שינויים

אולם ארבעה חודשים בלבד חלפו מאז חתונתו, ורהרב ''' צבי הירש (הירש'ל נתפס על עסקי מסחר אסור במטילי זהב. הוא הובא למשפט מהיר) לרנר''' ([[תר"ע]] - [[ל' בניסן]] [[תנש"א]]) היה חסיד שעסק ב[[הפצת יהדות]], ונגזרו עליו שבע שנות מאסר.  זמן לא רב לאחר מכן, נשלח לכלא בעיר סולובקי התגורר ב[[סיבירברית המועצות]]. באיזור זה שרר קור איום בחודשי החורף, ולעיתים היה מגיע ל-‏54 מינוס.  עוד קודם יציאתו לסיביר, ניסתה רעייתו סוסיה, לאתר את מקום מאסרו. היא הלכה יותר מ-‏10 קובסוף ימיו ב[[נחלת הר חב"מ ברגל, כשהיא סוחבת על גבה שק של חפצים עבור בעלה, אך בסופו של דבר לא הצליחו השניים להיפגש בטרם נשלח לארץ גזירהד]].

== תולדות חיים ==נולד בשנת [[תר"ע]], בעירה צ'רץ' על יד קמיניצק-פודולסק שבאוקראינה, לאביו ר' הירשל עבד בפרך במחנות העבודה הסביריים. הוא היה בעל כושר הישרדות נדיר, ותמיד מצא פתרון נאות לכל מצב. הוא לא היה מאבד עשתונות, ותמיד היה חביב ואהוב על כולםשמריהו שהיה 'נאמן יער' - מנהל אחוזות רבות. תכונות אלו התגלו ובאו לידי ביטוי גם בשנות מאסרוולאמו מרת זלדה.

===שחרורו===פעם בעקבות הדאגה לחינוכו נשלח לעבוד במטבחעל ידי הוריו לקמיניצק-פודולסק, מקום בו הייתה סביבה יהודית. כשהיה במשמרת שלוהוא גר שם אצל קרובי משפחה [[חסידות צ'ורטקוב|חסידי צ'ורטקוב]]. הוא התקבל ללימודים במכללת הפועלים, הגיעה משלחת רמת דרג לבקר בכלאשם סיים את לימודיו במתמטיקה. הגנרל היה תלמידו של ר' הירשל באקדמיה הצבאית בשנת תרצ"גלאחר המהפכה הקומוניסטית, כאשר לימד שם מתמטיקהתקופה קצרה בקמיניצק-פודולסק. עקב היותו יהודי שומר שבת ללעגו לו תלמידיו.

שעה קלה לאחר מכן חזר הגנרל ואמר בהתנצלות כי בשנת [[תרצ"ב]], עקב רדיפות מצד היותו יהודי, עזב את המקום ועבר לעבוד במקום אחר, הוא לא ידע שנידון על סעיף 58 - סעיף פוליטי חמור - ועל כן החליף מספר מקומות עבודה מכיוון שבכל מקום שעבד התגלתה עובדת היותו יהודי שומר מצוות. הוא אינו יכול לשחררו במקוםהחל ללמד באקדמיה צבאית במוסקבה, את השבת היה מעביר באזור סמוך אליו היה נוסע ברכבת. בשנת [[תרצ"ד]] עבר ללמוד בקייב, אך הבטיח להשתדל להצלתושם סיים את לימודי ההתמחות ב[[אוניברסיטה]].

ואכןלאחר שרודפיו נפלו בעצמם לידי השלטונות, חזר לביתו, שם פגש את ר' [[יצחק כהן]] שנתן לו את ביתו סוסיה לאישה, לאחר זמן קצר הצליח הגנרל לפעול לשחרורו מהכלא מסיבות בריאותיותהחתונה עלו הורי הכלה לארץ, והרב לרנר ואשתו המתינו לקבלת אישור עליה ([[סרטיפיקט]]), לבינתיים עסק בהוראה, ונאלץ לסחור בשוק השחור. ארבעה חודשים לאחר חתונתו נתפס על מסחר אסור במטילי זהב. הוא הובא למשפט מהיר, ונגזרו עליו שבע שנות מאסר. הוא נשלח לכלא בעיר סולובקי ב[[סיביר]]. באיזור זה שרר קור איום בחודשי החורף, ולעיתים היה מגיע ל-‏54 מינוס. עוד קודם יציאתו לסיביר, ניסתה רעייתו סוסיה, לאתר את מקום מאסרו. אך בסופו של דבר לא הצליחו השניים להיפגש בטרם נשלח.

כאסיר משוחרר נאסר עליו לשוב למקום מגוריו או להתיישב בעיר גדולהבעת גלותו, ועל כן הוא וזוגתו עברו ביקר במחנה העבודה גנרל, שלמד אצלו באקדמיה הצבאית, הגנרל הבטיח להשתדל לשחררו, והוא אכן שוחרר, ועבר עם אשתו לסמינובקא - ישוב נידח המרוחק 200 ק"מ מקמיניצק-פודולסק, ובהמשך לפולטובה.

הזוג היהודי בלט בין תושבי הכפר בהיותם אנשים משכיליםבעת [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו עם ילדם, ובסופו של דבר הגיעו לעיירה 'אורג'יניקידזה' שבאינגושיה. סבתא סייעה רבות במתן טיפול רפואי לתושביםהוא החל לעבוד בבית רפואה צבאי בתנאי שדה. בשנת תש"ג, ור' הירשל מצידו עסק בהוראהכאשר [[בית רפואה|בית הרפואה]] עבר לסטלינאבאד (דושנבה), שכן ניחן בכושר הסברה נדירעברו גם הם לשם. במקומות אלו פעל ב[[הפצת היהדות]].

בהשתדלותם של קרובי משפחהככשמע על [[יציאת רוסיה תש"ו]] עברו ל[[סמרקנד]], הצליח רק הירשל לעבור יחד עם אשתו לעיר פולטבהשם החל לעבוד בעבודות מזדמנות, כגון סבלות. עקב כך הוא מכונה "הרשל דער טרעגער". בביתו התקיימו מנייני תפלה, והוא אף הקים שם [[מקווה]].

===מלחמת העולם השניה===בקיץ תשבשנת [[תשל"א הגיעה מלחמת העולם השנייה לגבולות ברית המועצות. הגרמנים פתחו במלחמה נגד הרוסיםב]] הגיע לארץ ישראל עם בני משפחתו, וראו נצחונות מזהירים בקרבות הקשים. הרוסים הלכו ונסוגו לאחור, ומליוני תושבים נאלצו לעקור מבתיהם ולברוח הרחק, אל תוך רוסיהוהתיישב בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי.

כמו שאר האזרחים, גם הוא דאג להכניס ילדים למוסדות החינוך של ר' צבי[[מרדכי קוזלינר]]. ב[[חודש תשרי]] תשל"ג, אשתו וילדם הקט, ברחו מהעיר פולטבהזכה סוף סוף להגיע לרבי. הנסיעה באותה תקופה כלתו הייתה ברכבות ונמשכה על פני שבועות ארוכים. מידי פעם הייתה עוצרת הרכבתלפני לידתה, ואשתו ניסתה לומר לו כי אולי אין זה הזמן הראוי לנסיעה, שכן בבית יהיו זקוקים לעזרתו, אך הוא ענה בפשטות כי העזרה הגדולה ביותר שהוא יכול להושיט, והיה יורד כדי לחפש אוכל על מנת להמשיך ולהתקיים. רק בניסים היה מצליח תמיד לחזור לקרון מבעוד מועד ולהמשיך בנסיעה יחד עם משפחתוזה לקבל ברכה ישירה מהרבי שהכל יתנהל כשורה.

כבר במשך כ-‏10 שנים, בכל שבת וחג, היה פעם אחת שהפסיד את הרכבתהולך רגלית למושב "ערוגות", אך בסופו של דברכדי לארגן שם מניין תפילה. בימי החול עסק ב[[מבצעים]], בדרך-לא-דרך מצא ובחגים ארגן את אשתו והילד, והמשפחה התאחדה מחדש לשמחתם הגדולהכל הדרוש עבור תושבי המקום.

בדרכם הארוכה עצרו גם בעיר 'אורג'יניקידזה' שבאינגושיה. הם החליטו לרדת בעיר זו, ולנסות להתמקם שם עד סיום המלחמה. עד מהרה השתלב ר' הירשל בעבודה בבית חולים שדה צבאי שהיה מסונף ל'ללנינגרדסקיה אקדמיה'. בשנת תש"ג, כאשר [[בית רפואה|בית הרפואה]] עבר לסטלינאבאד (דושנבה), עברו גם הם לשם.  כחסיד בן חסיד, ר' הירש'ל לא שמר רק על יהדותו שלו; הוא איתר את היהודים המקומיים, איגד אותם, והחל לערוך עמם פעילות יהודית, כמו תפילה במניין, [[התוועדות חסידית|התוועדויות]] וכדומה.  ביום שבת, כ"א בטבת תש"ה, נולד לר' הירשל וסוסיא בנם השני, ר' משה שיחי'. ר' מוטל סייע בהסקת בית היולדת, וכמו כן השיג מוהל לשבת, והברית נערכה בעתה ובזמנה. ===בסמרקנד=== לר' הירשל נודע כי ב[[סמרקנד]] נמצאים חסידים רבים שהשיגו פספורטים פולניים מזוייפים, באמצעותם ניתן היה לצאת מבעד למסך הברזל. רק לאחר השתדלויות רבות, הצליחו הזוג לרנר להגיע ל[[סמרקנד]] בעיצומה של שנת תש"ו.  בהגיעם לעיר עברו מבית לבית כדי לנסות למצוא מקום לדור בו, ולפחות מקום זמני עד שימצאו את מקום מנוחתם. רק בשעות הערב מצאו "דירה" שלא הייתה אלא חדר עשוי חמר פרוץ לרוח ולעוברים ושבים. בלית ברירה פרקו את מטלטליהם המועטים ופנו ללינת הלילה ב"דירה" החדשה.  ===עיסוקים חדשים=== ב[[סמרקנד]] כבר לא יכול היה ר' הירשל להמשיך לעסוק במקצוע ההוראה, כיוון שלא ניתן היה להימנע מעבודה ב[[שבת]] במקצוע זה. משום כך החל לעבוד בכל מיני עבודות מזדמנות, כגון סבלות. הוא אף 'זכה' לקבל על כך את הכינוי "הרשל דער טרעגער".  באותה תקופה משפחתו הייתה במצוקה כלכלית כמו שאר הפליטים שמילאו את סמרקנד. היה קושי עצום בהשגת דלי [[מים]] בבוקר שהיה אמור להספיק לכל יום; המים נמכרו בכסף רב.  את הפיתות אפו הירשל וסוסיא מקמח שהשיגו, ולשבת הכינו [[יין]] מעץ גפן שגדל בסמוך לביתם. ועם זאת, ביתם היה תמיד פתוח לקבל את כל היהודים הפליטים מהמלחמה. ===כי ביתי בית תפילה===  בביתו של ר' הירשל לרנר התקיימו לעיתים תקופות מאוד המניין של חסידי חב"ד באזור. המיוחד שהיה בבית שלו שהיה לו גם [[מקווה]] טהרה (לאנשים) והיה אפשר לטבול לפני התפילה. מאימת השלטונות ובכדי להקל, עשו תור בין חסידי חב"ד בביתו של מי יתפללו כל שבת. אבל אצל הירשל לרנר היה ידוע בין כל החסידים שאצלו אפשר להתפלל בלי תור וגם בלי להודיע מראש. ואכן לעיתים תקפות במשך שבתות על גבי שבתות התקיימו התפילות בביתו של ר' הירשל לרנר באופן רצוף, וגם התוועדויות פעילות. ===בארץ ישראל===  בשנת [[תשל"ב]] זכה ר' הירש להגיע לארץ ישראל עם בני משפחתו, ולבנות את ביתו בין חסידים בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקריית מלאכי. בקריית מלאכי היה אהוב על כולם. הוא היה ידוע כאדם שאפשר לסמוך עליו. הוא דאג להכניס ילדים למוסדות החינוך של ר' [[מרדכי קוזלינר]], בשכנעם שבישיבה זו יקבלו את הטוב ביותר, וישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]] התעשרה בתלמידים.  כמו ברוסיה, גם כאן חיפש לעשות מעשי חסד עבור הסובבים אותו. הוא היה קונה מוצרים בשוק ובמכולת למי שהיה קשה לו ללכת על רגליו. השכן הגלמוד מצא מקום שמח על שולחנו בכל שבת וחג.  יחד עם הגשמיות העביר גם יהדות לאלו שנעזרו על ידו. הוא עורר את שכניו המבוגרים להתענין וללמוד עוד ועוד.  נפטר ב[[חודש תשרי]] הראשון לאחר יציאתו מרוסיה, תשל"ג, זכה סוף סוף להגיע לרבי לאחר שנים רבות של כיסופים. באותה תקופה כלתו הייתה לפני לידתה, ואשתו ניסתה לומר לו כי אולי אין זה הזמן הראוי לנסיעה, שכן בבית יהיו זקוקים לעזרתו, אך הוא ענה בפשטות כי העזרה הגדולה ביותר שהוא יכול להושיט, זה לקבל ברכה ישירה מהרבי שהכל יתנהל כשורה.  ===בית חב"ד "ערוגות"===  במשך כ-‏10 שנים, בכל שבת וחג, היה הולך רגלית למושב "ערוגות" שנמצא במרחק של 6 ק"מ מנחלת הר חב"ד, כדי לארגן שם מניין תפילה. הוא היה הולך לשם בכל מזג אויר, בקיץ ובחורף. כשהיה מגיע לשם, לא היה ממתין לו מניין אנשים, אלא הוא רק היה מתחיל לאסוף את האנשים מהבתים, מהרפת ומהגינה, והכל בחיוך, במילה טובה ובמאור פנים - אף אחד לא יכול לסרב לו. הוותיקים עוד זוכרים היטב איך שהוריד את הרפתן מהטרקטור בבוקרו של יום הכיפורים, וזיכה גם אותו בתפילה. בימי החול זיכה את תושבי המקום בהנחת תפילין, ואף דאג לקבוע מזוזות כשרות על פתחים רבים. בחגי ישראל היה מגייס את בניו לעזרה כבעלי קריאה, בעל תוקע בעל תפילה וכדומה. לא מעט בזכות פעילותו, יש שם כיום בית כנסת ומנין קבוע בכל ימות השנה.  ===פטירתו=== נפטר ביום [[ל' בניסן]], ראש [[חודש אייר]] [[תנש"א]], כשהוא זקן ובא בימים.

* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1009 נס בפריצת מסך הברזל] - סיפורים וזכרונות על הרב לרנר מפי נכדתו אתר [[שבועון {{בית משיח]]}}