צחצוח הכפתורים
צחצוח הכפתורים (או באידיש - פוצן די קנעפלעך) הוא משל שאמר הרבי הריי"צ בהגדרת העבודה בדורנו הקרוב לזמן הגאולה. עבודת זיכוך העולם נמשל לכפתור, שכשם שהכפתור מחבר שני חלקי הבגד כך עבודת האדם היא לחבר את העולם עם אלוקים. אולם למרות זאת הכפתור מחבר שני דברים שבעצם נפרדים, צחצוחו (בעבודת ה') הוא ביטול העולם לאלוקים באופן מוחלט עד שמלכתחילה אינו מציאות לעצמו.
הרבי הרבה לצטט משל זה בהקשר לעבודה בדורנו אולם בשנים האחרונות הוסיף ואמר שגם זמן הצחצוח מוגבל ובזמננו סיימנו אף עבודה זו והעבודה כיום היא לחיות משיח.
תוכן עניינים
מקורו
בהתוועדות יום שמחת תורה תרפ"ט דיבר הרבי הריי"צ אודות עבודת ה' הנדרשת בדורנו, בין הדברים התבטא: שבעוד שאנו לא השלמנו עדיין את העבודה, יהודי רוסייה משלימים את העבודה וראויים כבר לקבל את אורו של משיח והמשיל את עבודתם לצחצוח בגדי הצבא וצחצוח כפתורי הבגדים ("זיי פּוצן שוין דעם מונדיר צו גיין אַנטקעגן משיח'ן זיי פּוצן די קנעפּלעך פון די בגדים צו גיין אַנטקעגן משיח'ן") וסיים, שכשאנו נעשה גם כן כלים לאלוקות כעבודתם נזכה לאורו של משיח.[1] הרבי ציטט שיחה זו פעמים רבות[2] בהקשר לעבודה בדורנו לסיים את העבודה ולהביא את המשיח. בשיחות רבות קישר זאת גם להתבטאות "עמדו הכן כולכם"[3] שנאמר על ידי הרבי הריי"צ בהגדרת העבודה בדורנו, שעניינה ההכנה לבואו של משיח.
משמעות המשל
עבודת האדם בתיקון העולם והפיכתו למציאות קדושה נרמזת במשל לכפתורים, משום שמטרת הכפתור הוא לחבר את שני חלקי הבגד הימני והשמאלי חיבור הבגד נעשה על ידי שתופרים את הכפתור בצד השמאלי ומחוררים בצד הימני וכך מחברים שני הצדדים כשהצד הימני על גבי הצד השמאלי (וחיבור שני הצדדים יחד (גם הצד השמאלי) מרכיבים את שלימות הבגד שעל ידי גילוי האור (ימין) הרי יתרון האור מתוך החושך (שמאל).[4] כך הוא גם עבודת בני ישראל לחבר את ענייני העולם המתבטא בצד 'שמאל' לצד הימני - צד הקדושה.[5] גם הדיוק שמדובר בבגדי צבא לפי שכל ישראל אנשי צבא הם "כל יוצא צבא בישראל"[6] וכולם יחד יוצאים בגאולה לקבל את פני "ה' אלוקי הצבאות"[7] עם בגדי הצבא המצוחצחים.[8]
צחצוח הכפתור הוא על מנת להסיר את האבק (סטרא אחרא) שעליו, והרמז לכך בדרך הצחות הוא שהתרגום של אבק לאנגלית הוא (Dust) "דאסט" - ראשי תיבות דא סטרא אחרא (תרגום: זהו סטרא אחרא).[9]
ליתר ביאור בעבודת האדם ביאר הרבי: לפי הידוע שבעבודת האדם בכללות שני אופנים. א. שהעולם תופס מקום והוא מציאות, אלא שהאדם מכיר ויודע שיש אדון לעולם ועליו לעובדו, (נרמז במשנה:[10] "אני נבראתי לשמש את קוני" כנוסח הרגיל). ב. שבהכרתו אין כלל תפיסת מקום לעולם, מלכתחילה מכיר ומרגיש שאין עוד מלבדו. וממילא כל מציאותו מלכתחילה אינה קיימת אלא לעבוד את ה' (ונרמז בנוסח:[11] "אני לא נבראתי... אלא, לשמש את קוני..!!") וזו המשמעות של עבודת צחצוח הכפתור, הכפתור בא לחבר שני חלקים שמצד עצמם אינם מחוברים ורק על ידי פעולה מתחברים והוא משל לאופן הראשון. אמנם עיקר העבודה בדורנו היא "לצחצח" את הכפתור, כלומר, "להתעלות" בעבודה זו, עד שיורגש בהכרתו שאין עוד מלבדו כלל, ומלכתחילה לא שייך פירוד בין העולם והקב"ה.[12]
סיום העבודה
ההדגשה בדברי הרבי הריי"צ הוא: שנשאר רק "צחצוח" הכפתורים, כי אפילו חיבור הכפתורים החלק הטפל שבבגד גם הוא כבר קיים. הדבר היחידי שנשאר לעשות הוא להבריק ולצחצח את הכפתורים. והנמשל הוא: עבודת בירור וזיכוך העולם להכינו לקראת הגאולה כבר בוצעה וכמעט ונשלמה, וכל הנשאר לסיום הינו רק פעולה קטנה ממש[4].
בשעה שדיבר הרבי על קרבתנו לזמן הגאולה, התבטא, שמכיוון שנשאר רק הצחצוח, ורואים במוחש שכאשר מצחצחים כפתור יותר מידי, הוא לאבד משלימותו - בוודאי בוודאי שהקדוש ברוך הוא מקרב את הגאולה[13].
בשנים מאוחרות יותר התבטא הרבי כמה פעמים[14] שהעבודה בבירור העולם ותיקונו הסתיימה, ואפילו עבודת "צחצוח הכפתורים" כבר נעשתה. מה שנשאר זה "עמדו הכן כולכם לקבלת פני משיח" ולחיות את הגאולה אף בגלות, וכך להביא את הגאולה בפועל.
ראה גם
הערות שוליים
- ↑ ספר השיחות ה'תרפ"ט.
- ↑ ראה לדוגמה, תורת מנחם התוועדויות תשמ"ב ח"א עמוד 138.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק ד' ע' רעט. אמנם שם הביטוי "עמדו הכן כולכם" אינו מופיע בדווקא בקשר לגאולה, אך הרבי ציטט את הביטוי אינספור פעמים כהכרזה-הבטחה להתכונן לקראת משיח.
- ↑ 4.0 4.1 התוועדויות תשמ"ז חלק ב עמוד 173.
- ↑ תורת מנחם התוועדויות תשד"מ חלק ג עמוד 1672.
- ↑ במדבר א, ג ועוד.
- ↑ הושע יב, ו ועוד.
- ↑ ספר השיחות תשמ"ח חלק א עמוד 279.
- ↑ שיחת שבת פרשת ויחי תשמ"ז לקוטי שיחות חכ"ה ע' 481
- ↑ מסכת קידושין בסופה.
- ↑ גירסת הש"ס כתב יד (ירושלים תשכ"ד) הובא במלאכת שלמה על המשנה שם ועוד.
- ↑ ספר השיחות תשנ"ב חלק א עמוד 39 ואילך ובהערה 32.
- ↑ שיחת ב' ניסן תשמ"ח.
- ↑ שיחת שבת פרשת ויצא תשמ"ח סעיף ח. כמה פעמים אף אמר זאת בשם אדמו"ר הריי"צ (ראה לדוגמא שיחת שבת פרשת שופטים תנש"א ס"א), למרות שעניין זה נאמר לראשונה על ידי הרבי.
