שינויים

הפרשיה הגיעה לבית משפט. [[תמונה:770.jpg|left|thumb|250px|הספרים חוזריםהרבי]]'''משפט הספרים''' הינו שם לפרשיה שהתרחשה בהיה מעורה בכל מהלך הפרשיה, וכן נתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע למשפט. הרבי ראה במשפט קיטרוג על [[חסידות חב"ד]] משנת [[תשמ"ה]], כאשר ספרים יקרי ערך נגנבו מ[[ספריית ליובאוויטש]]בדורנו.

עיקר הפרשיה הגיעה - "[[דידן נצח]]" - הסתיימה בשנת [[תשמ"ז]] ביום [[ה' טבת תשמ"ז|ה' טבת]] כאשר פסק השופט כי הספריה והספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב"ד]]. בהמשך הגיש הצד שכנגד ערעור לבית משפטאותו דחה השופט. הפרשיה הסתיימה רק בשנת [[הרביתש"נ]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, וכן נתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע למשפט. הרבי התייחס לעניין ברצינות רבה, וראה במשפט קיטרוג על חסידות חב"ד בדורנו.

עיקר הפרשיה ==רקע: תולדות הספרייה =={{ערך מורחב|ספריית אגודת חסידי חב"ד}}מימיה הראשונים של [[חסידות חב"ד]] היה קיים בידי האדמו"ר אוסף ספרים וכתבי יד. כבר אצל ה[[אדמו"ר הזקן]] ידוע על אוסף של כ100 ספרים,{{מקור|חשוב לציין את המקור עליו מתבססים דברי בערל לוין}} כמות נכבדה ביחס למצב הכלכלי ב[[רוסיה]] באותם הימים. אצל [[אדמו"ר האמצעי]] ידוע על אוסף גדול יותר של כ611 ספרים. מאוחר יותר האדמו"ר ה[[צמח צדק]] יצר אוסף גדול של ספרים{{הערה|1=בעיקר מ"[[הנחה|הנחות]]" מ[[מאמרים]] ששמע מ[[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]], ביאורים ו[[מאמר|מאמרים]] שכתב בעצמו. ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14927&st=&pgnum=361 לקוטי שיחות חלק ד']).}} לפי המסורת היו לו כאחד עשר ארונות ספרים, שבעה בחדרו ששנים מהם היו סגורים ושמורים, בנוסף לעוד ששה ארונות נוספים שהיו בחדר סמוך{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]] בשם סבו [[אדמו"ר המהר"ש]] (צוטט בפסק הדין הראשון, והודפס בספר "[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]" עמוד 78).}} מכאן ואילך התרחבה הספרייה יותר ויותר על ידי האדמו"רים ממלאי מקומו בדורות שאחריו. אוסף זה נשמר אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] עד לשנת [[תרע"ו]]{{הערה|1=לדברי מרת [[חנה גוראריה]], ספריית אדמו"ר הרש"ב תפסה "שלושה חדרים על כל הקירות" (צוטט בפסק הדין הראשון, והודפס בספר "[[כך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]" עמוד 78)}} אז הוכרח בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] לעבור מ[[ליובאוויטש]] לעיר [[רוסטוב]], בשל המעבר הפקיד את הספרים למשמרת במחסן במוסקבה, אולם אלו הוחרמו כעבור שנים אחדות על ידי הקומוניסטים בשנות המהפכה.  מאחר שניסיונות פדיון הספרים לא צלחו, החל [[הרבי הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ד]] באיסוף ספרים לספרייה חדשה. יסודו התבסס על אוסף של כ5,000 ספרים שקנה הרבי מיהודי בשם ר' שמואל וינר, ושוב הוסיף והרחיב את הספריה בספרים רבים. אחרי גאולת [[י"ב- י"ג תמוז]] בחורף [[תרפ"ח]] הוכרח הרבי לצאת מגבולות מדינת [[דידן נצחרוסיה]], הוציא הרבי אתו גם את ספריה זו, ומכאן עברה למקום משכנה החדש של מרכז חב" ד - הסתיימה בשנת ריגה. בהגיעו לשם פעל הרבי למען הרחבת הספרייה, במכתב ששלח לחסידים ולידידי חב"ד באותם ימים מדרבן אותם הרבי לסייע ולתרום בפיתוח הספרייה. בהמשך{{הבהרה|באיזה שנה?}} עברה יחד עמו לעיר [[אוטווצק]] שפולין.בשלהי [[חודש אלול]] [[תרצ"ט]] עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עזב [[תשמהרבי הריי"זצ]] את העיר אוטווצק לוורשה ומשם לריגה עד הגיעו (ב[[ט' באדר]] ביום [[ה' טבת תשמת"ש]]) לארה"ב. הספרים עצמם נארזו למשלוח ב110 ארגזים ונשארו באוטווצק.  חילוץ הספרים מאירופה הכבושה היה טעון ביגיעה ועבודה רבה. להצלחת המבצע היה צורך בהתערבות בגורמים שאינם מעורבים במלחמה לצורך כך שלח [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגו"ח ארצות הברית]] הצהרה ובקשה לממשלת ארה"ב - שלא הייתה מעורבת במלחמה באותה העת - שהיות והספרייה היא רכושם מבקשים הם סיוע בחילוצה, הבקשה הובילה את התערבותה של הממשלה במשלוח שאודות לכך צלח המבצע. אולם בזאת לא פסקו העיכובים, בעקבות המלחמה נוצרו שיבושי דואר קשים שגרמו לעיכוב המשלוח, מלבד זאת התעורר חשש כי שהותם של הספרים עלולה להוביל שהספרים יפלו לידי ממשלת רוסיה. אולם אחרי השתדלות רבה הגיעו רוב הספרים (93 ארגזים) ב[[חודש סיוון]] [[תש"א]] לארה"ב, הנותרים (17 ארגזים) נשארו באירופה ואבדו עקבותיהם. מלבד ארגזים אלו היו עוד שלשה מזוודות שהכילו בעיקר כתבי יד של אדמו"רי חב"ד ואת [[סידור הבעש"ט]]. - מזוודות אלו נהגו [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] לקחת עמם לכל מקום, אותם נשאו (בתקופת אדמו"ר הריי"זצ) [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]] והרב [[חיים ליברמן]]{{הערה|1= בערי גוראריה, [[ה' טבתדידן נצח (ספר)]] עמוד 31.}} - המזוודות הוחרמו על ידי הרוסים ונמצאו כעבור שנים.[[קובץ:ספרים מוסד הרב קוק קנייבסקי.jpeg|שמאל|ממוזער|125px|בקשת המזכירות להשגת ספרי מוסד הרב קוק וספריו של הרב קנייבסקי.]] כאשר פסק השופט כי  כשהגיעו הספרים לארה"ב החלה שיקומה של הספריה והספרים שייכים ל, הספרים עצמם שוכנו חלקם בחדרו של ה[[אדמו"ר הריי"צ]] בקומה השנייה של [[770]], ורובם בקומת הקרקע של הבניין. כספרן הספרייה התמנה מזכירו של [אגודת חסידי חב[הרבי הריי"דצ]] ר' [[חיים ליברמן]]. בהמשך הגיש הצד שכנגד ערעור לבית משפט אותו דחה השופט במקביל, [[הרבי]] שהגיע לארה"ב בחודש סיוון תש"א הקים מעצמו ספריה נוספת שתשרת את צרכי ה[[מרכז לענייני חינוך]] שתחת ניהולו. הפרשיה התסיימה רק כעשר שנים לאחר מכן בשנת [[תש"ני]] [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)#קבלת הנשיאות|קיבל הרבי את הנשיאות]], ומני אז החלה תנופת ספריה זו, זאת בעזרת שלוחי הרבי וחסידיו ברחבי העולם. בעקבות התרבות הספרים נרכש בשנת [[תשכ"ח]] הבנין הסמוך ל770 לצורך הספרייה. בסוף החורף של שנת [[תשל"ז]]מונה הרב [[שלום דובער לוין]] למנהלה של ספריה זו מטעם המרכז לענייני חינוך. אחרי ה[[הסתלקות]] של [[הרבי הריי"צ]] ב[[י' בשבט]] [[תש"י]], היו מי שרצו לחלק את הספריה בין היורשים, אולם הרבי התנגד לכך. לטענת הרבי היות והספריה לא הייתה רכושו הפרטי, אין מקום לחלוקתה. בעקבות הויכוח נשאר מצב הספריה כפי שהיה ללא שינוי למרות השנים הרבות שעברו מ[[הסתלקות]]ו של הרבי הריי"צ. הספרייה לא אוחדה עם הספרייה של המרכז לענייני חינוך שהתפתחה לבנתיים, את מפתחות הספרייה גם נשארו בידיהם של אלו שניהלוהו בחייו של הרבי הריי"צ ר' חיים ליברמן ומרת [[חנה גוראריה]]. גם מצידו של הרבי היה יחס כזה. כך לדוגמה, בשעה שהרב שלום דובער לוין התבקש על ידי ר' חיים ליברמן, להצטרף לעבודתו בניהול ספריית הרבי הריי"צ, התנגד לכך הרבי בתוקף, מחשש שיתפרש כמהלך פוליטי, ויתלו זאת בסכסוך הפנימי שהתחיל לאחרי ההסתלקות, ואכן נשארה הספרייה כמו שהייתה רק תחת פיקוחו של ר' חיים ליברמן.

משפט הספרים החל למעשה בגניבת הספרים מהגניבה אובחנה לראשונה בסביבות [[פורים]] באותה השנה, על ידי האחראי על הספריה הרב [[ספרית ליובאוויטשיצחק וילהלם]]שהבחין בחסרונם של ספרים שונים. בחורף בעקבות כך, הוחלט להתקין מערכת שמירה על הנכנסים לספרייה, אולם מערכת זו לא פעלה בשבתות וחגים, וכששוב בוצעה גניבה (ב[[תשמ"אחרון של פסח]]), הותקנה מצלמה נסתרת במקום. בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] במוצאי [[חג השבועות]]שוב נכנס בערי גוראריה ולקח מהספרים וזו כמובן תועדה במצלמה. סיפור הגניבה החל להתפרסם בצבור, כאשר בעקבות התפשטותם של פרסומים אודות מכירת ספרים יקרי ערך לחסידות וליהדות כולה, הכוללים הן פרשנות נדירה על ספרי קבלה והן פירושים מופלאים על ספרי תנ"ך, נעלמו מן המדפיםמהספריה ברחבי העולם.

כל הנסיונות לגלות את האחראי להיעלמות הספרים לא נשאו פריבסוד הדברים היו הרב [[שלום דובער לוין]] מנהל ספריתו של הרבי, הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] ממנהלי קופת 'בדק הבית' של 770, מזכירו של הרבי, עד אשר מצלמה נסתרת הותקנה במקוםהרב [[בנימין קליין]] הרב [[בערל יוניק]]. הידיעה נמסרה לידיעת הרבי באמצעות [[הרבנית חיה מושקא]]. שבועות מספר כמות הספרים המדויקת אותם הוציא מהספרייה אינה ברורה, סרט המצלמה נשאר ריקוהמקורות השונים המתייחסים לפרשה זו, עד אשר תועדה עליו כניסתו מציגים מספרים שונים של בערי גוראריה - ממשפחת הספרים שנגנבו, הספרן [[שלום דובער לוין|בערל לוין]] כותב כי סכום הספרים היה 456{{הערה|לוין בערל, [פורטלhttp:בית רבי//chabadlibrary.org/books/sifriyat_lubavitch/libheb13.htm ספריית ליובאויטש פרק יג].}} מקורות אחרים כתוב משמו שהיו כ-550{{הערה|בית הרבלוין בערל, [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/didannatzach.pdf משפט הספרים - דידן נצח, עמוד י]] ובנו .}}, מתוכם מכר כ-100 ספרים.במשך תקופה הקצרה עד לגילוי הגניבה החל בערי במכירת הספרים שהספיק לגנוב מהספריה לסוחרי ספרים באירופה ישראל וארה"ב, אלו גילו התעניינות רבה בקניית הספרים הללו. כך למשל, הגדה של הרב פסח משנת [[שמריהו גוראריהתקי"ז]] - למרתף הספריה בשעות המאוחרות נמכרה בסך של הלילה96,000$ לסוחר שוויצרי, כאשר הלה מכר את ההגדה הלאה לסוחר עתיקות תמורת 150, ועזיבתו של הנ"ל זמן קצר לאחר מכן תוך כדי שהוא נושא עמו שקיות מלאות ספרים000$. מאוחר יותר נודע שכחלק מהצעותיו פנה לבית מכירה פומבית השייך לכנסייה במנהטן, אך מחשד שמדובר בסחורה גנובה שללו את העסקה.

כשהנ===חשיפת הפרשיה===לאחר ששמע הרבי כי התברר שהגנב הינו בערי, ביקש מה[[רש"ל נתבקש להחזיר את הספרם הוא סירב, באומרו שאמו נתנה לו רשות ג]] לדבר על כך עם בערי. בערי טען כי קיבל אישור מאמו לקחת ככל שלבו חפץ מהספריה. הוא התעקש שהספרים והיות ולטענתו הספרים שייכים לו, והוא מתכונן תוכניתו למכור אותם לאספני ספרים תמורת סכום הגוןסכומי כסף. הוא גם טען שדודתו ([[הרבנית חיה מושקא]]) נתנה לו אישור על כך, אך כששאלו אצל טענה שהוכחשה על ידי הרבניתעצמה, הטענה הוכחשה מכל וכל ונמצאה שקר גמור הבדוי מלבו של אמר הרבי לרש"ג כי באם העניין לא יסתדר עד [[י"בתמוז]] ידבר על כך ברבים.ג[[הרבי]] התייחס לנושא לראשונה כבר בסדרת [[יחידות|יחידויות]] שקיים עם חברי [[אגו"ח]] בחודש [[תמוז]] [[תשמ"ה]].. כתגובה לגניבה הוחלפו המנעולים של הספריה ומערכת אזעקה הופעלההרבי התבטא בביטויים חריפים ביותר על המקרה, ואפילו העומדים מחוץ ל[[חדר הרבי|חדר]] יכלו לשמוע את קולו הקדוש בזעקות אודות הגניבה.

בינתיים נתברר שהנלראשונה, התייחס לכך הרבי בפומבי בסדרת [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] באותו חודש: ב[[י"ב תמוז]], ב[[ט"ל החל במכירת ארבע מאות הספרים שהספיק לגנוב מהספריהו תמוז]] וב[[שבת]] פרשת פנחס. סוחרי ספרים באירופה ישראל וארה"בהרבי הקדיש לענין מספר שיחות ארוכות, גילו התעניינות רבה בקנית הספרים הללוהכוללות ביטויים חריפים. הרבי סיפר על הגניבה{{הערה|הרבי תיאר את התרחשות הגניבה וחשיפתה עם פרטים שונים {{הבהרה}}. הגדה }}, והסביר באריכות עד כמה היא חמורה, בהתחשב ביחס המיוחד של פסח משנת [[תקיהרבי הריי"זצ]] נמכרה בסך של 96לספריו הקדושים - ולכן כל ספר שנמצא מחוץ למקומו הוא כ"פצצה חיה" שעלולה להתפוצץ ולהזיק ח"ו.000$ לסוחר שוויצרי, כאשר הלה מוכר בדבריו שלל הרבי מכל וכל את ההגדה לסוחר עתיקות שמוכן לשלם 150גישת הצד שכנגד,00$. מאוחר יותר נודע לחסידי חבהטוענת ל"ירושה"ד שהנמהרבי הריי"ל פנה לבית מכירה פומבית השייך לכנסיה במנהטןצ, בעוד שלפי האמת הרבי חי בעולם הזה הגשמי, אך ב"ה הצוות חשד במכירת סחורה גנובהומשנה לשנה נעשה יותר חי, ונענה בשלילה לבקשת הנ"ל לסייע לסחור בספריםבריא ורענן! כמו כן שלל את כוונתם של חסידים לקנות מהגנב את הספרים ולפתור את הבעיה בתשלום.

כחלק מדבריו אודות כך שספריו של הרבי וכן ביתו אינם רכוש פרטי, אלא שייכים לכלל חסידי חב"ד באמצעות [[אגודת חסידי חב"ד]] - הורה הרבי לכתוב על חזית בנין [[770]] את הכיתוב: "בית אגודת חסידי חב"ד - אהל יוסף יצחק ליובאוויטש". כמו כן, הורה להקים ב[[כפר חב"ד]] בית שייקרא אף הוא בשם זה. מיד לאחר שהנהשיחה הוקדש אחד הבתים בכפר ל"בית אגודת חסידי חב"ד", בו החלו להתקיים שיעורי תורה והתוועדויות. בהמשך לכך, הוקם בשנה שלאחר מכן - [[תשמ"ו]] - בנין [[770 בכפר חב"ד]]. ===הרבי מבקש פסק דין===מספר ימים אחר [[י"ב תמוז]] (אז דיבר על כך הרבי לראשונה ברבים) סיפר הרב [[יהודה לייב גרונר]] לרב [[משה בוגומילסקי]] כי הרבי מעוניין בפסק דין למי שייכים הספרים על פי ההלכה, מרב שאינו [[חסידות חב"ל סירב שוב ושוב להחזיר ד|חב"די]] ועדיף שבכתב. הרב בוגומילסקי פנה לרב אפרים פישל הרשקוביץ, שאמר שמכיוון שלא שמע את טענות שתי הצדדים אינו יכול לפסוק, אולם גם אם לא נכנסים לשאלה מהו רבי, אך גם אילו הרבי העביר בירושה את הספריםלבנותיו - הרי אלו [[נכסי מלוג]], על אף הפצרותיו של אביוורק ה"גוף" - הספרים וה[[כתי"ק]] - שייכים לנשים ואלו ה"פירות" - הרווח ממכירת הספרים וזכות הלימוד בהם - שייכת לבעלים (הרבי והרש"ג), ובקשות אגווכאשר זכאי בעל ה"פירות"ח באופן ידידותי להם - הועבר העניין להכרעת בית המשפטאין זכות לבעל ה"גוף למנוע ממנו את זכותו. ומכיוון שכאן שני בעלים מתנגדים למכירת הספרים - '''הרי שאין לבערי גוראריה שום זכות בספרים, שעיקל מיד את ולטענתו אין כל הספרים הגנוביםבסיס'''{{הערה|1=ע"פ [[שולחן ערוך]] אבן העזר סימן צ' ס"ט ברמ"א, עד לנדפס ב"[[דידן נצחכך נפדו הספרים (ספר)|כך נפדו הספרים]]" הסופיעמוד 34.}}.

משפט הספרים החל ההכנה למשפט בפועל נמשך במשך כמה חודשים מחודש תמוז תשמ"ה עד למועד המשפט בכסלו תשמ"ו. במהלך הכנת הראיות נפגשו לוין ושוסטק כמה פעמים ב[[ייחידות]] עם הרבי. הרבי אמר להם לבסס את ההוכחה לבעלות [[אגודת חסידי חב"ט כסלו תשמד]] על הספריה, על מכתבו של [[הרבי הריי"וצ]]לפרופ' אלכסנדר מארקס - מגדולי הספרנים בניו יורק, ושמיעת העדויות החלה למחרת, המכתב שנושא את התאריך חודש [[אדר ראשון]] [[כ' כסלו תשמתש"ו]]כתוב בו בין השאר, ש"הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב"ד.. כתבי היד וספרים אלה הנם אוצרות רוחנים גדולים רכוש האומה". לבסוף, כאשר ניתן פסק הדין של השופט, התברר שמכתב זה אכן הכריע את הפסק לטובת אגודת חסידי חב"ד.

צוות המשפטנים שניהל את המאבק להשבת הספרים, הורכב מעורכי דין מפורסמים ממידי יום מימי המשפט נסע הרבי על ה[[ניו יורקאוהל]], וושינגנטון ופילדלפיה, ובראשם עמד עורך הדין [[נתן לוין (עולציונו של הרבי הריי"ד)|נתן לוין]] (המכונה נאט לואין). לוין היה היועץ המשפטי של נשיא ארצות הברית ריצ'ארד ניקסון, הוא ניהל 27 משפטים בבית משפט העליון של ארצות הברית (אחד מהם היה בנוגע להצבת מנורה בשטח ציבורי), ונחשב לאחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארצות הבריתצ.

שותפו של לוין, עורך הדין יוסף (ג===פעולות רוחניות במהלך המשפט==={{ערך מורחב|ערך=[[אלבום יהי אור]]}}[[קובץ:אלבום יהי אור.jpg|ממוזער|כריכת האלבום 'יהי אור'רי) שסטק מפילדלפיה, עזר לאגו"ח שנים רבות בנוגע להשבת כתבי היד השייכים לרבי מ]]כאשר נפתח [[וורשהמשפט הספרים]], ובהחזרת כתבי היד שנמצאו בבית הספרים הלאומי בהצד השני טען שתנועת חב"ד הפסיקה את פעילותה עם הסתלקותו של [[ירושליםאדמו"ר הריי"צ]], ומשכך כל הנכסים שהיו שייכים לו יכולים להתחלק בין היורשים.

למרות שמאז שנבחר להיות עורך הדין הראשי במשפט הספריםכתשובת נגד לטענה זו, הוזמן פעמים רבות להשתתף קרא הרבי ב[[התוועדות|בהתוועדויותנר חמישי של חנוכה]] בשנת [[תשמ"ו]] של הרבי, והפך לתומך גדול בפעולותיו של הרבי - את כשבועיים לאחר שהחל שלב הדיונים בבית המשפט ניהל לוין לא כחסיד- למזכיר הר' [[חיים יהודה קרינסקי]], אלא כמשפטןוהורה לו להתקשר לכל השלוחים{{הערה|בהמשך לשיחה שנשא הרבי יום קודם להוסיף בפעולות כתשובת נגד רוחנית והוספת זכויות. הרבי אמר באותה תקופה לאנשים שהיו קשורים במשפט: "תנו לעורך דין להיות עורך דין, אל תעשו ממנו }} לבקש מהם לתעד את ההדלקות הפומביות והאירועים בליל [[חסידזאת חנוכה]]"במוצאי שבת, ולשגר את התמונות במטרה לפרסם אותם באלבום מיוחד.

במהלך המשפט נפגשו לוין ושוסטק כמה פעמים ב[[יחידות]] עם הרבי. הרבי אמר להם לבסס את ההוכחה לבעלות האלבום ערך הרב [[אגודת חסידי חב"דיוסף ברוך פרידמן]] על הספריה, על מכתבו של ובמשך כל תקופת העריכה ביקש הרבי הריי"צ לפרופ' אלכסנר מארקסעדכונים שוטפים אודות הגעת התמונות והתקדמות ההוצאה לאור, מגדולי הספרנים בניו יורק, מובסופו של דבר האלבום יצא לאור בשפה ה[[אדראנגלית]] ראשון [[תש"ו]], בו כותב בין השאר, ש"הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב"ד . . כתבי היד וספרים אלה הנם אוצרות רוחנים גדולים רכוש האומה". לבסוף, כאשר ניתן פסק הדין לקראת י' שבט תחת השם: '''יהי אור - שלושים יום בחייהם של הפנסאים של השופט, התברר שמכתב זה אכן הכריע את הפסק לטובת אגודת חסידי חב"ד-ליובאוויטש''' (בשפת המקור: '''Let There Be Light: Thirty Days in the Lives of the Chabad-Lubavitch Lamplighters''').

"לאחר שמיעת העדויות במשפט ולאחר [[התבוננות ]] במסמכי הראיות המרובים שהוצגו על ידי שני הצדדים, הגעתי למסקנה שהספרייה לא היתה הייתה חלק מרכושו הפרטי של [[אדמו"ר הריי"צ|הרב יוסף יצחק שניאורסאהן]] בשעת [[הסתלקות|הסתלקותו]]. בהתאם לזאת, התביעות שכנגד בטלות, מאחר שאין מחלוקת שחוץ מבתורת [[ירושה ]] אין לנאשם שום זכויות על הספריה. לאגודת חסידי חב"ד יש זכות בדין בתביעתה להחזרת הרכוש".

אחד המשפטים שהשפיעו רבות על השופט היה המשפט שאמרה [[הרבנית חיה מושקא]] לחוקר שתישאל אותה בקשר עם [[משפט הספרים]]: "הרבי והספרים שייכים לחסידים". עו"ד נתן לוין העיד כי: "הרגע שבו הבנתי כי אנו הולכים לנצח, היה כאשר הרבנית אמרה משפט זה". במהלך עדותה של הרבנית נכח במקום נכד [[בארי גוראריה]] נכדו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב.ג, וברגע שבו אמרה הרבנית את המשפט נטש את המקום.

לאחר ה[[דידן נצח]] ב[[ה' טבת]], ערערו הנתבעים התובעים על פסק הדין. בתחלה - באותו בית משפט פדרלי עצמו, ולאחרי דחיית הערעור שם, פנו בערעור נוסף לבית המשפט לערעורים של מדינת ניו-יורק.  לאחר דיונים ארוכים שנערכו בקיץ [[תשמ"ז]], ניתן פסק-הדין המוחלט, על ידי שלושת השופטים של בית המשפט לערעורים - פה אחד: דחיית הערעור מכל וכל. הפסק ניתן ב[[כ"ה חשוון תשמ"ח]], ושלוש ימים אחר-כך ניתן הצו הסופי - להחזיר את הספרים שנלקחו מהספריה. החסידים חפצו לעשות אף ביום זה שבעה ימי משתה ושמחה כבדידן נצח הראשון, אולם הרבי לא הסכים לדבר זה. טוענים שהרבי התבטא שהלוחות הראשונות ניתנו ב[[קול]] רעש גדול, מה שאין כן לוחות האחרונות. בישיבות אשר ב[[קראון הייטס]], הקפידו מאד על הסדרים בימות אותו השבוע ועל ה[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] בלילות. ב[[ב' כסלו תשמ"ח]] הוחזרו בהצלחה הספרים למקומם ב"ספריית אגודת חסידי חב"ד". כאשר הוחזרו הספרים הורה הרבי למזכיר הרב יהודה קרינסקי להוציא באקראי שלושה ספרים מאחד הארגזים, ולהדפיס אחד מהם מיד בהוצאת [[קה"ת]], ולמוכרו במחיר של דולר אחד. והספר שיצא הינו הספר "[[דרך אמונה (ספר קבלה)|דרך אמונה]]" (ספרו של רבי מאיר ן' גבאי).

לאחר דיונים ארוכים שנערכו בקיץ ==התייחסויות הרבי לנושא==לאורך כל הפרשיה, ראו בבירור שהרבי לא מתייחס לכך כאל סכסוך כספי גרידא - אלא כמאבק רוחני שמיימי כנגד [[חסידות חב"ד]]. ב[[יחידות]] לחברי [[אגו"ח]] בראש חודש תמוז תשמ"זה עם תחילת חשיפת הפרשיה, דיבר הרבי על כך שישנם קטרוגים על אגו"ח 770 והספריה, באותה הזדמנות הורה הרבי לראשונה לבנות [[770 כפר חב"ד|770]]גם בכפר חב"ד, ניתן פסק-הדין המוחלט, ובין הדברים התבטא{{מקור|על ידי שלושת השופטים של בית המשפט לערעורים - פה אחדאף שמפורסם בכל אופן ראוי לחקור ולהביא את המקור הראשון}}: דחיית הערעור מכל וכל"הוא [בערי גוראריה] לא מתכוון לספרים, הוא מתכוון לכסא! [כס הנשיאות]".

הפסק ניתן במשך ימי המשפט מי"ט כסלו תשמ"ו ועד לסיומו בח' שבט, נסע הרבי מידי יום ביומו ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]. במהלך המשפט, נשמעה טענה מהצד הנגדי שתנועת חב"ד איננה פעילה. בשיחותיו התייחס הרבי באריכות לטענה זו, שהיא בוודאי שטות גמורה, והסיבה שנשמעה היא רק בתור קטרוג על [[חסידות חב"ד]] - על מנת לעורר את החסידים להגביר את הפעילות ולהוכיח שתנועת חב"ד פעילה ביתר שאת ויתר עז. ב[[חנוכה]] [[תשמ"ו]] הורה הרבי לאסוף מכל רחבי העולם תמונות מהפעילות הענפה של [[מבצע חנוכה]] ולהוציאם לאור ב[[אלבום יהי אור|אלבום מיוחד שיצא לאור תחת השם 'יהי אור']]. לאחר הניצחון, הקדיש הרבי שיחות מיוחדות לנושא. בשבוע שלאחר ה' טבת - שנחגג על ידי החסידים כ"ה חשוון שבעת ימי המשתה" - אמר הרבי שיחה בכל יום, ובהם ביאר באריכות את העובדה שהמשפט היה קטרוג על החסידות, בדומה לקטרוג על [[אדמו"ר הזקן]] ב[[מאסר אדמו"ר הזקן|מאסרו]]. הנצחון במשפט מהווה, איפוא, ניצחון הדרך של "[[הפצת המעיינות|הפצת המעיינות חוצה]]". יום למחרת הניצחון, בו' טבת, אמר הרבי שיחה מיוחדת ובה אמר שזמן זה הוא עת רצון מיוחד לברכות בכל המצטרך. הרבי הציע לכל המעוניין לשלוח מכתבים ובקשות ברכה, אותם יקח איתו ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]]. למי שאין ביכלתו לשלוח את המכתב לרבי, הורה הרבי לפנות לציון של [[צדיק]] ו[[נשיא|נשיא בישראל]] הנמצא בסמיכות למקום מגוריו, ולבקש שם את הברכה. למחרת נסע הרבי לאוהל עם כ-12 שקים של מכתבי בקשות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79188 הרבי נוסע לאוהל לאחר דידן נצח]{{אינפו}}}}. ב[[שבת]] שלאחר הניצחון - שבת פרשת ויגש - בהמשך לשיחה ארוכה אודות הנצחון ומשמעותו, הורה הרבי: {{ציטוט|מרכאות=כן||מקור=שיחת שבת פרשת ויגש [[תשמ"ז]], [[ספר השיחות]] חלק א' ע' 224‏ |תוכן=יש להכריז ולפרסם שבימינו אלה נמצאים אנו בזמן (ומקום) מיוחד, אשר, לא נותר בו אלא ענין אחד ויחיד — :וחייב אדם לומר בלשון רבו, בלשון כ"ק מו"חאדמו"ר::'''עמדו הכן כולכם, לבנין ביהמ"ק העתיד בביאת דוד מלכא משיחא'''}}  ===מנהגי ה' טבת===א. יש לזכור בכל שנה את המאורע, בין היתר על ידי קיום התוועדות ועוד. ב. להתחזק ב[[לימוד התורה]]. ג. להוסיף בקביעות עתים לתורה, ובמיוחד לימוד ברבים, ובעיקר לימוד [[משנה|משניות]]. ד. ללמוד בספרים שנפדו, לימוד ההלכות בספר הרמב"ם, בשולחן ערוך ונושאי כליו, וב[[פנימיות התורה]] וב[[תורת החסידות]] שעל ידי זה יכולים לקיים המצוות שחיובן תמידי בכל רגע, [[אמונה בה'|אמונת ה']], יחודו [[אהבת ה'|אהבתו]] [[יראת ה'|ויראתו]]וכדומה. ה. לעורר רבים מישראל להוסיף בלימוד התורה, על פי הציווי "[[ואהבת לרעך כמוך]]", שהינו כלל גדול בתורהו. ====רכישת ספרי קודש בכל בית פרטי====ו. בכל בית פרטי וגם בחדר האוכל של כל אחד ואחד מישראל צריכים להיות ספרי היסוד של יהדות נוסף לחומש, ושלוש ימים אחרסידור, תהלים, ובבית חסידי -כך ניתן הצו הסופי גם [[ספר התניא]] כולל ובמיוחד ספרי הלכה בענינים הנוגעים לחיי היום- להחזיר יום, שילמדו בהם לעיתים קרובות, כדי לדעת את המעשה אשר יעשון. ז. וכן בנוגע לחתן-כלה שמתכוננים לבנות בית יהודי - שביחד עם ההשתדלות להכין כלי הבית, "מטה וכסא ושולחן ומנורה" יש להשתדל ואדרבה - לכל ראש שבבית יהיו ספרי קודש, שילמדו בהם, ועד שנעשה "[[בית מלא ספרים]]". ח. לכל ילד וילדה גם הקטנים ביותר, שהגיעו לכלל הבנה, משהתינוק מתחיל לדבר יהיו ספרי קודש משלהם, כמו: סידור, חומש, ותהלים, [[תניא]] קטן, ספרים שיהיו ברשותם ואחריותם, ויניחום בחדרם. ט. ובוודאי יסבירו לילדים שלא יחששו מלהרבות בשימוש הספרים שנלקחו מהספריהמחשש שיתקלקלו ויקרעו - מכיון שיבטיחו להם שיקנו להם ספרים חדשים ומהודרים עוד יותר. י. נוסף על זה שכל אחד ואחת יוסיף בהספריה שלו - יש לפרסם זאת גם בסביבתו, ולבאר את גודל הענין שבזה. ====הרחבת ספריות ציבוריות====בחגיגת שנערכה לציון השנה הראשונה לאחר הנצחון ב[[משפט הספרים]], הורה הרבי כחלק מההוראות, לציין את היום באמצעות הקמת והרחבת [[ספריות ציבוריות]]{{הערה|'התוועדויות' תשמ"ח כרך בעמוד 273: בכל מקום ומקום שהקימו ויקימו בית ציבורי לתורה, תפילה וצדקה, וכיו"ב – יש להשתדל שנוסף לספרים המוכרחים, סידורים, חומשים, ספרי תהילים וכו' כסלו , יהיו עוד הרבה ספרים – "בית מלא ספרים" – בכל מקצועות התורה, כלומר, להקים ספרייה תורנית (או להרחיב את הספרייה הקיימת) לתועלת הציבור כולו, שיוכלו להוסיף ולהרבות בלימוד התורה, הן בכמות והן האיכות, על-ידי העיון והלימוד בריבוי ספרים בכל מקצועות התורה.}}.==המשפט האישי נגד הרבי==לאחר השיחות החריפות שנשא הרבי בחודש [[תמוז]] תשמ"חה סביב משפט הספרים, ניגש אחד הבחורים, במהלך שבת [[פרשת פנחס]], [[כ"ד תמוז]], נקש בדלת ביתה של חנה גוראריה, ושהיא פתחה את הדלת, טרק ההלה את הדלת בפניה שנחבלו כתוצאה מכך. בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] באותה שבת ניגש לרבי ה[[משב"ק]] הרב [[בערל יוניק]] ואמר [[לחיים]] הוחזרו בהצלחה וביקש ברכה עבורה ושאל איך להודיע זאת לרש"ג, והרבי ענה שיודיעו לו אחרי הבדלה ושיהיה נוכח רופא{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/11q014O8oP0ZdBziCEEHker62Cbpx1m-z/view יומן התמים מרדכי גלזמן]}}.  בערי ניצל את התקרית על מנת להגיש תביעה נגד הרבי על הסתה לאלימות וטרור, למרות גינוי הפעולה על ידי הרבי בעצמו, שהוגשה לאחר כשלונו במשפט הספרים למקומם .  במהלך המשפט הוגשה בקשה מצד התובעים שהרבי יבוא להעיד בבית המשפט. בשונה מהמשפט הקודם בו ניתן היה בנקל יותר למנוע את הבקשה, במשפט הנוכחי שהיה קשור יותר לאישיותו של הרבי, התבקשו מאמצים גדולים יותר על מנת למנוע זאת. העורכי דינים מצד הרבי טענו שעדות מהרבי תזיק לבריאותו, אך הצד השני הביא קלטות והסרטות של הרבי עומד שעות ומחלק דולרים. לבסוף נדחתה הבקשה על ידי השופט, שפסק בתאריך [[כ"ו תשרי]] [[תש"נ]], כי הבאתו של הרבי לבית המשפט לא תוסיף מאומה למהלך המשפט. המשפט הסתיים ב"ספריית אגודת חסידי חבדידן נצח" נוסף, שנפסק ב[[י"דט טבת]] [[תש"נ]]. כאשר הוחזרו ==החזרת אחרוני הספרים הורה =={{להשלים}}==ראו גם==* [[ניגון דידן נצח]] ==לקריאה נוספת==[[קובץ:ה טבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'ה' טבת' - דידן נצח']]*'''משפט הספרים - דידן נצח''' - נכתב על ידי הרב [[שלום דובער לוין]], חוברת הכוללת את הפרטים ב[[משפט הספרים]] בהם הוא היה מעורב באופן אישי. סקירת השתלשלות המאורעות, ותצלומי התכתבויות ודיווחים בינו לבין [[הרבי להדפיס מיד בהוצאת ]]. יצא לאור במהדורה ראשונה בשנת [[קהתשס"תז]] ובמהדורה מורחבת בה' [[טבת]] [[תשס"ח]].*הספר '''ה' טבת - דידן נצח - כך נפדו הספרים''' (באנגלית), חובר על ידי הרב משה בוגומילסקי, תושב שכונת [[קראון הייטס]], שבספר חדש שהוציא, חושף כיצד השיג רשימה מדוייקת של 400 ספרים שנגנבו מהספרייה וכיצד הצליח להגיע לאספנים שרכשו את הספרים. בנוסף, חושף הספר את הוראת [[הרבי]] לפנות לרב פוסק דינים מחוץ ל[[חסידות חב"ד]] שיפסוק למי שייכים הספרים. בשנת ה'[[תשע"ה]] תורגם הספר לעברית.*'''הרגע בו הודעתי לרבי על הנצחון''', שבועון כפר חב"ד גליון 1888 עמוד 20 (חלק ראשון) '''המאבק בערעור - סודות מהחדר''', שבועון כפר חב"ד גליון 1889 עמוד 24 (חלק שני)*'''[https://chabadpedia.co.il/images/7/7c/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf ירושת שררה]''', פרק העוסק בנידון משפט הספרים מנקודת המבט ההלכתית {{PDF}}*'''פרקים עלומים במשפט הספרים''', [דרך אמונה[שבועון כפר חב"ד]]גליון 1992 עמוד 30 *כפר חב"ד, ולמוכרו במחיר של דולר 1גליון 1990, ה' טבת תשפ"ג (הגליון מוקדש למשפט הספרים).

* [[שיחה]] מדברי [[הרבי]] בנושא משפט הספרים: '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51978 אמירת השיחה]''' {{וידאו}}, טקסט השיחה שעבר את הגהתו של הרבי '''[http://www.moshiach.net/blind/hebrew/dm37.htm#1 פורמט טקסט]''', '''[http://www.chabadlibrarytorah4blind.org/bookshebrew/dm37.pdfפורמט PDF]'''{{PDF}}.  '''סיפור החג'''*'''[https://col.org.il/news/134796 פסק הדין שפתח את שרשרת הניצחונות במשפט הספרים]''' - י"ג כסלו תשמ"ו {{COL}}*'''[http:/didannatzach/chabadpedia.co.il/images/6/6d/Didannatzach.pdf דידן נצח]''' {{PDF}} - סקירת המאורעות, בעריכת הרב [[שלום דובער לוין|שד"ב לוין]]*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/update/331.pdf מגילת ה' טבת]''' {{תבנית:PDF}} - סיפור הפרשה מפי הרב יוסף קרסיק, בעריכת מערכת [[שבועון בית משיח]], עימוד ועיצוב [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]* מנחם זיגלבוים ואברהם רייניץ, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65873 כל פרשת הספרים והנצחון]''', [[שבועון בית משיח]]* '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2707 הספרן מספר: כך התגלתה הגניבה]''' {{וידאו}}*[[חיים ברוך הלברשטאם]] '''[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99_%D7%94'_%D7%98%D7%91%D7%AA_-_%D7%A8'_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%9D בראיון מיוחד: כך חשפנו את גנב הספרים]''', אתר 'יומנים מבית חיינו'.* סקירה: הפרשה שהסעירה את ליובאוויטש '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=241&lang=hebrew פרק א']''', הרבנים מורים: ללכת לערכאות '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=243 פרק ב']''', "המלך אינו מעיד..." '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=244&lang=hebrew פרק ג']''', המשפט '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=245 פרק ד']''', 'דידן נצח' [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=246 פרק ה'], אתר שטורעם*[[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/253778738618.html המתח, הכאב, הבטחון והשמחה]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע"ז*עורך הדין נתן לוין, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/830023865683.html מאחורי הקלעים של פרשת הספרים]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע"ז*אברהם רייניץ, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/467428944722-1.html לקסיקון פרשת הספרים]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע"ז*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/01/04-01-2017-16-42-53-5_Tevet_30-1.02_FINAL.pdf דידן נצח - שלושים שנה]''', לקט כתבות מארכיון [[שבועון בית משיח]], [[תשורה]] מהתוועדות דידן נצח ב-770, תשע"ז*'''[http://chabad.info/magazine/%D7%90%D7%AA-%D7%94-%D7%98%D7%91%D7%AA-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%91%D7%9B%D7%9C-%D7%A9%D7%A0/ "את ה' טבת צריך לזכור ולחיות מחדש בכל שנה"]''' - התוועדות עם הרב [[ברל לזר]] על מאורעות ה' טבת, [[שבועון בית משיח]] כ"ט כסלו תשע"ט {{בית משיח}}*'''[https://col.org.il/news/128318 המכתב המקורי ששוגר אל הרבי בו דווח על מכירת הספרים]''' {{COL}} טבת תשפ"א*כתבות הסוקרות את משפט הספרים במגזין [[א חסידישע דערהער]]: '''[https://derher.org/wp-content/uploads/27-teves-5775-03.pdf מייסדים יום טוב]''' (טבת תשע"ה) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/14-teves-5774-03.pdf ותחי רוח יעקב אביהם]''' (טבת תשע"ד) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/76-Teves-5779-Hey-Teves-behind-the-scenes.pdf מאחורי הקלעים]''' (טבת תשע"ט) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/39-teves-5776-08.pdf זמן מאתגר, ניצחון ניצחי]''' (טבת תשע"ו) {{*}} '''[https://derher.org/wp-content/uploads/89-teves-5780-Rabbi-Yitzchok-Goldshmidt-recalls-5-Teves-5747.pdf הניצחון של הרבי]''' (טבת תש"פ) {{PDF}} (אנגלית) '''מדיה'''*'''[https://anash.org/watch-how-the-rebbes-stolen-seforim-were-bought-back/ הרב פייביש וואגעל מספר: כיצד הוחזרו לספריה הספרים שנמכרו?]''' {{וידאו}}{{אנש}} (אנגלית) '''שונות'''* '''מדור [http://www.hageula.com/calendar/tevet/156.html ה' טבת]''', אתר הגאולה* '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1232 ה' טבת תשמ"ז]''' {{וידאו}} - {{אינפו}}* '''[http://www.hageula.com/vid/770/2912.html כך חגגו את דידן נצח]''' וידאו ויומן {{וידאו}} - אתר הגאולה* '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65866 קובץ "דידן נצח"]''', שיחות, יומנים ועוד, הוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]]{{PDF}}* '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2112 הספרים חוזרים - מה הייתה תגובת הרבי?]''' {{וידאו}} ווידאו ותמליל ב' כסלו תשמ"ח*{{קישור חבד און ליין|87296|התגלית המדהימה של השופט האמריקאי ● הרב זושא וולף||ז' טבת תשע"ה}}*'''[https://col.org.il/news/128330 תיעוד נדיר: ספרי הספריה שהושארו בהוראת הרבי בכפר חב"ד]''' {{COL}} טבת תשפ"א*'''[https://col.org.il/news/143012 בכובע שטריימל: הידעתם שהרבי הריי"צ והרש"ב חגגו את ה טבת?]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}[[קטגוריה:מושגים כללייםאירועים והיסטוריה חב"דיים]][[קטגוריה:אירועים בחסידותבתקופת אדמו"ר שליט"א]]