צפנת פענח (ספר)
צפנת פענח הם כינוי לסדרת ספרים של רבי יוסף רוזין - הרוגוצ'ובר, העוסקים במספר מקצועות בתורה, בהם על התלמוד בבלי, רמב"ם, שו"תים ושולחן ערוך.
הוצאת הספרים[עריכה]
את סדרת הספרים "צפנת פענח" הוציא הרוגוצ'ובר לראשונה על הרמב"ם, בשנת תרס"ג. עד שנת תרס"ח הוציא הרגוצוב'ר ארבעה כרכים ובשנת תרס"ט הוציא קונטרס השלמה. באותה תקופה נגנבו חלק מכתביו של הרוגוצ'בר שהועדו לצאת לאור, והרוגוצ'בר חשד כי מספר גורמים מתכננים להוציא את הכתבים לאור על שמם. הרוגוצ'בר מיהר להוציא הבהרה לציבור על כך, שהוא מצטט את עונשו של המתגדל בדברי תורתם של חבריו[1].
לאחר פטירת הרוגוצ'בי בשנת תרצ"ו, נשארו מעל ל20 ארגזים מכתבי ידו של תורתו, והוחלט להקים וועד מיוחד שידאג לטפל בכתבים. מי שהתמסר לפעילות הוועד היה האברך רבי ישראל אלתר ספרן - פוקס, מתלמידיו של הרוגוצ'בי, שהחל מעריכת דברי תורתו על התורה. עם פרוץ מלחמת עולם השנייה, החלה פעילות להצלת הכתבים והעברתם למקום בטוח. מי שהתעסק בכך היה ביתו של הגאון, הרבנית ציטרון והרב ספרן - פוקס. הפעילות נמשכה עד לסוף שנת תש"א, אז נהרגו השניים על קידוש ה' על ידי הנאצים, ושאר הכתבים שנשארו נשרפו ואבדו.
מי שהתעסק לאחר מכן בהוצאת הכתבים היה, הרב מנחם מענדל כשר, שהחל לעבוד על כך בשנת תשט"ז. הכרך הראשון שיצא לאור על ידו היה בשנת תשי"ט.
הוצאת הספרים על ידי הרב כשר, לוותה בעידודים והדרכות מהרבי[2], שתורתו של הרוגו'צבי הייתה יקרה וחביבה עליו.
כך כתב הרבי לרב פנחס טייץ משנת תשל"ד על קבלת הספר צפנת פענח שהודפס על ידו: "קבלתי הספר צפנת פענח כללי התורה והמצווה להגאון הרגצובי, ונתמלא הבית כולו אורה"[3]. כאשר הדפיס הרב טייץ ספר חידושי תורה של הגאון ורצה לשלחו לרבי, כתב לו הרבי: "על פי הערכתי את תורת הרוגצ'בי - אינו מתאים כלל כשמופיע ספר חידושי תורה שלו ימהרו להביא הספר אלי, כי אם להיפך - שאמהר לשלוח שליח לקבל הספר. ובלי נדר כשיודיע לאן - אעשה כן"[4].
