת בחירות מונציפליות על מנת למקסם ולתעל את כח חב"ד בעיר.

כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ג ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור, והקומה האמצעית של המבנים מחוברת באמצעות גשר לרחבת [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד צפת "[[היכל לוי יצחק]]" ול[[מקווה טהרה|מקווה החב"די]]. כעשר שנים לאחר השלמת פרוייקט הבניה של קרית חב"ד, התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-50 יחידות דיור בשורת בניינים צמודים בני חמש קומות.

קהילת חב"ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות מקהילות חב"ד ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]]) הגדולות והמתפתחות בישראל, הקהילה מונה כמעל ל-1200 800 משפחות (נכון לשנת [[תשפ"ב]]). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא מקומות העבודה המחיר המוזל של הדירות ומוסדות החינוך הרבים במוסדות החינוך הגדולים והגדולים בצפת שמשמים גם כמקור פרנסה עיקרי עבור רבים מהקהילה בעיר.

בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב ליב קפלן, שהיה אחראי על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.

*'''מעונות יום ''' המונים כ-10 מעונות, מנהלת: גב' קרומבי.*'''גני חב"ד צפת ''' המונים כ-30 גנים (כמחצית מהגנים בצפת), מנהל: הרב שמחה זילברשטרום(בעבר הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]]).*'''תלמוד תורה '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנים ''' (מונה המונה מעל ל600 תלמידים כ-450 תלמידים"י). מנכ"ל הרב [[שניאור זלמן הכהן הענדל]]. מנהל חינוכי: הרב [[מרדכי ידגר]].{{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)}}*'''בית ספר יסודי '[[אור מנחם (צפת)|אור מנחם]]' בנות ''' (מונה המונה כ-580 תלמידות). מנהלת: גב' עבאדי.*[[בית חנה {{ערך מורחב|אור מנחם (צפת)|}}*''''בית חנה]] '''' בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]] - בית הספר על יסודי לבנות (המונה כ-350 תלמידות), מנהלת: גב' סימי זלמנוב. סמינר לבנות (המונה כ-200 תלמידות), מנהל: הרב [[יוסף יצחק חיטריק]].*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - {{ערך מורחב|בית חנה (צפת (גדולה)| }}*'''ישיבה גדולה]] 'חח"ל'''' (המונה כ-400 תמימים). ראש הישיבה: הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].{{ערך מורחב|חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)}}*''''מכון תורני טכנולוגי '''' חנוך לנער (המונה כ-120 בחורים). מנהל: הרב שלמה אזרף. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר וילשנסקי.{{ערך מורחב|מכון תורני טכנולוגי'}}*'''ישיבת [['צעירי השלוחים]]'''', (המונה כ-100 בחורים), ראש הישיבה במשך שנים רבות: הרב שלום דובער הרצל, וכיום גיסו הרב [[שניאור זלמן קפלן]].{{ערך מורחב|ישיבת צעירי השלוחים}}*[[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (קטנה)| '''ישיבה קטנה]] 'חח"ל'''' (המונה כ-200 206 תמימים). הנהלת הישיבה: הרב [[לוי יצחק ניסילעוויטש]], הרב [[ישראל ווילשאנסקי]] והרב [[מנחם מענדל פרידמן]].{{ערך מורחב|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)}}*[['''ישיבת 'חנוך לנער]] '''' (המונה כ-110 בחורים). מנהל: הרב שלום לבקיבקר. ראש ישיבה: הרב חיים אליעזר ווילשאנסקי.{{ערך מורחב|ישיבת חנוך לנער}}*'''ישיבה קטנה [['אהל מנחם מענדל צפת]] '''' - (מונה כ-60 בחורים). ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן קפלן]], מנהל: הרב [[שמואל מישולובין]] משגיח: הרב עזריאל שימוסשיימוס.{{ערך מורחב|אהל מנחם מענדל צפת}}*[[''''מכון אלטע]]'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].{{ערך מורחב|מכון אלטע}}* ''''סמינר חיה מושקא'''', מנהל: הרב [[יוסף רוזנפלד (צפת)|יוסף רוזנפלד]].

צפת הינו המקום היחיד בארץ בו הוא אחד המקומות שבו - באישור [[הרבי]] - רצים בבחירות ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] לרשות המקומית, רשימת חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78482 המענה נחשף: מי בוחר את נציג חב"ד בצפת?] {{אינפו}} יח חשון התשע"ד (22.10.2013).}}. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב [[אריה לייב קפלן]] שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעירייה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. על פי תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.

לקראת מערכת הבחירות לעירייה בשנת [[תשע"ט ]] ריעננו 'ועד מנהלי המוסדות' את הנציגים ברשימה, ברב [[שניאור זלמן ליפסקר(צפת)|שניאור זלמן ליפסקר]], הרב יורם מעודה והרב יהודה דישראלי. בתוצאות הבחירות קיבלה סיעת חב"ד למעלה מ-2000 קולות והכניסה 2 נציגים למועצת העיר ומוקמה שלישית כרשימה השלישית בגודלה במספר המנדטים בעיר.

בבית הקברות בעיר שוכנים קבריהם של חסידי חב"ד: [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ר' ישראל אריה ליב]], אחיו של הרבי וזוג' מרת גניה, הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)]], רבי [[לייב בעל היסורים]], ר' [[זלמן משה היצחקי]], ר' [[פנחס טודרוס אלטהויז|פינייע אלטהויז]], ר' [[משה דובער גנזבורג]], הרב [[אריה לייב קפלן|אריה ליב קפלן]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] ועוד.

בית העלמין הוא מקום עתיק יומין שבו נקברו ([[נביאים]]{{הערה|הכוונה היא אינה ל[[הושע בן בארי]], שהרי [[האריז"ל]] אמר שאינו קבור בבית העלמין והקבור שם הוא [[רבי יהושע בן לוי]], אך יש האומרים שאביו [[בארי]] קבור בסמוך, מפני ומפני היות קברו של בארי במקום, בא באה הטעות לבנו הושע}}), [[גאונים]], [[תנאים]], [[אמוראים]] ו[[ראשונים]], רוב הקברים אותרו על ידי [[האריז"ל]], ברוח קודשו.

*'''[[זושא וולף]], [http://www.teshura.com/teshurapdf/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025,%205769.pdf ייסודה של קרית חב"ד בצפת]''' - כפר חב"ד, תשס"ט.{{PDF|}}

*עיתון החייל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3328752 מה הופך את העיר צפת לעיר מיוחדת?]''', באתר בית חב"ד{{בית חבד|}}