עריכת הדף "פרשת וירא"
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | |||
'''פרשת וירא''' היא ה[[פרשה]] הרביעית ב[[ספר בראשית]] (מפרק י"ח פסוק א' עד פרק כ"ב פסוק כ"ד). | '''פרשת וירא''' היא ה[[פרשה]] הרביעית ב[[ספר בראשית]] (מפרק י"ח פסוק א' עד פרק כ"ב פסוק כ"ד). | ||
שורה 18: | שורה 17: | ||
*'''שביעי''' - סיפור [[עקידת יצחק]], שהינו סיפור על [[מסירות נפש]] ו[[אהבת ה']]. העקידה הייתה הנסיון העשירי בו ניסה ה' את אברהם. כאשר היה יצחק בן שלושים ושבע שנים, ה' אמר לאברהם להקריב אותו לפניו ולשחוט אותו על הר המוריה. אברהם קם בבוקר מוקדם וכאשר הגיעו למקום, בנה אברהם מזבח ועקד את יצחק בנו. רגע לפני שאברהם שחט את בנו יחידו, התגלה אליו [[מלאך]] מן השמים שעצר אותו מהמעשה. מיד לאחר מכן ראה אברהם איל אותו הקריב לעולה במקום בנו. ה' בירך את אברהם שצאצאיו ירבו ככוכבי השמים וכחול על שפת הים, וזאת כיון ששמע ב[[קול]] ה'. בהמשך מספרת התורה על תולדות המשפחה ואנו מתבשרים על לידתה של [[רבקה]], אשתו לעתיד של יצחק. | *'''שביעי''' - סיפור [[עקידת יצחק]], שהינו סיפור על [[מסירות נפש]] ו[[אהבת ה']]. העקידה הייתה הנסיון העשירי בו ניסה ה' את אברהם. כאשר היה יצחק בן שלושים ושבע שנים, ה' אמר לאברהם להקריב אותו לפניו ולשחוט אותו על הר המוריה. אברהם קם בבוקר מוקדם וכאשר הגיעו למקום, בנה אברהם מזבח ועקד את יצחק בנו. רגע לפני שאברהם שחט את בנו יחידו, התגלה אליו [[מלאך]] מן השמים שעצר אותו מהמעשה. מיד לאחר מכן ראה אברהם איל אותו הקריב לעולה במקום בנו. ה' בירך את אברהם שצאצאיו ירבו ככוכבי השמים וכחול על שפת הים, וזאת כיון ששמע ב[[קול]] ה'. בהמשך מספרת התורה על תולדות המשפחה ואנו מתבשרים על לידתה של [[רבקה]], אשתו לעתיד של יצחק. | ||
+ | |||
+ | ==בתורת החסידות== | ||
+ | |||
+ | ידוע שהקב"ה משלם שכר "מדה כנגד מדה"{{הערה|ראה סוטה ח, ב ואילך}}, וא"כ במה "אפר פרה ועפר סוטה" מדה כנגד מדה לעבודתו של אברהם אבינו? | ||
+ | |||
+ | [[הרבי מליובאוויטש]] מבאר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חכ"ה עמ' 79 ואילך}}: עבודתו של אברהם אבינו הייתה באופן ד"משים עצמו כשירים"{{הערה|ראה ר"ה יז, רע"ב}} בפני כל אדם. ועד שויתר על כל עניניו ואפילו על "קבלת פני שכינה" בשביל מצות "הכנסת אורחים"{{הערה|ראה שבת קכז, סע"א}}, ואף שהיו אורחים "ערביים שמשתחווים לאבק רגליהם"{{הערה|רש"י פרשתנו יח, ד}}. ובשכר זה שהיה "עפר ואפר" וויתר על כל עניניו בפני כל אחד, זכה לשתי מצוות: | ||
+ | * "אפר פרה" – אף ש"כל העוסקין בפרה מתחלה ועד סוף" נטמאים, מכל מקום לא התחשבו הכהנים בזה, וכשהיה מישהו שהיה טמא למת, ויתרו הכהנים ונטמאו כדי לטהר את חבירם מטומאתו. | ||
+ | * "עפר סוטה" – אף שמחיקת שמו של הקב"ה היא חילול ה' גדול, הנה "לעשות שלום בין איש לאשתו אמר תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים"{{הערה|שבת קטז, א}}, שאף שמדובר על אשה שלא התנהגה בצניעות, מכל מקום אמרה תורה למחוק שמו של הקב"ה כדי "לעשות שלום בין איש לאשתו". | ||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
− | |||
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=211 רעיונות לפרשת וירא] - {{חב"ד בישראל}} | *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=211 רעיונות לפרשת וירא] - {{חב"ד בישראל}} | ||
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=1603 טקסט פרשת וירא עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}} | *[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=1603 טקסט פרשת וירא עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}} |