שינויים

{{בעריכה}}[[קובץ:צמחונות 1.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|"אזי נתברר חיות הבשר והיין .. ועולה לה' כעולה וכקרבן". ספר התניא פרק ז']]'''צמחונות''' הוא אורח חיים של אכילה של מוצרים שמקורם מעולם ה[[צומח]] ולא מעולם ה[[חי]]תזונתי{{הערה|יש צמחונים הנמנעים גם להשתמש במוצרים מן החי, כמו עור ופרווה וכדומה. המניעים לצמחונות מתחלקים בין הצמחונות האידאולוגיתגישה זו מנוגדת ליהדות בה קיימות מצוות כמו שופר, מזוזה, תפילין וכן הלאה, שרואה בשחיטת המחייבות שימוש במוצרים מן החי}} של הימנעות מאכילת בשר בעלי חיים לצורך מאכל פגם מוסרי. לבין צמחונות הנובעת מתוך רגשי סלידה ממאכל שמקורו בחי או מתוך סגפנות או ממניעים רפואייםאנשים אלה נקראים '''צמחונים'''. אנשים הנמנעים מכל מזון מהחי לרבות ביצים וחלב ומוצריו נקראים '''טבעונים'''.

צמחונים הנמנעים מכל מזון מהחי כגון ביצים וחלב ומוצריו נקראים לרוב '''טבעונים'''צמחונות אידאולוגית, הרואה בשחיטת בעלי חיים לצורך מאכל פגם מוסרי, מנוגדת לתורה וליהדות. השחיטה ואכילת הבשר היא [[מצוה]] הקשורה לשמחת [[יום טוב]] ועונג [[שבת]]. וכן להקרבת ה[[קרבנות]] ואכילתם.

ביהדותצמחונות הנובעת מסגפנות שייכת רק ליחידי סגולה{{הערה|מענה הרבי לרב אליהו שאר יישוב הכהן ביחידות. מובא להלן}}, אכילת בשר היא [[מצוה]] הקשורה לשמחת [[יום טוב]], עונג [[שבת]], הקרבת ה[[קרבנות]] ועודוצמחונות ממניעים רפואיים לגיטימית מבחינת היהדות.

בבתורת ה[[תורת החסידותקבלה]] וה[[חסידות]] מבואר שעליית מין החי ה[[חי]] ובירורו הוא על ידי שהאדם - [[מין המדבר ]] אוכל אותו לשם שמיים.

בהמשך, לאחר [[המבול]], התיר ה' לנח ולבניו אכילת בשר: {{ציטוטון|כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה; כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל}}{{הערה|בראשית ט, ג}}.

[[חז"ל ]] אומרים "אין [[שמחה ]] אלא בבשר וייןו[[יין]]". אכילת הבשר והדגים היא חלק ממצוות [[עונג שבת]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/242/2.htm שולחן ערוך או"ח רמ"ב, ב]}} ושמחת [[יום טוב]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/1/529/7.htm שולחן ערוך או"ח תקכ"ט, ז]}}.

[[אדמו"ר הזקן]] כותב בספר ה[[תניא]]{{הערה|לקוטי אמרים פרק ז'}}: "{{ציטוטון|האוכל בשרא שמינא דתורא ושותה יין מבושם להרחיב דעתו לה' ולתורתו כדאמר רבא חמרא וריחא כו' {{הערה|[[יומא]] עו, ב: {{ציטוטון|והיינו דאמר רבא חמרא וריחני פקחין}}.}} או בשביל כדי לקיים מצות ענג שבת וי"ט אזי נתברר חיות הבשר והיין .. ועולה לה' כעולה וכקרבן"כ[[עולה]] וכ[[קרבן]]}}.

ההימנעות מאכילת בשר , היא אחד ממנהגי האבלות של [[תשעת הימים ]] שלפני [[תשעה באב]].

עוד קודם התרת אכילת הבשר לנח ולבניו שלאחר המבול, מסופר בתורה על הקרבת [[קרבנות ]] ממין החי: "וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ"{{הערה|בראשית ד, ד}}.

לאחר מתן תורה נצטווינו על הקרבת הקרבנות ה[[קרבנות]] השונים וחלק מהקרבנות נצטווינו על אכילתם.[[קרבן עולה ]] עולה כליל לה' על גבי המזבח. , אך [[קרבן שלמים|קרבנות השלמים ]] נאכלים לבעליהם וחלקם לכהנים.[[קרבן פסח ]] כולל אכילת בשר. וחייבים בו חייבים כל ישראל. מי שנמנע והנמנע מהקרבת הפסח חייב [[כרת]].

כמו כןמאז הציווי של הקרבת הקרבנות נאסרה אכילת בשר חולין שנשחט מחוץ למשכן בלא הקרבתו לשלמים{{הערה|[[פרשת אחרי מות]], יז, התורה מתירה ג - ד.}}. אך אחרי [[הכניסה הראשונה לארץ|הכניסה לארץ]] הותרה אכילת בשר של חולין של בשר כאשר קיימת כוונה טהורה, כפי שאומרת התורה: "כִּי תְאַוֶּה יַרְחִיב ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת גְּבוּלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ... בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל תֹּאכַל בָּשָׂר{{הערה|דברים יב, כ. ראו ב[[רש"י]]: {{ציטוטון|'''בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ וְגוֹמֵר''' – אֲבָל בַּמִּדְבָּר נֶאֱסַר לָהֶם בְּשַׂר חֻלִּין, אֶלָּא אִם כֵּן מַקְדִּישָׁהּ וּמַקְרִיבָהּ שְׁלָמִים (ספרי עה; חולין ט"ז ע"ב)}}. ראו גם בפסוקים יב - יד. וב[[אברבנאל]] לפסוק כ. [[ליקוטי שיחות]] [https://drive.google.com/file/d/19e7qw75Dlpj4pzJqroPXbEQw_2Brl-Q4/view חלק ד' עמוד 1108 ואילך].}}". בשר שנאכל מבחירה מכונה במקורות "בשר תאווה", והתורה מתירה זאת: "בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר".

בחסידות ב[[חסידות]] מבואר ששורש הלחם והבשר הוא משבכל דבר גשמי יש [[ניצוץ קדושה]] המחיה אותו, ועל ידי שימוש בדבר הגשמי לשם שמים [[בירור הניצוצות|מבררים]] אותו ומעלים אותו לקדושה. עליית ה[[חי]] היא על ידי שה[[עולם התוהומדבר]] שלמעלה מהאדם ששורשו[[עולם התיקוןאכילה|אוכל]]אותו, לכןהופך אותו לחלק ממנו ומעלה אותו לדרגתו{{הערה|ראו [[כתר שם טוב]] [https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/218.htm סימן ריח], האדם נצרך לאכילת הלחם והבשר[[לקוטי תורה]] [https://chabadlibrary. ביחד עם זאתorg/books/adhaz/lkutey/5/13b.htm צו יג, האדם מברר ומעלה את הלחם והבשר למדריגת המדבר ולמעלה מזהב].}}.

בפרטיות יותר, שורש כמו כן מבואר ששורש ה[[לחם]] וה[[בשר הבהמות ]] הוא מפני שור שבמרכבה. ושורש בשר העופות הוא מפני נשר שבמרכבה. ושניהם מנשאים את הכיסא שעליו דמות כמראה אדםמ[[עולם התוהו]] שלמעלה מהאדם ששורשו מ[[עולם התיקון]], לכן, האדם נצרך לאכילת הלחם והבשר. כלומר, על ידי אכילת בשרעם זאת, האדם מתעלה לדרגה גבוהה יותר ובכוחו לעבוד מברר ומעלה את הלחם והבשר כשהוא עובד את ה' בכח אכילה זו.

יחד עם כך שהחיות מנשאות בפרטיות יותר, שורש בשר הבהמות הוא מ[[פני שור]] שב[[מרכבה]]. ושורש בשר העופות הוא מ[[פני נשר]] שבמרכבה. ושניהם מנשאים את הכיסאשעליו דמות כמראה אדם. כלומר, מבואר שהם נישאות עם הכיסא, הם מתעלות יחד איתו. והוא העניין שבאמצעות על ידי אכילת הבשרבשר, הבשר האדם מתעלה ממדריגת חי למדריגת המדבר ועוד למעלה מזה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/17/31c.htm ליקוטי תורה פרשת בבעלותך לא, ג]}}לדרגה גבוהה יותר ובכוחו לעבוד את ה' בכח אכילה זו.

יחד עם כך שהחיות מנשאות את הכיסא, מבואר שהם נישאות עם הכיסא, הם מתעלות יחד איתו. והוא העניין שבאמצעות אכילת הבשר, הבשר מתעלה ממדריגת חי למדריגת המדבר ועוד למעלה מזה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/17/31c.htm ליקוטי תורה פרשת בהעלותך לא, ג]}}. בתורת החסידות מבואר מאמר הגמרא "עם הארץ אסור לאכול בשר{{הערה|"תניא רבי אומר עם הארץ אסור לאכול בשר (בהמה) שנאמר (ויקרא יא, מו) זאת תורת הבהמה והעוף כל העוסק בתורה מותר לאכול בשר בהמה ועוף וכל שאינו עוסק בתורה אסור לאכול בשר בהמה ועוף" פסחים מט ב}}" כי הבשר הוא מבחינת ה[[גבורה]] שלכן הוא אדום, ולכן גם אחר הבירור וההעלאה שהאדם מבררו, הוא נכלל בגבורות דקדושה, ונמשך ממנו התלהבות ו"רשפי אש" בעבודת ה'. אך עם הארץ אינו יכול להעלות את הבשר, כי מהגבורות יש יותר יניקת החיצונים{{הערה|בלקוטי תורה בפרשת וזאת הברכה מבאר שהבשר קשור לבחינת האש, ולכן, עם הארץ שאהבתו לה' אינה כרשפי אש אלא אהבה מסותרת. לא יכול לברר את הבשר}} וכיון שאינו יכול להעלותו הבשר מורידו ומשפילו{{הערה|אדמו"ר המהר"ש מבאר בעניין שאכילת בשר "דבאמת זהו היתר גמור", אך מה שעם הארץ אסור לאכול בשר זהו '''מדרך המוסר''' שלהיותו עם הארץ אינו יכול להעלות את הבשר לכן אסור לו לאכלו. [https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/632b/1/21/420.htm תורת שמואל תרל"ב ח"ב תכ]}}. אבל אך התלמיד חכם שקשור לבחינת ה[[חכמה]] ו"בחכמה אתברירו" הוא יכול לברר את הבשר ואז הבשר מוסיף בו התלהבות בעבודת ה'.

ב'[[יחידות]]' של הרב [[אליהו יוסף שאר ישוב הכהן]]{{הערה|אביו, הרב דוד הכהן המכונה "הרב הנזיר" נהג שנהג בצמחונות. במהלך התוועדות י' שבט תשכ"ה ניגש הרב אליהו יוסף שאר-ישוב הכהן ושאל את הרבי מדוע לא השיב לו על מכתבו. הרבי השיב: מפני כיבוד-אב – של אביו הרה"ג ר' דוד הכהן שליט"א, שנוהג בצמחונות ואינו אוכל בשר: "רציתי להסביר במכתב מדוע יש ענין דווקא באכילת בשר – במענה לשאלתו – אך נמנעתי מלעשות כן כדי לא להתיר לו דבר בניגוד לדעת אביו שליט"א".}} בשנת [[תשכ"ג{{הערה|פורסמה ב'ספר היחידות', גליצנשטיין עמ' 235}}]], אמר הרבי:

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור='ספר היחידות' לרב גליצנשטיין עמ' 235{{הערה|ראו נוסח נוסף ב[[שיחות קודש]] תשכ"ג בהוספות, עמ' 402, ושם כתוב שהרבי קם ממקומו והביא את כרך ה"שדי חמד", ואחר כך אמר: זה רק בשביל יחידי סגולה. וראו בערכו של הרב [[שאר ישוב כהן]] את עדותו מיחידות זו.}}|תוכן=צמחונות איננה לא על-פי [[חסידות]] ולא על פי [[קבלה]], כי על ידי זה חסר ב[[עבודת הבירורים|בירורים]], שכן אינו מברר את הדברים שאינו אוכל. ומה שנאמר ב'[[שדי חמד]]' {{הערה|כוונת הדברים: במערכת "אכילה" כותב השדי חמד על אחד מתלמידי ה[[אריז"ל]] "שזה כמה שנים נהג בעצמו פרישות שלא לאכול בשר כלל וחלילה ללגלג עליו ואשרי חלקו").}} שלא להלעיג על הצמחונים - הרי זה רק ליחידי סגולה!}} הנהגה זו של הרב הכהן נבעה מהנהגת אביו, הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד הכהן]] המכונה "הרב הנזיר", שאף כתב על כך ספר בשם '''חזון הצמחונות והשלום מבחינה תורנית''', לקט מתוך כתבי הרב [[אברהם יצחק קוק]] בעריכתו. במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' שבט]] [[תשכ"ה]] ניגש הרב שאר ישוב ושאל את הרבי מדוע לא השיב על מכתבו. ענה לו הרבי: {{ציטוטון|רציתי להסביר במכתב מדוע יש ענין דווקא באכילת בשר – במענה לשאלתו – אך נמנעתי מלעשות כן כדי לא להתיר לו דבר בניגוד לדעת אביו שליט"א}}, כלומר הרבי נמנע מלהשיב לו, כדי שיוכל לקיים מצוות [[כיבוד הורים]] כדרוש ולא יימנע מהנהגתו כדעת אביו. במענה לשאלה האם רצוי לפנות לעזרת רופא טבעוני, ענה הרבי: "תלוי בידיעות שישנן על דבר הצלחתו"{{הערה|הובאה בספר היכל מנחם חלק ב' עמוד קצא, ובספר "מה רבו מעשיך ה'" עמוד 342.}}.

יש המבארים ישנם רבנים בני הדור האחרון המצדדים בצמחונות ומביאים קטעים מספרים מסויימים שניתן להסיק מהם דברים ברוח זו{{מקור}}. מביאים את דברי ר' יוסף אלבו שההיתר שניתן על ידי ה' לאכילת בשר הוא בדיעבד, ו"לא דברה תורה אלא כנגד היצר הרע"{{הערה|ספר העיקרים, מאמר שלישי פרק טו}}.

על דרך זה מבאר מביאים דברי האברבנאל{{הערה|אברבנאל, בראשית ט, א}} מדוע ה"[[מן]]" שה' הוריד לבני ישראל במדבר היה "לחם מן השמים" ולא בשר מן השמים, כי הבשר הוא "אינו מזון הכרחי והוא שאלת זוללות ומלוי מעַיים מעיים ותאווה גוברת. גם שהבשר מוליד באדם דם זדוני ואכזרי" ולכן נתן להם ה' לחם "שהוא מזון נאות והכרחי למזג האדם" כדבריו.

לדבריו, הסיבה עוד מביאים מדבריו שהסיבה שה' התיר את אכילת הבשר לנח ולבניו היא מפני שכשיצאו מן התיבה לא היה בעולם עוד מעשבי הארץ או עצי פרי, ואם היו מחכים עד שיזרעו שדות ויטעו כרמים היו מתים ברעב ולכן התיר להם אכילת הבשר.

מובא במלבי"םאך פרשנות זו בדברי [[הראשונים]] איננה הכרחית{{הערה|בראשית ט, גמקור}} שבימי אדם הראשון היו גופות בני אדם חזקים והפירות לא נשחתו עדיין והיו מכלכלים את בני האדם כמו הבשר, אבל אחר המבול שנתקלקלו המזונות הוצרכו לאכילת הבשר.

*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], [https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%9c%d7%9b%d7%94הלכה-%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%aaיומית-%d7%9e%d7%94%d7%a8%d7%91מהרב-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%9fברוין/137798/ האם צמחונות מתאימה להשקפת התורה הרב יוסף ישעיהו ברוין] {{אינפו}} {{וידיאווידאו}}*הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], '''[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=373&CategoryID=68 האם אורח-חיים צמחוני או טבעוני תואם את ההלכה?]''', בתוך [[שיחת השבוע]] גיליון 240* הרב [[מנחם ברוד]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15655&CategoryID=2444 האדם והתרנגולתסלט זה לא מוסרי יותר] מאמר מאת מנחם ברוד. ''', בתוך [[שיחת השבוע ]] גיליון 1713*יענקי טאובר, '''[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/959472 הפן המיסטי באכילת בשר]''', באתר {{בית חבד}}*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/545795/jewish/-.htm האם כל הדתיים צמחונים?] חב"ד אורג, באתר {{בית חבד}}*[https://www.hidabroot.org/article/1120714 צמחונות ביהדות]. סיכום יחס התורה לצמחונות וטבעונות, אתר הידברות